בשיתוף אסם נסטלה
כנס "מקדמים חדשנות" המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה עסק במגוון נושאים. פספסתם משהו? צפו בפאנל חדשנות beyond the core בנוסף לתמלול הפאנל:
את המושג BEYOND THE CORE המציא טבע כריס זוק, מומחה אמריקאי לאסטרטגיה עסקית בהתייחסו לחברות המבקשות להרחיב את פעולתן באמצעות צעדים משלימים לפעילות הליבה שלהן.
הצעדים החדשים הללו עשויים להתרחק מאד מתחומי הליבה של הארגון אך בכל זאת קשורים בו ומתייחסים אליו. מהלך כזה, למרות החדשנות, עדיין נובע וקשור למה שהחברה עושה היטב. כדי לדון ולפרק את הדבר הזה, נמצאים איתנו גופנה ליס רובין, מנהלות החדשנות באסם נסטלה, דגנית ורד, מנכ"לית סמארט אגרו והפרופ' יעקב נחמיאס, מייסד פיוטצ'ר מיט.
מה זה BEYOND THE CORE בארגון קיים?
גופנה: בכל ארגון יש את פעילות הליבה עם מוצרי הצריכה או השירותים שהחברה מציעה לצרכנים מאז ומעולם, שהחברה מתמחה בה וזו פעילות הליבה של הארגון.
חדשנות BEYOND THE CORE זו פריצה לעולמות תוכן חדשים לחלוטין. אם אנחנו חברת מוצרי צריכה לדוגמה, שמציעה מוצרים שהצרכנים קונים באופן טבעי, ב-BEYOND THE CORE מדברים על מוצרים מחוץ לעולמות המוצרים שלנו.
יכול להיות שמדובר בטכנולוגיות חדשות ופורצוות דרך לחלוטין בעולמות המוצרים עם פתרונות שלא היינו מביאים קודם ויכול להיות שלאט לאט הולכים ומתרחקים מהמוצרים הפיזיים לעולמות הדיגיטליים, לשירותים דיגיטליים, ולהזדמנויות חדשות שהצרכנים יכולים לקבל דרכנו.
אנחנו עוסקים בחדשנות BEYOND THE CORE כי אנחנו מבינים שאנחנו מייצרים בכך פלטפורמות חדשות לחלוטין מבחינה עסקית והיכולת לפרוץ לעולמות חדשים שאנחנו לא נמצאים בהם היום ואנחנו רואים הרבה תועלות בהזדמנות של חדשנות BEYOND THE CORE מעבר להזדמנויות העסקיות, להגיע לצרכנים בדרכים אחרות, לשמור על רלוונטיות מול הצרכנים ואז, כשאנחנו עוברים לעולמות הדיגיטל, גם ביכולת ללמוד הרבה מאד על הצרכים של הצרכנים שלנו ולהיות יותר מדויקים לעומת הצרכנים שלנו.
מוצר כזה, שנמצא ממש מחוץ לתלם הוא FUTURE MEAT. מה זה בדיוק?
זו חברה שמייצרת בשר מתורבת, שנקרא בעברו 'בשר מעבדה'. זה קונספט בו לוקחים תאים מחיה וגורמים להם להתחלק מחוץ לחיה בתוך מיכל תסיסה כמו זה בו מגדלים שמרים או בירה או יוגורט. אחרי שהתאים גדלים במיכל הזה, לקחת אותם ולייצר מהם בשר שמבחינת הטעם, הריח והמרקם שלו דומה במהותו ובתכונות הביולוגיות שלו לבשר מהחיה.
קח אותנו לרגעי ההתחלה. אתה המייסד של הדבר הזה ואנחנו יודעים שזו מהפכה של ממש, חשיבה אחרת לגמרי שהתחילה בכמה מוקדים בעולם. איך מגיעים בכלל לרעיון? איך מתחילים ליישם אותו?
