בלב החממה הטרופית של הגנים הבוטניים של ניו יורק עומדת דמות לבושה בשחור, כפפות לטקס ומסכת גז על הפנים. בימים אלה המראה הזה צועק מיד "תקיפה איראנית", אבל במהרה מתברר שמתחת לחזות המבהילה מסתתרת בסך הכול אירוניה. האיש, שמכנה את עצמו Mr. Flower Fantastic או בקיצור MFF, הוא אמן פרחים מבוקש שאלרגי באופן חמור לחומר הגלם האהוב עליו. המסכה והכפפות אינן רק דרך לשמור על אנונימיות א-לה בנקסי כדי שיצירתו תדבר בעד עצמה, אלא אמצעי הגנה רפואי לכל דבר נגד אבקת הפרחים שמקיפה אותו מכל עבר.
ג'ונגל הבטון של מיסטר פלאוור פנטסטיק
(צילום: באדיבות הגנים הבוטיים של ניו יורק)
זה לא מפריע לו לקום מדי בוקר, כשדמדומי הלילה עדיין לא התחלפו באור יום מלא, כדי להגיע ראשון לשוק הפרחים של מנהטן. מיסטר פנטסטיק לבוש כולו שחור, אוסף מגוון פרחים כמו חינניות גרברה כתומות וזוהרות, ובוחן בקפידה את הממצאים שלו לפני שהוא מעמיס אותם על רכב בדרך לסטודיו הישן שלו בג'מייקה, קווינס. זאת הג'מייקה השנייה בחייו. לצד השכונה בניו יורק, השפעת האי ג'מייקה, מולדת משפחת אמו, שזורה היטב בכל עבודותיו. אמו לימדה אותו את רזי הגינון בילדותו, ומגיעה כעת לבקר מדי יום בתערוכת הסולו הגדולה הראשונה שלו, The Orchid Show: Mr. Flower Fantastic's Concrete Jungle ("ג'ונגל הבטון של מיסטר פלאוור פנטסטיק") בגנים הבוטניים הענקיים של ניו יורק (NYBG), הנמצאים בלב-ליבו של רובע הברונקס.
4 צפייה בגלריה
לא יכול בלעדיהם, אבל אסור לו לגעת בהם. MFF והחברים הכי טובים שלו - הפרחים
(צילום: Mr. Flower Fantastic)
התערוכה, שתינעל בסוף החודש, לוקחת אותנו לסיור בנופים אורבניים שמוכרים לכל תושבי הכרך, רק עם טוויסט פורח (ומוזיקה של ליזו ברקע). פח זבל עירוני שופע בסחלבי עש לבנים במקום באשפה, וחזית של בית מגורים בראונסטון ניו-יורקי קלאסי הטובעת במפלי סחלבים בצבעי ורוד, לבן ופוקסיה. תמצאו שם גם מכבסה שבה מכונות הכביסה הפכו לטרריומים של סחלבים נדירים כמו "הליידי הרוקדת", ופיצרייה שמציעה "תוספות" של זרעי וניל (שהם למעשה סוג של סחלב) על משולשים מפלסטיק. קיוסק ניו-יורקי טיפוסי מציע "דיאט אורקיד", וכאמצעי תחבורה אתם יכולים לבחור בין מונית צהובה אייקונית שכולה סחלבים לבין תחנת הסאבוויי "אורקיד אווניו".
דילגנו מעל מכסי ביוב וברזי כיבוי אש מסחלבים, והתרשמנו במיוחד מהיכולת של מיסטר פנטסטיק להפוך גם את צינורות אוורור הקיטור הדוחים שמוצבים מעל פתחי רחובות ניו יורק למגדלי פרחים סימפטיים באדום-לבן. בערב עורכים כאן מסיבות קוקטיילים תחת השם Orchid Nights, עם די.ג׳יי ומשקאות בהשראת סחלבים. הברונקס הקשוח מעולם לא נראה יותר היפי ופורח. המבקרים, שמגיעים לחממה היישר ממשבי הרוח הקפואים של תחילת אפריל, מסירים שכבות של מעילים ומשלמים 40 דולר כדי ליהנות מכמה רגעים של בריחה לג'ונגל אורבני פורח, עם טמפרטורה נעימה ולחות תל-אביבית נעימה קצת פחות.
