אחד מכל חמישה ישראלים מבוגרים - מעשן. נתוני העישון בישראל גבוהים בכשליש מהממוצע העולמי. החשיפה לעישון בחברה הערבית כפולה מבחברה היהודית. בני נוער משתמשים בסיגריות אלקטרוניות שהשימוש בהן מסוכן לא פחות. תמונת מצב קשה זו משתקפת מדוח שר הבריאות על העישון לשנת 2024 שפורסם הבוקר (יום ג').
סקר KAP של המחלקה לחינוך וקידום בריאות והמרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם), שנערך לאחר תחילת המלחמה, מצביע על כך ששיעור העישון במבוגרים בישראל עומד על 20.5%, בדומה לשיעורו בעשור האחרון. שיעור הגברים הערבים המעשנים נותר גבוה מאוד ועומד על 40.3%. כרבע מהמרואיינים הלא-מעשנים דיווחו כי הם חשופים לעישון כפוי.
מהנתונים עולה כי שיעור העישון בקרב גברים (25.6%) גבוה משמעותית מזה שבקרב נשים (15.6%), פער מגדרי עקבי שנשמר לאורך שנים. כמו כן, שיעור המעשנים בקרב בעלי השכלה של 12 שנות לימוד ומטה גבוה פי 1.5 לעומת בעלי השכלה גבוהה יותר – 29.5% לעומת 12.3%. גם החשיפה לעישון כפוי גבוהה הרבה יותר בחברה הערבית – פי שניים מאשר בחברה היהודית, הן בתוך הבית והן במרחבים ציבוריים.
דוח שר הבריאות על העישון בישראל הוגש לכנסת בהתאם לחוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, והציג נתונים חדשים על מגפת העישון בישראל. הדוח מפרט גם את הצעדים שמוביל משרד הבריאות למאבק במגפת העישון, בהם חינוך והסברה ותקנות סימון אזהרות בריאות גרפיות על מוצרי עישון. הצעדים הבאים שאותם פועל משרד הבריאות לקדם הם איסור מכירת מאיידים חד-פעמיים לסיגריות אלקטרוניות ואיסור מכירת סיגריות אלקטרוניות בטעמים.
נתונים מדאיגים בקרב בני נוער
אחד הממצאים הבולטים שעולים מהדוח נוגע לדפוסי השימוש של בני נוער במוצרי עישון – ובמיוחד בשימוש במוצרי טבק וניקוטין בטעמים. מהנתונים עולה כי 53% מבני הנוער שהתנסו בעישון התחילו דווקא בסיגריות אלקטרוניות, ולא בסיגריות רגילות או נרגילה. שיעור ההתנסות בטעמים גבוה במיוחד: 88% ממשתמשי נרגילה, 82% ממשתמשי סיגריות אלקטרוניות ו-45% ממשתמשי סיגריות רגילות או טבק לגלגול צורכים מוצרים בטעמים – נתון שמעיד על מגמה שיווקית ממוקדת כלפי צעירים.
כמעט אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 18 התנסה באחד ממוצרי העישון, וכ־15% מהתלמידים מכיתה ה' ועד י"ב דיווחו על שימוש במוצרי עישון ב־30 הימים האחרונים. הדוח מציין כי מרבית המעשנים הבוגרים החלו לעשן כבר בגיל ההתבגרות – יותר מ־75% מהם לפני גיל 18.
הפערים בין מגדרים ומגזרים בולטים במיוחד בקרב בני נוער: בנים נוטים להתנסות בעישון יותר מבנות, ובחברה היהודית – לחץ חברתי מהווה גורם עיקרי. לעומת זאת, בחברה הערבית, ובעיקר בקרב נערות, עישון נחשב לבלתי מקובל – מה שמוביל רבות מהן לבחור דווקא בסיגריות אלקטרוניות שקל להסתירן.
הדוח מציין גם את ההשפעה המשמעותית של גורמים חברתיים ותרבותיים על הרגלי העישון בקרב צעירים. בחברה היהודית נמצא כי לחץ חברתי הוא גורם משמעותי להתנסות בעישון, ואילו בחברה הערבית – בעיקר בקרב נערות – עישון נתפס כבלתי מקובל, ולכן הן נוטות לבחור דווקא בסיגריות אלקטרוניות שקל יותר להסתיר. מגדר וסטיגמות חברתיות משחקים כאן תפקיד מרכזי בעיצוב דפוסי ההתמכרות.
סוגיית האכיפה: נמצא כי יותר ממחצית מבני הנוער שרכשו מוצרי עישון עשו זאת בעצמם, מבלי שנשאלו לגילם או נתבקשו להציג תעודה מזהה. פרצה זו באכיפה מעוררת דאגה, בעיקר נוכח הפיתוי הגבוה והמגוון הרב של מוצרים ממותקים וארוזים באופן מושך לצעירים
הדוח מדגיש גם את השפעת הרשתות החברתיות על הרגלי העישון של בני הנוער. נערים ונערות שנטלו חלק בקבוצות מיקוד תיארו את האופן שבו תכנים המופצים על ידי משפיענים משפיעים על החלטותיהם להתנסות בעישון, ולעיתים אף יוצרים תחושת נורמליזציה סביב הסיגריה האלקטרונית. מדובר בתהליך חברתי מתמשך שמצריך התמודדות לא רק באמצעות חקיקה, אלא גם בעזרת חינוך, הסברה ופעולה יזומה ברשתות עצמן.
שיעור התנסות גבוה אצל חרדים
סקר ייעודי ראשון מסוגו שנערך בקרב צעירי המגזר החרדי מציג ממצאים מדאיגים במיוחד: 54% מהלומדים בישיבות תיכוניות חרדיות, 80% מבני הנוער החרדים שנשרו ממסגרות חינוכיות (בני 17-12), ו-77% מהצעירים החרדים בגילי 22-17 דיווחו כי התנסו במוצרי עישון.
הנתונים מצביעים על שיעורי שימוש גבוהים מאוד – לעיתים אף יומיומיים – גם בגילים צעירים מאוד. נתון מטריד נוסף שעולה מהדוח: שיעור היציאה ממעגל העישון בישראל נמוך בכ-50% מהממוצע במדינות ה-OECD, מה שמעיד על התמכרות עמוקה יותר וקשיים משמעותיים בגמילה.
שר הבריאות אוריאל בוסו אומר כי "תמונת המצב שאנו מציגים היום משקפת מציאות מדאיגה: מגפת העישון נמשכת ומהווה אחד מגורמי הסיכון הבריאותיים הקטלניים ביותר במדינת ישראל. היא אחראית לתחלואה עצומה ולמוות שניתן למנוע – במיוחד בקרב צעירים. זוהי שליחות בריאותית מהמעלה הראשונה, ואנו נלחמים בה בכל הכוח.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר: "מניעת העישון ונזקיו נמצאת בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות. לצערנו, השימוש בסיגריות אלקטרוניות, בייחוד בקרב צעירים, צובר תאוצה, דבר שמשפיע גם על היקפי העישון של סיגריות רגילות. משרד הבריאות מקדם צעדים משמעותיים להפחתת השימוש בסיגריות אלקטרוניות ולצמצום העישון בקרב אזרחי ישראל.
"כדי להפחית את שיעורי העישון בישראל, הקים משרד הבריאות צוות פעולה לאומי, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, שבחן מחדש את המדיניות בנושא. בהתאם לכך, אושרה בשבוע שעבר יוזמה של המשרד להוספת אזהרות גרפיות למוצרי העישון. נוסף על כך, הוביל המשרד צעדים נוספים, ובהם, העלאת המיסוי והשוואתו בין המוצרים השונים, פרסום קמפיין להעלאת המודעות לסכנה שבסיגריה אלקטרונית ועוד".
ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אמרה: "כפי שמשתקף היטב גם השנה, עישון הטבק ומוצריו הוא עודנו סיבת המוות המובילה הניתנת למניעה – מגפה מסוכנת שהמאבק בה ניצב במקום מרכזי בעשייתנו למען בריאות הציבור. נתוני הדוח המציגים, בין היתר, גם את היקפי השימוש הגדלים בסיגריות אלקטרוניות, מהווים תזכורת לכך שמדובר במוצר מסוכן, בוודאי לבני הנוער העושים בסיגריות אלו שימוש ניכר".
2 צפייה בגלריה
נתוני העישון בישראל גבוהים בכשליש מהממוצע העולמי
(צילום: Vered Barequet / Shutterstock)
צורך דחוף באכיפה אפקטיבית
גם סוגיית האכיפה עלתה בדוח. נמצא כי יותר ממחצית מבני הנוער שרכשו מוצרי עישון עשו זאת בעצמם, מבלי שנשאלו לגילם או נתבקשו להציג תעודה מזהה. מדובר בפרצה מדאיגה, בעיקר נוכח הפיתוי הגבוה של מוצרים ממותקים ואריזות מושכות לצעירים.
מעניין לראות שדווקא כאשר מגפת העישון מציגה נתוני שיא – מנגנוני האכיפה ברשויות רבות כלל אינם פועלים. רק 82 רשויות דיווחו למשרד הבריאות על פעילות אכיפה ב-2024, לעומת יותר מ־65% מהרשויות שלא העבירו דיווח, בניגוד לחוק. מבין הרשויות שדיווחו, רק 34 מינו פקחים, ורק 28 חילקו בפועל דוחות. 27 מהן אינן מבצעות אכיפה כלל. בתחום הסיגריות האלקטרוניות – 31 רשויות טענו שהן אוכפות, אך רק שבע מהן חילקו דוחות.
ירושלים מובילה עם 4,794 קנסות שהוטלו על ידי 60 פקחים, תל אביב-יפו עם 2,819 דוחות על ידי 282 פקחים, ובאר שבע עם 899 דוחות בידי 50 פקחים בלבד. במהלך השנה נערכו הכשרות לפקחים ב-15 רשויות בלבד, ומבצעי אכיפה מוגברים התקיימו ב-20 רשויות בלבד, בעיקר לקראת היום הבינלאומי ללא עישון במאי. שאלון שנשלח לרשויות כלל שאלות פתוחות וסגורות לבחינת עמדות אנשי מקצוע. המענה המגוון מעיד על היעדר מדיניות אחידה ועל פערים בין הרשויות בנוגע לאכיפה.
המסקנה ברורה: יש צורך במהלך לאומי שיחזק את מערך האכיפה, יגדיר תקנים ברורים ויבטיח שהחוק לא יהפוך להמלצה בלבד.
עישון כפוי: איפה נחשפים אליו?
נתוני הדוח חושפים תמונה מטרידה באשר לחשיפה לעישון כפוי בקרב לא-מעשנים בישראל. מרואיינים לא-מעשנים שדיווחו כי נחשפו לעישון כפוי ברמה בינונית או יותר במהלך החודש האחרון ציינו שורה של מקומות מועדים, ובהם: בתוך הבית, בנייני מגורים משותפים, מקומות עבודה, בתי חברים או משפחה, אולמות אירועים, מקומות בילוי (כמו ברים, מועדונים ומסעדות), מקומות ציבוריים פתוחים (כגון תחנות אוטובוס או רכבת), רכבים פרטיים ומיקומים נוספים.
המקומות שבהם דוּוח על שיעורי חשיפה גבוהים ביותר היו: אצל חברים או בני משפחה (47.9%), ובמקום השני – במרחבים ציבוריים פתוחים (42.8%). נרשם הבדל משמעותי בין קבוצות האוכלוסייה: בקרב ערבים, המקום המועד לחשיפה היה בתי חברים/משפחה (58.3%), ואילו בקרב יהודים – מקומות ציבוריים פתוחים (46.1%).
יציאה ממעגל העישון
נתון חשוב נוסף שכולל הדוח נוגע ליכולת הציבור להיגמל מעישון: מהנתונים עולה כי שיעור היציאה ממעגל העישון בישראל נמוך בכ-50% מהממוצע במדינות ה-OECD. המשמעות ברורה – לא רק שיותר ישראלים מעשנים, אלא שפחות מצליחים להפסיק. ממצא זה מחזק את הצורך בהשקעה מתמשכת במערכי גמילה, נגישים ומונגשים לכלל האוכלוסייה, ובייחוד לבני נוער ולקבוצות בסיכון גבוה להתמכרות.
מהאגודה למלחמה בסרטן נמסר בתגובה כי "מעגל ההתמכרות לעישון ממשיך לצרף מכורים חדשים מקרב בני הנוער ולגרום לנזקים בריאותיים לציבור הישראלי בכלל. מדובר במגפה קטלנית הגורמת למותם של אלפי ישראלים. הפחתת שיעורי העישון ונזקיו מחייבת שיתוף פעולה של כלל הגורמים, ביתר שאת, משרדי הממשלה, חברי כנסת ורשויות מקומיות במטרה להציב בראש סדר העדיפויות את המאבק בגורם התמותה מספר אחת בעולם, הניתן למניעה. מול הכוח התאגידי של תעשיית הטבק והניקוטין, נדרשת התגייסות כלל-ארצית והשקעת משאבים ממשלתיים, ויפה שעה אחת קודם".
מוקד הטלפוני הלאומי לגמילה מעישון של משרד הבריאות פועל במספר 6800*
פורסם לראשונה: 10:55, 03.06.25
