גיל 65 אינו רק ציון דרך בירוקרטי או מועד פרישה מעבודה. על פי הרפואה המודרנית, זהו המעבר הרשמי אל מה שמכונה הגיל השלישי - שלב חיים המאופיין בשינויים פיזיולוגיים, מטבוליים וקוגניטיביים מצטברים, גם אצל מי שמרגישים בריאים ומתפקדים היטב.
אם צריך עצה אחת בלבד למי שמתקרבים לגיל 65: התייחסו לגיל הזה כאל תחילתו של פרויקט בשם "עשור של עצמאות". לא מתוך פחד, אלא מתוך אחריות. בדיקה שנתית טובה, אימון כוח ושיווי משקל, תזונה שמגינה על מסת השריר, סקירת תרופות וחיים חברתיים פעילים – שילוב פשוט יחסית, עם השפעה עצומה על איכות החיים בהווה ובעתיד.
מתי באמת מתחיל הגיל השלישי?
מבחינה רפואית, הגיל הכרונולוגי 65 הוא סמן נוח, אך הוא אינו מספר את כל הסיפור. בפועל, הגיל השלישי מתחיל כאשר מתחילים להופיע שינויים בתפקוד, בכושר הגופני, בעמידות למחלות וביכולת להתאושש מאירועים כמו זיהום, נפילה, ניתוח או לחץ נפשי. יש בני 70 עם תפקוד מצוין, ויש בני 60 שכבר חווים ירידה בכוח, בסיבולת או בזיכרון. לכן ברפואה הגריאטרית מסתכלים על תפקוד, עצמאות וקצב השינוי – ולא רק על התאריך בתעודת הזהות.
האם יש סמנים מוקדמים עוד לפני 65?
כן. לעיתים הרמזים הראשונים אינם מחלה מוגדרת אלא שינוי עדין: האטה במהירות ההליכה, קושי לעלות מדרגות או לקום מכיסא ללא תמיכה, ירידה בכוח האחיזה או תחושה של "נחלשתי בשנה האחרונה". עייפות חדשה שאינה מוסברת, ירידה בסיבולת, ירידה לא מכוונת במשקל או בתיאבון לאורך זמן, וריבוי נפילות או כמעט-נפילות. אלה יכולים להיות סימנים למה שנקרא שבריריות (Frailty) או תחילתה של סרקופניה (אובדן מסת שריר, כוח ותפקוד) – תהליכים שניתנים להשפעה משמעותית.
ד"ר אורלי ברקצילום: נועה גל באשריאני מרגיש/ה מעולה, גם אני בסיכון?
עם העלייה בגיל משתנים מנגנוני הרזרבה של הגוף: הכליות והכבד מפנים תרופות לאט יותר, מערכת החיסון מגיבה אחרת, השרירים מאבדים מסה וכוח בקצב גבוה יותר אם לא מתאמנים, ושיווי המשקל נעשה פחות יציב. המשמעות היא שאירוע קטן יחסית (כגון התייבשות קלה, כדור שינה או זיהום ויראלי), שבגיל צעיר נסבל היטב, עלול בגיל מבוגר יותר לגרום לנפילה, בלבול, חולשה משמעותית או אשפוז. זה לא מפני שאתם חולים, אלא משום שהגוף פחות סלחני.
אילו שינויים עלולים להתרחש בלי שתמיד נבחין בהם?
אובדן מסת שריר וכוח הוא לעיתים תהליך שמתרחש בשקט, אך משפיע על יציבות, סיכון לנפילות, עצמאות ואף איזון הסוכר. גם שינוי בתחושת הצמא מעלה את הסיכון להתייבשות, סחרחורת, ירידת לחץ דם ועצירות. ייתכן גם שינוי בתגובת הגוף לתרופות – עם רגישות גבוהה יותר לטשטוש, בלבול וירידת לחץ דם.
6 צפייה בגלריה
סקירת תרופות משותפת עם בן משפחה מפחיתה טעויות, תופעות לוואי ונפילות
(צילום: Shuttersotock)
נושא נוסף וחשוב הוא השינה. עם העלייה בגיל, השינה עלולה להיות שטחית יותר ולכלול יותר יקיצות. כשמוסיפים לכך נטייה לשימוש בכדורים שמגבירים את הסיכון לנפילות, מתקבלת סכנה ממשית. גם ירידה הדרגתית בשמיעה או בראייה משפיעה על תקשורת, מצב רוח, ואף על הסיכון לדמנציה ולנפילות.
