אנחנו פוגשים אותם בחדר המיון: אנשים שעד לפני רגע ניהלו חיים רגילים, ופתאום מתקשים לדבר, להזיז יד או לעמוד על הרגליים. מהרגע שהם מגיעים לבית החולים מתחיל מרוץ נגד השעון, כי בכל דקה שבה כלי דם במוח נותר חסום, מיליוני תאי עצב נפגעים באופן בלתי הפיך.
כבר שנים, התרופה שמפרקת את קריש הדם ניתנת בעירוי של כשעה. כעת מתקרב שינוי משמעותי: תרופה בשם טנקטפלאז (Tenecteplase), או בקיצור TNK, שניתנת בזריקה אחת לווריד בתוך שניות ספורות. TNK כבר נמצאת בשימוש במדינות שונות בעולם, ובקרוב צפויה להגיע גם לישראל.
גלריה
זמן שווה מוח באירוע מוחי, ולכן כל שיהוי במתן טיפול עלול להוביל לתוצאות קשות. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
כרופא שמלווה באופן קבוע מטופלים שלקו בשבץ מוחי, אני רואה בזה התקדמות חשובה, שמאפשרת לנו לפשט את הטיפול ולהתמקד בצעדים הבאים להצלת רקמת המוח.
מה קורה במוח בזמן שבץ?
שבץ מוחי מתרחש כאשר נפגעת אספקת הדם לאזור מסוים במוח. בכ-90% מהמקרים מדובר בשבץ איסכמי, שנגרם עקב קריש דם שחוסם עורק. האזור שהעורק מזין מפסיק לקבל חמצן וחומרי הזנה, ותאי המוח מתחילים להיפגע. הפגיעה מתבטאת בתסמינים פתאומיים, כמו חולשה ביד או ברגל בצד אחד של הגוף, צניחה של זווית הפה, קושי בדיבור, הפרעה בראייה או חוסר יציבות חדש וחריג.
ד"ר רום מנדלצילום: דוברות אסותא אשדודאחת הדרכים המרכזיות לטפל בשבץ איסכמי חריף היא תרופה שמפרקת את הקריש החוסם את העורק ומחדשת את זרימת הדם למוח. הטיפול נקרא טרומבוליזה, והוא ניתן לאחר בדיקה גופנית והדמיה, שנועדו בין היתר לשלול דימום מוחי. הוא מתאים למטופלים שהשבץ פוגע בתפקודם ושמגיעים לבית החולים בזמן. עד לאחרונה היה נהוג חלון זמן של עד 4.5 שעות מתחילת התסמינים, אך ההנחיות האמריקניות העדכניות, מ-2026, הרחיבו אותו גם מעבר לכך.
במשך שנים רבות, התרופה המקובלת לטיפול הזה הייתה אלטפלאז (Alteplase), המוכרת גם בשם tPA. היא ניתנת בשני שלבים: מנה ראשונית קצרה, ולאחריה עירוי שנמשך כשעה. הטיפול באלטפלאז חולל שינוי משמעותי ברפואת השבץ, אבל העירוי הממושך מחייב ציוד מתאים, והכנתו וניהולו מורכבים יותר לצוותים הרפואיים.
לפי הדוח האחרון של הרישום הלאומי לשבץ של משרד הבריאות, ב-2023 דווחו בישראל יותר מ-16 אלף מקרים של שבץ מוחי ואירוע מוחי חולף, אבל כ-11% בלבד מהמטופלים בשבץ איסכמי קיבלו טיפול לפירוק הקריש.
מה החידוש ב-TNK?
ההבדל הבולט ביותר הוא באופן מתן הטיפול: TNK ניתנת בזריקה אחת לווריד, בתוך כחמש עד עשר שניות. עבור הצוותים הרפואיים זה יתרון משמעותי, כי אין צורך בעירוי ממושך והתרופה פשוטה יותר להכנה ולהזרקה. הסיבה לכך היא ש-TNK שונה מקודמתה בתכונות הביולוגיות שלה: היא נשארת פעילה בגוף זמן רב יותר, פועלת באופן ממוקד יותר על קריש הדם ועמידה יותר בפני מנגנונים טבעיים שמעכבים את פעילותה.
אלטפלאז (Alteplase), תרופה נגד קרישי דם במהלך אירוע מוחי, שמוכרת גם בשם tPA
(צילום: shutterstock)
מהירות מתן הטיפול היא רק חלק מהתמונה. השאלה החשובה היא האם התרופה עוזרת למטופלים כמו הטיפול הקיים. אחת העבודות הגדולות בתחום היא מטא-אנליזה שפורסמה ב-2024 בכתב העת Neurology. העבודה ניתחה יחד את הנתונים של 11 ניסויים קליניים מבוקרים, שכללו כ-7,500 מטופלים עם שבץ מוחי. האנליזה הראתה כי למטופלים שקיבלו TNK היה סיכוי גבוה יותר, ומובהק סטטיסטית, להחלמה טובה בהשוואה לאלו שקיבלו tPA.
