ד"ר ברוך ברנזון (41), מומחה לרפואה פנימית בבית החולים ׳אסותא׳ באשדוד, מבלה את הימים האחרונים במירוץ נגד הזמן. הוא מטפל ב-24 חולי הקורונה המאושפזים במחלקה שלו, 8 מהם במצב בינוני, 4 במצב קשה והיתר במצב קל. הוא מחלק את זמנו בין הבית במודיעין, שם נמצאים אשתו וארבעת ילדיו, לבין המחלקה בה מספר המאושפזים ממשיך לעלות - ומתמודד במקביל עם הידיעה כי שישה מבני משפחתו נדבקו בווירוס.
סבא וסבתא שלו, ושני דודים המתגוררים בארה"ב ולאחרונה גם הוריו המבוגרים, בני 62 ו-67 שגרים בירושלים. כולם נדבקו, ככל הנראה, מאחת מקרובות המשפחה שחיה בארה"ב והגיעה לביקור בארץ לאחרונה. "אני בקשר כמעט יומיומי איתם, בעיקר עם ההורים שלי. המזל הגדול הוא שהם במצב קל מאוד ומרגישים טוב", הוא מספר. "סבתא שלי קיבלה את הבשורה קשה, היא כבר חצתה את גיל 80 והיא אישה מאוד ספורטיבית שמשחקת טניס באופן קבוע".

2 צפייה בגלריה
ד"ר ברוך ברנזון
ד"ר ברוך ברנזון
ד"ר ברוך ברנזון מבית החולים אסותא אשדוד
(צילום: אבי רוקח)
ד"ר ברנזון מספר כי פרט מחידוד ההנחיות מעת לעת, אין לו הרבה מה לעשות בעניין המחלה של בני משפחתו. ״חוץ מכמה עדכונים ולהזכיר להם מה מותר ומה אסור, קשה לי להשפיע. אבל אני משפיע לפחות על המורל. לא ראיתי את ההורים שלי קרוב לחודשיים, וגם אין לי אפשרות לבקר אותם כי הם בבידוד בבית. אפילו חולי הקורונה שאני מטפל בהם בבית החולים לא יודעים שלמעשה יש לי שישה קרובי משפחה שנדבקו גם כן", הוא מספר. "בחרתי להתמקד בעבודה, לתת את מלוא הכוח כדי להתגבר על הנגיף. אבל ברור שהלב שלי נמצא עם המשפחה ואני עוקב אחר ההחלמה שלהם".
ברנזון גדל בירושלים, בן למשפחה חרדית אמריקאית, שהחליט להתגייס לצה"ל ושירת בחטיבת הצנחנים. הוא למד רפואה בארה"ב, שם התמחה ברפואה פנימית וחזר ארצה להקים משפחה ולעבוד במערכת הבריאות הישראלית. את מערכת הבריאות בארה"ב הוא מכיר היטב, ומאחר ויש לו קרובי משפחה שמטופלים בניו-יורק ובישראל במקביל, הוא עוקב אחר הנעשה בשתי המדינות בזמן המשבר.
2 צפייה בגלריה
ד"ר ברוך ברנזון
ד"ר ברוך ברנזון
ד"ר ברוך ברנזון: "עושים את הפעולות הנכונות כדי להצליח"
(צילום: אבי רוקח)
"בכל מה שקשור למלחמה בנגיף בישראל אני הרבה יותר אופטימי", הוא מוסיף. "אני רואה איך המערכת שלנו מבפנים נלחמת בנגיף ובעיניי עושים את כל הפעולות הנכונות כדי להצליח. לכן, גם להורים שלי שגרים בירושלים אני משדר אופטימיות ויודע שהם בידיים טובות. אבל מצד שני אני מאוד מודאג ממה שקורה בארה"ב, שם מטופלים סבא וסבתא שלי ושני דודים. אני מאמין שנצליח להתגבר על זה, ואלו המסרים שאני מעביר גם להורים שלי. הילדים שלי, אשתי ואני אמנם לא נחגוג איתם את חג הפסח, כפי שההנחיות מורות, אבל נחשוב עליהם כל הזמן".