"לפני חודש ניסיתי לקבוע תור לפסיכיאטר, על ההפניה היה כתוב דחוף, אבל התור שנקבע לי הוא רק למרץ 2026", מספרת עליזה, אמא לילד בן 11 שסובל מהפרעת קשב וריכוז. "הוא תמיד היה ילד קצת חרדתי, אבל בשנה האחרונה המצב החמיר וחששנו שאולי מדובר בתופעת לוואי של התרופות שקיבל. תחילה ניגשנו לרופא ילדים שנתן לו תרופות אחרות, אבל גם אלה גרמו לתופעות לוואי קשות ולכן התבקשנו לקבוע תור לפסיכיאטר, רק שאין תורים זמינים".
5 צפייה בגלריה
מי ירפא את הנפש הפצועה של הישראלים? התורים במקרים רבים עולים על שנה
(צילום: shutterstock)
עליזה היא כמובן רק אחת מני רבים מאוד שמנסים לקבוע פגישה עם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בקופות החולים - אך נתקלים בחומה גבוהה של תורים שחלקם נקבעים לעוד שנה ויותר. דוח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול חשף תמונת מצב עגומה על מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני 7 באוקטובר, עד שקרס - כך לדברי המבקר - לאחר פרוץ המלחמה. בדוח נמצא כי ישראלים רבים נמצאים בסיכון לפוסט-טראומה, לדיכאון ולחרדה בעקבות הטבח והמלחמה. צפו בהסבר של המבקר לדוח:
מבקר המדינה על מערך בריאות הנפש בימים שאחרי 7 באוקטובר
(צילום: משרד מבקר המדינה)
מבקר המדינה העיר בדוח כי המתנה ממושכת לטיפול רפואי כרוכה לעיתים לא רק באי-נוחות ובפגיעה באיכות החיים, אלא בבריאות עצמה. המבקר העיר בחומרה שחרף הזמן שחלף מאז פרסום דוח ב-2020, שהתריע מפני אותם ליקויים בזמן שגרה, וחרף האירועים הטראומטיים ב-7 באוקטובר ובמלחמה, על פי נתוני קופות החולים משך ההמתנה הממוצע בחודשים מרץ ואפריל 2024 לקבלת טיפול בקופות, הכולל אבחון ותחילת טיפול, לא התקצר והוא כשישה חודשים וחצי.
עליזה, אמו של בן ה-11 מספרת בייאוש: "אנחנו מתגוררים בגוש עציון וניסיתי לחפש תורים בבית שמש ובירושלים, ברמלה, ברחובות, ובאשדוד. התורים הזמינים היחידים היו בצפת ובנהריה, שלוש שעות נסיעה ממקום מגורינו. אפילו חשבנו לנסוע לנופש במיוחד כדי להגיע לאחד התורים. החלטנו לפנות במקום לרופא פרטי, אבל גם שם התורים רחוקים".
כבר שנים זועקים רופאים ואנשי מערך בריאות הנפש על המצב העגום והרעבת המערכת, אך נדמה כי דבר לא משתנה. בדיקה אקראית של ynet ו"ידיעות אחרונות" במוקדי ובאפליקציות קופות החולים כללית ומכבי - הגדולות בישראל - מאששת את מצוקת התורים החריפה. כך למשל, התור הקרוב ביותר לפסיכיאטר בחיפה הוא לחודש דצמבר 2025. תור מוקדם יותר מצאנו בחולון, בנס ציונה ובמודיעין בחודש אוגוסט. המצב "השתפר" מעט ברחובות, בית שאן וטבריה, שם התורים הקרובים ניתנו באפריל או במאי, כלומר המתנה של לפחות חודשיים. גם בשדרות, שנפגעה ישירות מ-7 באוקטובר, התור הקרוב היה רק בחודש מאי.
