שר הבריאות של ארצות הבירת, רוברט פ. קנדי ג'וניור, טען בשבועות האחרונים כי אחד הגורמים האפשריים לעלייה באלרגיות לבוטנים עשוי להיות אלומיניום בחיסונים. הקהילה המדעית בארה"ב דוחה באופן חד-משמעי את דבריו, ומזהירה מפני פגיעה באמון הציבור בחיסונים - בזמן שדווקא המחקר בשנים האחרונות מראה שחשיפה מוקדמת לבוטנים היא זו שמפחיתה את הסיכון לאלרגיות.
פרופ' אלון הרשקו, מנהל מחלקה פנימית ג' בהדסה עין כרם וחבר הנהלת האיגוד הישראלי לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית, מתייחס לגישתו של קנדי בתחום אלרגיות וחיסונים: "קנדי גורם לנזק כפול. הוא מציג תיאוריה שלמה שמבוססת על חוויה אישית בלבד - בלי מחקרים, בלי נתונים, בלי בסיס מדעי. אי-אפשר לבנות מדיניות עבור כל ילדי העולם על סמך חוויה אישית, גם אם היא חשובה. מדיניות בריאותית חייבת להישען על מחקר, תצפיות ויישום מוכח בשטח".
בימים האחרונים עורר קנדי סערה נוספת, כאשר הודה כי הורה למרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) לשנות את עמדתם הרשמית בנושא הקשר בין חיסונים לאוטיזם. אתר ה-CDC עודכן כך שנכתב כי לא ניתן לקבוע באופן מבוסס שחיסונים אינם גורמים לאוטיזם, בניגוד לעשרות שנים של מחקר רפואי מקיף שלא מצא כל קשר. ארגוני בריאות מובילים ברחבי העולם גינו את המהלך וטענו כי מדובר בהטעיית הציבור ובפגיעה חמורה באמון במערכת הבריאות.
קנדי: "זה לא מסתדר עם החוויה האישית שלי"
באירוע של Food Allergy Fund טען קנדי שההשערה הרפואית המקובלת – שאלרגיות לבוטנים נובעות ממחסור בחשיפה מוקדמת – היא "לא הגיונית". לדבריו, אחד מחמשת ילדיו עם אלרגיות עבר 22 ביקורים בחדר מיון עד גיל שנתיים בעקבות תגובה לבוטנים, למרות שבבית "נצרכה חמאת בוטנים בכמות גבוהה, כולל במהלך ההיריון".
במקום זאת, הוא הצביע על גורמים סביבתיים ובהם חומרי הדברה ואלומיניום בחיסונים: "המחקרים האלה מעולם לא נעשו. עכשיו נעשה אותם ונזהה את הסיבה".
פרופ' אלון הרשקוצילום: דוברות הדסהמומחים בארה"ב דוחים את טענותיו של קנדי, ואומרים שאין שום הוכחה מדעית שתקשר בין חיסונים לאלרגיות. הם מסבירים שאלומיניום נמצא בחיסונים כבר יותר מ-80 שנה, ואם הוא היה גורם לבעיה – היינו רואים עלייה באלרגיות במשך כל התקופה הזו. בנוסף, מחקרים רחבי-היקף שבדקו את הנושא מצאו שאין קשר בין חיסונים לבין אלרגיות בכלל, כולל אלרגיות למזון.
לדבר פרופ' הרשקו, בתחום האלרגיות למזון קיימות שתי פריצות דרך משמעותיות שהתבססו על מחקר קפדני. הראשונה נוגעת לאלרגיה לבוטנים.
"הכול התחיל מתצפית בישראל: שיעור נמוך של אלרגיה לבוטנים אצל ילדים ישראלים, לעומת שיעור גבוה במדינות כמו אנגליה וארצות הברית. כשבדקו למה, מצאו שכל ילדי ישראל אוכלים במבה לפני גיל שנה. מחקר מבוסס שפורסם בכתב עת מוביל הראה שכאשר מאפשרים חשיפה מבוקרת ועקבית לבוטנים בגיל צעיר – זה בונה סבילות ומפחית משמעותית את הסיכון לאלרגיה. זה ממצא שהתקבל והוטמע בכל העולם".
3 צפייה בגלריה
מומחים מסבירים שאין גורם אחד שמוביל לאלרגיה לבוטנים, אלא שילוב של כמה גורמי סיכון
(צילום: Shutterstock)
פריצת הדרך השנייה קשורה לאלרגיה לחלב פרה: "ראינו שכאשר תינוקות מקבלים פעם אחת חלב פרה מיד אחרי הלידה, ואז נוצרה הפסקה של כמה חודשים ורק אחר כך מחזירים את החלב – שיעור האלרגיה דווקא עולה", מסביר פרופ' הרשקו. "לכן כיום ההמלצה היא שאם האם מניקה, אין סיבה לתת חלב פרה בתינוקייה. ואם כן ניתנה טעימה חד-פעמית, חשוב להמשיך בחשיפה רציפה ולא אקראית. זה ממצא מוכר שמוריד את שכיחות האלרגיה לחלב".
