מגפת הקורונה נכנסת אל החודש השביעי מאז פברואר האחרון בו התפשטה בעולם, ועל אף שנראה שמירוץ החיסונים יגיע בקרוב לסיומו ויוציא את העולם מהסגר שנכפה עליו, נצטרך לחיות עוד זמן רב עם מסכות ומגבלות. יחד עם ההגבלות הנדרשות וההנחיות לריחוק החברתי, צצים כמעט מדי יום מושגים חדשים מעולם האפידמיולוגיה, הווירולוגיה, המדע והרפואה. חלקם מבלבלים, אחרים לא מובנים ואפילו מרחיקים את הציבור מהעיסוק האובססיבי של התקשורת במגפה.
כדי לעשות סדר, אספנו לכם את המושגים והמונחים החשובים שכדאי לכם להכיר. המונחים הללו יאפשרו לכם לא רק להבין יותר טוב את שיח הקורונה, אלא גם יעזרו לכם להגן על עצמכם ועל יקיריכם.

וירוס

נגיף בעברית. יצור הזקוק לתא חי לצורך התפשטותו. הנגיף חודר לתא, משתמש בחומר התורשתי שלו, ה-D.N.A וכך משתכפל בהמונים. הווירוס אז מתפוצץ החוצה מהתא הנגוע ומדביק בכך תאים נוספים. הווירוסים החדשים חודרים באותה הצורה לתאים בריאים אחרים ומשתמשים בחומר התורשתי שלהם וממשיכים בהתפשטות.
 קוצים, Spikes, על מעטפת נגיף הקורונה קוצים, Spikes, על מעטפת נגיף הקורונה
קוצים, Spikes, על מעטפת נגיף הקורונה
(צילום: EPA)

חלבוני "spikes"

התפשטות נגיף הקורונה בגוף גם היא מבוססת על חדירה לתאים בריאים ושימוש בחומר התורשתי שלהם לצורך השתכפלות. כדי להיכנס לתאים, נעזר נגיף הקורונה בחלבונים הנמצאים במעטפת החיצונית שלו הנקראים "Spikes" (קוצים), המקנים לו מראה של כתר, ומכאן שמו - קורונה. תפקידם של אותם ״קוצים״, כאמור, חשוב ביותר לצורך ההדבקה. בעזרתם נצמד הנגיף לתא חי, חודר אליו ומשתכפל.

תאי דם לבנים

הדם מורכב מתאי דם אדומים שנושאים חמצן, טסיות דם המשתתפות במנגנון הקרישה, ותאי דם לבנים המרכיבים את מערכת החיסון. בין תאי הדם הלבנים נמצאים תאי טי, תאי בי המייצרים נוגדנים, לימפוציטים האחראיים על השמדת וירוסים ונויטרופילים האמונים על חיסול חיידקים.

תאי טי

חלק ממערכת החיסון האנושית. מדובר בסוג של תאי דם לבנים, המשתתפים גם בזיכרון החיסוני שמאפשר לזהות את התוקף בפלישה החוזרת שלו לגוף, וגם בחיסול של התוקף ושל תאים אותם הדביק. תאי טי הם בעלי חשיבות רבה גם בחיסול נגיף הקורונה, ועל כן החיסונים שנמצאים בשלבי פיתוח מוודאים כי נוצרים תאי טי ספציפיים נגד קורונה, שמאפשרים לגוף לחסל את נגיף הקורונה במהרה ובלי שתיגרם מחלה קשה.
תאי דם לבנים אדומים דם הדמיהתאי דם לבנים אדומים דם הדמיה
תאי הדם הלבנים במערכת הדם
(ShutterStock)

נוגדנים

נוגדנים הם חלבונים במערכת החיסון הנוצרים בידי תאי דם לבנים מסוג בי. הנוגדנים הם ה״חיילים״ של מערכת החיסון, ונמצאים בקו הראשון נגד הפולש הזר. עם חדירת וירוס לגוף, לצורך העניין וירוס הקורונה, מגיעים הנוגדנים למקום החדירה, מתבייתים על הווירוס, מנטרלים אותו ומסמנים ליתר תאי הדם הלבנים להגיע למקום ולהשמידו. הנוגדנים הם גם בעלי זיכרון. הם נשארים בגוף, ובכל פלישה חוזרת של הווירוסים, הם מזהים את הפולש הזר, מנטרלים אותו ומונעים ממנו מלפתח מחלה בגוף.

