חשיפה חוזרת ונשנית לגלי חום לא רק גורמת לאי-נוחות או לסיכון מיידי, אלא גם מאיצה את תהליכי ההזדקנות הביולוגית, כך לפי מחקר חדש. לפי הנתונים, שנתיים של חשיפה לגלי חום מזרזות את גיל הגוף בכתשעה ימים, ואילו חשיפה מתמשכת לאורך שנים עלולה להאיץ את ההזדקנות בשנה עד שנתיים וחצי בממוצע.
המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי nature, ניתח נתונים שנאספו במשך כמעט 15 שנה, והוא מהראשונים שמעריכים באופן שיטתי את ההשפעות ארוכות הטווח של גלי חום על בריאות האדם. הממצאים מצביעים על כך שחשיפה מצטברת מובילה להזדקנות לא בריאה, כאשר ההשפעה השלילית אמנם פוחתת עם הזמן, אך ממשיכה להתקיים ולהכביד על הגוף.
ניתוח דגימות דם של יותר מ-3,600 אנשים
המחקר עקב אחר 25 אלף אנשים בטייוואן במשך 15 שנה, והשווה בין תקופות של חשיפה לגלי חום לבין שינויים בגיל הביולוגי – מדד כולל לבריאות. החוקרים בחנו את הפער בין הגיל הביולוגי לגיל הכרונולוגי של כל משתתף, והעריכו את הגיל הביולוגי באמצעות 12 מדדי בריאות, בהם תפקודי כבד וכליות, סמני דלקת, כולסטרול, לחץ דם ותפקודי ריאות.
ד"ר זוריאן רדומיסלסקיצילום: פרטי במסגרת המחקר נותחו גם דגימות דם של יותר מ-3,600 אנשים בני 56 ומעלה, שנקשרו לנתוני אקלים יומיים מהשנים הקודמות. גלי חום הוגדרו כתקופה של לפחות יומיים רצופים עם טמפרטורות חריגות במיוחד, או כל פרק זמן שבו גורמים רשמיים פרסמו אזהרות חום.
הניתוח כלל התאמות למאפיינים אישיים, ובקבוצת משתתפים אחת דווח על גיל ממוצע של כ-69, שנבחן בהשוואה לאנשים צעירים ובריאים יותר במחקר נוסף.
ד"ר זוריאן רדומיסלסקי, מנהל תחום גריאטריה במכבי שירותי בריאות, מסביר שעיקר ההשפעה על קצב ההזדקנות שלנו – עד כ-70% – נובע מגורמים סביבתיים ואורח חיים: עישון, שתיית אלכוהול, חוסר שינה, סיכונים מקצועיים ותנאים סביבתיים. "עליית הטמפרטורה היא אחד הפרמטרים שמגבירים את קצב ההזדקנות", הוא מדגיש. "רק כ-30% מהקצב שבו אנו מזדקנים נקבע על ידי מה שנולדנו איתו - המטען הגנטי שלנו".
השפעה דומה לעישון ולאלכוהול
הממצאים מראים כי חשיפה מצטברת לגלי חום נקשרת בעקביות להזדקנות לא בריאה. עקומות ריכוז-תגובה הצביעו על דפוס עולה מונוטוני, וניתוחי רגישות הראו כי ההשפעות השליליות מתעצמות עם הזמן. החוקרים כימתו את האצת ההזדקנות כהפרש בין הגיל הביולוגי לבין הגיל הכרונולוגי: כל עלייה בטווח הבין-רבעוני של החשיפה המצטברת לגלי חום נקשרה לעלייה בהאצת ההזדקנות של 0.023 עד 0.031 שנים.
4 צפייה בגלריה
ההשפעה על קצב ההזדקנות שלנו – עד כ-70% – נובעת מגורמים סביבתיים ואורח חיים
(צילום: Shutterstock)
גודל האפקט שנמדד עבור חשיפה מצטברת נמצא דומה בעוצמתו לגורמי סיכון פנימיים מוכרים. המחקר אישש ממצאים קודמים שהצביעו על כך שחום קיצוני משפיע באופן דומה לעישון או לצריכת אלכוהול כבדה. אף שההשפעות נראות קטנות במונחים מספריים, החוקרים מדגישים שהזדקנות ביולוגית היא מנבא חזק במיוחד לתמותה מוקדמת – ולכן גם עליות מתונות עלולות להצטבר לכדי השפעה משמעותית על שיעורי התמותה באוכלוסייה.
הניתוח חשף כי להבדלים במאפייני גלי החום יש השפעות שונות על ההזדקנות: המספר הכולל של ימי גל חום נמצא כבעל ההשפעה הגדולה ביותר, ואילו השפעות תדירות זוהו רק תחת ההגדרה המחמירה ביותר לגלי חום. הקשרים בין עצימות הגלים לבין ההזדקנות היו חלשים יחסית בחלון של שנתיים, אך התחזקו כשנבחנו פרקי זמן ארוכים יותר.
עוד נמצא כי במהלך תקופת המחקר חלה ירידה מסוימת בהשפעות הבריאותיות של גלי חום על ההזדקנות, מגמה המרמזת על הסתגלות הדרגתית של האוכלוסייה. עם זאת, גם לאחר ההסתגלות, ההשפעות ארוכות הטווח של החשיפה לחום נמשכות.
מי נמצא בסיכון הגבוה ביותר?
המחקר מצביע על קבוצות אוכלוסייה פגיעות במיוחד: עובדי כפיים, תושבי אזורים כפריים ואנשים ללא גישה למיזוג אוויר. בקהילות שבהן שיעור המזגנים גבוה ההשפעות המזיקות פוחתות, ואילו באזורים כפריים – שבהם יש פחות מזגנים, רמות השכלה נמוכות יותר ותעסוקה פיזית יותר – נצפו השפעות בולטות וחמורות יותר.
החוקרים קוראים לגיבוש מדיניות שתתמודד עם אי-שוויון סביבתי ותחזק את יכולת ההסתגלות לחום. אף שמיזוג אוויר מפחית מקרי מוות הקשורים לחום, הוא אינו פתרון מלא, מאחר שצריכת האנרגיה הגבוהה מגדילה את פליטות החום והפחמן ותורמת למשבר האקלים. לתוצאות אלה יש השלכות משמעותיות על בריאות הציבור, והממשלות מחזיקות בכלים שיכולים להגן טוב יותר על האוכלוסייה בעולם שממשיך להתחמם.
4 צפייה בגלריה
חשיפה לטמפרטורות גבוהות משבשת את מאזן החיזור-חמצון ויוצרת מיני חמצן תגובתיים, אשר גורמים לנזק מתמשך ל-DNA
(צילום: shutterstock)
המדענים מציינים כי המסלולים הפיזיולוגיים שבאמצעותם גלי חום מאיצים את ההזדקנות עדיין אינם מובנים במלואם. מחקרים קודמים מצביעים על כמה מנגנונים אפשריים: חשיפה לטמפרטורות גבוהות משבשת את מאזן החיזור-חמצון ויוצרת מיני חמצן תגובתיים, אשר גורמים לנזק מתמשך ל-DNA באמצעות תהליכים כמו חמצון, מתילציה, דה־פורינציה ודה־אמינציה. נזקים אלה מצטברים ומובילים להזדקנות תאית – מצב שבו התאים מפסיקים להתחלק ותורמים להאצה בתהליכי ההזדקנות.
בנוסף, נמצא כי טמפרטורות מוגברות עשויות לקצר את אורך הטלומרים, שהם סמן מולקולרי מובהק להזדקנות, וכי חשיפה לחום עלולה לגרום לפיצול מיטוכונדריאלי ולתפקוד לקוי של המיטוכונדריות, באמצעות הפעלה של חלבון הביקוע Drp1 – שניהם מאפיינים מולקולריים ידועים של הזדקנות.
ממצאי מחקרי בעלי חיים תומכים בכך שחשיפה לחום יכולה להוביל לנזק ל-DNA ולהזדקנות תאית. הראיות מציעות כי תהליכי ההזדקנות עצמם עשויים לשמש מתווך מרכזי בין גלי חום לבין עלייה בסיכון לתמותה.
מגבלות המחקר
המחברים מציינים גם את מגבלות המחקר. הערכות החשיפה מבוססות על רזולוציה מרחבית, כלומר מדד עקיף שאינו משקף חשיפה אישית מלאה. אף שהשונות בטמפרטורה בתוך אזורים קטנים נחשבת מזערית, עדיין ייתכן סיווג שגוי. בנוסף, לא נאספו נתונים על זמן שהייה בחוץ או על ציוד קירור ביתי, כך שאין ודאות אם לנבדקים היה מיזוג אוויר או אמצעי הגנה אחרים – אף שנעשה ניסיון להביא בחשבון את השימוש במיזוג ברמה קהילתית.
מחקר העוקבה נעשה במסגרת חברות בתשלום, והמשתתפים היו צעירים, משכילים ובריאים יותר מהאוכלוסייה הכללית. מאפיינים אלה, יחד עם מודעות בריאותית גבוהה יותר או יתרונות חברתיים-כלכליים, עשויים להפחית את רמת החשיפה או להגביר את החוסן בפני נזקי החום.
החוקרים מזכירים כי טמפרטורות שוברות שיאים כבר משפיעות על אזורים רבים בעולם. בשנת 2024 – שנרשמה כשנה החמה ביותר אי-פעם – שינוי האקלים היה אחראי ל-41 ימי חום קיצוניים נוספים ברחבי העולם. טמפרטורות קיצוניות הופכות לשכיחות יותר ומאיימות לגרום נזק בריאותי מתמשך ונרחב למיליארדי בני אדם.
איך אפשר להגן על עצמנו?
ד"ר רדומיסלסקי מסביר כי ניתן לצמצם את הנזק הבריאותי הנגרם מחשיפה לגלי חום באמצעות צעדים פשוטים ויומיומיים: "בימים חמים חשוב להקפיד לקרר את הבית, לסגור תריסים כדי למנוע חדירת שמש ישירה, ולהימנע ככל האפשר משהייה בחוץ בשעות של עומס חום. מומלץ להתקלח פעמיים ביום במים פושרים, לשמור על לבוש קליל אך עם שרוולים ארוכים שיגן על העור, לשתות הרבה מים, ולמרוח קרם הגנה בכל יציאה החוצה".
הוא מוסיף שגם שינויים קטנים באורח החיים עושים הבדל גדול: "הרגלי חיים נכונים – שינה טובה, תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון ואלכוהול – יחד עם התנהגות נכונה במזג אוויר קיצוני, יכולים להאט משמעותית את תהליכי ההזדקנות ולשמור על הבריאות לאורך זמן".
המידע הראשוני התקבל ממערכת ניתוח החדשות של חברת Alchemiq
