בתוך סיפורי האבל והגבורה הרבים, ממשיכות להיחשף עוד ועוד עדויות של המחדל הקשה של צה"ל. הורים לחיילים שמאושפזים בבית החולים איכילוב בתל אביב מספרים כיצד בניהם הוזעקו בלי ציוד מתאים ונלחמו עם נשק קל מול מחבלים חמושים ברימונים. עוד הם מספרים על קריאות לסיוע שלא נענו במשך שעות. שמענו גם את עדותו של סהר בן סלע (30) מהרצליה ששחזר בדמעות את מסיבת הטבע שהפכה לטבח המוני: "טבחו בנו מטווח אפס. חיות אדם, הם ירו וראו שהם נהנו מזה, חייכו".
סהר בן סלע נפצע בינוני במסיבת הטבע, וכמו רבים אחרים ניסה לברוח על נפשו כשהחלה מתקפת המחבלים הרצחנית: "הגעתי למסיבה לקראת 03:00 לפנות בוקר, כי באו לשם די.ג'ייז מכל העולם. זה היה אירוע בינלאומי שכלל כ-3,000 משתתפים. כשהלכנו לאוהל להביא חברה משם, עפו עלינו טילים במטר. עצרו את המוזיקה, שמענו אזעקות. בתוך שנייה ראינו התקפת מחבלים. עלינו לרכב והתחלנו להימלט. היה כאוס מטורף. אנשים נהגו על 120 תחת אש חיה. ראינו את המחבלים עם הטנדרים, שוטר חמוש הכניס אותנו לבטונדה – 30 איש".
ברגע הזה, נשבר סהר בדמעות, "התחילו לירות עלינו, זרקו רימון רסס ואחרי דקה, כשכולם צורחים כמו משוגעים, עוד רימון חלף מעליי ושפשף לי את הראש. ראיתי מאחוריי גופות שספגו את הרסיסים. ידידה נורתה מטווח אפס. כל מי שהיו בשורה הראשונה והשנייה – נרצחו. חטפתי כדור במרפק ורסיסים ברגל ובצלעות.
"למזלנו, ברגע הזה, היה למחבל מעצור בנשק והוא יצא. חיפשתי אחריו כלי נשק על הרצפה אבל היריות התחדשו. עליתי על ניידת נטושה של המשטרה, התחברתי לקשר וביקשתי עזרה. אמרו לי לברוח. ניסיתי להתניע את הניידת ולא הצלחתי, בשעה שחבר שלי ניסה לעשות החייאה לבת זוגו. המחבלים צעקו 'היא מתה'. הם חיות אדם, רוצחים עם רוע בעיניים. טבחו בנו מטווח אפס. הם ירו וראו שנהנו מזה, חייכו".
סהר בן סלע: "בשעה שחבר שלי ניסה לעשות החייאה לבת זוגו. המחבלים צעקו 'היא מתה'. הם חיות אדם, רוצחים עם רוע בעיניים. טבחו בנו מטווח אפס. הם ירו וראו שנהנו מזה, חייכו"
גם הפינוי מהאתר שהפך כמעט לקבר אחים ארך שעות. "פינו אותי לאמבולנס שחיכה לקבל פצועים נוספים. העלו הורים עם ילד שהיה פצוע בכל גופו ואדם מבוגר שגסס לידי, אבל לא יכולתי אפילו לתמוך בו. עברו שלוש שעות, כאוס".
שלושה ילדים מאושפזים במחלקת הילדים בבית החולים דנה לילדים במצב קל. אחד מהם, בן שבע, מאחד מקיבוצי העוטף. אביו ואחותו נרצחו לנגד עיניו. אימו פצועה במצב קשה, מורדמת ומונשמת בבית חולים אחר. סבתו מחלקת את זמנה בינו לבין בתה, ובהיעדרה אחותה הקשישה מחליפה אותה.
קרובי הפצועים מדברים
(צילום: מוטי קמחי)
עוד בנושא:
אמו של לוחם שנפצע: "חיכה שש שעות לפינוי"
אירה ממטולה, אימו של לוחם המאושפז בטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב, שמעה מחבריו על מה שעבר על בנה: "הוא היה בגיהינום, שש שעות הוא דימם עם שבר פתוח עד שפינו אותו. אף אחד לא הגיע ולא עזר להם. איפה חיל האוויר?".
בשש בבוקר יום שבת התעוררה אירה. "ראיתי שהיו נפילות בדרום, אמרתי לעצמי שהכול כרגיל, מה כבר חדש? שלחתי ליובל הודעה, והוא לא ענה. חשבתי שכרגיל אין קליטה. יצאתי לטייל בנחל. ב-13:02 בצהריים קיבלתי ממנו הודעה מוקלטת 'אמא, אני הכי אוהב אותך בעולם'. זרקתי את הנייד, ואמרתי שאני לא מוכנה לקבל כאלה הודעות. יובל הוא לא ילד שמגלה רגשות. אם כתב ככה, סימן שמשהו נורא קרה. התקשרה מישהי שאני לא מכירה ואמרה שיובל פצוע קל. הכחשתי. ידעתי שהבן שלי לא פצוע בכלל או פצוע קשה מאוד, אין אצלו חצי.