מה באמת ידוע על אלומיניום?
אלומיניום קיים בחלק מהחיסונים, אבל הכמות שם קטנה מאוד. לפי נתוני בית החולים לילדים בפילדלפיה, אדם רגיל מקבל הרבה יותר אלומיניום בכל יום מהאוכל, מהמים ומהסביבה. אפילו תינוק, שמקבל את כל החיסונים שלו בחצי השנה הראשונה לחייו, נחשף לכמות אלומיניום קטנה יותר ממה שיש ברוב תחליפי החלב לתינוקות.
אלומיניום לא נמצא רק בחיסונים – הוא קיים כמעט בכל מקום: בתבלינים, בקמח, בדגני בוקר, במוצרי חלב, בבירה, ביין ואפילו בדבש. מחקר גדול שנעשה בדנמרק על יותר מ-1.2 מיליון ילדים בדק את הנושא ומצא שאין שום קשר בין האלומיניום שבחיסונים לבין בעיות בריאות שונות, כולל אלרגיות.
פרופ' הרשקו: "העצה של קנדי מסוכנת פעמיים: הוא תוקף את החיסונים – אחת ההמצאות החשובות ביותר בתולדות הרפואה. ראינו במגפה האחרונה ילדים רכים שמתו מחצבת פשוט כי לא היו מחוסנים. שנית, הוא מקדם תיאוריה שאינה קשורה כלל למזון או לאלרגיה, ללא נתונים קליניים, תוך סיכון להתפרצויות מחודשות של מגפות – ושום תרומה למניעת אלרגיות"
מחקר גדול נוסף שפורסם ב-The New England Journal of Medicine ב-2015 הראה שכדאי לתת לתינוקות לטעום מאכלים עם בוטנים לפני גיל שנה – זה מצמצם בצורה משמעותית את הסיכון לאלרגיה. בעקבות הממצאים, ההמלצות הרשמיות השתנו ב-2017. מאז, לפי נתונים עדכניים שפורסמו באוקטובר האחרון, האלרגיה לבוטנים אצל ילדים ירדה ב-27%.
המומחים מסבירים שאין גורם אחד שמוביל לאלרגיה לבוטנים, אלא שילוב של כמה גורמי סיכון. בין הגורמים האפשריים: היסטוריה משפחתית של אלרגיות, בעיות עור כמו אקזמה, מערכת חיסון שעדיין לא התפתחה לגמרי, מחסור בוויטמין D, אלרגיות נוספות שקיימות אצל הילד ותנאי סביבה מסוימים, למשל חשיפה לאבקנים
3 צפייה בגלריה
מחקר גדול מצא שאין קשר בין האלומיניום שבחיסונים לבין בעיות בריאות שונות, כולל אלרגיות
(צילום: Shutterstock)
המומחים מזכירים שהאלומיניום בחיסונים בכלל לא שם במקרה – הוא עוזר לגוף לבנות הגנה טובה יותר מפני מחלות מסוכנות כמו שעלת, דיפתריה, טטנוס, הפטיטיס B, דלקת ריאות (פנאומוקוק) ווירוס ה-HPV. הם מזהירים שאם פחות אנשים יתחסנו, מי שישלם את המחיר הם בעיקר תינוקות, קשישים ואנשים עם מערכת חיסון חלשה, שאצלם המחלות האלה עלולות להיות קטלניות.
"ההמצאה החשובה ביותר ברפואה"
פרופ' הרשקו מדגיש את הנזק שבהתנגדות לחיסונים: "העצה של קנדי מסוכנת פעמיים: ראשית, הוא תוקף את החיסונים – אחת ההמצאות החשובות ביותר בתולדות הרפואה. חיסון מאפשר לפתח חיסוניות בלי לחלות במחלה עצמה. ראינו במגפה האחרונה ילדים רכים שמתו מחצבת פשוט כי לא היו מחוסנים. שנית, הוא מקדם תיאוריה שאינה קשורה כלל למזון או לאלרגיה, ללא נתונים קליניים, תוך סיכון להתפרצויות מחודשות של מגפות – ושום תרומה למניעת אלרגיות".
לדבריו, הדברים מקבלים משנה חומרה כשמובעים על ידי דמות ציבורית: "אדם במעמדו שמחזק תיאוריות קונספירציה נגד חיסונים – זו סכנה משמעותית. מארצות הברית יוצאים מחקרים חשובים וקווים מנחים בינלאומיים, ולכן כל אמירה חסרת בסיס עלולה להשפיע על מדיניות ברחבי העולם".
לסיום, פרופ' הרשקו מדגיש כי אלרגיות למזון הן בעיה רחבה, בעלת משמעות ציבורית. "אלרגיה למזון נוגעת כמעט לכל משפחה. בבתי הספר, בצבא, בסביבת חברים. זו לא תופעה נדירה, אסור לזלזל בה. לא מזמן חייל מת מאלרגיה. יש אמצעי זהירות פשוטים מאוד, ובראשם נשיאת מזרק אפיפן. השימוש בו קל יותר מלבלוע כדור, והוא מציל חיים ממש כמו קסם. זה מסר חשוב ביותר".
