מגמת העלייה בתחלואת החצבת נמשכת. בשבוע שעבר מתו שני פעוטות שלא חוסנו נגד המחלה, ללא מחלות רקע. בעקבות התחלואה נפתח בבית החולים הדסה עין כרם לפני כחודשיים אגף חצבת מיוחד, שם מאושפזים כעת כ-10 ילדים בני שנתיים-שלוש, חלקם אף צעירים יותר. במחלקת טיפול נמרץ מאושפזים שלושה ילדים נוספים – שניים במצב יציב וילדה בת שנה המחוברת למכשיר אקמו. כל המאושפזים בהדסה אינם מחוסנים נגד המחלה. "בחלק מהמקרים מדובר בילדים מתחת לגיל החיסון, אבל במקרים רבים אנחנו רואים אזורים עם התחסנות נמוכה", אומר ד"ר אורי פולק, מנהל המערך לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים הדסה.
לפי נתוני משרד הבריאות המעודכנים לאתמול (שלישי), מאז תחילת התפרצות החצבת בישראל לפני כשלושה חודשים אובחנו 618 חולים, מהם 236 חולים פעילים. רוב המאושפזים הם ילדים שאינם מחוסנים. נכון לאתמול, יש 21 מאושפזים, רובם ילדים מתחת לגיל שש ומבוגר אחד. במוקד עליית התחלואה נמצאות ירושלים ובית שמש עם שיעור כיסוי חיסוני נמוך מאוד. הכיסוי החיסוני לגילי 6-1 בירושלים עומד על כ-80% ובבית שמש על כ-78%, אך מדובר בכיסוי ממוצע ויש שכונות עם כיסוי נמוך עוד יותר.
1 צפייה בגלריה
"לנסות להבין מדוע יש ירידה בהיענות, איפה הבעיות ואיפה נקודות הכשל". ד"ר אורי פולק
(צילום: דוברות הדסה)
ד"ר פולק מתייחס לנתונים הללו ואומר שבבית החולים משוחחים באופן מכוון עם הורי הילדים. "80% מרפואת ילדים זו התקשורת מול ההורים", הסביר. "יש הורים שלא מחסנים מתוך סיבות אידיאולוגיות, ויש כאלה שהאמון שלהם מאוד נפגע, אם במערכת הבריאות, או בתוכנית החיסונים הכוללת, ויש להם המון חששות שצפים. בסוף אנחנו לא רוצים לבוא אליהם בגישה ביקורתית, או לנזוף בהם, אלא לנסות להבין מדוע יש ירידה בהיענות, איפה הבעיות ואיפה נקודות הכשל".
בתחילת החודש נערך מפגש חירום בהשתתפות בכירי הרופאים ממחלקת הילדים בהדסה לצד רבנים מהעדה החרדית. במהלך הפגישה עלו חששות באשר לבטיחות החיסונים, והוזכר המחקר המפוברק של אנדרו וויקפילד מ-1998 שקשר בטעות בין חיסון חצבת לאוטיזם. "יש הרבה תיאוריות קונספירציה סביב החיסונים, וכאשר האמון לא במיטבו אז מן הסתם אנשים עושים את השיקולים שלהם. בעיניי זה מאוד מסוכן, דעתי על חיסונים ברורה ומגובשת, אבל יש מי שעדיין רואים לנגד עיניהם מחקר כמו זה שפורסם בזמנו, וזה מה שמונע מהם לחסן את הילדים", אומר ד"ר פולק.
הוא מציין כי קושי נוסף שעלה במפגש עם הרבנים, הוא טכני ונוגע להתנהלות מול טיפות חלב וקופות החולים, שעלולה להיות "בעייתית במציאות שבה משפחה חרדית צריכה להגיע עם שבעה ילדים ולהתחסן". בחודשים האחרונים נקט משרד הבריאות צעדים להגברת ההתחסנות, וגם כעת הוא מפעיל המשרד ניידת טיפת חלב בבית שמש, שמסתובבת בין השכונות השונות. "באופן אישי אני חושב שכל מה שניתן לעשות כדי לנטרל את הפן הטכני, הוא מבורך וזו השקעה כדאית".
"רחוקים מהיעד של חיסוניות עדר"
אף שמדובר במוקדי התפרצות בערים עם ריכוז חרדי, מבקש ד"ר פולק להדגיש כי הרוב הגדול של האוכלוסייה החרדית מתחסן בהתאם לשגרת החיסונים. "אי אפשר להגיד שהתחלואה עולה כי האוכלוסייה החרדית לא מתחסנת", הוא אומר. "מדובר באזורים מאוד מסוימים, שכונות חרדיות, שניתן למפות לרחוב מסוים בשכונה כזו או אחרת, ששם יש ירידה בהיענות ורואים התפרצות ביתר שאת". הוא מציין כי זו מקרינה גם על אזורים אחרים. "כיוון שמקדם ההדבקה כל כך גדול, שכן כל חולה צפוי להדביק בין 18-12 אחרים, אנחנו צריכים 95% התחסנות כדי להגיע למצב של חיסוניות עדר וכדי שהאוכלוסייה תהיה מוגנת. כיום אנחנו רחוקים מאוד מהיעד הזה, ולכן אותם מוקדים נקודתיים מקרינים גם לאזורים אחרים, ולא מאפשרים לנו להגיע לחיסוניות העדר שכל כך חשובה".