4 צפייה בגלריה
נופים אורבניים עם טוויסט פורח וצבעוני במיוחד. מיסטר פלאוור פנטסטיק
(צילום: Mr. Flower Fantastic)
למרות האלרגיה המאתגרת שמלווה אותו עוד מילדותו רוויית המחלות, MFF הפך לאחד השמות הרותחים בעולם האמנות והאופנה, כשהספיק ללקט לזר הענקיות שלו אימפריות כמו נייקי, לואי ויטון, נטפליקס, מרצדס, פומה, אדידס ואפל, כמו גם שיתופי פעולה עם אגדת הכדורסל מייקל ג'ורדן והבמאי ספייק לי.
חיפש אנונימיות - הפרסום מצא אותו
אבל הדרך שלו לפסגה, ממש כמו החיים ברובע קווינס שבו גדל, הייתה (כן, שעשוע לשון נוסף לפניך) רחוקה מלהיות סוגה בשושנים. כשהיה בן 11, בזמן ששתל פרחי בושמת בגינה של אמו - המקום שבו ספג את האהבה לגינון - חבורת נערים מקומיים קפצה מעל הגדר והכתה אותו באכזריות. "זה היה הרגע היחיד בחיי שבו הרגשתי שאני הולך למות", הוא משחזר. "הם היו כל כך גדולים והיו כל כך הרבה מהם, והייתי רק אני".
שנים רבות לאחר מכן, כשהחל את דרכו המקצועית כאמן גרפיטי ונזכר באותם נערים, שם לב שכולם נעלו נעלי כדורסל. "חשבתי לעצמי, אם הייתי מכין נעלי כדורסל, האם זה משהו שיגרום להם לחייך? שיגרום להם לעצור ולא לקרוא לי איך שהם קראו לי ולא לעשות את הדברים שהם עשו לי?", הוא מסביר. "כי הם הרי לא היו רעים מטבעם, סתם ילדים כואבים ומבולבלים". המחשבה הזו הובילה אותו ליצור פסלי פרחים בצורת נעלי סניקרס, בתקווה שיצירתו תביא שמחה לאנשים שגדלו בסביבת כנופיות ובמקומות שבהם פרחים בדרך כלל לא צומחים.
מיסטר פלאוור פנטסטיק (צילום: דניאל אדלסון)
הוא עבר לעבוד עם פרחים והשאיר את יצירותיו ברחבי העיר כ"שי" אנונימי לציבור, בדומה לסגנונו של אמן הפופ-ארט האמריקאי קית' הרינג. הוא בקושי הצליח לגמור את החודש, התגורר בדירת שותפים, ובמקביל לכך שהפסלים הפרחוניים שלו גדלו ותפסו מקום, הוא החליט לשכור משאית ולעבוד מתוכה כדי לחסוך בהוצאות. בשנת 2018 החנה MFF את המשאית באזור שוק הפרחים של מנהטן, ובעלי החנויות המקומיות התרשמו כל כך עד שהחלו לספק לו פרחים ב"אשראי", כדי שיוכל להמשיך ביצירתו ולשלם עליהם מאוחר יותר.
פריצת הדרך הגדולה הגיעה כשהיה במשאית וקיבל הודעה מפתיעה באינסטגרם, שנפתחה באימוג'ים של כדורי טניס. בצד השני היה מנהלה האישי של סרינה וויליאמס, שביקש ממנו ליצור משהו מיוחד עבורה ולהעניק לה אותו במהלך אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס. וויליאמס חיפשה אמן שייצור פסל פרחוני של נעל נייקי, שעיצב עבורה המעצב וירג'יל אבלו. מיסטר פנטסטיק מספר שזו הייתה הפעם הראשונה שבה חשש שהאנונימיות שלו נמצאת בסכנה, מכיוון שמעולם לא מסר את האמנות שלו באופן אישי ללקוח. תמיד רצה שהבמה המרכזית תינתן ליצירה עצמה ולא לאדם שעומד מאחוריה. הוא לקח איתו את מסכת הגז, עטה כפפות לטקס שחורות ומסר לה את הפסל.
