אם אתם סובלים משובע מוקדם, מחוסר נוחות לאחר האוכל, מכאבים או מנפיחות בבטן העליונה, מתחושת צרבת או מבחילות – אתם לא לבד. מתברר שהתופעה הזו, הנקראת דיספפסיה פונקציונלית, פוגעת ב-30-10% מהמבוגרים וב-35-27% מהילדים, כאשר בדיקות כמו גסטרוסקופיה, אולטרסאונד או סי-טי אינן מדגימות פתולוגיה כלשהי לתופעה.
קראו עוד:
אז מה בכל זאת גורם לצרבת? הנה אפשרות סבירה: מאמר שפורסם ביוני 2022 בחן אם קיים קשר בין התופעות הללו לבין חיידקי המעי, והגיע למסקנה שהתשובה חיובית.
2 צפייה בגלריה
בדיקות כגון גסטרוסקופיה, אולטרסאונד וסי-טי אינן מדגימות איזושהי פתולוגיה, אבל הבחור הזה סובל
בדיקות כגון גסטרוסקופיה, אולטרסאונד וסי-טי אינן מדגימות איזושהי פתולוגיה, אבל הבחור הזה סובל
בדיקות כגון גסטרוסקופיה, אולטרסאונד וסי-טי אינן מדגימות איזושהי פתולוגיה, אבל הבחור הזה סובל
(צילום: shutterstock)

מהם חיידקי המעי?

החיידקים האלה הם חלק חשוב מגוף האדם. במעי יש יותר מ-100 טריליון חיידקים, ולהם תפקיד משמעותי בשמירה על מחסום המעי התקין, בתפקוד תקין של מערכת החיסון ובמטבוליזם. חיידקי המעי וגוף האדם מקיימים יחסי גומלין ביניהם, התורמים לשני הצדדים. כשלוקחים דגימות צואה או מעי מנבדקים בריאים, ניתן לראות מאזן בין קבוצות החיידקים השונות. כשהמאזן הזה מופר, יכולים להתרחש שינויים פתלוגיים. חוסר האיזון של חיידקי המעי נקרא דיסביוזיס.
הקשר בין חיידקי המעי (המיקרוביום) לבריאות ולחולי מעורר עניין רב בשנים האחרונות. המאמר החדש מצטט מחקרים שפורסמו בין 2015 ל-2021 ושהדגימו את הקשר בין דיסביוזיס של המעי למחלות שונות, בהן מחלות מעי דלקתיות, תסמונת המעי הרגיז, יתר לחץ דם, מחלות לב, אסתמה, אלצהיימר, סרטן, סוכרת ועוד.
שלושה מחקרים שבוצעו בבני אדם בשנים האחרונות השוו את הרכב חיידקי המעי הדק אצל אנשים שסבלו מדיספפסיה פונקציונלית לעומת אנשים בריאים. כל המחקרים הדגימו חוסר איזון של חיידקי המעי אצל נבדקים שסבלו מדיספפסיה. נמצאה גם התאמה בין כמות החיידקים הלא תקינים לבין חומרת הסימפטומים.
מחקר נוסף העלה שכאשר הייתה ירידה בכמות החיידקים התקינים, חלה החמרה בסימפטומים. התברר גם שלא רק שחיידקי המעי הדק היו שונים בין הקבוצות: גם ההרכב של חיידקי חלל הפה היה שונה. מחברי המאמר כתבו שיש עדויות מחקריות על כך שההפרעה בכמות ובהרכב של מיקרוביום המעי משפיעה מאוד על תהליך ההופעה וההתקדמות של הדיספפסיה הפונקציונלית.
2 צפייה בגלריה
מעיים
מעיים
במעי יש יותר מ-100 טריליון חיידקים, ולהם תפקיד משמעותי בשמירה על מחסום המעי התקין, בתפקוד תקין של מערכת החיסון ובמטבוליזם
(צילום: shtterstock)

היחסים בין החיידקים למעי

לחיידקי המעי יש יחסי גומלין עם המעי בכך שהם משתמשים בתוכן המעי ובריר המופרש מתאי הציפוי שלו ליצירה של מגוון חומרים: חומצות שומן קצרות שרשרת, ליפידים, סוכרים ועוד. החומרים הללו יכולים להועיל או להזיק, והם קשורים באופן הדוק להופעה ולהתקדמות של מחלות שונות. לחומצות השומן קצרות השרשרת יש תפקידים חשובים כמו שמירה על רמת החומציות של המעי, ספיגת מים, נתרן, סידן, מגנזיום וחומרים נוספים ואספקה של יותר מ-70% מהאנרגיה של תאי המעי. החומצות הללו גם יכולות לעכב שגשוג של חיידקים מזיקים ולהפחית תהליכים דלקתיים.
לפני שנתיים פורסם מחקר שהדגים כי בדיספפסיה פונקציונלית קיימת פגיעה במחסום המעי הדק, ובעקבות זאת מתרחש תהליך דלקתי בעל תפקיד מפתח בהתפתחות המחלה. לחומצות השומן קצרות השרשרת יש תפקיד בשמירה על מחסום המעי, כך שאם יש פגיעה במאזן של חיידקי המעי, מתרחשת ירידה בייצור חומצות השומן, ומחסום המעי נפגע.
בניגוד לחומרים המועילים שמייצרים החיידקים, משתחררים מהם חומרים שעלולים לגרום נזק למעי: למשל, ליפופוליסכרידים, שמשתחררים מחיידקים מתים ויכולים לפגוע במערכת החיסונית ולהוביל לתהליכים דלקתיים. חומרים אחרים המיוצרים על ידי החיידקים במעי יכולים להשפיע על הקשר בין המעי למוח ולהגן מפני נזק למעי בעקבות סטרס. חומר אחד כזה, שמוזכר בשני מחקרים, הוא טריפטופן, שמופרש על ידי חיידקי המעי ויכול להשפיע על הציר מוח-מעי.