פרופ' נחמיאס: האמת היא שזה רעיון מאד ישן. האדם הראשון שגידל תאים ורקמות של חיה מחוץ לגוף היה אלכסיס קאר לפני למעלה מ-100 שנה. יש אפילו ציטוט של ווינסטון צ'רצ'יל שאומר: למה לגדל תרנגולת שלמה אם כל מה שאתה רוצה לאכול זה פולקע? זה משנות ה-30. הקונספט היה שם אבל רק בעשור האחרון יש לנו את הטכנולוגיה שמאפשרת לעשות את זה בצורה שהיא אפשרית מבחינת מחיר-תועלת. בדרך שבה אנחנו יכולים להוריד את המחיר למחיר של בשר שאפשר יהיה לקנות בסופר מרקט. באמת לפני 7 שנים, עם ההדגמה הראשונה של מארק פוסט בהולנד, היתה של המבורגר שעלה קרוב לרבע מיליון דולר, היום טכנולוגיות עתידניות יכולות לייצר המבורגר בפחות מ-4$ לקציצה. זה הבדל של שמים וארץ.
דגנית, לא צריך לחכות עד רגעי היצור ממש, הפיתוחים האלה מתחילים הרבה קודם בתחום החקלאות ושם אנחנו רואים פיתוחים מטורפים בשנים האחרונות
דגנית ורד: אנחנו רואים טרנספורמציה מטורפת של עולם החקלאות מחקלאות מסורתית לחקלאות שהיא על סף ההיי טק, מרחפנים שסורקים פעולות מעל השדה להעלות יבול עד חברות שעוסקות בגנטיקה של הצמח כדי להעלות אחוז של חומרי גלם כמו חלבונים בתוך חומוס או סויה.
בואי ננסה להבין את זה כי אנחנו שומעים וזה נשגב מבינתנו. בואי ננסה להבין איך זה עובד, איך רחפן גורם ליבול לעלות בצורה משמעותית?
דגנית: הרחפן בדרך כלל עושה את תהליך הבחינה. הוא בודק את השדה, נותן לחקלאי את כל המידע על מצב השדה: פה מתפתחת מחלה, כאן חסרה הזנה לצמח, ואז כשהחקלאי מגיע לשדה הוא יכול לעשות טיפול נקודתי. יש היום חברות ישראליות שדואגות בחקלאות מדייקת להשקייה מדויקת של מה שהצמח צריך, חברות כמו סופלאנט, קרופקס, וירידיקס, משקות בדיוק מה שהצמח צריך זה מה שהצמח מקבל ואז זה מעלה את היבול, לא מעט מדי, כמו שצריך.
איך עושים את זה, עם חיישנים?
חיישנים בקרקע, AI, לפעמים גם חיישנים על העצים, יחד עם מידע על מזג אוויר, הרבה מאד עולמות של הביג דאטה שעובדים עליו.
כשאנחנו חושבים על טרקטור ואיכר, מקסימום על טפטפות שלימדו אותנו אנחנו צריכים לחשוב מחדש על כל עולם החקלאות, מושגים מעולם ההיי טק והרחפנים?
דגנית: לגמרי. היום במקום לשלוח דוגמאות למעבדה, המעבדה מגיעה לשדה עם חיישנים זריזים. יודעים בדיוק מה יש בצמח, מתי לקטוף, מחברות שממש מפעילות את ההדברה בצורה מדויקת על כל מזיק.
איך עושים את זה?
דגנית: סיפור ההדברה – יושבים על המרססת עם הרבה מאד ידע על מה זה צמח מזיק ומה זה צמח לא מזיק והריסוס קורה רק על הצמח המזיק. נקודות נוספות זה כל עולם הדבורים: אנחנו משמידים את הדבורים והן זן נכחד והיום יש חברות שיושבות על הכוורת ובודקות שהיא בריאה אם יש בעיה, הכוורן בא מייד לטפל בה ויש חברות שמחליפות את הדבורים, חברות שעושות את ההאבקה עם רובוט ובצורה כזו דואגות שיש האבקה לפרחים.
אז רובוטים יסתובבו בין השדות בקרוב ויקטפו בשדות?