באשר לתורים לפסיכולוגים, כאן המצב חמור עוד יותר. הפסיכולוג שעובד בשדרות דרך הקופה זמין רק שעות בודדות במהלך השבוע, ולטענת המוקדנית היומן שלו מלא עד סוף שנת 2025, תוך שהיא מציינת שיש בעיית תורים בכל הארץ בתחום בריאות הנפש. בבית שמש ציינו שיש המתנה ממושכת לפסיכולוג שעומדת על שנה ואף יותר. במרפאת בריאות הנפש בבית שאן הסבירו כי "המצב עגום וכדאי לקחת כל תור שיש".
לילך מכירה את המצוקה הזו מקרוב. "הילדה שלי בת החמש סבלה מבעיות התנהגות קשות ובמשך תקופה ארוכה לא הבנתי מה יש לה, אפילו הוציאו אותה מהצהרון והגן בגלל זה. לא היה לנו תור לפסיכולוג התפתחותי שיאבחן אותה", היא מספרת. "אמרו לי שהתור הבא הוא לעוד שנה פלוס, והמזכירה פשוט ישר שלפה את הטלפון שלה ונתנה לי שמות של רופאים פרטיים. בסוף שילמתי 3,500 שקלים אצל פסיכולוג פרטי, שאבחן שהיא סובלת מהפרעת קשב וריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות".
אם לילדה בת 5 עם בעיות התנהגות: "אמרו לי שהתור הבא הוא לעוד שנה פלוס, והמזכירה פשוט ישר שלפה את הטלפון שלה ונתנה לי שמות של רופאים פרטיים. בסוף שילמתי 3,500 שקלים אצל פסיכולוג פרטי, שאבחן שהילדה שלי סובלת מהפרעת קשב וריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות"
לילך מספרת שמצוקת התורים לפסיכיאטר לילדים חמורה עוד יותר מזו של המבוגרים. "פה אין בכלל מה לדבר. את יכולה לרשום באפליקציה פסיכיאטר לילדים ולא יופיע כלום, אולי אחד בצפון. ואז שוב את צריכה לגשת לפרטי, אבל גם בפרטי כבר אין, חודשים שאני מחפשת ולא מוצאת". לדבריה, בשל הסכומים הגבוהים ששילמה לפסיכיאטר, נאלצה לוותר על טיפולים פסיכולוגיים קבועים לילדה. "זה היה מעבר לתקציב שלי. כמה אפשר להוציא על טיפולים בחודש? גם אם יש ביטוח פרטי, ההחזרים נמוכים".
בחודשים האחרונים הבחינה לילך שגם בנה בן ה-3 סובל מעיכוב התפתחותי. "שוב נתקלתי בהמתנה ארוכה. בעוד באופן פרטי קיבלתי תור תוך שבועיים לפסיכולוג התפתחותי, בציבורי בכלל לא היה אופק. הם אמרו שיש המתנה של מינימום שנה וחצי, ושוב זה הסתכם באלפי שקלים במגזר הפרטי".
"משהו חייב להשתנות", אומרת א', שבנה מאובחן על הרצף וסובל גם מתסמונת פאנדס, מחלה אוטואימונית ונוירו-פסיכיאטרית. "שנה שלמה אני מחכה לתור לפסיכיאטר, זה מגיע לנו. הילד שלי מאובחן על הרצף, עם מוגבלות של 120%, ואין שום פסיכיאטר זמין. בסוף ניגשתי באופן פרטי כי לא חיכיתי ולא אחכה, ושילמתי 6,000 שקלים. זה אחד הדברים הכי נוראיים להורים, זה עצוב ונורא ומביך, כל הכספים שלנו כזוג הלכו על הטיפולים של הילד, אין שום דבר שהמדינה או התפתחות הילד עזרו לנו בו".
מור דקל, יו״ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, אומרת, כי "המחסור החמור בתורים לטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים בשירות הציבורי, במיוחד מאז פרוץ המלחמה, יוצר מצוקה עצומה בקרב משפחות. דווקא עכשיו, כשההשפעות הנפשיות על ילדים ונוער גוברות, המערכת הציבורית קורסת– וההורים נאלצים לפנות לטיפול פרטי שעולה אלפי שקלים, בזמן שיוקר המחיה רק הולך ומחמיר.
