בשיתוף פייזר ללא מעורבות בתכנים
פודקאסט פייזר מחלות זיהומיות- ד"ר צח ולנסי
בעיצומה של עונת החורף, כשהשיעול והחום הופכים לשכיחים בכל בית, קשה להבחין בין צינון רגיל למצב שדורש טיפול רפואי מיידי. בפרק החדש של הפודקאסט "זה ויראלי", שוחחה המנחה אלכסנדרה לוקש עם ד"ר צח ולנסי, מומחה ברפואת המשפחה ומנהל מרפאה בשירותי בריאות כללית, מחוז שומרון שרון, על ההבדלים בין דלקת ריאות, RSV וקורונה – ומתי באמת צריך לדאוג.
מה ההבדלים בין צינון, דלקת ריאות ו-RSV?
"חשוב להבדיל שצינון בנאלי לרוב, זה מה שאנחנו לרוב רואים במרפאות. זה צינון של מחלה ויראלית, לא את כל הווירוסים אנחנו ממפים, לא את כולם אנחנו בודקים, כי באמת מדובר במחלות קלות שלא דורשות טיפול מעבר לקצת מנוחה והטיפול השמרני שאפשר לקנות בבתי המרקחת".
ומה עם דלקת ריאות?
"דלקת ריאות זה מחלה חיידקית, מחלה חיידקית של חיידק הסטרפטוקוקוס פנאומוניה או פנאומוקוק, והיא שונה ממחלות ויראליות, כי מדובר בחיידק – זה אורגניזם אחר לגמרי".
ו-RSV?
"RSV (Respiratory Syncytial Virus), זה וירוס של מחלות של דרכי הנשימה בעצם והוא וירוס, הוא מתנהג אחרת לגמרי ממחלות חיידקיות, וגם הטיפול הוא שונה. חשוב לנו כרופאים לזהות את החד קרן בתוך עדר הסוסים – תמיד אנחנו אומרים את זה כשכל המטופלים שמגיעים למרפאה, צריך לזהות את האחד שאסור לפספס, את האחד שכן צריך טיפול, שכן צריך להיבדק, שכן צריך לחזור או להגיע לבית חולים".
איך מזהים את הסימפטומים – אצל ילדים ואצל מבוגרים?
בואו נתחיל עם הילדים:
"דבר ראשון, ילדים זה עולם אחר, ילד הוא לא מבוגר קטן. ולכן ההתייחסות אליו היא שונה. ילדים מעלים חום נורא מהר ולא צריך להתרגש מכל ילד עם חום. כן צריך להתרגש אם הילד נראה קצת יותר אפתי, קצת פחות מתקשר, פחות אוכל – תלוי גם בגיל של הילד, ואז כן יש צורך בבדיקת רופא. אבל הרוב – מחלת חום יומיים-שלושה, ילד מצונן, מנוזל, משתעל קצת וזה עובר, אז לא צריך להתרגש מכל חום שקופץ גם אם זה חום סביב ה-39-40 אצל הקטנים יותר".
ואצל המבוגרים?
"אצל המבוגרים העולם הוא קצת אחר כי מבוגרים גילאי 18 ומעלה, ואני לא מדבר כרגע, נניח עד גיל 65-70, הם אנשים יחסית בריאים שחוו מחלות לאורך החיים ומערכת החיסון שלהם היא מתפקדת, היא עובדת, ולכן קשה שיפתחו מחלה קשה. אז גם שם, כל צינון, כל שיעול לא דורש ישר להגיע לרופא, גם לא כל חום, אבל כשהחום הוא כבר מעל יומיים, מעל 38.5 והשיעול הוא קשה יותר ואולי מלווה באיזה קוצר נשימה, אז כבר מדובר במצב שכן צריך לבדוק רפואית".
איך מבדילים בין תסמיני דלקת ריאות לבין מחלה ויראלית?
"דלקת ריאות מופיעה בדרך כלל דבר ראשון עם חום והרגשה כללית במונחים, בשפה עממית – זוועה. המטופל מרגיש הפוך, מזיע, כאבי שרירים, די דומה לשפעת. אבל שפעת או מחלה ויראלית – ומחלה ויראלית לרוב מתחילה יותר עם הצינון והחום מתפתח בהמשך, חום שעולה בערב ופחות ונסוג במהלך היום, זה בדרך כלל התסמינים של המחלות הוויראליות".
יש טיפ חשוב למדידת חום?
"כן! הרבה מטופלים מגיעים והם לא מדדו חום. 'יש את החום הפנימי שמרגישים, כן הזעתי בלילה, היו לי צמרמורות' – לא, חום זה מספר. תמדדו בבית לפני שאתם מגיעים לרופא כדי שתדעו בעצמכם גם, אם זה חום באמת או לא, ותלמדו למדוד כמו שצריך, אם זה מתחת לבית השחי או מתחת ללשון, אבל לא שנייה אחרי ששתיתם תה חם כי אז זה ישבש את הקריאה".
מי האוכלוסיות בסיכון?
