לחץ אצל הורים עשוי להיות גורם נסתר המשפיע על הסיכון להשמנה בגיל הרך - כך עולה ממחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת ייל בארצות הברית, שפורסם באחרונה בכתב העת הרפואי Pediatrics. לפי הממצאים, כאשר הורים לומדים להפחית סטרס באמצעות כלים כמו מיינדפולנס וניהול רגשי, ילדיהם מפתחים הרגלי אכילה בריאים יותר ואינם מראים את העלייה במשקל שנצפתה במשפחות שהתמקדו רק בתזונה ובפעילות גופנית.
השמנת ילדים נמצאת במגמת עלייה בעולם. לפי נתוני המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), בשנת 2024 כ-1 מכל 5 ילדים ובני נוער בארצות הברית עמדו בהגדרה הקלינית של השמנת יתר. לאורך השנים, מרבית התוכניות למניעת השמנה בילדות התמקדו בעיקר בעידוד תזונה בריאה ובהגברת פעילות גופנית, אולם החוקרים מציעים להוסיף למשוואה גורם מרכזי נוסף: רמת הסטרס של ההורים.
3 צפייה בגלריה
ילדים להורים לחוצים נמצאו בסיכון גבוה יותר לעלייה במשקל ולהרגלי אכילה פחות בריאים בבית
(צילום: Shutterstock)
"השמנת ילדים היא מגפה עולמית"
"השמנה בקרב ילדים הפכה בעשורים האחרונים למגפה עולמית של ממש", מסביר ד"ר ליאור נוימן, מומחה ברפואת המשפחה, רופא סוכרת והשמנה. "בישראל, אחד מכל שלושה ילדים סובל מעודף משקל או מהשמנה. מדובר במחלה כרונית ומולטיפקטוריאלית, שהסיכון להתפתחותה מושפע הן מגורמים גנטיים והן מגורמים סביבתיים. בין גורמי הסיכון הסביבתיים להשמנה בילדות ידוע כי חשיפה מתמשכת למצוקה רגשית אצל אחד ההורים או אצל שניהם עלולה לפגוע באינטראקציה הבריאה עם הילדים ולהוביל לבחירות פחות מיטיבות בכל הקשור להרגלי החיים בבית, בעיקר בתחום התזונה והפעילות הגופנית".
לדבריו, לממצאים אלה יש רלוונטיות מיוחדת למציאות הנוכחית בישראל. "בימים טרופים אלה, בצל מבצע 'שאגת הארי', הורים רבים חווים עומס נפשי משמעותי. האזעקות התכופות, השינה המקוטעת, הלימודים מרחוק וקשיי הפרנסה – כל אלה מעלים באופן ניכר את רמות החרדה אצל ההורים, ולעיתים גם אצל הילדים", אומר ד"ר נוימן.
ד"ר ליאור נוימןצילום: הילה שחרהחוקרת הראשית, ד"ר רג'יטה סינה, פסיכולוגית מאוניברסיטת ייל, אומרת כי "כבר ידענו שסטרס יכול להיות גורם משמעותי בהתפתחות השמנת ילדים, לצד תזונה ופעילות גופנית. ההפתעה הייתה שכאשר הורים למדו להתמודד טוב יותר עם סטרס, ההורות שלהם השתפרה והסיכון להשמנה אצל ילדיהם ירד", אמרה בהודעה לעיתונות של אוניברסיטת ייל שפורסמה באתר ScienceDaily.
לדברי החוקרים, מחקרים קודמים כבר הראו כי ילדים נמצאים בסיכון גבוה יותר להשמנה כאשר הוריהם מתמודדים בעצמם עם השמנה. לצד זאת, עלתה בשנים האחרונות ההשערה כי לחץ אצל הורים עשוי להיות גורם נוסף, סמוי יותר, המשפיע על התפתחות השמנה בגיל הרך.
כאשר הורים חווים סטרס, הם נוטים יותר להסתמך על מזון מהיר ולאמץ הרגלי אכילה פחות בריאים. דפוסים אלה עשויים להשפיע גם על הילדים - הן דרך ההרגלים התזונתיים בבית והן דרך האווירה המשפחתית. החוקרים מציינים כי כאשר הורים חשים עומס ולחץ מתמשך, שגרות משפחתיות עלולות להתערער, בחירות מזון פחות בריאות הופכות שכיחות יותר והתנהגויות הוריות חיוביות עלולות להיפגע.
למרות זאת, מרבית התוכניות למניעת השמנת ילדים מתמקדות בעיקר בהדרכה על תזונה נכונה ובהגברת פעילות גופנית - גישות שלדברי החוקרים לא תמיד מצליחות לייצר שינוי משמעותי לאורך זמן.