הרגע הזה הזניק את הקריירה שלו לרמות חדשות לחלוטין, והוביל לפרויקטים ענקיים עבור מותגים מובילים ברחבי העולם. עבודותיו הפכו סמלים אורבניים, כמו מוניות צהובות וסניקרס, לפסלים ומיצגים בוטניים. הוא נוהג לתאר אותן כפעולות גרילה שמחות, שנועדו להחזיר את הטבע אל לב הסביבה העירונית. בעקבות ההצלחה, הסטודיו שלו התרחב לממלכת פרחים ענקית על שטח של כ-40 דונם מצפון למנהטן, שם הוא מעסיק צבא קטן של עובדים ומציג את פסליו המפורסמים ביותר כמו נעל "ג'ורדן 1" בגובה של כשלושה מטרים וגופייה של קובי בראיינט מפרחים בגובה של כ-3.6 מטרים.
עם הפרויקטים הבולטים שלו נמנה גם פורטרט ענק של שחקן ה-NBA דרק רוז מפרחי ורדים וציפורנים על מגרש פתוח בשיקגו בעיצומו של החורף הקפוא - אירוע שמשך מאות אנשים שעמדו בתור בקור כדי לצפות ביצירה. הוא זוכר גם בובת טרול פרחונית ענקית, שהוזמנה על ידי חבר עבור בתו והוטסה ללוס אנג'לס בבוקר חג המולד, מבצע שהצריך משמרת עבודה רצופה של 72 שעות.
כן, זה דיוקן של דרק רוז, מ...ובכן, ורדים
מה קורה במהלך התקף אלרגיה?
מיסטר פנטסטיק מבטיח שמסכת הגז והכפפות אינן גימיק, והוא מקפיד עליהן בכל עבודה עם פרחים כדי להימנע מפריחות ומגירודים - אבל עבור כרבע מהמבוגרים בישראל שסובלים מאלרגיות, עונות הפריחה הן לא פחות מסיוט. מה בעצם קורה לנו בגוף כשזה תוקף? כמו היצירות של מר פנטסטיק, גם למערכת החיסון שלנו יש נטייה לאובר-דרמטיות. כאשר גרגירי אבקת פרחים (פולן) נישאים ברוח וחודרים לריריות בעיניים, באף ובגרון, תאי מערכת החיסון - הידועים גם בשם תאים דנדריטיים - מתפקדים כסיירים ואוספים דגימות של "הפולש" כדי לנתח אותו. מסיבה שעדיין אינה ברורה לחלוטין למדע, מערכת החיסון מתחילה בשלב מסוים להתייחס לאבקת הפרחים התמימה הזו כאילו הייתה תולעת טפילית מסוכנת.
"אני בסך הכול ילד מקווינס שמצא את הקהילה שלו, מצא את הקול שלו ופעיל למען הטבע. פשוט יוצא לי לעשות את זה עם קצת סגנון של גיבור-על"
הטעות המצערת הזו בזיהוי גורמת למערכת החיסון שלנו להפריש חומרים כימיים שנקראים ציטוקינים, שמעוררים דלקת ומפעילים תאי דם לבנים לייצור מסיבי של נוגדנים. הנוגדנים הללו מתמקמים על "תאי פיטום" (Mast cells), שמתפקדים ממש כמו מוקשים זעירים בדרכי הנשימה, באף ובעיניים, וממתינים בדריכות למתקפת האבקה הבאה - תהליך של "למידה חיסונית" המכונה "ריגוש" (Sensitization). ברגע שאתם נחשפים שוב לפולן, הוא נקשר לאותם נוגדנים ומפוצץ את המוקשים הללו. התוצאה של הפיצוץ הזה היא שחרור מיידי של כימיקלים דלקתיים, ובראשם ההיסטמין המפורסם. ההיסטמין הוא זה שגורם לכלי הדם להפוך ל"דלפניים", מה שמאפשר לפלזמה ולתאי חיסון לדלוף החוצה וגורם לאדמומיות ולעיניים נפוחות. בנוסף, הוא מגרה את העצבים התחושתיים, מה שיוצר את הגירוד הבלתי פוסק וההתעטשויות וגורם לייצור עודף של ריר ונזלת במטרה ללכוד את הפולש.