סערת ציטוקינים

תהליך הרסני של תגובתיות יתר של מערכת החיסון כתוצאה מפלישת נגיף הקורונה. על פי ההערכות, זהו התהליך שגורם להרס איברים ולמותם של חולי הקורונה רבים.

אפידמיולוגיה

ענף ברפואה העוסק בחקר התפשטות מחלות, הסיכון שהן מציבות והדרכים למניעתן. השם מורכב מהמילים אפידמיה שפירושה מגפה, ולוגיה שפירושה ידע. המילה אפידמיה מורכבת מ״אפי״ - בתוך, ו״דמוס״ - עם. חקירה אפידמיולוגית נועדה לאתר את מפיצי המגפות ולעצור את שרשרת ההדבקה.

פנדמיה

מגפה כלל עולמית שפירושה שההתפשטות התפרצה על פני שתי יבשות ועוברת מאדם לאדם. ארגון הבריאות העולמי התמהמה זמן רב עד שהכריז כי הקורנה היא פנדמיה, ועל פי חלק מהטענות, בכך תרם משמעותית להתפשטותה מסין לרחבי העולם ולמשבר הקורונה העולמי.
מחלקת קורונה בית חולים שיבא תל השומרמחלקת קורונה בית חולים שיבא תל השומר
מגפה כלל עולמית שהתפשטה על פני שתי יבשות לפחות: פנדמיה
(צילום: AFP)

מקדם הדבקה

מונח מתחום האפידמיולוגיה, הקובע באמצעות חישובים מורכבים כמה אנשים יידבקו בממוצע מחולה אחד באזור מסויים. כך למשל, מקדם הדבקה של 1 קובע שאדם נגוע יעביר את המחלה לאדם אחד. מקדם הדבקה של 1.2 פירושו שאדם חולה אחד עלול להדביק 1.2 אנשים וכך הלאה. מקדם הדבקה נמוך מ-1 משמעו שהווירוס כמעט ולא מידבק, מה שיבלום את התפשטות המגפה. לדברי פרויקטור הקורונה, פרופ׳ גמזו, מקדם ההדבקה בקורונה בישראל נע בין 1.1 ל- 1.25.

"השטחת העקומה"

מושג שחוזר פעמים רבות כמטרה עקרית בעצירת התפשטות הקורונה. החשש הכבד במגפה הוא משיתוק מערכת הרפואה. העקומה מתייחסת למספר האישפוזים, והמטרה היא להפחית אותם אל מתחת למצב בו מערכת הבריאות לא תוכל לתת מענה לחולים, תגיע לאי-ספיקה בשל מחסור באנשי צוות, מחסור במכונות הנשמה ובמיטות אישפוז.

חסינות העדר

מצב היוצר הגנה חיסונית מפני הדבקה בחיידק או וירוס, בזכות החסינות של חלק גדול מהאוכלוסייה נגד המזהם. במצב כזה, חלק גדול מהאוכלוסייה מחוסן מפני מחלה מסויימת, ובכך מגן גם על אלה שאינם מחוסנים. ככל שיותר אנשים מחוסנים למחלה, כך תפחת התפשטות מגפה כלשהי. כך למשל, ישנה בישראל "חסינות עדר" נגד מחלות ויראליות רבות שמרבית הישראלים מחוסנים נגדם, ולכן הסיכוי להדבקה הוא נמוך ביותר. כאשר חסינות העדר נמוכה, כמו למשל במגפת הקורונה שבה על פי ההערכות רק 2-1% מהישראלים נחשפו לנגיף ופיתחו נוגדנים נגדו, סיכון ההתפשטות גבוה מאוד.
חסינות עדר אינפוחסינות עדר אינפו
(ynet)

שרשרת הדבקה

סדרה של אירועים המובילה להתפשטות חיידק או נגיף. במקרה של מגפת הקורונה, מדובר בהדבקה המונית באזור מסויים שעלולה להתפשט לאזורים נוספים אם לא ננקטים אמצעים מידייים לעצירתה. לדוגמה, אם קיימת הדבקה המונית בעיר תל אביב שלא נעצרת, היא יכול להוביל לגל הידבקויות בכל גוש דן.