הניסוי שבדק את השפעת הסטרס ההורי
כדי לבחון את ההשפעה של סטרס אצל הורים על הסיכון להשמנה בילדות, החוקרים ערכו ניסוי אקראי מבוקר שנמשך 12 שבועות. במחקר השתתפו 114 זוגות של הורה וילד: ההורים היו עם עודף משקל, עם מדד מסת גוף (BMI) ממוצע של 34.7, והילדים היו בני שנתיים עד חמש. המחקר נערך בין נובמבר 2018 ליולי 2022.
המשתתפים חולקו לשתי קבוצות. בקבוצת ההתערבות השתתפו ההורים בתוכנית בשם Parenting Mindfully for Health, שכללה תרגול מיינדפולנס ומיומנויות ויסות עצמי לניהול סטרס, לצד הדרכה על תזונה בריאה ופעילות גופנית. קבוצת הביקורת, לעומת זאת, קיבלה הדרכה בנושאי תזונה ופעילות גופנית בלבד. שתי הקבוצות השתתפו במפגשים קבוצתיים שבועיים שנמשכו עד שעתיים. במהלך 12 השבועות מדדו החוקרים את רמות הסטרס של ההורים ואת משקל הילדים, והמשיכו לעקוב אחר משקל הילדים גם שלושה חודשים לאחר סיום התוכנית.
כשהסטרס ירד - גם הסיכון להשמנה
בנוסף, בחנו החוקרים את ההתנהגות ההורית באמצעות משימת מעבדה מקובלת לאינטראקציה בין הורה לילד, Toy-Wait Task, וכן בדקו את צריכת המזון הבריא והלא בריא של הילדים. תוצאות המחקר הצביעו על הבדלים ברורים בין שתי הקבוצות: בקבוצת הביקורת, שקיבלה הדרכה על תזונה ופעילות גופנית בלבד, ציון ה-BMI של הילדים עלה באופן מובהק במהלך שלושת חודשי המעקב. לעומת זאת, בקרב הילדים שהוריהם השתתפו בתוכנית ההתערבות לא נרשם שינוי משמעותי במדד זה.
בנוסף, ירידה ברמות הסטרס של ההורים נרשמה רק בקבוצת ההתערבות. החוקרים מצאו גם שיפור בהתנהגות הורית חיובית במשימת המעבדה וירידה בצריכת מזון לא בריא אצל הילדים - בעיקר בקרב המשתתפים בתוכנית שכללה תרגול מיינדפולנס וניהול סטרס.
3 צפייה בגלריה
הפחתת סטרס אצל הורים באמצעות מיינדפולנס עשויה לשפר הרגלי אכילה ולהפחית סיכון להשמנה בילדים צעירים
(צילום: Shutterstock)
לעומת זאת, בקבוצת הביקורת לא נרשמו שינויים ברמות הסטרס של ההורים, בהתנהגות ההורית או בצריכת המזון הלא בריא של הילדים. הילדים בקבוצה זו עלו במשקל במידה משמעותית יותר, והיו בעלי סיכוי גבוה פי שישה לעבור לקטגוריית סיכון של עודף משקל או השמנה בבדיקת המעקב שנערכה שלושה חודשים לאחר סיום התוכנית.
החוקרים מצאו גם כי בקבוצת הביקורת נותר קשר בין רמות סטרס גבוהות אצל ההורים לבין התנהגות הורית פחות חיובית וצריכה נמוכה יותר של מזון בריא בקרב הילדים. לעומת זאת, בקרב המשתתפים בקבוצת ההתערבות קשר זה כבר לא נמצא מובהק לאחר שלושה חודשים.
ד"ר נוימן מסכם: "שימוש בשיטות להפחתת סטרס - כמו מיינדפולנס שנבדקה במחקר, אך גם מדיטציה, תרגילי נשימה, יוגה, טאי-צ'י ושיטות דומות - עשוי לתרום לא רק לשיפור הרווחה הנפשית של ההורה, אלא גם לבריאות הפיזית והנפשית של הילד".
לדברי החוקרים, הממצאים מצביעים על כך שהתערבויות שמטרתן להפחית סטרס אצל הורים עשויות להוות כלי נוסף במניעת השמנת ילדים בגיל הרך. עם זאת, הם מדגישים כי יש צורך במחקרים ארוכי טווח כדי לבחון האם ההשפעות שנצפו במחקר נשמרות גם לאורך זמן. לדברי ד"ר סינה, מחקר המשך רחב יותר, שבו יעקבו החוקרים אחר משפחות במשך שנתיים, צפוי לספק תובנות נוספות באשר להשפעת ההתערבות על הסיכון להשמנה בילדות.
