בשיתוף פייזר ללא מעורבות בתכנים
עבור רבים, מיגרנה היא הרבה מעבר לכאב חד בראש. "זה לא שכאב הראש חזק יותר", מסבירה ד"ר נירית לב, יו"ר החברה הישראלית לכאבי ראש, "אלא התקפים חוזרים שמלווים בתופעות נוספות – רגישות לאור, לרעש, לריחות, בחילות והקאות. השילוב הזה משפיע באופן ישיר על התפקוד". לדבריה, לא מדובר רק בהתקף בודד אלא בהשפעה יומיומית. "אנשים נאלצים לעצור הכול ולהיכנס לחדר חשוך – אי אפשר להמשיך לתפקד כהורה, בעבודה או אפילו לבצע פעילות יומיומית פשוטה", היא אומרת.
מעבר להתקף עצמו, קיימים תסמינים שמופיעים גם בימים שבין ההתקפים – הפרעות בראייה (אאורה), חוסר ריכוז, אי שקט או צורך תכוף במתן שתן. כל אלה מאותתים שהגוף מתמודד עם משהו מתמשך. "ככל שהכאב כרוני יותר, כך עולה הסיכון לדיכאון", אומרת ד"ר לב. "ומעבר לכך – דיכאון מוריד את סף הכאב, ולכן מי שסובל גם מדיכאון – מרגיש את המיגרנה בצורה קשה יותר". גם חרדה נפוצה מאוד בקרב המטופלים. "לפעמים הפחד מההתקף הבא קשה יותר מההתקף עצמו", היא אומרת. "החרדה הזו עלולה לשתק – היא משפיעה על שגרת החיים, על היכולת להתחייב, על הרצון לצאת מהבית או לתכנן קדימה".
תחלואה נלווית היא חלק בלתי נפרד מהחיים עם מיגרנה. כל אלה מדגישים את החשיבות של טיפול מותאם אישית. "לפעמים לא רק התקפי המיגרנה גורמים לירידה בתפקוד – אלא גם הדיכאון והחרדה שמלווים אותם", אומרת ד"ר לב. "אנחנו צריכים להתאים את הטיפול למטופל – ולא רק לכאב".
העבודה לא עוצרת, אבל הגוף דורש הפסקה
המיגרנה משפיעה באופן ישיר על התפקוד בעבודה. "גם כשהם מגיעים לעבודה, הם לא תמיד מצליחים לתפקד כמו שצריך", אומרת ד"ר לב. לדבריה, מיגרנה נפוצה בעיקר בגילאים 20–50 – בדיוק בתקופה שבה מרבית האנשים נמצאים בשיא הקריירה. "זה לא משהו שולי – בערך 15% מהאוכלוסייה סובלת ממיגרנה, ומקומות עבודה חייבים להיות מותאמים יותר לאנשים שחיים עם המחלה הזו".
אצל נשים, למשל, השכיחות גבוהה פי 3 מגברים, וההשפעה רבה במיוחד בסביבות עבודה רועשות או עמוסות ויזואלית. גם השינה נפגעת: "אפילו לילה לא שקט – בגלל תינוק, טיסה או משמרת – יכול להוביל להתקף מחר", אומרת ד"ר לב. "בגיל המעבר השכיחות עולה עוד יותר, בגלל שינויים הורמונליים".
המחלה משפיעה גם על המשפחה כולה. "ברגע שיש התקף – כולם צריכים להסתגל: להיות בשקט, לבטל תוכניות, לקחת תפקידים נוספים", מספרת הרופאה. "הפגיעה מגיעה גם לתחום החברתי – מטופלים רבים נמנעים מאירועים, טיולים ואפילו טיסות, מחשש מהתקף בלתי צפוי . אחת המטופלות שתיארה את החוויה בקליניקה אמרה לי: 'אני לא יכולה לקבוע עם הילדים יציאה לסרט – כי אני לא יודעת אם אהיה מסוגלת לצאת מהחדר באותו יום'. זה תיאור שמבטא עד כמה המיגרנה גובה מחיר רגשי – לא רק פיזי".
להחזיר את השליטה לחיים עם טיפול מותאם
למרות האתגרים, יש גם תקווה. "המפתח לא רק בידי הרופאים – גם למטופל יש אחריות", אומרת ד"ר לב. "צריך לדעת מה עושה טוב ומה לא. אם מקומות העבודה יהיו קצת יותר רגישים – התפקוד ישתפר משמעותית". היא מסבירה שהיום קיימים שני סוגי טיפולים: תרופות להפסקת התקף ברגע שהוא מתחיל, ותרופות מניעה – שנלקחות באופן קבוע ומפחיתות משמעותית את מספר ההתקפים: "יש לנו היום טיפולים שפותחו במיוחד למיגרנה – והם הרבה יותר אפקטיביים. חשוב להגיע לנוירולוג שמתמחה בתחום ולהתאים טיפול אישי. לא צריך להרים ידיים – ולא לחיות בתחושת גזירת גורל".
כמו במחלות כרוניות אחרות – גם כאן, ההבנה שמדובר במחלה שדורשת מענה כולל יכולה לשנות את כל ההתמודדות. "אנחנו צריכים להבין שהמיגרנה היא לא רק כאב גופני", מסכמת ד"ר לב. "היא מערערת את כל שגרת החיים. אבל היום, יותר מתמיד – יש פתרונות טובים, יש מודעות, ויש סיכוי ממשי להחזיר את השליטה לידיים".
אם אתם סובלים ממיגרנות – אל תישארו עם זה לבד
הדרך לאבחנה נכונה ולשיפור באיכות החיים מתחילה בצעד קטן – שיחה עם רופא המשפחה או פנייה לנוירולוג מומחה. "הרבה מטופלים מגיעים אחרי שנים של סבל שקט", מסכמת ד"ר לב. "הם פשוט התרגלו לחשוב שזה חלק מהחיים. אבל זה לא חייב להיות ככה. עם טיפול נכון ומעקב – אפשר לחזור לחיות, לתפקד, לתכנן קדימה, וגם ליהנות מהשגרה בלי פחד מההתקף הבא".
בשיתוף פייזר ללא מעורבות בתכנים
