מסע יוצא דופן של 24 שעות דרך שלוש מדינות - צרפת, איטליה ומצרים - שכלל טיסות, נסיעה ברכבת ומונית אחת קצת מופרעת הסתיים בחזרתו של פרופ' מוני שובי לישראל במהלך המלחמה עם איראן, והכול כדי לבצע הליך מסובך ומציל חיים במטופלת שמצבה הידרדר.
מטופלת בת 79 התקבלה לפני מספר שבועות לבית החולים כרמל בחיפה לאחר אוטם לבבי חריף. בעקבות האוטם, היא פיתחה דליפה קשה במסתם המיטרלי, שהובילה לאי ספיקת לב חמורה ולבצקת ריאות, מצב שחייב הנשמה מלאכותית ואשפוז ממושך ביחידה לטיפול נמרץ, ללא שיפור משמעותי במצבה.
האפשרות לניתוח נשללה עקב סיכון גבוה ובמספר מרכזים רפואיים בארץ נדחתה האפשרות להתערבות צנתורית בשל מורכבות אנטומית. בשל כך, ד"ר חוסיין סלימן, קרדיולוג בכיר ומצנתר בבית החולים כרמל, פנה לפרופ’ מוני שובי, מנהל יחידת המסתמים בבית החולים שערי צדק. למרות האתגר הקליני והסיכון הגבוה, פרופ’ שובי קיבל את האחריות לטיפול במטופלת.
הפעולה הרפואית כללה השתלת שלושה תופסנים (קליפים) במסתם המיטרלי – פעולה יוצאת דופן ומורכבת, שבוצעה בהצלחה מרובה והביאה לשיפור מיידי ומשמעותי במצבה.
פרופ' שובי מספר כי טיסתו הראשונה בוטלה עוד טרם החלה המתקפה עם איראן, בשל גל הביטולים של טיסות זרות שממילא קורה כבר תקופה ארוכה. "בשישי הרציתי בכנס שאליו נסעתי. בסיום הכנס כל האנשים כבר היו עם מזוודות, אבל לי לא היה לאן לחזור. החלטתי לקחת רכבת לפריז ולטוס משם בראשון בטיסת ארקיע, אבל גם היא כמובן בוטלה בגלל המלחמה", הוא משחזר, "לא היה לי פתרון, אבל החלטתי שאני חוזר לישראל ויהי מה - גם בגלל המשפחה שלי וגם בגלל העבודה".
מפריז לקח טיסה לרומא, ומשם עלה על טיסת צ'רטר איטלקית לשארם א-שייח במצרים, שם חיכה לו נהג מונית שהכיר לו מכר. "נחתנו שם בשעות הערב ומשם לקחתי מונית לטאבה, שלוש שעות של נסיעה קצת מופרעת עם נהג מונית מסיני, ואז עברתי לישראל. כמובן שברגע שהגעתי לישראל הייתה אזעקה ונתקענו שעה וחצי במעבר הגבול בטאבה, ולא יכולנו לצאת. זה היה עוד רגע כזה של 'תכף אני מגיע' ושוב עיכוב".
לאחר שעה וחצי, הצליח להיכנס לישראל ונסע לביתו בצור הדסה. "ברגע שאתה בחו"ל ויש לך ילדים קטנים שיושבים בממ"ד ויש חוסר ודאות ואתה לא יודע מתי תחזור, ואתה שומע שייקח שבועות לחזור, אתה מבין שאתה לא יכול לחכות שבועות, לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה משפחתית", מוסיף פרופ' שובי. "וקיבלתי החלטה. אף אחד לא רוצה לנחות באמצע הלילה בשארם א-שייח ולקוות שיהיה טוב, אבל כמו כל החלטה, אתה הולך עם זה עד הסוף. לשמחתי, אשתי תמכה בי. אין ספק שהנחיתה בשארם לא בדיוק הייתה נעימה, אבל קיוויתי לטוב. בסופו של דבר הדברים הסתדרו וזה עבר בשלום".
פרופ' שובי הוא חלק ממאות צוותים רפואיים שנתקעו בחו"ל עם פרוץ המערכה מול איראן, זאת בשל סגירת המרחב האווירי. מאז הצליחו במשרד הבריאות להשיב רבים מהם לישראל באמצעות טיסות חילוץ. אחרים שבו בדרכים אחרות, כך למשל משט רופאים שיצא בשבוע שעבר מקפריסין לישראל ועליו כ-100 רופאים משלושה בתי חולים. "צוותים רפואיים שתקועים בחו"ל זו בעיה כללית שצריכה להיפתר ברמה המערכתית", מבהיר פרופ' שובי. "בתי החולים בתקופה קשה, אנחנו עובדים בתנאים לא תנאים, כי מצד אחד אתה רוצה לספק את התנאים הטובים למטופלים ומצד שני אתה מוגבל גם מבחינת יכולת למלא את המחלקות, מבחינת יכולת הטיפול נמרץ לקבל חולים, וגם מבחינת ביצוע ניתוחים ופרוצדורות רפואיות בחדרים ממוגנים. כל אלה הופכים את כל הטיפול במערכת הבריאות שגם ככה בקריסה, לעוד יותר בעייתי. ולכן כל איש צוות שמגיע, הוא בהחלט תוספת חיונית בייחוד בזמן של מלחמה, וחשוב שהחזרה של הרופאים תיעשה בתיאום עם משרד הבריאות, כדי שנוכל לתת מענה מלא למטופלים שלנו".
