לפני שאתם מזמינים תוסף שמבטיח "שיפור זיכרון", "ירידה במשקל" או "תוספת אנרגיה טבעית", כדאי לדעת: חקירה עיתונאית וניתוח חדש של ארגון Environmental Working Group (EWG) מצביעים על כך שחלק מהרכיבים הללו נכנסו לשוק האמריקני בלי בדיקת בטיחות ממשלתית מלאה – ולעיתים גם בלי שהרשויות יודעות שהם נמצאים במזון או בתוספים.
לפי הדוח, לפחות 111 חומרים כימיים הוכנסו בשנים האחרונות למזונות, משקאות ותוספי תזונה בארה"ב בלי הודעה ל-FDA ובלי בדיקה רשמית של בטיחותם. מתוך הרשימה, 49 חומרים כבר מופיעים בתוויות של אלפי מוצרים – מדגני בוקר וחטיפי אנרגיה ועד משקאות ספורט, גלידה ותוספי תזונה.
מציאות מדאיגה: "אורחים לא קרואים"
"בעוד אנו עסוקים בספירת קלוריות או בבדיקת כמות הסוכר במזון, מתברר שבתוך האוכל שלנו מסתתרים מאות 'אורחים לא קרואים' שאיש כמעט אינו בודק באופן שיטתי", מסביר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, והפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר אילן. "התחקיר של ארגון EWG מצביע על מציאות מדאיגה: חברות מזון משתמשות בפרצה רגולטורית המאפשרת להן לקבוע בעצמן, בלי לעדכן את רשויות הבריאות, כי חומרים חדשים שהן מוסיפות למזון הם 'בטוחים'".
לדבריו, כדי להבין כיצד הגענו למצב שבו יותר ממאה כימיקלים עקפו את ביקורת ה-FDA, צריך לדבר על המושג Commercial Determinants of Health - הגורמים המסחריים המשפיעים על הבריאות: "במילים פשוטות, מדובר באסטרטגיות ובפעולות של המגזר הפרטי המשפיעות על בריאות הציבור. במקרה של תעשיית המזון, המשמעות היא שימוש בכוח פוליטי, בלובינג ובניצול פרצות משפטיות כדי למקסם רווחים, גם כאשר הדבר נעשה על חשבון הבריאות".
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגבכך זה פועל בפועל: באמצעות פעילות לוביסטית והשפעה על עיצוב מדיניות, חברות ענק פועלות להשאיר הגדרות רגולטוריות עמומות, שמאפשרות להן מעין "שירות עצמי" בכל הנוגע להכרזה על בטיחות חומרים. אך הבעיה אינה נעצרת שם. הצרכנים כלל אינם יודעים כי חומרים המופיעים באותיות הקטנות על גבי האריזות מעולם לא עברו בדיקה עצמאית. בפועל, תוספי מזון שמטרתם להאריך חיי מדף או לשפר את הטעם – ולעודד צריכה – הפכו לחלק מרכזי במודל העסקי של חברות המזון.
מה זה "GRAS" ולמה מדובר בפרצה?
בארה"ב קיימת קטגוריה רגולטורית בשם GRAS) Generally Recognized as Safe) כלומר "מוכר בדרך כלל כבטוח". במקור, זה נועד בעיקר למרכיבים בסיסיים ומוכרים כמו מלח, אבקת אפייה ושמרים. בפועל, עם השנים התפתחה פרצה שמאפשרת לחברות לקבוע בעצמן שחומר חדש הוא "GRAS" ולהכניס אותו לשימוש במזון בלי אישור מוקדם של ה-FDA.
מאז 1997 פועלת גם מערכת דיווח וולונטרית: יצרן יכול לבחור אם להגיש ל-FDA "הודעת GRAS" עם נתוני בטיחות. כיוון שהדיווח אינו חובה, ניתן גם לקבוע בטיחות פנימית בלי ליידע את הרשות. בנוסף, גם כאשר חברה כן מגישה הודעה, היא יכולה למשוך אותה במהלך הבדיקה - גם אם ה-FDA מעלה שאלות או חששות - ועדיין לשווק את החומר לתעשייה לשימוש במזון.
6 צפייה בגלריה
לפי הדוח, מוצרים רבים עלולים להכיל רכיבים שהרשויות מעולם לא בדקו
(צילום: Shutterstock)
הארגון EWG מכנה את התופעה "Secret GRAS" - חומרים שנקבעו כבטוחים על ידי חברות בלי הודעה ל-FDA. הדבר חוקי לפי הכללים הקיימים.
רכיבים "טבעיים" בלבד
לפי ניתוח EWG, יצרני מזון וכימיקלים "החתימו" בעצמם לפחות 111 חומרים לשימוש במוצרים שונים. מתוכם, 49 כבר מופיעים בתוויות רכיבים של אלפי מוצרים במאגר Branded Foods Database של משרד החקלאות האמריקני, המבוסס על נתוני תוויות שמספקים מותגים מסחריים. בארגון מדגישים כי עצם הופעת החומרים ברשימה אינה הוכחה שהם מזיקים, אך מציינים כי הממשלה לא ביצעה עבורם סקירת בטיחות ולעיתים גם פרטי הבטיחות אינם שקופים לציבור.
שלושת הרכיבים שנמצאו בתדירות הגבוהה ביותר בתוויות מוצרים הם תמצית תה ירוק (Teavigo), אלוורה (Qmatrix) ותמציות פטריות שונות, בהן תמצית פטריית "זנב התרנגול" (Realturkeytail). רכיבים אלה מופיעים במאות עד אלפי מוצרים – בהם משקאות, דגני בוקר, חטיפי אנרגיה, מוצרי חלב, ממתקים, רטבים ותוספי תזונה. למרות שמקורם בצמחים או בפטריות ולכן הם נתפסים לעיתים כ"טבעיים", בדוח מציינים כי לרוב מדובר בתמציות מרוכזות או מעובדות, ולעיתים גם בהרכב שאינו מפורט במלואו בתוויות.
6 צפייה בגלריה
המערכת הקיימת מאפשרת לחברות להכניס חומרים למזון בלי בדיקה מוקדמת של ה-FDA
(צילום: JHVEPhoto / Shutterstock.com)
בנוסף, נמצאו בתוויות מוצרים גם ליקופן, תמציות ענבים וקליפת ענבים, תמצית קקאו ותיאוברומין, תמצית פולי קפה ירוקים, תמצית קינמון וכילאטים שונים כמו Dimagnesium malate – כולם בעשרות עד מאות סוגי מוצרים, בהם משקאות, חטיפים, עוגיות ומוצרי חלב. לפי הדוח, לעיתים קיימות גרסאות שונות של אותם רכיבים, אך מתווית המוצר לא ניתן לדעת אם מדובר בגרסה שדווחה ל-FDA או בכזו שהוגדרה "GRAS" ללא הודעה.
תמציות תה ירוק נקשרו לפגיעה בכבד
החקירה מדגישה את הפער בין צריכת מזון שלם לבין שימוש בתמציות מרוכזות. כך למשל, בעוד שתה ירוק נחשב למשקה בעל יתרונות בריאותיים, תמציות מרוכזות של רכיבים ממנו נקשרו לפגיעות שונות. לפי המידע שהובא, לפחות 100 מקרים של נזק כבד חמור דווחו בקרב אנשים שנטלו תוספים המבוססים על תמציות תה ירוק, בעיקר למטרות ירידה במשקל או התאוששות לאחר אימון.
מחקרים קשרו גם EGCG מטוהר וקטכינים מרוכזים להשפעות רעילות, כולל פגיעה בכבד, בכליות ובמעי, וה-FDA כבר הכיר בתופעות כאלה בשנת 2008. עם זאת, במוצרים רבים לא מצוין ריכוז החומר, ולכן קשה להעריך את רמת החשיפה.
6 צפייה בגלריה
תמצית תה ירוק מופיעה במאות מוצרים, אך תמציות מרוכזות שלה נקשרו גם למקרי פגיעה בכבד
(צילום: Shutterstock)
בדוח הוזכרו גם חומרים נוספים. אלוורה, למשל, נאסרה לשימוש במשלשלים ללא מרשם בשנת 2002 בשל חששות לקשר לסרטן ולפגיעה כלייתית, אך לא הוטלו מגבלות דומות על שימוש בה במזון. בנוסף נמצאו תמציות פטריות במאות מוצרים, ולעיתים התווית מציינת רק "תמצית פטריות" בלי לפרט את סוג הפטרייה או שיטת ההפקה.
בשנת 2024 ה-FDA פעל לאסור סוג מסוים של תמצית פטרייה בעקבות חשש לפגיעה במערכת העצבים המרכזית, וכן הורה להפסיק שימוש בפטריית Amanita muscaria לאחר דיווחים על אירועים רפואיים חמורים. לפי הדוח, גם כאשר שימוש מסוים נאסר במזון, חלק מהרכיבים עדיין זמינים בתוספי תזונה.
תוספי תזונה: "דלת אחורית" נוספת
לפי הדוח, לפחות 18 מתוך 111 החומרים שנמצאו משווקים גם כתוספי תזונה, בהם קולוסטרום בקר, קואנזים Q10, כילאטים של חומצות אמינו, מינרלים קורט, תמצית גרסיניה קמבוג'יה ובטא-גלוקן. בארה"ב קיימת דרישה להודיע על "רכיב תוסף חדש" לפני שיווקו, אך פרצת GRAS מאפשרת לעקוף זאת: אם אותו רכיב משמש גם במזון, ניתן להגדירו כבטוח לשימוש במזון ולדלג על הליך ההודעה.
6 צפייה בגלריה
פרופ' דוידוביץ': "אותם חומרים עלולים להגיע בסופו של דבר גם לצלחת של הילדים שלנו"
(צילום: Shutterstock)
בדוח הובא גם המקרה של apoaequorin – חלבון ממדוזה המשווק בתוסף הזיכרון Prevagen. החברה הגישה הודעת GRAS ב-2015 לאחר שה-FDA דחה בעבר הודעות רכיב שלה, אך משכה אותה לאחר שאלות הרשות. במסמכים נכללו גם דיווחים רבים על תופעות לוואי, וב-2024 קבע בית משפט כי החברה הטעתה צרכנים לגבי יכולת המוצר לשפר זיכרון. למרות זאת החברה ממשיכה לשווק אותו וטוענת לסטטוס "self-affirmed GRAS".
הדוח מצביע גם על מגמה של רכיבי חלבון חלופיים חדשים שמיועדים להעשיר מזונות בחלבון, בהם "חלבון מבוסס אוויר" ומיקופרוטאין, שהוכרזו על ידי החברות כ-GRAS לשימוש במזון אך טרם עברו סקירה של ה-FDA. בנוסף הוזכר BHA – נוגד חמצון סינתטי המשמש באלפי מוצרי מזון. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן סיווגה אותו כ"מסרטן אפשרי", והאיחוד האירופי מגדיר אותו כחומר החשוד כמשבש הורמונים, אך רק לאחרונה הודיע ה-FDA כי יבחן מחדש את בטיחותו.
מדוע זה חשוב גם לנו בישראל?
פרופ' דוידוביץ' מסביר כי לעיתים אנו נוטים להניח שאם מוצר נמצא על מדף הסופרמרקט, הרשויות בהכרח בדקו אותו. בפועל, הרגולציה הישראלית נשענת במידה רבה על תקנים וסטנדרטים בינלאומיים. "לכן, אם קיימים 'חורים שחורים' במנגנוני הפיקוח של ה-FDA, המאפשרים לכימיקלים לחדור למזון ללא פיקוח מספק, אותם חומרים עלולים להגיע בסופו של דבר גם לצלחת של הילדים שלנו", הוא מדגיש. "בסופו של דבר, מדובר בשאלות רחבות יותר של שקיפות ואחריות מצד התעשייה".
לדבריו, עלינו לדרוש סגירה של הפרצה הרגולטורית: "כל חומר חדש המוסף למזון חייב לעבור בדיקה ואישור של גורם חיצוני בלתי תלוי, ולא של החברה המייצרת אותו. לצד זאת נדרשת גם שקיפות מלאה: לציבור יש זכות לדעת אילו חומרים נכנסים למזון, גם כאשר הם מסתתרים תחת הגדרות כלליות כמו "חומרי טעם וריח".
משרד הבריאות כבר מכיר בהשפעת האינטרסים הכלכליים על בריאות הציבור כחלק ממדיניות התזונה הלאומית. כעת יש צורך לחזק את יכולתו לפעול בנושא, גם מול משרדי ממשלה אחרים שלא תמיד מעניקים לכך את המשקל הראוי. "הבריאות של כולנו אינה יכולה להיות 'עלות שולית' בדוחות הכספיים של חברות המזון", אומר פרופ' דוידוביץ'. "הגיע הזמן להפסיק להיות הנסיינים של התעשייה".
במרץ 2025 משרד הבריאות האמריקני (HHS) הכיר בכך שמערכת הפיקוח על כימיקלים במזון, ובפרט פרצת GRAS, פגומה, אך לפי הדוח בשלב זה מדובר בעיקר בהתחייבות לבחון שינוי, בעוד שכלל רגולטורי אפשרי עדיין נמצא בבדיקה של משרד הניהול והתקציב בבית הלבן.
במקביל החלו מדינות בארה"ב לקדם חקיקה להגברת הפיקוח. ניו יורק ופנסילבניה הציגו הצעות חוק המחייבות דיווח על כימיקלים שהוגדרו GRAS, ובקליפורניה כבר נאסרו כמה תוספי מזון וצבעי מאכל. לפי הדוח, בשנת 2025 יותר מ-30 מדינות בארה"ב כבר קידמו יוזמות חקיקה בנושא.
