על המסך הם נראים בשיאם - צעירים, חטובים, פעילים, עם גוף שמקרין בריאות. אבל מאחורי התדמית הזו מסתתרת מציאות אחרת: גם אנשים שנראים בכושר מצוין עלולים לשאת בגופם נזקים מצטברים של עישון. העונה החדשה של "האח הגדול" מציפה שוב את הדיסוננס הזה, כשהצופים נחשפים למשתתפים ספורטיביים שמעשנים לעיני המצלמות. האם מראה חיצוני בריא באמת מעיד על גוף בריא? ומה באמת קורה בתוך הגוף של מעשן שנראה "בכושר"?
4 צפייה בגלריה
נראים בשיאם - אבל לא חסינים לנזקי עישון. עומר ציפורי (מימין) ושלי סרבריאניקוב
(צילום: באדיבות רשת)
ד"ר שני שילה, מייסדת ומנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן ריאה, שהקימה את העמותה תוך כדי ההתמודדות של בעלה ז"ל עם סרטן ריאה גרורתי, מתייחסת לדיסוננס הזה באופן חד: "אתחיל ואומר שבשביל אסקפיזם, צפייה בריאליטי כמו האח הגדול היא לגיטימית בעיניי, במיוחד בתקופות כאלה. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שרואים אנשים שנמצאים לכאורה בשיא הכושר, עם מראה שרירי, חטוב ומטופח, ובאותה נשימה הם מחזיקים סיגריה. בעיניי זה דבר והיפוכו, וזה עומד בסתירה מוחלטת לכל מה שהם משקיעים בו".
לדבריה, הפער בין המראה החיצוני לבין המתרחש בתוך הגוף הוא משמעותי: "הם מתווכחים שם על תקציבים עבור תזונה, ובמקביל מכניסים לגוף חומרים שפוגעים בהם ואף משלמים על כך. כלפי חוץ הם נראים מצוין, אבל בפנים מתרחשים תהליכים שליליים שמשפיעים לרעה גם על הכושר וגם על הנראות. אילו לא היו מעשנים, האימפקט של מה שהם עושים היה גדול יותר".
פרופ' ניר פלד: "בגיל צעיר קיימת רזרבה פיזיולוגית, אך את המחיר עליה משלמים בגיל חמישים ומעלה. המסר שמתקבל מגוף שרירי וחטוב עלול להיות מטעה - נוצרת לכאורה הלימה בין עישון למראה בריא, אך בפועל מדובר בנזק מצטבר שמוביל למחיר כבד, המתבטא בעיקר בטווח הארוך ולא המיידי"
ד"ר שילה מדגישה כי הנרמול של העישון על המסך בפריים טיים מול הצופים הוא בעייתי ומדאיג. "אנחנו יודעים שההשפעות ארוכות הטווח פחות מעסיקות צעירים, זה טבעי - כשאתה בן עשרים אתה לא חושב על גיל שבעים, גם אם מסבירים לך על הסיכונים. אבל בסופו של דבר מדובר באנשים אינטליגנטיים שמשקיעים רבות בכושר שלהם, ובכל זאת אינם רואים את הסתירה: פעילות גופנית דורשת נשימה תקינה, סיבולת ובנייה של השרירים, בעוד העישון פועל בדיוק בכיוון ההפוך".
ד"ר שני שילהצילום: אלעד רובינשטיין, אינטרוויזיההיא מוסיפה כי הפגיעה אינה רק תיאורטית או עתידית: "העישון פוגע בכל. רמות החמצן בדם יורדות, יש פגיעה ביכולת ובסיבולת - לרוץ, לבצע פעילות אירובית ולהתאושש בין סטים. זה פוגע בתפקוד הריאות, ובסופו של דבר גם הביצועים נפגעים. העישון פוגע ב-DNA וגורם לנזקים שעלולים להוביל בהמשך לסרטן, שזה תהליך איטי יותר, אבל כבר בטווח המיידי יש לכך השפעה על הכושר".
לצד זאת, היא מבקשת להימנע משיפוטיות, אך לא לוותר על המסר: "חשוב לי להדגיש שיש כאן גם אחריות. אני תמיד אומרת שלהילחם בעישון זה כמו להילחם בטרור - זה משהו שתמיד יהיה, אבל אם לא נילחם בו, הוא רק יתפשט. אולי לא נצליח להעלים את זה לחלוטין, אבל כן אפשר לצמצם. בישראל העישון במגמת עלייה, במיוחד בשנים קשות של סטרס ומלחמה. אני לא אומרת את הדברים ממקום שיפוטי - מדובר בהתמכרות לכל דבר, גם תופעה חברתית, ולכן חשוב לקטוע אותה כבר בגיל צעיר".
עישון בגיל צעיר: מה קורה לגוף?
גם פרופ' ניר פלד, מנהל האגף האונקולוגי בבית החולים שערי צדק, מומחה במחלות ריאה ואונקולוגיה ויו"ר העמותה הישראלית לסרטן ריאה, מציג תמונה רפואית ברורה של מה שמתרחש מתחת לפני השטח.