דגנית: כבר מסתובבות.
יש כר רחב של מוצרים כאלה של תחליפי בדר בדיוק בתחום של BEYOND THE CORE
גפנית: נכון מאד. ישחדשנות בעולם המזון, קוראים לזה פודטק, זה עולם שלא היה קיים לפני כמה שנים והיום הוא תעשיה פורחת ובארץ יש מספר רב, פיצ'ר מיט היא דוגמה אחת, שעוסקים בתחום החדשנות במזון, הפודטק והעולם הזה מגיע בגלל הצורך בחלבונים מהחי ופתרונות שיהיו ידידותיים לסביבה, בריאים מבחינה תזונתית ומשפרים את אופי החיים של בעלי החיים והפתרונות הם לאורך תחום מאד רחב – משימוש בחלבונים חדשים. דגנית דיברה על חלבון חומוס, על שיפור בחלבוני סויה ועוד פתרונות רבים בחלבון. אלה חלבונים שכבר נמצאים בהרבה מהמוצרים שלנו: טבעול, בארץ וגארדן גורמה, המוצר שלנו בעולם.
ויש הצלחה בזה כי בחקלאות למשל אותו מוצר מגיע אלינו לצלחת כך או אחרת ההבדל הוא בתהליך
גפנית: יש הצלחה מאד גדולה. היום יש חדשנות במוצרים מבוססי חלבון מהצומח. זה עולם שהולך ומתרחב, הרבה מאד חברות וכמובן המוצרים שלנו. וודאי ששמעת לאחרונה על השקת הסנסשיינאלס שלנו בארץ אבל יש השקה גלובלית של נסטלה – מוצרים שהולכים, שהופכים ליותר ויותר איכותיים מבחינה תזונתית ועם זאת מאד אטרקטיבים לצרכנים. היום ההבנה היא שכמה שהמוצרים יהיו דומים למוצרי הבשר המסורתיים, ככה הצרכנים שרוצים לצרוך מוצרי בשר אבל יש להם אג'נדה של לשמור על הסביבה ולשפר את הבריאות ולשמור על בעלי החיים והסביבה, כך יותר צרכנים יעברו למוצרים האלה ויצרכו אותם ונוכל להמשיך לקדם את האג'נדה שלנו.
פרופ' נחמיאס, אתה כאן עם 2 כובעים, אחד זה פיוצ'ר מיט אבל גם מביא לנו חידושים ופריצות דרך בענף הרפואה.
פרופ' נחמיאס: כן, אחת החברות שהקמתי בשם טישו דיינמיקס, שמנסה לפתור בעיה בתחום עולם פיתוח התרופות. היום בפיתוח תרופות עולה 2.6 מיליארד דולר בחברות כמו פייזר ורוש לייצר תרופה אחת וזה לוקח להן קרוב ל-12 שנה ורוב העלות והזמן הזה הוא בעיקר כישלונות במחקרים קליניים. החברות האלה נכשלות פעם אחרי פעם והכישלונות הם בגלל שאנחנו לא מסוגלים להבין מה מנגנון הפעולה של מולקולה חדשה על סמך ניסויים בבעלי חיים ומודלים שהם לא בני אדם ואחד החידושים שפיתחנו באוניברסיטה העברית והבאנו לטישו דיינמיקס היא בעצם אברים אנושיים על שבב שמחליף סנסורים שמאפשרים לנו לקבל בזמן אמיתי מה המצב של הרקמה ואיך מולקולות חדשות עובדות ויכולות להששפיע בצורה מאד מדויקת. כל החדשנות הזו של BEYOND THE CORE מתרחשת תמיד בגלל צורך של התעשייה והעולמות האלה מאד דומים.
אם בעולם הבשרחברות ענק הבינו שהמניות שלהן מדשדשות כי הם משתמשים בכל קילומטר רבוע בעולם ובכל גלון של מים כדי לייצר פרות ואי אפשר לייצר יותר פרות כי אין לנו יותר שטח ואין לנו יותר מים אז חברות הבשר מבינות שצריך טכנולוגיה חדשה כדי לאפשר להן להמשיך ולגדול ולספק את הדרישה שהולכת וגוברת לבשר.