"דבר ראשון האוכלוסייה בסיכון מבחינת – ואני מדבר כרגע רק על מבוגרים כי עולם הילדים הוא עולם אחר, וכדאי להתייעץ עם רופא הילדים. לגבי המבוגרים, גיל 65 ומעלה, זו קבוצת סיכון, ולכן כל החיסונים הנשימתיים, אם זה לדלקת ריאות, אני אומר למטופלים זה חיסון Must, זה חיסון חובה מגיל 65 ומעלה, כי זה פשוט מציל חיים. כל חיסון שהוא מציל חיים הוא חיסון חובה".
מי עוד נמצא בסיכון?
"חוץ מזה, מבין הצעירים יותר, אנשים שמקבלים טיפולים ביולוגיים או כימותרפיים שמחלישים ומדכים את מערכת החיסון, אנשים שסובלים ממחלות אימוניות, בעצם אימונולוגיות שמחלישות את מערכת החיסון כמו מחלות המטולוגיות שונות או HIV, סוכרתיים. במיוחד מחלות נשימתיות, מעשנים, מעשנים עם COPD נניח כבר בגיל צעיר יותר מ-65".
האם יש עונתיות למחלות האלה? מה עם המיתוס שרק בחורף חולים?
"דבר ראשון נדבר על המחלות הוויראליות כי צריך להפריד, כי כל גורם או מחולל בעצם מתנהג אחרת לאורך השנה. אם דיברנו על קורונה, אנחנו ראינו פיקים של קורונה, הם לא קשורים כל כך לעונתיות. כן ראינו שבחורף יש אולי תחלואה קצת יותר מוגברת, אבל זה לאו דווקא. אנחנו רואים פיקים באמת, עכשיו הזנים השתנו, וקורונה הפכה להיות חלק מהחיים שלנו – לרוב מדובר במחלה קלה יותר ממה שידענו בהתחלה עם הזנים של הדלתא והאומיקרון, שמות שכבר נשכחו".
ומה לגבי RSV ודלקת ריאות?
"דלקת ריאות ו-RSV – היא מחלה לרוב של חורף. אנחנו רואים את המטופלים שמאושפזים בעיקר, כי בקהילה אנחנו לא בודקים, אנחנו לא יכולים לקחת תרביות או לבדוק ממש את הווירוסים, אבל בית החולים התחילו כן לבדוק ואנחנו רואים עלייה משמעותית בעונות החורף של RSV".
למה RSV כל כך מסוכן לתינוקות?
"ילדים לרוב, אני מדבר על ילודים ממש גילאי אפס עד שישה חודשים ופגים, חשוב מאוד להתייחס אליהם בנושא RSV כי RSV תוקף את הסימפונות בעיקר, ואצל ילודים בגילאים האלה, המערכת הנשימה היא כל כך שברירית וכל כך לא מפותחת עדיין כמו שצריך, ולכן יש סיכוי שהם יסתבכו בגילאים האלה, ויעשו ממש דום נשימה".
יש חיסון נגד RSV?
"הפגים, יש איזה חיסון שמקבלים, היום אני חושב שאם אני לא טועה, נכנס לסל חיסון חדש שכל הילדים אמורים לקבל, הוא לא כמו החיסון הקודם שנתנו רק לפגים. ואגב החיסון למבוגרים נותנים אותו גם לנשים הרות בשבועות, סביב שבוע 30 להיריון – נניח בין שבוע 27 עד שבוע 32 – ואז בעצם זה עובר לעובר ומחסן אותו, מגן עליו לחודשים הראשונים שהם החודשים הכי קריטיים".
כמה קריטי לנשים הרות לקבל את החיסון הזה?
"אני חושב שזה קריטי, אני חושב שזה מאוד חשוב, אנחנו מגנים על הילוד בחודשים הראשונים. אני חושב שבכל מקרה נשים שרוצות להתייעץ, שלא בטוחות החיסון כן יעיל או לא, שילכו לדבר על זה עם רופא נשים ואפילו עם רופאי ילדים, גם אם אין עדיין ילד שמטופל אצל רופאי ילדים, אלא בשלב ההיריון, אם זה היריון ראשון, כן להתייעץ עם הגורמים שמוסמכים לכך".
ומה לגבי מבוגרים?
"לגבי האוכלוסייה המבוגרת, שהיא לא נשים בהיריון, כן חשוב לגילאי ה-60 פלוס להתחסן, לאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, כל האוכלוסייה שדיברתי עליה קודם. לציין שהחיסון של ה-RSV הוא חדש בארץ ועדיין הוא לא בסל הבריאות, ולכן הוא נרכש רק באופן פרטי כרגע או דרך הביטוחים הפרטיים. צריך לשאול ולהתייעץ כמובן עם הרופא המטפל".
מה יעילות החיסונים?
"דבר ראשון – לא מונע מחלה. אף חיסון לא מונע לגמרי מחלה, אין 100% יעילות, ואנחנו נהיה בריאים, ולכן כל האנשים שחוסנו ובאים אחרי זה עם מחלה ואומרים 'אז מה חוסנת' – לא תקף הדיון הזה".