אמו של לוחם שנפצע קשה: "עם הזמן נודע לי שהיה שש שעות תחת אש, הם היו 20 מטר מהגדר, הכניסו אותם לנמ"ר (נגמ"ש ממוגן) תחת טילים. הם הזעיקו עזרה, אבל חיל האוויר לא הגיע"
"נסעתי עם אבא שלו לאיכילוב, ובדרך התקשר המנתח שעדכן שיובל נכנס לניתוח דחוף. אמרתי לו שאין מצב שלא אראה אותו לפני, כי לא ידעתי אם ייצא משם. עם הזמן נודע לי שהיה שש שעות תחת אש, הם היו 20 מטר מהגדר, הכניסו אותם לנמ"ר (נגמ"ש ממוגן) תחת טילים. הם הזעיקו עזרה, אבל חיל האוויר לא הגיע. הוא ראה את המחבלים פורצים את הגדר וכובשים את הנגמ"ש שלהם. שש שעות הוא דימם עם שבר פתוח, עד שפינו אותו. הרופא אמר שאלמלא חוסם העורקים, הוא לא היה נשאר בחיים".
דולב נפצע מרסיסי הרימון, חברו נהרג
בבית החולים איכילוב בתל אביב מאושפזים 60 פצועים, מהם תשעה קשה, שישה מונשמים. כ-30 מהמאושפזים הם חיילים, בהם גם דולב, לוחם סיירת אגוז מקיבוץ גדות שנפצע באורח בינוני. אביו מספר: "הם הוקפצו מהר דב לחווארה, ובשבת בבוקר לדרום, כשהם לא מצוידים. רק עם נשק קל, כשלמחבלים היו רימונים. תוך כדי לחימה פנים אל פנים, חטפו רסיסים מרימון, וחבר שלו נהרג".
דולב עמד להשתחרר בעוד כחודש, כשנקרא להילחם בדרום. "הוציאו לו רסיס מהירך והוא אושפז במחלקה האורתופדית. היה לו מזל גדול, אני לא רוצה לדבר אישית, אלא רק ברמה הלאומית. אנחנו צריכים לעזוב את לקחי המלחמה לאחר כך, כי אין לנו שום אופציה אחרת, ולהיערך לכללי המשחק שהשתנו. חייבים להילחם ולנצח".
הוריו של עידן עברו בין המיטות לחפשו
פיבי נחמיאס, אמו של ירון (52) תושב נתיבות, עדיין לא יודעת כיצד נפגע בנה באופן אנוש. אחד מילדיו שהה עם גרושתו בכפר עזה, וכאשר שמע על חדירת המחבלים – לא היסס ונסע לחלץ אותם. הוא הובהל לבית החולים ברזילי באשקלון, שם נותח והועבר מורדם ומונשם לאיכילוב. "תודה לאל שאני רואה אותו", אומרת נחמיאס.
עידן בן ה-19 שנפצע בינוני בגבול עזה הובהל תחילה לבית החולים סורוקה בבאר שבע. ערב קודם התקשר להוריו, והספיק לומר ש"הכול רגוע". בבוקר, כששמעו הוריו על חדירת המחבלים, הם נבהלו. "התקשרו מהחר"פ להודיע שהוא בסורוקה. נסענו לשם כמו משוגעים. היה בלגן שכזה עוד לא ראיתי. באף מקום לא ידעו מי הגיע, באיזה מצב ולאן הועבר", מספר אביו ששון, עובד איכילוב. "לא הייתה לנו ברירה, עברנו מיטה-מיטה, מחלקה-מחלקה עד שאשתי מצאה אותו. אמרו לנו שרופא עוד לא ראה אותו, והבנתי שזה ייקח שעות. לכן ביקשתי מר"ם 2 אישור לפנות אותו ברכב הפרטי שלי".
יוסף רוז'נסקי: "בתי רצה לחלץ את השכנה. היא אמרה לילדים להיות בשקט אבל הנכד הקטן בן הארבע הרעיש. מחבלים הגיעו לדלת וביקשו לפתוח 'באנו להציל אתכם', הם אמרו. אחד מהם זרק אחר כך רימון וירה לכל עבר. נפלתי על הרצפה, וראיתי המון דם. גם אשתי נפלה"
יוסף רוז'נסקי (67) מקריית שמונה מאושפז במצב בינוני לאחר שנפצע ברגלו. שבוע לפני המלחמה הגיע לקיבוץ חולית לעזור לבתו לטפל בארבעת ילדיה, בשל נסיעת בעלה נסע לכנס. "בשבת בבוקר עשיתי סיבוב בקיבוץ, וראיתי פתאום פיצוצים ועשן. הייתי בטוח שזה תרגיל כי אני תושב קריית שמונה ומנוסה, אבל הגעתי הביתה ומיד פרצו המחבלים והוכרז צבע אדום.
"הם שרפו שלושה בתים סמוך לבית של בתי. אשתי ואני התחלנו לכבות את האש עם דליים. הבת רצה לחלץ את השכנה. היא אמרה לילדים להיות בשקט אבל הנכד הקטן בן הארבע הרעיש. מחבלים הגיעו לדלת וביקשו לפתוח 'באנו להציל אתכם', הם אמרו. אחד מהם זרק אחר כך רימון וירה לכל עבר. נפלתי על הרצפה, וראיתי המון דם. גם אשתי נפלה".
האירוע התרחש בשעה 13:20 בצהריים, ורק כעבור שלוש שעות הגיעו כוחות צה"ל לחלץ אותם לסורוקה. "אמרו לנו שאין צוותים שיוכלו לטפל בנו. מרוב בלגן, העבירו את אשתי לאסף הרופא, ואותי לאיכילוב. אני אפילו לא יודע מה מצבה", הוסיף רוז'נסקי בבכי. גם הנכדה בת השמונה נפצעה באורח קל.