התרופה ניתנת בזריקה אחת לווריד, בתוך כחמש עד עשר שניות. אין צורך בעירוי ממושך והתרופה פשוטה יותר להכנה ולהזרקה. TNK שונה מקודמתה בתכונות הביולוגיות שלה: היא נשארת פעילה בגוף זמן רב יותר, פועלת באופן ממוקד יותר על קריש הדם ועמידה יותר בפני מנגנונים טבעיים שמעכבים את פעילותה
מחקרים גדולים נוספים בעולם הגיעו למסקנה דומה: TNK יעילה לפחות כמו tPA, ובחלק מהמקרים אף נמצא לה יתרון אפשרי. גם מבחינת הבטיחות, המחקרים הצביעו על סיכון דומה לדימום מוחי, הסיבוך המשמעותי ביותר של טיפול לפירוק קרישי דם.
חשוב במיוחד למי שזקוק לצנתור מוחי
בחלק ממקרי השבץ, כשקריש הדם חוסם עורק גדול במוח, נדרש גם צנתור מוחי דחוף: הרופאים מגיעים בעזרת צנתר אל כלי הדם החסום ומוציאים את הקריש. לפני הצנתור, מטופלים מסוימים מקבלים טיפול תרופתי לפירוק הקריש, וכאן בולט במיוחד היתרון של TNK. מאחר שהתרופה ניתנת במנה אחת, אפשר להתקדם מהר לשלב הבא בלי לנהל במקביל עירוי של שעה.
מחקר שכלל כ-200 מטופלים לפני צנתור מרמז שהיתרון אינו רק טכני. אצל 22% מהמטופלים שקיבלו TNK, זרימת הדם חודשה ברוב האזור הפגוע עוד לפני תחילת הצנתור, לעומת 10% מאלו שקיבלו tPA. גם מצבם התפקודי של אלו שקיבלו TNK היה טוב יותר כעבור שלושה חודשים.
יתרון נוסף נוגע למטופלים שמגיעים לבית חולים שאין בו צנתור מוחי ונדרשים לעבור לבית חולים אחר - סוגיה רלוונטית במיוחד בישראל, שבה רק חלק מבתי החולים ערוכים לבצע צנתורים כאלה. ניתוח נרחב של נתונים על יותר מ-133 אלף מטופלי שבץ בארה"ב, שפורסם ביולי האחרון, מצא כי מטופלים שקיבלו TNK טופלו מהר יותר מרגע הגעתם לבית החולים, ואלו מביניהם שנזקקו להעברה לצורך צנתור יצאו לדרכם מוקדם יותר - חיסכון בזמן שהוא קריטי להצלת תאי מוח.
חשוב להבהיר: התרופה החדשה אינה מייתרת את הצורך באבחון, בהדמיה או בצנתור כשהוא נדרש. היא מפשטת שלב מרכזי אחד בשרשרת הטיפול, שבה לכל עיכוב עשויה להיות משמעות.
הזמן קריטי
במרץ 2025 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) את השימוש ב-TNK לטיפול בשבץ מוחי איסכמי חריף, אחרי שנים שבהן הייתה מאושרת שם רק לטיפול בהתקף לב. ההמלצות המקצועיות בעולם הולכות ומרחיבות את מקומה בטיפול, ובהנחיות החדשות של איגוד הלב ואיגוד השבץ האמריקניים, שפורסמו בינואר השנה, היא מוגדרת כחלופה שקולה ל-tPA.
גם החברה הישראלית לשבץ מוחי כבר מסמנת את הכיוון. נייר עמדה שפרסמה באוגוסט האחרון כולל המלצה להיערך למעבר ל-TNK כטיפול הבחירה, עם השלמת רישום התרופה בארץ. לפי המסמך, הרישום צפוי להסתיים לקראת תחילת 2027, ולאחר מכן התרופה אמורה להיכנס לשימוש ולתפוס בהדרגה את מקומה של התרופה הוותיקה.
א-סימטריה בפנים בעקבות שבץ מוחי. חלון הזמנים לטיפול קצר
(צילום: shutterstock)
כלל הברזל: זמן = מוח (Time is Brain). גם תרופה מתקדמת אינה יכולה לעזור למטופל שלא מגיע בזמן לקבלת טיפול. לכן, לצד ההתקדמות בטיפול התרופתי, זיהוי מוקדם של סימני השבץ ופינוי דחוף לבית החולים הם קריטיים. כשיש חשד לשבץ, אסור לחכות ולראות אם התסמינים יחלפו: יש להזעיק מיד את מד"א, כי טיפול מהיר מגדיל את הסיכוי לחזרה לתפקוד נוירולוגי מלא.
נתוני משרד הבריאות מאותה שנה ממחישים זאת היטב. מטופלים עם שבץ איסכמי שהגיעו לבית החולים באמבולנס קיבלו טיפול לפירוק הקריש פי 2.2 יותר מאלה שהגיעו בדרך אחרת, אך לצערנו, רק כמחצית מהמטופלים מגיעים באמבולנס.
TNK צפויה להפוך את הטיפול בשבץ מוחי לפשוט ולמהיר יותר עבור הצוותים הרפואיים, אבל גם בעידן של תרופות חדשות, הכלל המרכזי ברפואת השבץ נשאר כפי שהיה: ככל שמגיעים מוקדם יותר לטיפול, כך גדל הסיכוי להציל רקמת מוח ולצמצם נכות.
ד"ר רום מנדל הוא מנהל שירות שבץ מוחי במחלקה הנוירולוגית בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד
