בשיתוף פייזר ללא מעורבות בתכנים
בחודש האחרון אנחנו עדים לעלייה ניכרת בתחלואה בקורונה. הווירוס אמנם לא פוגע בממדי מגיפה, אך עדיין מהוות סכנה ממשית - במיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון. הפגיעות ביותר הן אנשים מבוגרים, חולים כרוניים ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. הדרכים להגן עליהן מגוונות, ונעות בין שמירה על הגיינה, חיסונים ועד טיפולים. האם חלו שינויים בהגדרות קבוצות הסיכון מאז פרוץ המגפה? ומה חשוב לדעת על הטיפולים הקיימים לקורונה?
התסמינים הם אותם תסמינים
הסימפטומים של חולי קורונה בתקופה הנוכחית, באופן כללי, דומים לאלו שראינו בתחילת המגפה בשנת 2020, והם כוללים בין השאר חום, שיעול, קוצר נשימה ועייפות. ד"ר חוזימה חמאיסי, רכזת מחלות זיהומיות במחוז צפון של קופת החולים כללית, אומרת כי "לצד זאת, ישנן עדויות על חולים שמדווחים על תסמינים קלים יותר, מה שמהווה ככל הנראה עדות לכך שהווריאנטים החדשים פחות חמורים".
לדבריה, "גם האוכלוסיות שנמצאות בסיכון לקורונה לא השתנו מאז תחילת המגפה. אנשים מעל גיל 65-60, חולים במחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב ומחלות ריאה, אנשים עם דיכוי חיסוני מכל סיבה שהיא, כולל טיפולים רפואיים מסוימים, וכן אנשים עם השמנת יתר – כל אלה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים חמורים מהמחלה".
2 צפייה בגלריה
"ישנן עדויות על חולים שמדווחים על תסמינים קלים יותר, מה שמהווה ככל הנראה עדות לכך שהווריאנטים החדשים פחות חמורים", ד"ר חוזימה חמאיסי
(צילום: shutterstock)
מדוע הקורונה מאיימת יותר על קבוצות הסיכון?
"בעיקרון, כל מי שחולה במחלה כרונית או נמצא בטיפול, נמצא בסיכון לחלות במחלות נשימתיות, משום שמערכת החיסון שלו מוחלשת. מעבר לכך, ישנן סיבות פיזיולוגיות שקשורות למחלה עצמה, אשר מסבירות את הירידה באפקטיביות של ההתמודדות איתה".
בנוסף, הרופאה מסבירה כי חולים מקבוצות הסיכון עלולים לסבול מתחלואה קשה יותר, סיבוכים נשימתיים חמורים וסיכוי נמוך יותר להחלמה מהירה. "התגובה החיסונית שלהם חלשה יותר", היא אומרת, "ולכן הם חשופים להידרדרות מהירה במצבם הרפואי. מדובר לא רק בסיכון לתסמינים חמורים יותר, אלא גם באשפוזים ממושכים יותר ובשיקום קשה יותר מהמחלה".
באשר לטיפול בקורונה, ד"ר חמאיסי מפצירה בכל אדם בקבוצת סיכון שחש בתסמינים, לפנות מיד לייעוץ רפואי, "משום שטיפול מוקדם יכול למנוע הידרדרות משמעותית". לדבריה, "קיימים טיפולים תרופתיים יעילים - אך צריך לקחת אותם בחלון הזמן של 5-3 ימים מהופעת התסמינים. לכן, חשוב מאוד לפנות לרופא בשלב מוקדם".
היגיינה, הימנעות ממקומות סגורים, פנייה לייעוץ רפואי בזמן
כדי לצמצם את הסיכון להדבקה ולהחמרת המצב הרפואי, ד"ר חמאיסי ממליצה להקפיד על היגיינה אישית, כולל רחיצת ידיים תכופה וכיסוי הפה והאף בעת שיעול או עיטוש: "אלו הצעדים הנכונים לכל מחלה נשימתית מדבקת, כולל קורונה". לדבריה, חשוב להימנע ממקומות סגורים והומי אדם, במיוחד בעונות בהן יש עלייה בתחלואה. גם פתיחת חלונות ואוורור חללים סגורים יכולים להפחית משמעותית את הסיכון להדבקה. "במצבים מסוימים, כמו בטיסות או במקומות הומי אדם, כדאי לשקול עטיית מסכה", היא מציעה. מבחינת האוכלוסייה הכללית, אומרת ד"ר חמאיסי, כי "מי שסובל מתסמינים נשימתיים, עדיף שיימנע מלהגיע לבית של סבא וסבתא - עד שהם יחלפו".
"עייפות חיסונים"? שכל אחד יקבל החלטה מושכלת
"חיסונים נותרו אחת מהדרכים היעילות ביותר להקטין את חומרת המחלה," אומרת ד"ר חמאיסי. "קיבלנו יותר ממנה אחת, ויש אוכלוסיות שקיבלו 4 ואפילו 5 מנות, ואני מבינה אנשים שמרגישים 'עייפים' מהחיסונים עצמם".
יחד עם זאת ד"ר חמיאיסי מבהירה כי חשוב להמשיך לעקוב אחרי המלצות משרד הבריאות, ולבצע הערכת סיכונים אישית. "יש להגיע להחלטה מושכלת על בסיס מחקרים עדכניים שעדיין מבוצעים, ומתוך מאזן של ניהול סיכונים", היא מוסיפה "בין מצב התחלואה הכללי, יעילות החיסונים ותופעות הלוואי של החיסון". במבט אל המצב הנוכחי לעומת תחילת המגפה, "אין ספק שאנחנו במצב שונה לחלוטין, בזכות הזיכרון החיסוני – הרוב המכריע של האנשים חלו או קיבלו את החיסון, וזה מגן עלינו. עם זאת, אנשים בקבוצת סיכון צריכים בוסטר כדי לעורר את הזיכרון מחדש".
בשורה התחתונה, אומרת ד"ר חמאיסי, "חשוב להבין שאין המלצה גורפת לכולם להתחסן. אני ממליצה לכל מטופל לעקוב אחרי העדכונים וההמלצות, שיכולים להשתנות".
לא להתעייף, דווקא בקיץ
"התחלואה של החורף האחרון הייתה מהגבוהות שנרשמו, במיוחד בשפעת, שהיא מחלה לא פחות קשה ולא פחות מסוכנת מקורונה", מעידה ד"ר חמאיסי. "אוכלוסיות בסיכון לקורונה הן גם אוכלוסיות בסיכון לשפעת, ולכן ההמלצה היא להתחסן לשפעת מראש ולהיערך בהתאם להנחיות הקורונה המעודכנות. בוודאי כשיש עלייה בתחלואה גם בקיץ".
"עדיין לא ברור אם הקורונה תהפוך למחלה עונתית כמו שפעת", אומרת ד"ר חמאיסי. "בינתיים היא מתפרצת מספר פעמים בשנה, וכמו שאנחנו רואים לאו דווקא בחורף בלבד. אם היא תהפוך למחלה עונתית, סביר שנראה חיסון שנתי קבוע, ואם לא - נצטרך לעדכן את המדיניות בהתאם לנתוני התחלואה. בניגוד לשפעת המוכרת ונחקרת כבר שנים רבות, הקורונה איתנו רק חמש שנים, ולכן אנחנו עדיין לומדים אותה".
ד"ר חוזימה חמאיסיבוריס קוזנץ לסיכום, למרות שהקורונה כבר אינה נתפסת כאיום קיומי, היא עדיין רלוונטית, במיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון. הקפדה על היגיינה, שמירה על ריחוק בעת הצורך, מעקב אחר הנחיות ושקילת החיסון בהתאם למצב התחלואה יכולים לעשות את ההבדל בין תחלואה קלה למחלה קשה. "החלטות רפואיות צריכות להתבסס על נתונים עדכניים ולא בעקבות עייפות מהנושא", מסכמת ד"ר חמאיסי, "והכי חשוב – לשמור על עצמנו ועל הקרובים לנו".
בשיתוף פייזר ללא מעורבות בתכנים
פורסם לראשונה: 11:39, 19.08.25