"במיוחד בחודשים אלו, שבהם מתקיימות ועדות השמה במערכת החינוך, ילדים רבים נותרים ללא אבחונים, ללא סיוע רגשי וללא התאמות למסגרות וחיוניות ללמידה. בלי מענה בזמן, הקשיים רק הולכים ומעמיקים, והורים מוצאים את עצמם חסרי אונים מול מערכת שלא מסוגלת לתת פתרון. המדינה חייבת לקחת אחריות. יש להגדיל מיידית את תקני אנשי הטיפול במערכת הציבורית, להעלות את השכר בשירות הציבורי להנגיש שירותי אבחון וטיפול בפרק זמן סביר, ולהבטיח שלכל ילד וילדה תהיה הזדמנות לקבל את הסיוע שמגיע להם – ללא תלות במצב הכלכלי של הוריהם. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד דור שלם בגלל הזנחה של בריאות הנפש".
שורד נובה: "חיכיתי ארבעה חודשים"
א', שורד נובה בן 26, מספר על האי-אמון במערכת ועל כך שהאינסטינקט הראשוני שלו, מיד לאחר 7 באוקטובר, היה לגשת לפסיכולוג פרטי. "באופן די ברור האירועים גרמו לי לאבד אמון במערכת הציבורית אחרי שהופקרתי בשטח במשך שעות. כל שיחה שקיבלתי מארגונים שמפנים לפסיכולוגים ציבוריים הייתה טריגר לאירועים שעברתי".
המשבר במערך בריאות הנפש פגש את הטבח של 7 באוקטובר
רק בהמשך ניסה את מזלו במערכת הציבורית. שלושה חודשים לאחר אירועי 7 באוקטובר פגש לראשונה פסיכיאטר דרך קופת החולים, שאליו נסע כחצי שעה נסיעה ממקום מגוריו, שכן לא היה תור פנוי לאף פסיכיאטר בעירו. "זו הייתה תקופה שסבלתי מחרדה מטורפת מנהיגה ואוטובוסים, ורק עצם ההגעה אליו הכניסה אותי למקום קשה עם עצמי, אבל לא היה אף פסיכיאטר אחר ומצבי הנפשי הידרדר, אז נאלצתי להתפשר".
א', שורד נובה: "הודיעו לי על ועדה לביטוח לאומי חודש וחצי לפני, אבל לא היו תורים. נכנסתי לוויכוח קשה עם קופת החולים על זמינות התורים, אפילו תור טלפוני הם לא יכלו לתת. בסוף נאלצתי לשלם 5,000 שקל לפגישה עם פסיכיאטר פרטי רק בשביל חוות דעת"
לדבריו, מאז אותה פגישה בינואר 2024, קביעת תור עם הפסיכיאטר הפכה מאתגרת יותר ויותר. "אם הייתי רוצה תור לחודשיים הקרובים, הייתי חייב להתפשר ולקבוע רק תור טלפוני, והיו מקרים שחיכיתי גם ארבעה חודשים. למעשה מאז ינואר 2024 לא פגשתי אותו יותר".
הקש ששבר את גב הגמל, מספר א', היה כשהתבקש על ידי ביטוח לאומי להגיע לוועדה רפואית עם חוות דעת עדכנית מפסיכיאטר. "הם הודיעו על הוועדה חודש וחצי לפני אבל לא היו תורים. נכנסתי לוויכוח קשה עם קופת החולים על זמינות התורים, אפילו תור טלפוני הם לא יכלו לתת. בסוף נאלצתי לשלם 5,000 שקל לפגישה עם פסיכיאטר פרטי. 5,000 שקלים רק בשביל חוות דעת. מאז, אני הולך רק אליו, כי הבנתי שאני גם לא מסוגל להתחיל שוב את התהליך מחדש עם פסיכיאטר אחר. ההחזרים שאני מקבל הם נמוכים מאוד ביחס למה שאני משלם לו".