איך להתמודד עם ירידה בשיווי משקל ובסיבולת?
יש תהליכי הזדקנות טבעיים, אך הקצב וההשפעה שלהם תלויים מאוד בהתנהגות וברפואה מונעת. הכלל החשוב ביותר: השריר הוא איבר שאפשר לבנות בכל גיל. אימון כוח וביצוע תרגילי שיווי משקל יכולים להפחית נפילות, לשפר סיבולת, ולסייע גם באיזון הסוכר, לחץ הדם ומצב הרוח.
ההמלצות: אימוני כוח פעמיים-שלוש בשבוע (משקולות, גומיות, מכשירים או תרגילי משקל גוף), אימון שיווי משקל (עמידה על רגל אחת ליד משטח יציב, טאי-צ'י, פילאטיס מותאם) ופעילות אירובית קבועה (הליכה מהירה, שחייה, אופניים). חשוב להתחיל בצורה הדרגתית ובטוחה, במיוחד אם קיימים כאב, סחרחורת, מחלות לב או ריאות, או היסטוריה של נפילות.
מה צריך לדעת בקשר לתזונה בגיל השלישי?
כיום מבינים בבירור שתזונה היא תרופה, במיוחד בכל הנוגע לשריר, לעצם ולמוח. טעויות שחוזרות שוב ושוב כוללות אכילה של מעט מדי חלבון (במיוחד אצל מי שמנסים "לאכול קל"), מה שמאיץ אובדן שריר; דילוג על ארוחות ("קפה ועוגייה בבוקר" ואז ארוחה גדולה בערב); ופחות שתייה – שעלולה לגרום ליותר עצירות, בלבול ונפילות. הסתמכות על תוספים במקום אוכל אמיתי, ופחות ירקות וסיבים – עלולות להוביל לעצירות ולשיבוש איזון הסוכר והשומנים.
בפשטות: בכל ארוחה כדאי לשאוף לשילוב של מקור חלבון (ביצה, יוגורט, גבינה, דג, עוף או קטניות), לצד ירקות, שומן איכותי (שמן זית, אגוזים) ופחמימה איכותית (קטניות, ירקות ופירות) – תוך תיאום אישי אם קיימת מחלת כליה או בעיות רפואיות אחרות.
מאילו תרופות ותוספים כדאי להיזהר?
דווקא בגיל הזה, "טבעי" לא תמיד אומר בטוח. דוגמאות שכדאי להיזהר מהן (במיוחד ללא מעקב):
- כדורי שינה והרגעה (כולל בנזודיאזפינים ותכשירים דומים) – עלולים לגרום לנפילות ולבלבול.
- תרופות בעלות השפעה אנטיכולינרגית (בחלק מהתרופות לאלרגיה, שלפוחית או שינה) – עלולות לגרום ליובש, עצירות ובלבול.
- שימוש יתר ב-NSAIDs (כגון איבופרופן ודומיו) – מעלה סיכון לפגיעה בכליות, לעלייה בלחץ הדם ולדימום במערכת העיכול.
- שימוש ממושך ב-PPI (כדורי "קיבה") לאורך שנים ללא צורך ברור.
- תוספים במינונים גבוהים ללא אינדיקציה (ויטמינים מסוימים, תכשירי "ניקוי רעלים", תוספים לחיזוק הזיכרון) – שעלולים להתנגש עם תרופות או לגרום לתופעות לוואי.
הכלל: אם משהו נכנס לגוף באופן קבוע, תרופה או תוסף, הוא צריך להיות רשום ברשימת תרופות מסודרת ולהיבדק תקופתית.
מתי להתחיל לדאוג מירידה קוגניטיבית?
הזדקנות תקינה יכולה לכלול שליפת מילה שמתעכבת ("זה על קצה הלשון"), צורך ביותר זמן כדי ללמוד משהו חדש, או שכחה קלה שמשתפרת עם רמזים או תזכורת. כל אלה טבעיים לחלוטין.
6 צפייה בגלריה
קשרים חברתיים פעילים הם גורם מגן לבריאות הפיזית והנפשית בגיל המבוגר
(צילום: Shuttersotock)
סימנים שמדאיגים יותר כוללים חזרה על אותן שאלות שוב ושוב בלי לזכור שנענו, קושי בניהול כספים, תרופות או תפקודים יומיומיים שהיו קלים בעבר, אובדן התמצאות במקומות מוכרים, שינוי אישיות בולט, ירידה בשיפוט או הופעת חשדנות חדשה, וכן תלונות על זיכרון המלוות בירידה תפקודית.
