בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
בסיום לימודי רפואה מפרכים, שלב מהותי נוסף של כל רופא או רופאה צעירים הוא הסטאז', תשעה חודשים אינטנסיביים בבתי החולים בהם הסטאז'רים עובר בין מחלקות ומתנסים בטיפול במטופלים.
הבחירה היכן לבצע את הסטאז' נעשית בהגרלה: כל אחד מציין את בתי החולים שבהם היה רוצה לעשות סטאז', ואחד מהם עולה בגורל. במציאות הזו, בתי החולים צריכים לא רק לעמוד בדרישות משרד הבריאות - אלא גם לגרום לסטאז'רים לרצות להגיע אליהם.
3 צפייה בגלריה
אומר פרופ' אלכס יוסקוביץ', סמנכ"ל רפואה במרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר וועדת הסטאז' וההתמחות
אומר פרופ' אלכס יוסקוביץ', סמנכ"ל רפואה במרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר וועדת הסטאז' וההתמחות
אומר פרופ' אלכס יוסקוביץ', סמנכ"ל רפואה במרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר וועדת הסטאז' וההתמחות
(קרדיט: המרכז הרפואי שערי צדק)
"60 אחוזים מהמתמחים שמתחילים אצלנו הם בוגרי הסטאז' שלנו"
במהלך הסטאז', הסטאז'רים נחשפים לעשייה היומיומית במגוון המחלקות בבית החולים ועובדים לצד מומחים בכירים. פרופ' אלכס יוסקוביץ', סמנכ"ל רפואה בשערי צדק ויו"ר וועדת הסטאז' וההתמחות, מספר שרבים מסגל הרפואה צמחו מהסטאז' של בית החולים. "מגיעים אלינו כ- 130 סטז'רים בשנה, וכ-60% מהמתמחים שמתחילים אצלנו הם בוגרי הסטאז' שלנו".
הסטאז' נמשך תשעה חודשים, וחלקו פתוח לבחירה. "בחודשים שבהם יש אפשרות בחירה, הסטז'ר יכול לבחור מה שמעניין אותו", מסביר פרופ' יוסקוביץ'. "יש רשימה מצומצמת של מחלקות לבחירה, ויש חודשים שבהם אפשר לבחור כמעט מכל מחלקות בית החולים, ואפילו לבצע חודש בבית חולים אחר. אם מישהו רוצה, למשל, לעשות הרדמה או נשים בבית חולים במרכז הארץ - אנחנו מחויבים לאפשר את זה".
בסיום הסטאז', מי שמצטיין מקבל הכרה. "אנחנו מעניקים הצטיינות ומענק כספי ואין הגבלה על מספר המצטיינים", אומר פרופ' יוסקוביץ'. "אין לנו אפשרות לשנות את מבנה תוכנית הסטאז' - זו תוכנית אחידה בכל הארץ, אבל בתוך המסגרת הזו אנחנו עושים את המקסימום".
3 צפייה בגלריה
איתן נידרברג, מתמחה בסטאז' במרכז הרפואי שערי צדק
איתן נידרברג, מתמחה בסטאז' במרכז הרפואי שערי צדק
"יש כאן משהו שאין במקומות אחרים". איתן נידרברג, מתמחה בסטאז' במרכז הרפואי שערי צדק
(קרדיט: המרכז הרפואי שערי צדק)

"אם אני רוצה לקחת אחריות – מאפשרים לי"
איתן נידרברג, בן 33, נמצא בעיצומו של הסטאז' בשערי צדק. "במקור אני מארה"ב, עליתי לפני 17 שנה", הוא מספר. "למדתי תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן, רפואה בקפריסין ואז בתל השומר. חיפשתי מקום לסטאז' ושמעתי על האווירה בשערי צדק. עשיתי כאן חודש הסתכלות ואהבתי מאוד את צורת העבודה והיחס למטופלים".
יום העבודה שלו, לדבריו, תלוי בעיקר בו. "אם אני רוצה לקחת אחריות מאפשרים לי. הייתי במיון ובהרדמה. במיון הכול עובר דרך מתמחים ובכירים, אבל אתה מנהל את הטיפול במטופל. מי שלא רוצה יכול גם להיות פחות מעורב. זה עניין של בחירה".
נידרברג מתאר יחס פתוח וגמיש. "יום טיפוסי הוא שמונה שעות, וזה משתנה לפי מחלקה. שמעתי שבמקומות אחרים מקשים יותר. כאן יש הבנה. כשאתה מראה עניין אז נותנים לך ללמוד, לעשות, להתנסות. זה דו צדדי".
רגע אחד נצרב בו במיוחד. "בכירורגיה הכרתי מטופלת מיוחדת. הייתי בניתוח שלה, באתי גם כשהייתי בחופש. נשארנו בקשר. היא נפטרה לפני כחודש, אבל היא שינתה לי את דרך החשיבה שבה אני מסתכל על החיים ועל המטופלים. למרות שהייתה בתוך מחלה קשה היא תמיד חיפשה על מה להודות. זה נתן לי פרספקטיבה גם כרופא, גם כאדם".
כששואלים אותו אם לבחור בשערי צדק בהגרלה, הוא נשמע חד משמעי. "כן. האווירה פה שונה. יש אווירה טובה, לומדים המון ומהמומחים המובילים בארץ. הייתי במקומות אחרים ויש כאן משהו שאין במקומות אחרים".