"לקח לי חודשיים וחצי להשיג לפסיכיאטר תור דחוף", מספר נ', שורד נובה בשנות ה-30. "כל פעם התור הבא הוא רק לעוד שלושה חודשים. היו גם פעמים שקבעו לי תור טלפוני, אבל אף אחד מעולם לא התקשר אליי, זה הרגיש שנקבעים תורים שהם בכלל לא יכולים לקבל, כך שבסוף בפועל התור הוא אחת לחצי שנה. אני שורד נובה כבר שנה וחצי, ואני לא מאחל לשונאים שלי להיות במצב שהם צריכים את הסיוע מהמדינה. אני ויתרתי, הבנתי שאני לא אצליח לקבל את המענה דרך קופת החולים, ואין לי כרגע תקציב ללכת לפסיכיאטר פרטי. אני פשוט לא הולך לפסיכיאטר יותר כי חבל לי לבזבז את הזמן".
נ', שורד נובה: "לקח לי חודשיים וחצי להשיג לפסיכיאטר תור דחוף. כל פעם התור הבא הוא רק לעוד שלושה חודשים. היו גם פעמים שקבעו לי תור טלפוני, אבל אף אחד מעולם לא התקשר אליי. בסוף בפועל התור הוא אחת לחצי שנה. אני ויתרתי, הבנתי שאני לא אצליח לקבל את המענה דרך קופת החולים, ואין לי כרגע תקציב ללכת לפסיכיאטר פרטי"
החצר האחורית של מדינת ישראל
"מדובר במערכת מדוללת ומיובשת עוד לפני 7 באוקטובר", אומרת ד"ר קרני גיגי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, נציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. "בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה בדיכאון, חרדה ואובדנות הן אצל ילדים ונוער, והן אצל מבוגרים, ומטבע הדברים, אירועי 7 באוקטובר והמלחמה פגעו עוד יותר בבריאות הנפשית של אזרחי ישראל, מכל הגילים, ובכל מיני מעגלי פגיעות. צריך לזכור שאוכלוסיות שלמות פונו מבתיהן, ובמשפחות רבות אחד מההורים שירת במילואים לפרקי זמן ארוכים. זה מצטרף למצב המתמשך עם החטופים, ולמוות ושכול שחווינו בשנה האחרונה".
ד"ר קרני גיגילדבריה, המלחמה הוכיחה כי קיים צורך במערכת פסיכולוגית ציבורית מתפקדת וזמינה, שיכולה לתת מענה לכל מי שצריך ומתי שצריך. "ההערכות הן שאנחנו עוד לפני המבול. בתוך מצב של מלחמה וסטרס, הרבה אנשים נמצאים בעשייה ודווקא כשדברים נרגעים, יש פתאום עלייה בפניות ובתחלואה נפשית. עצם העובדה שהאירוע עוד לא הסתיים, מכניסה עוד אוכלוסיות רבות למעגלי סיכון ופגיעות".
5 צפייה בגלריה
"אנחנו עוד לפני המבול". המחסור באנשי מקצוע בבריאות הנפש מחריף. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ד"ר גיגי מסבירה כי אחת הסיבות המרכזיות לנטישת הפסיכולוגים את המגזר הציבורי הם תנאי השכר "המעליבים" לדבריה, שלאורך שנים לא עודכנו. "אי אפשר להתפרנס מזה בכבוד. אנחנו עוברים הכשרה מאוד רצינית ומעמיקה, ובסוף אנחנו מרוויחים פחות מבייביסיטר". היא מציינת כי הסכם שכר עם האוצר היה אמור להיחתם בינואר השנה, אך המהלך טרם הושלם. "אנחנו תולים בו הרבה תקוות. יש בארץ המון פסיכולוגים שלא עובדים בשירות הציבורי, שבהינתן שהשכר יהיה מכבד יותר אנחנו מניחים שיחזרו למערכת".
