(צילום: אורי דוידוביץ)

"לא הספקתי להיפרד מאמי": שלומי טובה, שהחלים מקורונה אחרי שאושפז עם מחלה קשה, איבד את אימו מרים למחלה, שאושפזה חדר לידו במרכז הרפואי לגליל בנהריה.
"אמא התאשפזה כמה ימים לפני, ואני בעקבותיה ביקשתי להתאשפז באותו בית חולים", מספר טובה בן ה-46 באולפן ynet. "בהתחלה לא היינו באותה מחלקה, וכשהיא עברה להנשמה העבירו אותה חדר לידי. כשהיא הגיעה למחלקה שלי ניתקו אותי לעשר שניות מהחמצן כדי שאוכל ללכת לחבק ולנשק אותה. היא לא כל כך זיהתה אותי, אבל עדיין הייתה בהכרה מלאה".
אמו של טובה, מרים, נפטרה בגיל 66 מסיבוכי המחלה. "הייתי מחובר למכונה שמזרימה חמצן לאף, רגע לפני שמעבירים אותי להיות מורדם ומונשם. צוות הרופאים עדכנו אותי במצבה של אמא, ובוקר אחד עדכנו אותי שהיא נפטרה. זה היה ביום כיפור, מיד התקשרתי לאחים שלי להודיע להם. לא העירו אותי כדי להיפרד".
מרים טובה ז"ל מרים טובה ז"ל
מרים טובה ז"ל
(צילום משפחתי)
טובה מתאר את החוויה הקשה ואת התסכול בלהתאשפז לצד אימו הסובלת. "אני לא מאחל לאף אחד לנסות להירדם בלילה ולשמוע את מכשירי ההנשמה מאותתים בלי לדעת אם מדובר באמא שלך". מרים השאירה אחריה ארבעה בנים ושמונה נכדים.
אחרי שנותק ממכונת ההנשמה, מספר טובה שמימש את תחביבו כצלם וצילם את החיים בבית החולים בו אושפז. "הייתי מחובר שבועיים למכונה אז לא יכולתי להסתובב, אבל ברגע שהצלחתי, אשתי שלחה לי מצלמה והתחלתי לצלם את החבר'ה. הלוואי והייתי יכול לצלם ולהשקיע יותר.
שלומי טובה בבית החולים נהריהשלומי טובה בבית החולים נהריה
שלומי טובה במרכז הרפואי לגליל
(צילום פרטי)
"התרומה והעזרה של הצוות בבית החולים הייתה מעל ומעבר. זה לא קשור לתרופות או לטיפול, זה קשור לבדידות הנוראית שחווים שם. חלופת המילים בינינו לבין הצוות שנכנס הייתה חשובה יותר מתרופות".
בית החולים נהריהבית החולים נהריה
המרכז הרפואי לגליל
(צילום: שלומי טובה)
בית החולים נהריהבית החולים נהריה
"הבדידות שחווים שם נוראית. מילים היו חשובות יותר מתרופות"
(צילום: שלומי טובה)