מתי שכחה הופכת לסימן אזהרה?
כשמתקיים אחד משלושה: זה מפריע לתפקוד (כספים, תרופות, נהיגה, מטלות בית), זה מחמיר במהירות תוך שבועות או חודשים, או שבני משפחה וחברים שמכירים היטב מבחינים בשינוי. במצבים כאלה חשוב בירור רפואי, משום שלעיתים הסיבה הפיכה (כגון תת-פעילות של בלוטת התריס, מחסור בוויטמין B12, דיכאון, הפרעת שינה, תרופות, ירידת שמיעה ועוד).
נפילות: למה זה סיכון-על גם אצל אנשים פעילים?
נפילה אינה רק מכה. היא עלולה להוביל לשבר, לאובדן ביטחון, לצמצום פעילות ("אני מפחד/ת לצאת"), ובהמשך לירידה מהירה בכושר ובמסת השריר, וגם לבדידות. נפילות מתרחשות לרוב בשל שילוב של הפרעות בשיווי משקל, ראייה, כוח שריר, שינויים בלחץ הדם, תרופות, נוירופתיה וסביבה ביתית שאינה בטוחה.
מה אפשר לעשות כדי למנוע נפילות?
לדאוג לתאורה טובה, במיוחד בלילה – למשל מנורת לילה במסלול לשירותים. להסיר שטיחים מחליקים או לחזק אותם היטב, ולסדר כבלים. להתקין מאחזי יד במקלחת ובשירותים, ולהוסיף משטח נגד החלקה. לנעול נעליים סגורות עם סוליה יציבה (לא גרביים או כפכפים). לוודא קיום מעקה תקין במדרגות. לסדר את הבית כך שחפצים בשימוש יומיומי לא יהיו במדפים גבוהים המצריכים טיפוס.
בדידות ודיכאון: שקטים, אבל מסוכנים - עד כמה אנחנו באמת שמים לב אליהם?
בדידות אינה רק רגש; היא קשורה לעלייה בסיכון לתחלואה, לירידה תפקודית ואף לקיצור תוחלת חיים. דיכאון בגיל מבוגר לא תמיד נראה כמו "עצב ובכי". הוא יכול להתבטא בעייפות, חוסר אנרגיה, ירידה בתיאבון, תלונות גופניות חוזרות, ירידה ביוזמה, הסתגרות, עצבנות, הפרעות שינה, ותחושה של "אין לי חשק לכלום" יותר מאשר "אני עצוב/ה".
אם זה נמשך שבועות ומשנה הרגלים, חשוב לפנות לרופא או לרופאה. טיפול יכול לכלול שיחה, פעילות חברתית, שינוי תרופתי, פסיכותרפיה ולעיתים גם תרופות – בהתאמה אישית.
ריבוי תרופות: עד כמה זה מסוכן ואיך מטופל יכול להגן על עצמו?
ריבוי תרופות (Polypharmacy) מעלה את הסיכון לתופעות לוואי, אינטראקציות בין תרופות, נפילות, בלבול ואשפוזים. איך מגנים על עצמכם: להחזיק רשימת תרופות ותוספים מעודכנת (כולל תרופות ללא מרשם וצמחי מרפא).
לשאול לגבי כל תרופה חדשה: למה זה מיועד? לכמה זמן? מה המינון המדויק ומה התזמון הרצוי לנטילה? מה תופעות הלוואי האפשריות? האם יש אינטראקציה עם תרופות אחרות? חשוב לשים לב ל"דגלים אדומים" כמו סחרחורת חדשה, נפילות, בלבול או חולשה – במיוחד לאחר שינוי תרופתי.
סקירת תרופות – באיזו תדירות ומי יוזם?
לפחות פעם בשנה, ובוודאי לאחר אשפוז, נפילה, שינוי קוגניטיבי או הוספת תרופה חדשה. היוזם יכול להיות רופא או רופאת המשפחה, גריאטר או גריאטרית, ולעיתים גם רוקח או רוקחת קליניים במסגרת מרפאה או בית חולים. עם זאת, בהחלט מקובל ורצוי שתבקשו בעצמכם סקירת תרופות מרופא או מרופאת המשפחה.
למה חשוב שיהיה רופא אחד שמרכז את התמונה?