ד"ר קרני גיגי: "מערכת בריאות הנפש הפכה להיות החצר האחורית של מדינת ישראל. מי שיש לו כסף איכשהו מסתדר, ומי שלא, מתקשה לקבל מענים. זו הזנחה מתמשכת. לא הגיוני שילד יחכה שנה בתור לראות פסיכולוג"
בעיה נוספת לדבריה היא "מפתח התקינה", והעובדה שאין סטנדרט שקובע את מספר הפסיכולוגים הנדרש ביחס לאוכלוסייה. "אני כפסיכולוגית חינוכית חיה את הדבר הזה יום יום, אני צריכה לתת שירות לכ-1,500 תלמידים, וזה מאוד קשה לתת שירות טוב, כמו שאנחנו יודעים לתת, כשהעומסים הם כל כך גדולים. גם אם השכר יעלה יצטרכו לעשות עבודה משמעותית של התאמת התקינה לאוכלוסייה".
"מערכת בריאות הנפש הפכה להיות החצר האחורית של מדינת ישראל", קובעת ד"ר גיגי. "מי שיש לו כסף איכשהו מסתדר, ומי שלא, מתקשה לקבל מענים. זו הזנחה מתמשכת. לא הגיוני שילד יחכה שנה בתור לראות פסיכולוג. מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות על הבריאות הנפשית של האזרחים שלה, ודרוש כאן פתרון עמוק ומקיף".
פרופ' דורון גוטהלףצילום: יונתן בלוםפרופ' דורון גוטהלף, ראש אגף פסיכיאטריה לילד ולמתבגר בבית החולים ספרא לילדים בתל השומר, מסכים שקיים משבר בתחום בריאות הנפש בקהילה וקיים מחסור במסגרות טיפול לילדים שנזקקים לאשפוז בגלל בעיות נפשיות. לדבריו, "אין ספק שאשפוז הילד במחלקה הוא רק שלב אחד בתהליך ההחלמה והשילוב שלו בחברה. כדי להשלים תהליך זה, יש צורך במסגרות משלימות בקהילה שימשיכו את הטיפול בילד ובמשפחתו לאחר השחרור. לצערנו, מסגרות אלה אינן זמינות באופן מספק, בין היתר, בשל מעבר מתמשך של פסיכיאטרים מהמגזר הציבורי לפרקטיקה פרטית. מצב זה פוגע ברצף הטיפולי וביכולתנו להעניק לילדים את המענה המקיף שלו הם זקוקים. על מנת לקיים חברה איתנה המעניקה מענה הולם למתמודדים עם קשיים נפשיים, יש לחזק את השירותים הקהילתיים ולהבטיח רצף טיפולי מלא".
"משבר של כל עולם הרפואה"
ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי איכילוב ומנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש, אומר שלמערכת הציבורית קשה להתחרות עם המגזר הפרטי: "אנחנו נלחמים, ממש נלחמים, לתת מענה בריאות נפש טוב בישראל במערכת הציבורית וזה לא קל. לדבריו, זה כמו מעגל, כי ברגע שיש ביקושים מאוד גדולים בעולם הפרטי, המחירים עולים, ואז לרופאים משתלם הרבה יותר לעבוד במגזר הפרטי. קשה להשאיר רופאים היום במערכת הציבורית, שהיא הרבה פחות מתגמלת. ולמערכת הציבורית קשה להתחרות עם טווח המחירים".
ד"ר אורן טנאצילום: טל גבעוניגם ד"ר טנא מדגיש שהמערכת מוצפת בפניות עוד לפני המלחמה ואפילו לפני מגפת הקורונה. "להכשיר פסיכיאטר זו עבודה של שנים רבות, וגם אם יתחילו לתמרץ מתמחים בתחום בריאות הנפש, ייקח עוד שנים עד שנראה בשטח יותר פסיכיאטרים. המדינה נזכרה במובן מסוים קצת מאוחר מדי. לזכותה ייאמר שזה לא רק משבר של תחום הפסיכיאטריה, אלא של עולם הרפואה בכלל. אין מספיק רופאים בישראל, הרבה מהרופאים שהגיעו בזמנו מברית המועצות לשעבר הם בגיל פרישה כעת, והמערכת ממש נאבקת על אנשי מקצוע".
