בשיתוף אסם נסטלה
כנס "מקדמים חדשנות" המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה עסק במגוון נושאים. פספסתם משהו? צפו בפאנל מה בין אקולוגיה לחדשנות בנוסף לתמלול הפאנל:
בשנים האחרונות בוצעו גיוסי ענק לסטארטאפים בתחום הפודטק בעיקר כאלה העוסקים בתחליפי חלבון על בסיס הנדסת רקמות. הרגולציה בעולם מעודדת את המיזמים האלה מתוך הנחה שתרומתם לסביבה תהיה קריטית בהיבט בצמצום גידול בעלי חיים לתעשיית הבשר.
מטרת העל קשורה להתחממות הגלובלית במטרה להפחית שימוש בשימוש גזי חממה ובבריאות הציבור בכלל.
ד"ר שאול לפידות, מנכ"ל ומייסד מלודאה
אבי בלאו, ראש מכון אפקה להנדסה וכלכלה מעגלית
חגית אדלר, מנכ"לית החטיבה המקצועית באסם נסטלה
מה זה כלכלה מעגלית משפיעה על תעשיית הבשר
איך משבר האקלים משפיע על כולנו?
חגית: לא רק על תעשית הבשר אלא על תעשיות החלבון מן החי כולה. ההשפעה היא גם בריאותית וגם מוסרית וגם החשיבה על משאבי הטבע המוגבלים על הכדור. הציבור כבר עכשיו צורך יותר תחליפי חלבון – בשר וחלב.
ההשפעה על קטוגריות כמו בשר וחלב היא משמעותית. אם תתני באירופה תחליפים טובים, 65% מעידים שיפחיתו את הצריכה של חלבונים מהחי. בארץ 45% מעידים שיפחיתו.
גם מהיצרנים וגם הצרכנים בארץ מבקשים את זה
חגית: יש כאן חיבור של מגמות ולכן זכינו . זה מאפםשר פיתוח מוצרים אטרקטיבים וטעימים וגם הציבור אומר שהוא מוכן להפחית אבל הוא מעוניין במוצר טעים ובריא. אם ייצרו מוצרים אטרקטיבים, הצרכנים יצרכו. זה ווין ווין לכולנו.
מה זו כלכלה מעגלית ומה הרלוונטיות שלה?
אבי: אחזק את חגית. מודלים מראים שאנחנו לא יכולים להגיע ליעדי ועידת האקלים מבלי שנאמץ את מה שנעשה את השינוי כפי שתיארה חגית, גם בתזונה ובגידול התזונה שלנו.
כלכלה מעגלית מנסה להתמודד עם הבעיה של צריכת משאבים והפיכתם לזיהום ולפסולת. כלכלה מעגלית מנסה להשאיר את המשאב בתוך הכלכלה המעגלית בצורה של תכנון שונה של המוצרים, תכניות לוגיסטיות אחרות, מודלים עסקיים – הכל שינוי של שמירת ערך המשאב בכלכלה מבלי להפוך אותו לבעיה שצריך להתמודד איתה.
מה עושים במלודאה?
לפידות: אנחנו מתחברים בבתוך שרשרת הערך, נניח במזון, לעולם של האריזות. כיום רובן מפלסטיק והן אכן הופכות לפסולת ואנחנו מפתחים אריזות על בסיס נייר עם אורך חיי מדף כמו הפלסטיק. המוצר מתכלה ומתמחזר ואנחנו מייצרים מסיבים בטכנולוגיה מחומר צמחי, הופכים אותו לחומר ציפוי וזה נותן לנייר את איכויות הפלסטיק.
המוצר שאנחנו מפתחים. המקור שלו מצמחים ולא מנפט והוא עשוי מסיבים מתכלים גם אם בסוף עדיין אין לנו מערכי התכלות, יש לנו מערכי מיחזור. הדבר הכי פשוט היום כי את זה אנחנו יודעים לעשות.
הסיפור של תעשיית המזון לא מסתכמת במזון אלא גם באיך אנחנו קונים אותו – האריזות, הייצור וכל אלה משתנים.
חגית: נתחיל בתכנון. אנחנו מתכננים בצורה מדויקת שהכמות שהצרכן יצרוך תהיה מדויקת כדי שלא נצטרך להשמיד מזון, ממקור חומרי הגלם – מה מיוצר בארץ, מה מייבאים, מהיכן מייבאים, האריזות, בזבוז המזון.
הצרכנים רוצים שאורך חיי המוצר יהיה הארוך ביותר ומצד שני רוצים אריזה מתכלה.
איך מתמודדים גם עם שיקולי הצרכן והרגליו, איך מעודדים את הצרכן?
חגית: אנחנו פועלים לאפשר מוצר הטרי ביותר שניתן לייצר ומה שלא נקנה אפילו לא מגיע לצרכן בסופר אלא נתרם.
בנוסף, אנחנו משתדלים לא להכביד באריזות הגדולות מדי. זה איזון עדין בין הצרכים והצרכן על רצונותיו וצרכיו. המוצר הכי מתאים במקום שהוא רוצה – למשל במקומות העבודה. כולנו מכירים את פרויקט מיטלס מאנדיי, שיום אחד בשבוע לא צורכים בשר מהחי. אנחנו צריכים לייצר זמינות לצרכנים כאלה ואחרים. מהתכנון והחשיבה והכרת הצרכים – אנחנו מייצריםפ את המוצר.