פתאום טכנולוגיה כמו שלנו יכולה לבוא ולאפשר לשחקנים אחרים כמו נסטלה, שהיא לא חברת בשר במקום ולהגיד: יש פה טכנולוגיה לגדל יותר בשר אבל גם לשחקנים אחרים להיכנס למשחק.
אותו הדבר קורה גם בעולם הרפואה. עם טכנולוגיות כמו של טישו דיינמיקס שבאה ואומרת שלא תעלה תרופה 2.6 מיליארד דולר, אנחנו יכולים לייצר בחצי מיליון דולר, פתאום לא חייבים למכור טכנולוגיה למרק או לרוש או לאסטרזניקה ויש חברות סטארט אפ שישמחו לגייס חצי מיליון דולר ולהביא תרופה לשוק.
יש לי שאלה לכולכם: יש הצלחה מעבדתית גדולה אבל עובר שמן ארוך עד שיגיע ליצור תעשייתי ולשוק ולעזרת החקלאים ויש עניין של כסף. יש חיסכון אבל בדרך זה עולה הרבה כסף
דגנית: זה אכן תהליך מורכב. זה תלוי איזה סוג של מוצר יש אבל יש את עניין של התאמת המוצר לשוק – ככל שחברה בודקת את זה מוקדם יותר יותרקל לה לגייס כסף כי אז אתה מרים טלפון לכמה אנשים מהשוק והם אומרים: אם יש לך את המוצר הזה אני שם. וגם היכולת להגיע לשוק ולמכור אז יש את ההתאמה של המוצר לשוק. אתה יכול לייצר בחצי מיליון דולר המבורגר אבל אף אחד לא יקנה ויש את התמחור והצורך שצריך לקבל אישור בשלב מאד מוקדם. השלב שעוברים ממעבדה לקונספט זה השלב בו סטארטאפים מתקשים. צריך את האנשים הנכונים – של שיווק, של מכירות ושל שטח, שמבינים את עולם התעשיה והמזון ולגשר את פערי הידע בחברה וזה הרגע בו חברת סטארטאפ מחזקת מאד את הצוות שלה.
ואם אנחנו מדברים על עולם התעשיה של יצור המוני, איך עושים את זה?
גופנה: יש תהליך מאד ארוך, סיסטמטי וסיזיפי שאנחנו קוראים לו SCALE UP שבו לוקחים תהליך מעבדתי שעובר לרמה ביצור במנות קטנות, אישור של התהליך, עד שעוברים לתהליך היצור. אנחנו יודעים לעשות היום את כל הסימולציות, בצורה מסודרת כדי להבטיח שהמוצר יגיע ליצור ויעמוד בדרישות שלנו ולא רק מבחינת כמויות היצור אלא גם מבחינת דרישות האיכות והבטיחות המאד קפדניות שלנו.
היופי של החדשנות של BEYOND THE CORE הוא לא רק מה שחברת מזון יכולה לקחת מחברת סטארט אפ, רעיונות כל כך מתקדמים כמו חשיבה על עולם הבשר המתורבת אלא בסינרגיה שיכולה להיווצר בין סטארט אפ שיש לו יצירתיות אינסופית ורעיונות פורצי דרך והידע והנסיון שיש לנו בחברה שלנו בעולמות התעשייתים ועם כל השאלות הקריטיות שתצריך לענות עליהן כדי להגיע עם מוצר מדף עד ההבנה הצרכנית. אנחנו מכירים את הצרכנים מצוין, אנחנו עובדים איתם הרבה מאד זמן. הסינרגיה תבטיח שנגיע הכי מהר והכי מדויק לשוק.
פרופ' נחמיאס, כמי שהיה לא רעיון אבל גם מימש אותו. מה למדת על התהליך עד שהוא מגיע לשוק?