אם זה לא די, שעות לאחר מכן מגיעה תגבורת של תאי דם לבנים בשם אאוזינופילים, שמשחררים גל נוסף של כימיקלים דלקתיים שמשאיר את הרקמות נפוחות לאורך זמן, וגורם לנו להרגיש עייפים, מותשים ומעורפלים. ישנם חוקרים הסבורים גם שהדלקת האלרגית הזו משפיעה לרעה על הזיכרון שלנו. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מזהיר בנוסף ששינויי אקלים עלולים להאריך את עונות הפולן ולהעלות את ריכוזיו. בצפון ארה"ב ובמזרחה כבר יש אינדיקציות לעונות ארוכות יותר ולעומס פולן גבוה יותר.
4 צפייה בגלריה
"לא יכול לחשוב על שום דבר אחר שהיה מסב לי כל כך הרבה שמחה"
(צילום: Mr. Flower Fantastic)
אבל אפשר לעצור את הסחרור של המערכת החיסונית. תרופות אנטי-היסטמיניות, למשל, פשוט חוסמות את הקולטנים בתאים מלהגיב להיסטמין, ובכך מפחיתות משמעותית את התסמינים. תרסיסי אף המכילים סטרואידים פועלים להשתקת האותות הדלקתיים ומסייעים בהורדת הנפיחות והגודש, בזמן ששטיפות אף עם מי מלח (סליין), למרות שאינן חוסמות את התגובה האלרגית ישירות, עושות עבודה טובה בשטיפת האבקה והחומרים המגרים החוצה מהמערכת. אימונותרפיה - זריקות או טבליות תת-לשוניות - היא הטיפול היחיד שנחשב גם כממגר של הבעיה ולא רק כמקל על התסמינים. כך שאמנם כל עונה מביאה איתה סוגים שונים של אבקת פרחים, אבל יש לנו איך להשיב מלחמה ולהקל על הסבל.
מיסטר פנטסטיק, למשל, לא יכול לדמיין כיום את חייו אחרת, למרות המגבלות הרפואיות. "אני לא יכול לחשוב על שום דבר אחר שהיה מסב לי כל כך הרבה שמחה. אני מתייחס לאמנות הזו כאל אחריות מדהימה וכבוד אדיר להיות אדם שניתן בו אמון - מצד היקום, מצד אלוהים, מצד אמא טבע".
מנהלת התוכן של התערוכה שלו, מיכאלה רייט, מסבירה שאנשים רבים נוטים לזרוק את הסחלבים שלהם ברגע שהפרחים נושרים, אך מדובר בטעות נפוצה הנובעת מחוסר הבנה של הצמח. סחלבים מסוגלים להמשיך לפרוח שוב ושוב אם רק מעניקים להם קצת טיפול מסור בין תקופות הפריחה. פנטסטיק רואה בכך מטפורה לחיים ולעיר עצמה, וטוען שאנחנו לא תמיד נמצאים בשיא הפריחה שלנו, אבל אנחנו כל הזמן אוגרים את האנרגיה הנדרשת לקראת הפריחה הבאה. "אני בסך הכול ילד מקווינס שמצא את הקהילה שלו, מצא את הקול שלו ופעיל למען הטבע", אמר. "פשוט יוצא לי לעשות את זה עם קצת סגנון של גיבור-על".