אז מה הם כן עושים?
"החיסונים מונעים מחלה קשה. החיסון מונע בסביבות ה-60%, גם החיסון של הדלקת ריאות בסביבות 40% עד 60% מחלה, הידבקות במחלה בנאלית אפילו של דלקת ריאות קלה או RSV, כל אחד בפני עצמו, כן מדובר בחיסונים שונים. אבל החיסון של ה-RSV מונע עד 82% יעילות ממחלה קשה, בינונית עד קשה, וזה נתונים משמעותיים כי אנחנו מונעים אשפוזים, אנחנו מונעים טיפולים מיותרים".
למה זה כל כך חשוב?
"ככל שאנחנו מבוגרים ומתבגרים מגיל, הרזרבות שלנו קצת יורדות, היכולת שלנו להתאושש ממחלה נשימתית קשה יורדת. ולכן יכול להיות שאדם משתחרר מאשפוז, אבל יהיה לו עדיין קשה לעשות הליכות, לצאת לטיולים, כי הוא יתנשף יותר, יהיה לו קשה לחזור לעצמו".
בוא נדבר על המאקרו – מה אתה רואה מבחינת התחלואה?
"דבר ראשון, RSV אנחנו לא רואים במרפאות, אנחנו רואים מטופלים שאושפזו ויש עלייה. כלומר יש מודעות לזה גם בבתי החולים לבדוק את זה ולכן אנחנו יותר מודעים לזה, יותר יודעים שגם באנשים מבוגרים יכולים להסתבך".
מה המשמעות של מניעת אשפוזים?
"אני רוצה לדבר רגע ברמה הגלובלית, מה זה מניעת אשפוזים. אז בן אדם יגיד 'רגע, אתה לא מציל לי את החיים אם אתה מציל אותי מאשפוז'. אשפוז זה אומר דבר ראשון בן אדם שהוא לא הולך לעבודה, זה אומר שהוא תופס מיטה בבית חולים. אנחנו יודעים שבחורף מערכת הבריאות שלנו קצת קורסת, 'הקשישה במסדרון' זה לא סתם ביטוי, זה באמת קורה הרבה".
יש סיכונים באשפוז עצמו?
"יש גם סיכונים, אנחנו כולנו מכירים את הסיכונים שבאשפוזים בבתי חולים – זיהומים וכולי. אבל צריך להבין גם מה קורה באשפוז. באשפוז לפעמים אנשים שהסטורציה, החמצון שלהם, נמוך בגלל המחלות האלה – מגיעים להנשמה. בן אדם שמגיע להנשמה, גם אם זה יומיים שלושה, לתת תמיכה נשימתית, זה אירוע, זה אירוע שהוא קשה, זה קשה להתאושש ממנו. צריך את הגמילה, זה אשפוז יחסית ממושך יותר, וכפי שדיברתי על הרזרבות, לוקח יותר זמן להתאושש גם בבית אחרי זה".
יש גם השלכות כלכליות?
"אנחנו מונעים אשפוזים, אז אנחנו מונעים את הסיבוכים האלה שפחות מדברים עליהם, אנחנו מונעים מאנשים מחלה קשה. וגם תחשבו על זה, אנשים שמאושפזים או שחולים לא הולכים לעבודה, זה גם ברמה כלכלית, ברמה של המשק, זה בעייתי".
איך מטפלים בדלקת ריאות?
"דבר ראשון כשמזהים דלקת ריאות, דלקת ריאות חיידקית, אני חייב לציין שלא כל מחלת חום היא חיידק, ולא כל מחלת חום תטופל באנטיביוטיקה. הרבה מטופלים באים ואומרים 'אני צריך אנטיביוטיקה לצינון שלי כי זה מה שעוזר לי' – לא, אתה צריך אנטיביוטיקה אם יש לך מחלה חיידקית".
למה אתם כל כך זהירים עם אנטיביוטיקה?
"היום אנחנו מודעים לזה גם שיש שימוש יתר באנטיביוטיקה ויש מוטציות, כלומר עמידויות לאנטיביוטיקה. ולכן אנחנו בעולם הרפואי מאוד נזהרים מלתת אנטיביוטיקה, במיוחד הרחבת טווח, כי אנחנו מאבדים כוח, אנחנו מאבדים יכולת מניעה וטיפול בהמשך".
ומה הטיפול בווירוסים?
"לווירוס אין טיפול ממש. כלומר אנחנו מכירים איזשהו טיפול בטמיפלו לשפעת, שהוא לפעמים עוזר לפעמים פחות, לקורונה יש כמה טיפולים לא רעים שעוזרים, הם לא מושלמים אבל הם לא רעים. ל-RSV עדיין אין טיפול ממש נוגד מחלה ויראלית של RSV, לרוב הטיפול הוא תמיכה נשימתית – אם זה אינהלציות, אם זה עירוי, אם זה סטרואידים, זה הטיפול. מחכים שהגוף יתאושש, כי הגוף יודע להתמודד עם וירוסים בסוף".
בשיתוף חברת פייזר, ללא מעורבות בתכנים