3 צפייה בגלריה
רחל סגל, בת 32, כבר סיימה את הסטאז' וכיום נמצאת בשנה השנייה להתמחות באגף לרפואת נשים
רחל סגל, בת 32, כבר סיימה את הסטאז' וכיום נמצאת בשנה השנייה להתמחות באגף לרפואת נשים
"מנהל המחלקה דיבר איתי כמו בן אדם, לא רק כאל מתמחה". רחל סגל, מתמחה שהשלימה את הסטאז'
(קרדיט: באדיבות המרכז הרפואי שערי צדק)

מהסטאז' להתמחות: "התייחסו אליי כאן כרופאה, לא כסטודנטית"
רחל סגל, בת 32, כבר סיימה את הסטאז' וכיום נמצאת בשנה השנייה להתמחות באגף לרפואת נשים. "עליתי לפני תשע שנים מניו ג'רזי, למדתי רפואה בטכניון בתוכנית חו"ל", היא מספרת. "שמעתי על המרכז הרפואי שערי צדק ורציתי להיות במקום שאני לומדת רפואה טובה אבל באווירה תומכת".
כבר בהתחלה היא הרגישה את ההבדל. "כשהתחלתי בפנימית א', מנהל המחלקה דיבר איתי כמו אל בן אדם, לא רק כאל מתמחה. הרגשתי שרופאים באמת מתעניינים בי, מכבדים את התהליך ורוצים שאני אצליח".
הסטאז' הכין אותה גם לרגעים הקשים. "עברתי בפנימית, ילדים, כירורגיית ילדים, טראומה, הרדמה וטיפול נמרץ. הייתי כאן בזמן המלחמה, חלק מצוות טראומה. הייתה תחושה שאני תורמת, במיוחד עם חיילים פצועים שהיו אצלנו תקופות ארוכות".
"התייחסו אליי כרופאה, לא כסטודנטית", משתפת סגל. "נתנו לי אחריות על מטופלות, סמכו עליי. הרגשתי שאני חלק הכרחי מהצוות, לא מישהי שעושה רק את העבודה השחורה", מה שהיא לוקחת איתה מהסטאז' הוא לא רק ידע. "למדתי כמה חשוב להיות נוכחת ליד המיטה, לתקשר, להסביר, להיות אכפתית. זה לא פחות חשוב מהרפואה עצמה".
"גם אני הייתי כאן סטאז'ר"
לצד ההתנסות הקלינית, בבית החולים פועל משרד ייעודי לתכנון הסטאז' ומתן מענה שוטף לסטז'רים. בכל מחלקה ממונה אחראי סטאז', לרוב מתמחה מתקדם או מומחה צעיר, שמלווה את הסטז'רים ביומיום. "הסטז'רים צמודים לרופאים בכירים, עובדים לצד מתמחים, משתתפים בישיבות אקדמיות ונחשפים לדיונים מקצועיים", אומר פרופ' יוסקוביץ'.
פרופ' יוסקוביץ' מדגיש שהעשייה היא גם מתוך הסתכלות קדימה. "אנחנו רואים בסטז'רים מקור עיקרי למתמחים ולרופאים בכירים בעתיד. גם אני הייתי כאן סטאז'ר לפני יותר משלושים שנה, המשכתי כמתמחה, כמנהל יחידה, והגעתי לתפקיד סמנכ"ל", הוא מסכם בחיוך.
בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
פורסם לראשונה: 13:16, 20.01.26