בדיקה סרולוגית

בדיקה המודדת את רמת הנוגדנים בגוף כנגד מחלה מסויימת. בישראל בוצע סקר סרולוגיה ארצי בו נבדק מדגם מהאוכלוסייה כדי לבחון כמה מחוסנים מפני הקורונה גם אם אינם יודעים זאת.

מכשיר PCR

מכשיר המשמש לבדיקת נוכחות וירוסים בגוף. בבדיקת הקורונה, נלקחות דגימות מהאף ומהלוע, שם מתחילה ההדבקה של נגיף הקורונה. הדגימות מועברות למבחנה, שם משכפלים את הנגיפים שנדגמו למיליוני עותקים, ומעבירים אותם סדרת תהליכים כימיים. בשלב האחרון, מודד המכשיר את פליטת האור הפלואורסצנטי מהדגימה. את המדידה הזו משווים לערכי פליטת האור הפלואורסצנטי מדגימה של נגיפי קורונה אמיתיים, ואם היא זהה - התוצאה חיובית, כלומר - הייתה הדבקה בקורונה.
בדיקת קורונה ב סולט לייק סיטי יוטה ארה"בבדיקת קורונה ב סולט לייק סיטי יוטה ארה"ב
דגימות נלקחות מהאף ומהלוע, מועברות למבחנה ומועברות למכשיר PCR
(צילום: AP)

חולה א-סימפטומטי

חולה שנדבק בגורם המחלה, במקרה זה נגיף הקורונה, ושאינו סובל מתסמינים וגם לא יסבול מהתסמינים. על פי הערכות מודלים שונים, שיעור הא-סימפטומטיים מכלל חולי הקורונה הוא עד 40%. עם זאת, בארגון הבריאות העולמי סבורים על פי דיווחים שונים מרחבי העולם, ששיעורם הוא כ-16% מכלל החולים. על פי דיווחים בעולם, מרבית חולי הקורונה שאינם סובלים מסימפטומים הם צעירים – ילדים, בני נוער ואחרים מתחת לגיל 40.
אדם א-סימפטומטי אמנם לא יסבול מסימפטומים, אך עדיין ישא בגופו את הנגיף ועלול להדביק אחרים. כך למשל, ידוע על הדבקות אופייניות במועדוני קריוקי, בפאבים, במכוני כושר ובהפגנות.

חולה פרה-סימפטומטי

משמעות המונח "פרה-סימפטומטי" הוא "קדם-תסמיני" בעברית. כלומר, מדובר בחולה שאינו סובל מתסמיני המחלה, אך עלול לפתח חלק מהם או את כולם בהמשך המחלה. ידוע היום שחולי קורונה פעמים רבות אינם סובלים מתסמינים למשך 3-1 ימי המחלה הראשונים. לא ידוע מי מהחולים יהפוך בסופו של דבר לתסמיני.

תוצאת "חיובי-גבולי"

תוצאת בדיקה לגילוי קורונה שנתקלים בה ישראלים רבים, לעתים מופיעה גם כ"Inconclusive" (לא מוחלט). לעתים, הדגימה שנלקחת לצורך בדיקת קורונה אינה מכילה כמות מספקת של מטען גנטי של וירוס. זה יכול לקרות אצל מטופלים א-סימפטומטיים, שבלוע ובאף שלהם אין מספיק עותקים של נגיף הקורונה, או כאשר המחלה ממש בראשיתה, והנגיף לא הספיק להשתכפל מספיק. במקרים כאלה לא ייפלט מספיק אור פלואורסצנטי שיבהיר כי התשובה היא לחלוטין "חיובית". במשרד הבריאות וברחבי העולם מתייחסים תמיד לחומרה, ועד לביצוע דגימה חוזרת וקבלת תשובתה, מתייחסים לנבדק כזה כאילו הוא נדבק.