פסיכוזה לאחר לידה נחשבת לאחד המצבים הפסיכיאטריים החמורים והדחופים ביותר הקשורים ללידה, אך למרות חומרתה היא עדיין אינה מוכרת כאבחנה נפרדת במדריך האבחנות הפסיכיאטריות (D.S.M). בימים אלה מתנהל דיון מתמשך בתוך הנהגת ה-D.S.M, שמציף מחדש את השאלה אם הגיע הזמן להכיר בפסיכוזה לאחר לידה כהפרעה מובחנת, או שמא הסיכון לאבחון שגוי גדול מדי.
התומכים בהוספת האבחנה טוענים שהכרה רשמית בפסיכוזה לאחר לידה עשויה לשנות את אופן הטיפול בה. לדבריהם, אבחנה נפרדת תאפשר הכשרה טובה וממוקדת יותר של אנשי מקצוע בתחום הבריאות, תעודד הקצאת משאבים למחקר ותסייע בזיהוי מוקדם של נשים בסיכון, מהלך שעשוי למנוע תוצאות קשות, ובהן התאבדות או פגיעה בתינוק.
מנגד, גורמים מקצועיים מביעים חשש ששילוב האבחנה במבנה הקיים של ה-D.S.M עלול ליצור בלבול ולהוביל לסיווג שגוי. מאחר שהתסמינים של פסיכוזה לאחר לידה עשויים לחפוף למצבים פסיכיאטריים אחרים, עולה החשש שטיפול שאינו מותאם עלול להזיק למטופלות במקום לסייע להן.
"כל אבחנה נושאת השלכות"
ד"ר ירדן לוינסקי, מנהל מערך בריאות הנפש בכללית, אומר כי הדיון סביב פסיכוזה לאחר לידה אינו חדש, אך שב ועולה כעת על רקע ההיערכות לכתיבת הגרסה הבאה של ספר האבחנות הפסיכיאטריות. לדבריו, מתקיים ויכוח מקצועי בין גורמים הסבורים שיש להכיר במצב כאבחנה נפרדת, לבין אחרים הטוענים כי יש לשלבו כתת-סוג במסגרת אבחנה קיימת.
"העיסוק בנושא מתחדד כעת משום שמוקמים צוותי העבודה האחראים על גיבוש ה-D.S.M הבא, ובשלב הזה גורמים שונים מעלים את הקשיים והמצוקות שהם מזהים מהשטח", הוא מסביר.
ד"ר ירדן לוינסקיצילום: גלית לוינסקילדבריו, מדובר בדיון עקרוני הנוגע לספר האבחנות הפסיכיאטריות עצמו, הכולל מספר מוגבל של אבחנות, ולכל שינוי בו יש השלכות רחבות היקף. "כל אבחנה שמכניסים או מוציאים נושאת השלכות משמעותיות, לטובה או לרעה", הוא אומר. "מצד אחד, הוספת אבחנה חדשה ממקדת את תשומת הלב בנושא מסוים, מובילה ליותר מחקרים, לפיתוח שיטות טיפול ולבחינת תרופות. מצד שני, כאשר אין אבחנה מוגדרת, קל יותר לפספס. ברגע שמכירים בקיומה של אבחנה ייחודית, מחפשים אותה באופן יזום, וכך פוחת הסיכון שמקרים יישארו ללא זיהוי".
לדוגמה, הוא מציין, כאשר מדובר באבחנה מוכרת וברורה, אישה המצויה במצוקה משמעותית לאחר לידה תעורר חשד לפסיכוזה לאחר לידה כבר בשלבים מוקדמים יותר. "זה ההיבט החיובי של העניין", הוא אומר. "ההיבט השלילי הוא בעיית הדיוק של האבחנות, שהיא בעיה רחבה בפסיכיאטריה בכלל". הוא מזכיר את הרחבת ההגדרה של הספקטרום האוטיסטי: "ברגע ששינו את ההגדרה, מספר המאובחנים עם אוטיזם גדל פי 20, ולכך יש משמעויות רבות".
מהי פסיכוזה לאחר לידה?
על פי הנתונים, פסיכוזה לאחר לידה פוגעת באחת עד שתיים מכל אלף נשים לאחר לידה. מדובר במצב חירום פסיכיאטרי, אשר ברוב המקרים מחייב אשפוז וטיפול מיידי, בשל הסיכון הגבוה להשלכות חמורות כאשר אינו מזוהה ומטופל בזמן.