כי כשמעורבים כמה מומחים, כל אחד עשוי לראות "איבר" אחד או "מחלה" אחת. מישהו צריך לראות את האדם השלם: התפקוד, המטרות, ההעדפות, והאיזון בין תועלת לנזק.
למה לדבר על רצונות רפואיים עתידיים דווקא כשמרגישים בריאים?
כי כשבריאים אפשר לחשוב בשקט, לבחור ולשתף את המשפחה. תכנון מראש מפחית אי-ודאות ומונע קבלת החלטות חפוזות בזמן משבר. החלטות שהופכות למורכבות יותר ללא תכנון כוללות החייאה והנשמה, ניתוחים בגיל מתקדם, הזנה מלאכותית, מגורים עם או בלי עזרה, וקביעה מי מקבל החלטות כאשר אין יכולת לכך.
מה כדאי לעשות כדי להיות מוכן לקבלת החלטות עתידיות?
כדאי לתכנן מראש מי יקבל החלטות במקומכם אם לא תהיו כשירים לקבל החלטות באופן עצמאי. כיום ניתן למנות מיופה כוח לעניינים רפואיים, אישיים ורכושיים (ייפוי כוח מתמשך), וכן לקבוע הנחיות מקדימות ולמנות מיופה כוח למצב עתידי של חולה נוטה למות.
מה כדאי לעשות בשנת ה-65 – בלי קשר למצב הבריאותי?
- לקבוע בדיקת "יישור קו" אצל רופא או רופאת המשפחה (או גריאטר/ית לפי הצורך)
- לבצע סקירת תרופות ותוספים מסודרת
- להתחיל או לשדרג אימון כוח ושיווי משקל
- לבדוק ראייה ושמיעה
- לעבור על סטטוס החיסונים
- לאתר "חורים" בבית הקשורים לנפילות ולתקן אותם
- לבחור מסגרת חברתית קבועה (חוג, קבוצה או התנדבות)
- לקיים שיחה משפחתית קצרה: "מה חשוב לי אם יהיה שינוי בריאותי?" ולהכין רשתות ביטחון משפחתיות, חברתיות וכלכליות
6 צפייה בגלריה
מעקב סדיר אחר לחץ הדם מסייע בזיהוי מוקדם של סיכון ובהפחתת סיבוכים
(צילום: shutterstock)
מהי הטעות הנפוצה ביותר בכניסה לגיל השלישי?
להמתין לבעיה גדולה. כלומר, להגיע לבדיקה רק כשכבר יש נפילה, ירידה תפקודית או בלבול – במקום לבצע תחזוקה מונעת כשהכול עדיין יציב.
אילו בדיקות הופכות חיוניות לקראת גיל 65, גם ללא מחלות רקע?
בדיקות ומדדים בסיסיים:
- לחץ דם, משקל והיקף מותניים, הערכת סיכון לבבי
- סוכר, שומנים, ספירת דם, תפקודי כליה ואלקטרוליטים
- לעיתים תפקודי כבד ו/או תירואיד – בהתאם לתסמינים ולגורמי סיכון
סקר מותאם גיל וסיכון:
- סרטן המעי הגס: בדיקת דם סמוי בצואה, סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה – בהתאם לתוכנית הסקר
- ממוגרפיה לנשים בהתאם לגיל ולסיכון האישי
- הערכת סיכון לסרטן הערמונית בגברים – החלטה משותפת בהתאם לרמת הסיכון ולהעדפות המטופל
- אוסטאופורוזיס: בדיקת צפיפות עצם לנשים מגיל 65 (ולגברים לרוב בגיל מאוחר יותר, או מוקדם יותר בנוכחות גורמי סיכון)
מה שנוטים לשכוח – אבל קריטי:
- בדיקת ראייה ושמיעה
- הערכת שיווי משקל וסיכון לנפילות
- סקירה תזונתית ושרירית (מסת שריר, ירידה במשקל, צריכת חלבון)
- שיחה על שינה, מצב רוח, בדידות ותפקוד יומיומי
- סקירת חיסונים (שפעת, קורונה לפי ההנחיות, פנאומוקוק, שלבקת חוגרת, טטנוס/שעלת לפי הצורך)
ד"ר אורלי ברק היא מומחית ברפואה פנימית בגריאטריה ובמנהל רפואי, מנהלת בית החולים השיקומי והמערך הגריאטרי, איכילוב
- כתבה זו הוכנה בסיוע איכילוב beWell