גם אמא של חייל הלום קרב זקוקה למענה
לדבריו, העלייה בדרישה לשירותי בריאות הנפש נובעת הן בשל המצב, והן בשל תהליכים אחרים של שבירת סטיגמות ועלייה במודעות. "לפעמים אני אומר שהדימוי הוא כאילו אנחנו ניצבים על ראש הר והודפים אנשים. אנחנו ממש מנסים לעזור, ולקצר טיפולים, לנסות למצוא את אלה שהכי זקוקים לנו, לעשות תעדופים, זה מציב אותנו המון פעמים בעמדות אתיות לא פשוטות, כמו שאנחנו כותבים על מישהו שמגיע למיון 'ימשיך מעקב בקהילה', ביודענו שהסיכוי שלו למצוא תור קרוב למעקב בקהילה הוא לא קרוב".
ד"ר אורן טנא: "לפעמים אני אומר שהדימוי הוא כאילו אנחנו ניצבים על ראש הר והודפים אנשים. אנחנו מנסים לעזור, ולקצר טיפולים, לנסות למצוא את אלה שהכי זקוקים לנו, לעשות תעדופים, זה מציב אותנו המון פעמים בעמדות אתיות לא פשוטות"
מלבד הפערים המוכרים בין הפריפריה למרכז, ד"ר טנא מציין כי בתחום בריאות הנפש של הילד המצב חמור עוד יותר. "בעולם הילדים והנוער השבר עוד יותר גדול, ושם הדרישה עולה בצורה אקספוננציאלית, שאנחנו לא יודעים להסביר אותה לגמרי".
בשנה האחרונה עלתה המודעות עוד יותר להפרעת דחק פוסט טראומטית - PTSD. על אף שמדובר בצעד מבורך, לטענת ד"ר טנא ישנו מגוון רחב של הפרעות פסיכיאטריות שיש לתת להן מענה. "כמנהל מערך שמשרת אלפים, המצב הזה מטריד אותי מאוד. הרבה מאוד תשומת לב, תקציבים ותרומות הלכו לתחום של PTSD, אלא שלא כל האנשים קראו את הספר, שכן יש הרבה מאוד אנשים שאחרי שנחשפו לאירוע טראומתי מפתחים דיכאון או חרדה, ולא בהכרח פוסט טראומה.
"אז אם איתרע מזלך והגבת בהחמרה דיכאונית תיאלץ להמתין חצי שנה לתור למרפאת הפרעות מצב רוח וחרדה. יש פה אחריות גם שלנו וגם של הרגולטור, להבין שהדרישה לשירותי בריאות נפש בעיתות של משבר לאומי גדול עולה, אבל ההסתמנויות שאנחנו רואים הן מגוונות, הן לא רק שמורות לסוג אחד של הפרעה או אבחנה, ואנחנו צריכים לתת מענה גם לרבים שחשים במצוקה. נכון שיש את החייל שחוזר מהקרב והוא הלום קרב, אבל יש גם את אמא שלו שאין לה הלם קרב והיא בדיכאון עמוק כי הבן שלה במצב נפשי נורא, וגם לה מגיע מענה".