פרופ' ניר פלדצילום: דוברות שערי צדק מה קורה לריאות כבר בשלבים מוקדמים אצל מעשנים צעירים?
"לעישון יש נזקים רבים, החל מפגיעה בכלי הדם ועד פגיעה ביכולת של הריאות לפנות פסולת", משיב פרופ' פלד. "חשוב להבין שהפגיעה בריאות אינה נובעת רק מהעישון עצמו, אלא מכך שהוא משבש את מערכת הפינוי הריאתית. מדובר במעין שערות זעירות שמצפות את דרכי הנשימה, שתפקידן לסלק חלקיקים ופסולת החוצה. העישון פוגע בצמיחה ובתפקוד של אותן שערות, וכאשר הן אינן מתפקדות כראוי, אחד הסימנים המוקדמים הוא הצטברות של מזהמים ופסולת בריאות במקום פינוים החוצה".
פרופ' פלד: "היקף הנזק משתנה באופן ברור בהתאם לדפוסי העישון. יש קשר ישיר בין מספר הסיגריות ביום לבין חומרת הפגיעה, וגם לאופן הצריכה יש משמעות: עישון של כמה סיגריות ברצף אינו שקול לפיזור שלהן לאורך היום"
ההשלכות אינן מתעכבות זמן רב: "החומרים הללו שנותרים בריאות מפעילים שרשרת דלקתית ממושכת, שמובילה לגירוי כרוני של רירית הריאה ודרכי הנשימה. מכאן מגיעות הבעיות - זיהומים חוזרים, דלקות מקומיות, ובחלוף השנים, על רקע הדלקת הכרונית, גם שינויים גידוליים שמבטאים נטייה לסרטן. למעשה, כאשר בוחנים את מקרי סרטן הריאה, כ-80% מהם קשורים לעישון".
לדבריו, הפגיעה אינה מוגבלת לריאות בלבד: "מעבר לכך, יש שורה ארוכה של נזקים נוספים - סרטן שלפוחית השתן, מחלות לב, מחלות ריאה מסוגים שונים והפרעות בכלי הדם. אחד ההיבטים המשמעותיים שמתחילים כבר בגיל צעיר הוא ההתמכרות, שממנה קשה מאוד להיגמל בהמשך החיים".
האם כושר גופני גבוה מפחית או מסתיר את הנזק של העישון?
"הכושר הגופני נפגע כאשר יש פגיעה בריאות. כושר גבוה אינו מפצה על נזקי העישון - להפך. השימוש המוגבר בריאות שנפגעו מוביל להחמרת הנזק. למעשה, כאשר משלבים פעילות גופנית עם עישון, נוצר עומס מוגבר בריאות, והרעלנים המצטברים בהן עוברים לזרם הדם בכמות גדולה יותר במהלך המאמץ".
עד כמה העישון פוגע בביצועים ספורטיביים לאורך זמן?
"בגיל צעיר קיימת רזרבה פיזיולוגית, אך את המחיר עליה משלמים בגיל חמישים ומעלה", מסביר פרופ' פלד. "העישון פוגע ביכולת הגופנית, אך בשנים הראשונות לא תמיד חשים בכך בשל אותה רזרבה. לכן המסר שמתקבל מגוף שרירי וחטוב עלול להיות מטעה - נוצרת לכאורה הלימה בין עישון למראה בריא, אך בפועל מדובר בנזק מצטבר שמוביל למחיר כבד, המתבטא בעיקר בטווח הארוך ולא המיידי".
4 צפייה בגלריה
פרופ' פלד: "הפסקת עישון עד גיל שלושים יכולה להפחית את הסיכון לסרטן ריאה כמעט לרמה של מי שלא עישנו מעולם"
(צילום: Shutterstock)
האם יש הבדל בנזק בין מעשנים "קלים" למעשנים כבדים?
"היקף הנזק משתנה באופן ברור בהתאם לדפוסי העישון. יש קשר ישיר בין מספר הסיגריות ביום לבין חומרת הפגיעה, וגם לאופן הצריכה יש משמעות: עישון של כמה סיגריות ברצף אינו שקול לפיזור שלהן לאורך היום. מעבר לכך, אחד הגורמים המשמעותיים ביותר הוא גיל תחילת העישון - בני נוער שמתחילים לעשן בגיל צעיר, למשל סביב גיל 13, עלולים לסבול מנזקים חמורים בהרבה בהשוואה למי שהחלו לעשן בגיל מאוחר יותר".
ואם מפסיקים לעשן בגיל צעיר – עד כמה הגוף יכול להשתקם?
"הפסקת עישון עד גיל שלושים יכולה להפחית את הסיכון לסרטן ריאה כמעט לרמה של מי שלא עישנו מעולם", מסכם פרופ' פלד. "הפסקה בגיל מאוחר יותר, במיוחד לאחר גיל חמישים, עדיין חשובה אך השפעתה מוגבלת יותר. לכן, החלון הקריטי להפסקת עישון הוא בין גיל שלושים לארבעים - שם ניתן להשיג את ההשפעה המשמעותית ביותר על הפחתת הסיכון לסרטן ריאה".