אני חושבת שהחינוך צריך להיות בדמנו, של כולנו, מהגן כבר בהבנה של כולנו שהכדור הזה הוא חד פעמי.
אבי: הצרכן צריך לדעת שהמוצר שהוא מקבל טוב יותר מהמוצר מהחי. איך נגרום לו לדעת? איך ננגיש לו את מה מתמחזר ומה לא ולכן חשוב לייצר לצרכן מערכות של תקינה.
המשאבים מוגבלים וכאן מה שטוב לכולנו – המלח והסוכר והמימד התזונתי
אבי: כל העולם מתמודד עם הנגשת המוצרים הסביבתיים. יש כל מיני נסיונות לכך בעולם – אם על ידי יצירת מחשבונים מסוג מסוים, אולי בתמיכה של ממשלות, צרפת עושה את זה ויש סטארטאפים שמנסים לעשות את זה. זה לא פשוט אבל יש כבר כמה סטנדרטים: רמת מיחזור האריזה, העדפת מוצרים מהצומח, מה יוצר בארץ שעדיף על היבוא וכדומה. יש קווים מנחים.
הישראלים מביאים הרבה פתרונות יצירתיים:
לפידות: אנחנו מבחינת חדשנות מובילים בעולם. קבוצות כמו אסם נסטלה מחנכות את השוק בעצם ואנחנו רוכבים על הגל של סביבתות וחדשנות. זה עוזר לנו כחברה קטנה שהגדולים עושים את חינוך השוק.
אנחנו מתמקדים ביצירת אריזות שמתכלות ומתמחזרות גם יחד. זה מביא הרבה השקעות ועניין מהעולם. בימים אלה נחתם הסכם עם בז"ן של ייצור תחליפי פלסטיק כדי לשפר מוצרים שמשתמשים בהם בתעשיה.
איך עושים את זה בתעשיית המזון איך משנים?
חגית: צריך להחליט שזה חשוב ולהציב יעד. נסטלה, כחברת המזון הגדולה בעולם, קיבלה על עצמה את היעד הזה. היעד מתבטא בכל תכנית עבודה ופעילות שאנחנו עושים וזה מכוון אותנו.
כל דבר שאנחנו עושים נגזרת מהיעד: איזו אריזה, איזה חיי מדף וגם ביעדי בריאות. אנחנו משתדלים כדי שהצרכנים שלנו יהיו בריאים יותר וכדי לשמר את קיימות הכדור של כולנו.
תעשית המזון צריכה לקחת אחריות?
חגית" תעשיית המזון לוקחת אחריות. הצרכנים באו ואמרו: אנחנו לא יודעים מה טוב יותר ובעצם ביקשו שחברות כמו שלנו יתחייבו כדי שהם יקבלו את המוצר הטוב ביותר. המשימה שלנו איך משתמשים בסטארטאפים מדהימים, תמיכה שיכולים לקבל כדי לתכנן נכון.
אבי: בסופו של דבר צריך לשחרר אל השוק מפתחים ומעצבים ואת זה לקחנו על עצמנו במכללה לקיים מלכתחילה את אותה תעשייה מעגלית.
מה יקרה אם לא נצליח לעשות מספיק בזמן?
לפידות: כולם מבינים שצריך לעשות שינוי אבל מדובר בשרשרת ערך שצריכה להתחיל מתעשיית הנפט, עד למוצר הסופי וצריך התגייסות של האקדמיה, של יצרני המזון ושל חברות שמסמנות אותו כמטרה תוך ניסיון למצוא פתרון.
בזבוז המזון. משפחות ישראליות מבזבזות מזון. איך מתמודדים עם זה?
חגית: היצרנים תפקידם למנוע את בזבוז המזון עוד בתהליכי התכנון: לבזבז פחות מים ואנרגיה, איך מייעלים את השימוש במשאבים. ככל שנייעל יותר גם המוצר כלכלית יהיה יקר פחות.
בנוסף, איך נכיר את אופי הצריכה ונתאים אותה לרמה מאוזנת.
צריך להיות עירנים ולפני ששולחים לפח כדאי לבדוק אם אפשר לנצל את המזון לפני שזורקים אותו. צריך רק לתת לזה יותר תשומת לב.
אבי: זה נוגע לשת"פים בין הרבה גורמים: היצרן, הצרכן, החקלאי, השרשרת הלוגיסטית והקמעונאים.
מתי יהפוך הבשר המתורבת יהיה נגיש?
חגית: בקרוב זה יקרה ואני מבטיחה שהטעם יהיה מצוין. המוצרים , בטכנולוגיות השונות, מציעים תחליפים שקשה להבחין בהבדל.
אני מקווה שבעוד עשור נראה יותר אריזות שגורלן מעגלי – מתכלות או לשימוש חוזר ושכל הצריכה שלנו תהיה שונה וזולה לצרכן.
בשיתוף אסם נסטלה