ד"ר אורי פולק: "יש הרבה תיאוריות קונספירציה סביב החיסונים, וכאשר האמון לא במיטבו אז מן הסתם אנשים עושים את השיקולים שלהם. בעיניי זה מאוד מסוכן"
ד"ר פולק מזהיר: "אנחנו בזמן התפרצות, ובכל יום מקווים שהגענו לשיאה, אבל נראה שהשיא עוד לפנינו. בכל יום מגיעים למחלקה לרפואה דחופה ילדים עם חצבת או עם חשד לחצבת. יש ימים שיותר ויש שפחות". הוא מציין כי החשש מעלייה בתחלואה, בעיקר באזורי ההדבקה (ירושלים, בית שמש), גובר לקראת פתיחת שנת הלימודים וחזרת הילדים לשהות בחללים סגורים שאינם מאווררים.
רוב הילדים שמגיעים לבית החולים אינם זקוקים לאשפוז ומשוחררים הביתה להמשך מעקב. עם זאת, חלקם זקוקים לסיוע נשימתי. "החולים שסובלים ממצוקה נשימתית משמעותית יותר, ירידה במצב ההכרה או שינויים בלחץ הדם בעקבות פעילות הלב, מועברים לטיפול נמרץ, שם הם מטופלים בצורה אינטנסיבית יותר ובאופן מקיף", מסביר ד"ר פולק.
בשבוע שעבר מתו כאמור שני פעוטות כתוצאה מסיבוכי המחלה: בן שנתיים שמת לאחר שבועות ארוכים שבהם חובר למכשיר האקמו, וכן פעוט בן שנה וחצי שמת בשבת האחרונה לאחר תחלואה של מספר ימים. שניהם לא היו מחוסנים. "זה משהו שלא ראינו הרבה זמן", אומר ד"ר פולק. "בהתפרצות הקודמת ב-2018 הייתה ילדה אחת שנפטרה, אבל בהתפרצות הנוכחית אנחנו רואים יותר חולים ויותר חולים קשים".
תחלואת החצבת גבוהה במדינות רבות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ומדינות באירופה. בארה"ב מספר מקרי החצבת המדווחים השנה הוא הגבוה ביותר ב-33 השנים האחרונות – יותר מ-1,350 מקרים. המוקד העיקרי היה במערב טקסס עם 762 מקרים מאז סוף ינואר, כולל כ-100 אשפוזים ושני מקרי מוות של ילדים. אתמול דווח כי התפרצות החצבת במערב טקסס הסתיימה לאחר שלא דווח על מקרים חדשים במשך יותר מ-42 ימים.
חצבת היא מחלה נגיפית מדבקת ביותר המתבטאת בחום, הרגשה כללית רעה, נזלת ופריחה. הסיבוכים כוללים דלקת ריאות, פגיעה בלב ובכליות, אובדן ראייה ומעורבות של מערכת העצבים המרכזית. לדברי ד"ר פולק, רוב הילדים אומנם יחלימו, אך גם הם נמצאים בסיכון. "הווירוס יודע לעשות שני דברים ייחודים: האחד - לפגוע בתאים מסוימים ו'למחוק' את הזיכרון של המערכת החיסונית, מה שחושף את הילדים החולים לאותם זיהומים משניים, והשני שהוא יכול להגיע למצב של הימצאות כרונית במערכת העצבים המרכזית, וכך גם שנים לאחר המחלה הוא עלול לגרום לפגיעה מוחית משמעותית ובלתי הפיכה, שאין לנו יכולת לטפל בה".
"החיסונים מצילים חיים", מסכם ד"ר פולק. "תופעות הלוואי שכרוכות בחיסון הן לכל היותר מעט חום ואודם באזור ההזרקה. תיאוריות הקונספירציה הוכחו כמופרכות לחלוטין". משרד הבריאות ממליץ לחסן את הילדים בשתי מנות: בגיל שנה ובכיתה א'. בזמן ההתפרצות הנחה המשרד להקדים את המנה השנייה באזורי תחלואה גבוהה. כדי להגן על תינוקות באזורים אלו (ירושלים, בית שמש, בני ברק) מומלץ לתת מנת חיסון נוספת לתינוקות בגילי חצי שנה עד שנה.