הליקובקטר פילורי והקשר לחיידקי המעי ולדיספפסיה

הליקובקטר פילורי הוא חיידק שיכול לשגשג בעיקר בקיבה ובתריסריון. השגשוג שלו שם יכול להוביל לשינויים בחומציות הקיבה ולנזק לרירית הקיבה והתריסריון, ובעקבות כך לשגשוג חיידקים אחרים במעי ולשינוי בהרכב חיידקי המעי.
כשביצעו השוואה בין הרכב חיידקי הקיבה והתריסריון אצל אנשים שהיו חיוביים להליקובקטר לעומת אלה שהיו שליליים, נמצאו הבדלים ניכרים בהרכב החיידקים. בנוסף לכך, אצל מי שהיו חיוביים מצאו בדם מדדים שונים, שהעידו על דלקת. מחקרים מ-2017 ומ-2019 העלו יחס של סיבה ותוצאה בין זיהום בהליקובקטר פילורי לבין הסימפטומים של דיספפסיה: התברר שהזיהום הוא גורם חשוב בהופעה ובהתקדמות של המחלה, ושהוא יכול להיות קשור גם לתהליך של דלקת ברירית המעי ולשינויים בתנועתיות המעי.
שני מחקרים מ-2021 הראו שמעקב אחר אנשים חיוביים להליקובקטר הדגים סיכון מוגבר להתפתחות דיספפסיה פונקציונלית, ושהטיפול שהוביל להכחדת ההליקובקטר היה יעיל בהעלמת הסימפטומים של הדיספפסיה. מאמר נוסף הראה שהזיהום בהליקובקטר לא רק שמשפיע על הרכב חיידקי המעי, אלא משפיע גם על הפעילות המטבולית שלהם, שגם היא משפיעה על ההופעה ועל ההתקדמות של הדיספפסיה.

המנגנונים בהם הדיספפסיה נובעת מחוסר איזון של חיידקי המעי

1. פגיעה במחסום המעי. באופן תקין, ציפוי המעי מהווה מחסום בין התוכן של חלל המעי (שנחשב לסביבה החיצונית לגוף) לסביבה הפנימית של הגוף. זהו מחסום בעל חדירות חלקית שמאפשר ספיגת חומרים מזינים אך מונע חדירה של חומרים מזיקים. מחסום המעי מורכב מתאי ציפוי ומשכבת ריר המצפה אותם. כשחל שינוי בכמות ובהרכב של חיידקי המעי, כך שמספר החיידקים המועילים יורד, ומספר החיידקים המזיקים עולה, החיידקים המזיקים והתוצרים שלהם, שגם הם מזיקים, יכולים לחדור את דופן המעי ולגרום לחדירות-יתר של המעי.
מחקרים הראו שחיידקי המעי יכולים להשפיע על חדירות מחסום המעי הן באופן ישיר – למשל, על ידי הגברת שגשוג תאי המעי - והן באופן עקיף, על ידי כך שהם מייצרים חומרים מזינים, בהם חומצות שומן קצרות שרשרת שמזינות את תאי ציפוי המעי.
נזק למחסום המעי יכול לגרום לחדירת חומרים מזיקים דרך דופן המעי, שהוא אחד המנגנונים החשובים בהתפתחות הדיספפסיה. במחקר שבוצע ב-2020 בדקו את שלמותו של מחסום המעי הדק אצל נבדקים עם דיספפסיה לעומת נבדקים בריאים, ובקבוצה הראשונה נמצאה פגיעה במחסום המעי הדק.
2. פגיעה בפעילות החיסונית של המעי. לחיידקי המעי יש יכולת להשפיע על תגובת מערכת החיסון במעי, וזהו אחד מתפקידיהם החשובים. מחקר מ-2020 הראה שהפעלת מערכת החיסון ברירית התריסריון יכולה להשפיע על הופעה והתפתחות של דיספפסיה, ושניתן למצוא תהליך דלקתי בתריסריון אצל 40% מהסובלים מדיספפסיה. חוסר איזון של חיידקי המעי יכול לגרום לפגיעה במחסום המעי, ובעקבות כך להפעלה של מערכת החיסון ולהתפתחות מחלות כמו דיספפסיה. מחקר מ-2005 שעקב במשך שנה אחרי אנשים שסבלו מזיהום בסלמונלה, הראה סיכון מוגבר לפתח דיספפסיה בעקבותיו.
גם שגשוג-יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO) הוא מנגנון חשוב בהתפתחות דיספפסיה. בדרך כלל יש במעי הדק ריכוז נמוך של חיידקים. כשהוא עולה מעבר לערך מסוים, זה מאובחן כ-SIBO. קיימים שני מנגנונים אפשריים שבהם SIBO יכול להוביל לדיספפסיה: הראשון, נזק ישיר לרירית על ידי החיידקים ופגיעה בשלמות מחסום המעי; השני, הפעלת מערכת החיסון באמצעות חומרים המופרשים על ידי החיידקים, ובעקבות כך התפתחות תהליך דלקתי במעי.
ד״ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה, רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית