החיידק וִיבְּרִיוֹ וולניפיקוס (Vibrio vulnificus), המכונה "חיידק טורף" או "אוכל בשר", בשל יכולתו לגרום לנמק חמור ברקמות, ממשיך להתפשט בקצב מדאיג בחופי דרום-מזרח ארה"ב. לפחות שמונה בני אדם מתו השנה בלואיזיאנה ובפלורידה כתוצאה מזיהום - מספר גבוה בהרבה מהרגיל - והמגמה צפויה להימשך עד סוף עונת השיא באוקטובר.
לפי נתוני המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC) ומחלקות הבריאות במדינות, דווחו עד כה בשנת 2025 כ-60 מקרים מאומתים ב-11 מדינות, בעיקר בלואיזיאנה (17 מקרים, ארבעה קורבנות), פלורידה (16 מקרים, ארבעה מתו) וצפון קרוליינה (7 מקרים, מקרה מוות אחד מזן אחר של החיידק). מקרים נוספים דווחו בטקסס, וירג'יניה, אלבמה, ג'ורג'יה, מיסיסיפי, דרום קרוליינה, מסצ'וסטס ואף אריזונה.
בלואיזיאנה נרשמה השנה עלייה חדה במיוחד: מממוצע של שבעה מקרים ומקרה מוות אחד בשנים האחרונות – ל-17 מקרים וארבעה קורבנות, רובם (75%) ממגע של פצע פתוח עם מי ים. בפלורידה נרשמו מקרי הדבקה ראשונים במחוזות שונים לאורך כל רצועת החוף.
"זהו חיידק מוכר, שמופיע בדרך כלל באזורים קבועים ופעיל בעיקר בקיץ", אומר ד"ר יאן מיסקין, מומחה למחלות זיהומיות בכללית מחוז ירושלים. "ייתכן שבשל התחממות כדור הארץ הוא נדד השנה גם לאזורים צפוניים שבהם לא נצפה בעבר. ההדבקה עלולה להתרחש בעקבות שפשופי עור או בעת טיפול ובישול דגים נגועים. הטיפול העיקרי הוא אנטיביוטי, ובמקרים של פצעים עמוקים נדרש שילוב של טיפול אנטיביוטי ממושך עם התערבות כירורגית מורכבת".
ד"ר יאן מיסקיןצילום: פרטיהחיידק, העונה והאקלים
Vibrio vulnificus הוא אחד מיותר מ-200 מינים של חיידקי Vibrio, המצויים באופן טבעי במים חופיים חמים ובמים מליחים – תערובת של מים מתוקים ומי ים. רוב המינים אינם מזיקים לאדם, אך כתריסר מהם עלולים לגרום למחלה. בארה"ב נרשמים מדי שנה כ-80 אלף מקרי תחלואה וכ-100 מקרי מוות כתוצאה מזיהומי ויבריו, אולם רק 200-150 מהמקרים מיוחסים ל-Vibrio vulnificus.
ההדבקה מתרחשת לרוב דרך פצעים פתוחים הבאים במגע עם מי ים מזוהמים, ולעיתים נדירות – דרך אכילת פירות ים נאים או מבושלים חלקית, במיוחד צדפות. החיידק עלול לגרום לזיהום בעור, נמק פשיות (necrotizing fasciitis) והרעלת דם (ספסיס). שיעור התמותה גבוה ועומד על כ-20%.
החיידק משגשג בטמפרטורות גבוהות, ולכן עונת השיא היא ממאי עד אוקטובר. שינויי אקלים, סופות והצפות מגדילים את אזורי התפשטות החיידק צפונה - בקצב של כ-48 ק"מ בשנה - ומביאים להופעת מקרים גם במדינות הצפון-מזרחיות. מקרים נוטים לעלות לאחר עונות הוריקנים פעילות, והחיידק יכול להישאר במי הצפות.
סימנים וסיבוכים
הסימפטומים מופיעים בין 12 שעות למספר ימים מהחשיפה, ויכולים להימשך עד שבוע.
בהדבקה דרך מזון: שלשול מימי, כאבי בטן, בחילות, הקאות, חום.
בהדבקה דרך פצע: אודם, נפיחות, חום מקומי, כאב, שלפוחיות, חום גוף, מוגלה.
בחדירה לדם: חום, צמרמורות, לחץ דם נמוך מסוכן, נגעים שלפוחיים בעור, ולעיתים צורך בכריתת גפיים.
התקדמות הזיהום עלולה להיות מהירה. פנייה מוקדמת לטיפול רפואי ומתן אנטיביוטיקה כבר בשלב ההתחלתי משפרים משמעותית את סיכויי ההחלמה ומפחיתים סיבוכים.
מי בסיכון ואיך להישאר מוגנים?
הסיכון קיים לכל אדם שבא במגע עם מים חמים מזוהמים או אוכל פירות ים נאים, אך גבוה במיוחד בקרב בני 65 ומעלה, חולי סוכרת, חולי כבד או כליות, ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.
מומלץ להימנע ממגע עם מי ים חמים או מים מליחים אם יש לכם פצע פתוח, חתכים, קעקועים או פירסינג חדשים. כסו פצעים בתחבושת אטומה למים לפני כניסה למים, נעלו נעלי מים למניעת חתכים בכפות הרגליים, בשלו פירות ים לטמפרטורה פנימית של 63°C לפחות ופנו מיד לרופא אם מופיעים סימני זיהום, במיוחד לאחר חשיפה למי ים.