בדיון שנערך אתמול בוועדת הכספים, הציג שר הבריאות אוריאל בוסו, את תקציב המשרד לשנת 2025. בדיון נטען שהמשרד ישים השנה דגש על תחום בריאות הנפש, בין הצעדים חיזוק מערך בריאות הנפש בקהילה באמצעות מבחני תמיכה לקופות החולים והכפלה של התקציב משנת 2024 מכ-300 מיליוני שקלים ל-600 מיליוני שקלים, חלק מהתוכנית הלאומית לבריאות הנפש שמתוקצבת ב-1.4 מיליארד שקלים. כמו כן, במשרד הבריאות מדגישים כי השנה הוכנסו לסל התרופות גם טכנולוגיות הנוגעות לבריאות הנפש, ובקרוב - כך מבטיחים - ייחתם הסכם שכר חדש לפסיכולוגים בשירות הציבורי שצפוי לחזק את המערך.
"נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי"
ממשרד הבריאות נמסר אתמול בתגובה לפרסום דוח מבקר המדינה, כי "מערכת בריאות הנפש הייתה מצויה במשבר טרם המלחמה וגם המענים שניתנים מאז אין בהם כדי להספיק לכלל הצרכים הציבוריים. עם זאת - נושא בריאות הנפש נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות והמערכת כולה. המשרד יזם את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש ששמה דגש ניהולי ומקצועי על התחום ותוקצבה ב-1.4 מיליארד שקלים. זהו התקציב הגדול ביותר הגדול ביותר שניתן אי פעם לתחום חברתי בישראל והוא מהווה נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי, אשר נולד לצערנו מצורך גדול מאוד שיצרה המלחמה.
משרד הבריאות: "כחלק מהתוכנית, וכדי להגדיל את מספר הפסיכולוגים בשירות הציבורי פועל משרד הבריאות להגיע להסכם שכר לפסיכולוגים, זאת בנוסף להסכם השכר לרופאים שבו שופרו תנאי השכר של הפסיכיאטרים. כחלק מתוכנית העבודה של משרד הבריאות נקבע יעד להגדלת היצע כח האדם וההון האנושי וכן לפעול לשיפור זמינות ואיכות השירותים"
"התוכנית הלאומית לבריאות נפשית החלה להתגבש עוד לפני פרוץ אירועי 7 באוקטובר ונבעה מתוך הכרה בצורך לחזק את מערכת בריאות הנפש הציבורי בישראל, שהתמודדה עם פערים גדולים גם בתקופות שגרה. עם פרוץ המלחמה, הוחלט במשרד הבריאות להאיץ את יישום התוכנית, שאושרה והחלה לפעול כשלושה שבועות לאחר תחילת המלחמה. התקציב שהוקצה לתוכנית הלאומית נועד להרחיב את השירותים בקופת החולים, במרכזי החוסן ובבתי החולים הפסיכיאטריים. תקציב זה מיועד גם לצורך פתיחת שירותי חירום בהם שירותי התערבות במשבר, מוקדים בקהילה ועוד. בנוסף, הוקצו סכומים נוספים להסכמי שכר לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים כדי להביא לכך שיהיו יותר מטפלים בשירות הציבורי.
"כחלק מהתוכנית, וכדי להגדיל את מספר הפסיכולוגים בשירות הציבורי פועל משרד הבריאות להגיע להסכם שכר לפסיכולוגים, זאת בנוסף להסכם השכר לרופאים שבו שופרו תנאי השכר של הפסיכיאטרים. כחלק מתוכנית העבודה של משרד הבריאות נקבע יעד להגדלת היצע כח האדם וההון האנושי וכן לפעול לשיפור זמינות ואיכות השירותים. לצערנו, הסכם השכר עם הפסיכיאטרים נחתם בשלב מאוחר יחסית ונכנס לתוקף רק ב-1 בינואר 2025 בעוד שהסכם השכר עם הפסיכולוגים טרם נחתם ונמצא עדיין בשלבי משא ומתן בין הממונה על השכר במשרד האוצר לבין ההסתדרות הכללית. משרד הבריאות פועל במטרה להביא לכך ששני הצדדים ישלימו את המשא ומתן ומערכת השכר החדשה תצא לדרך".
- קוראים שנתקלים בבעיות דומות או בחומות של אטימות ובירוקרטיה - מוזמנים ליצור קשר במייל health@ynet.co.il