פרופ' נחמיאס: בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר באנשים טובים. בישראל התברכנו בשפע רב של אנשים טובים, גם בעולם ה-R&D, גם בעולם הייצור והאופרציה. צריך ליצור איתם קשר, צריך להביא אותם. צריך את הקבוצה הנכונה כדי להביא את החלום למציאות. אני חושב שעבור כל יזם שרוצה להביא טכנולוגיה לשוק הוא צריך לחשוב טוב את מי הוא צריך ועם מי הוא צריך לחבור ולעבוד. לא כל דולר שווה לדולר אחר. בעולם בו יש הרבה התרגשות מחלבון אלטרנטיבי וטכנולוגית מזון אפשר להביא כסף מהמון מקומות ולא תמיד כדאי לרוץ אחרי מקומות שהכי קל להביא מהם כסף.
נראה לי שזה טיפ טוב על הדרך.
אני מניחה שבהתחלה באירגונים גדולים מסורתיים ותעשית יצור ותיקה BEYOND THE CORE זה בהתחלה ענף אבל האם הוא יכול להפוך גם מנוע צמיחה בתוך האירגון?
גופנה: בהחלט, זו השאיפה. לאט לאט אנחנו מבינים ש- BEYOND THE CORE לייצר עולמות תוכן חדשים לחלוטין ועולמות התוכן האלה יהפכו לעולמות הליבה עם הזמן, כשהחברה תשלוט בטכנולוגיה ושהעולמות האלה יתבססו. זה לא סטטי, זה דינמי. העולם משתנה אקספוננציאלית והעולמות החדשים והצרכים החדשים והטכנולוגיות פורצות הדרך. כל הזמן מתפתחים ואנחנו צריכים כל הזמן להשאיר גם למה שהוא BEYOND THE CORE.
דגנית: אי אפשר לגדל יותר פרות בעולם והן גם גומרות אותנו. מה שקרה בגרמניהזה לא מקרי ולא בטעות. אנחנו פוגעים באקלים בצורה ישירה. הפרות זה אחד הגורמים שדוחפים לכיוון הזה, הגזים שהם פולטות והצמחיה שהן צורכות ולכן אולי אם כל העולם של חלבונים אלטרנטיביים היה נחמד והייפ, ברמה העולמית זה הכרח ואם לא נזוז לשם ונשנה את הרגלי האכילה שלנו זה יהיהעוד יותר ולא משנה כמה חדשנות נכניס לחקלאות, בסוף נגמרת הקרקע. אפשר להעלות יבול ב-20% או יותר אבל יהיו 10 מיליארד אנשים וגמרנו את המשאבים.
פרופ' נחמיאס, יש לך דוגמה לחברה מהעולם שדאכה ואז רעיון BEYOND THE CORE החייה אותה?
פרופ' נחמיאס: זו זאלה נהדרת והדוגמה הכי טובה היא אפל. היא היתה אחת החדשניות בעולם עם המחשב הראשון ואז היא דאכה. הניוטון היה כשלון וכך עוד מוצרים עד שבאו עם רעיונות למעבד חדש ולאייפון החדש והפכו לאחת החברות המובילות בעולם. הדינמיקה שלשבור את השיגרה ולבוא עם חדשנות זה מתרחש חדשות לבקרים. אפשר גם לחשוב על תעשיית הרכב, על פורד, הדאיכה שלה אחרי שהנרי פורד הלך לעולמו ואז החזרה שלה עם המכוניות המודרניות של שנות ה-80 אז יש לא מעט מקומות בהם זה קורה. עד היום זה קרה עם תחלופה של מנכ"לים וצוותי הניהול והיום אפשר לראות דור שלם של מנכ"לים שיודעים שהם לא יכולים לשקוט על השמרים וחייב לחפש חדשנות בכל מקום אחרת יחליפו אותו.
זה עניין של חברות אבל גם של כולנו כי ברור ש- BEYOND THE CORE היא תביא מזור למשבר האקלים ומשבר המזון בשנים הקרובות.
בשיתוף אסם נסטלה