ד"ר לוינסקי מבהיר מהי למעשה פסיכוזה לאחר לידה: "מדובר באישה שלאחר הלידה, בטווח זמן שאינו מוגדר באופן חד – לעיתים שבועות ולעיתים חודשים – מפתחת תמונה הכוללת הפרעות שינה, שינוי בהתנהגות, פעלתנות יתר והופעה של מחשבות שווא, ובהן גם מחשבות פרנואידיות, כמו פחדים מפגיעה בתינוק או תפיסות שאינן תואמות את המציאות". לדבריו, מדובר בתמונה פסיכוטית שיכולה להופיע על רקע השינויים ההורמונליים המשמעותיים והסטרס המאפיינים את התקופה שלאחר הלידה.
"חלק קטן מהנשים, בערך אחת לאלף לידות, עשויות לפתח תמונה כזו", הוא אומר, ומדגיש כי מדובר במצב הדורש התייחסות טיפולית שונה מזו של דיכאון לאחר לידה או הפרעות אחרות. "יש גם תינוק בתמונה, וחשוב שיהיה יחד עם אימו, ולכן יש צורך במחלקות ייעודיות לכך". לדבריו, מדובר במצב שעלול להיות סוער במיוחד, שבעבר סווג כהתקף פסיכוטי שאינו קשור ללידה.
2 צפייה בגלריה
ספר האבחנות הפסיכיאטריות עומד במרכז ויכוח מקצועי עם השלכות רחבות
(צילום: Shutterstock)
כעת, לדבריו, יש גורמים הטוענים כי יש לראות בפסיכוזה לאחר לידה מצב הקשור ישירות לאירוע הלידה עצמו. "הרעיון הוא שאולי ללא הלידה כלל לא היה מתרחש התקף פסיכוטי. זה לא כמו סכיזופרניה", הוא אומר, ומבהיר כי זו אחת הטענות המרכזיות של מי שמקדמים שינוי בהגדרה האבחנתית.
בין הכרה רשמית לחשש מנזק
במהלך הדיונים עלה גם הרעיון לסווג את הפסיכוזה לאחר לידה כתת-סוג של הפרעה דו-קוטבית. הצעה זו נתקלה בהתנגדות מצד מומחים, שהצביעו על כך שמדובר בהפרעה מורכבת במיוחד, היכולה לכלול תסמינים הדומים הן לדיכאון והן לסכיזופרניה, ובכך להגביר את הסיכון לאבחון שגוי.
גם בתוך ה-D.S.M עצמו נוקטים זהירות רבה בכל הנוגע להוספת אבחנות חדשות. גורמים רשמיים מדגישים את הצורך בהגדרות מדויקות וברורות, מתוך חשש שתיוג לא נכון או קביעת פרוטוקולי טיפול שאינם מתאימים עלולים לגרום נזק ממשי למטופלות. לדבריו של ד"ר לוינסקי, מדובר בתהליך ממושך: "מכנסים את צוותי העבודה, ולוקח שנתיים עד שלוש עד שמתקבלות החלטות ומפורסמת הגרסה הבאה של ה-D.S.M". הגרסה הקודמת פורסמה ב-2013, ובפעם האחרונה נוספה אבחנה חדשה אחת בלבד, לצד שינויים בהגדרות קיימות.
עם זאת, גם בקרב מי שמסתייגים מהוספת אבחנה חדשה קיימת הסכמה רחבה בדבר החשיבות שבהתייחסות רצינית לפסיכוזה לאחר לידה. חלק מהמומחים סבורים כי השפה הקיימת ב-D.S.M, המתארת הפרעות עם "הופעה סביב הלידה", עשויה להספיק בשלב זה, ואף למנוע סטיגמה מיותרת שעלולה להתלוות לקביעת אבחנה חדשה.
ההכרעה הסופית עדיין ממתינה. ועדות ה-D.S.M ממשיכות לשקול את האיזון העדין בין הצורך בהכרה רשמית, שתשפר את המודעות ואת איכות הטיפול, לבין הסיכון בתיוג שגוי של נשים בתקופה רגישה במיוחד בחייהן.
