ליליאן סמארט, ילדה בת שמונה מלואיזיאנה, מתה בשבת - יום אחד לאחר שחגגה את יום הולדתה השמיני - לאחר שנדבקה באמבה "אוכלת מוח" (נגלריה פאולרי), ככל הנראה במהלך שחייה באגם קליבורן. משפחתה הודיעה על מותה בפוסט פומבי בפייסבוק, בעמוד "אהבה לליליאן": "אמש ליליאן רצה מזרועותינו אל זרועות ישו. הפגיעות במוחה היו קשות מכדי שגופה הקטן יוכל להחלים מהן. כולם עשו כל שביכולתם כדי לשמור אותה איתנו. אנחנו שבורי לב ולמעשה לא יודעים מה לעשות הלאה".
המשפחה הוסיפה: "אנחנו הרוסים. אנחנו יודעים שגם אתם. התפללו למען הבנים שלנו - הם יזדקקו לזה מאוד. התפללו למען החברים והמשפחה שלנו, שכל כך עצובים ובכל זאת ממשיכים להיות שם בשבילנו".
גלריה
"אנחנו הרוסים. אנחנו יודעים שגם אתם". מותה של ליליאן סמארט מ"אמבה אוכלת מוח" בלואיזיאנה שבארה"ב
(צילום: דף הפייסבוק Love for Lillian)
משרד הבריאות של לואיזיאנה אישר ב-19 באוגוסט כי תושבת המדינה נדבקה בחיידק נגלריה פאולרי, וכי החשיפה התרחשה ככל הנראה בזמן שחייה באגם קליבורן שבמחוז קליבורן. חברי משפחה זיהו מאוחר יותר את ליליאן כתושבת שנדבקה, על פי דיווחים בכלי תקשורת מקומיים. לפי תחנת הטלוויזיה KNOE, ליליאן אושפזה כבר ב-15 באוגוסט. במהלך המשבר שעברה משפחתה, יותר מעשרים עסקים ברסטון הביעו תמיכה ותרמו חלק מהכנסותיהם למשפחת סמארט, כך על פי עמוד הפייסבוק.
מהי אמבה "אוכלת המוח"?
נגלריה פאולרי (Naegleria fowleri) היא יצור חד-תאי המצוי באופן טבעי בסביבות מים מתוקים וחמים - אגמים, נהרות, שלוליות ומקורות מים עומדים - ומשגשגת בטמפרטורות שבין 35 ל-42 מעלות צלזיוס. ההדבקה מתרחשת כאשר מים מזוהמים חודרים לריריות האף, בזמן צלילה או שחייה, או כתוצאה מהתזת רסס מים לתוך האף. משם נודדת האמבה דרך עצב הריח אל המוח, וניזונה מתאי המוח. האמבה אינה שורדת בתנאי מליחות - ריכוז של 1% נתרן ומעלה הורג אותה - ולכן אין סכנה במי ים או בבריכות שחייה שמחוטאות כראוי. לא ניתן להידבק באמבה משתיית מים מזוהמים, וההדבקה אינה עוברת מאדם לאדם.
הזיהום עלול לגרום לדלקת אמבית ראשונית של המוח וקרומיו (PAM), ומתבטאת בתחילה בחום, כאב ראש, בחילות והקאות, ומתקדמת תוך ימים ספורים לקישיון עורף, פרכוסים, שיתוק והידרדרות נוירולוגית מהירה. רוב הנדבקים מתים בתוך 10-5 ימים מהופעת התסמינים הראשונים. מדובר בזיהום קטלני ביותר, עם שיעור תמותה גבוה מ-90%, ואין לו טיפול ייעודי ומוכח. ידועים מקרים בודדים בספרות הרפואית שבהם זיהוי מוקדם ושילוב של כמה תרופות (נגד פטריות, נגד טפילים ואנטיביוטיקה, לעיתים במתן תוך-מוחי) הצליחו להציל את חיי המטופל.
זיהומים מסוג זה נדירים ביותר: לפי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC), מאז 1937 אותרו בארה"ב כ-180 מקרים בלבד, ובעולם דווחו במצטבר כ-400 מקרים. בעשור האחרון מדווחים בארה"ב על כשני מקרים בממוצע בשנה. מומחים מציינים כי משבר האקלים גורם לאמבה להופיע גם באזורים בארה"ב שבהם היא לא הייתה נפוצה באופן מסורתי, כמו הצפון והמערב.
"התפללו למען החברים והמשפחה שלנו". ליליאן סמארט והוריה דניאל ורבקה
(צילום: דף הפייסבוק Love for Lillian)
ב-2023 מת ילד מארקנסו לאחר שנדבק בנגלריה פאולרי ממתקן מים במועדון ספורט בבירת המדינה ליטל רוק.
גם בישראל תועדו בעבר מקרי הדבקה קטלניים באמבה, כולם בזיקה לכינרת. ביולי 2024 מת צעיר בן 26 בבית החולים בילינסון לאחר שנדבק ככל הנראה בפארק המים חוף גיא שבכינרת - המקרה השני בתולדות המדינה. ימים ספורים לאחר מכן אושפז בבית החולים זיו בצפת ילד בן 10, תושב הצפון, שנדבק ככל הנראה באותו המקום. משרד הבריאות הורה על סגירתו המיידית של הפארק, ורק בשנה שעברה - כעבור כתשעה חודשים, לאחר שבוצעו בו שדרוגים ותיקוני תשתית בהנחיית משרד הבריאות - הפארק נפתח מחדש. המקרה הקטלני הראשון בישראל, שגם הוא הסתיים במוות, אובחן שנתיים קודם לכן במרכז הרפואי צפון (פוריה), אצל גבר בן 36 ללא מחלות רקע.
