עמידה, הליכה ועלייה במדרגות יכולות להפוך לפעולות כואבות כשסובלים מאוסטאוארתריטיס של הברך, המכונה גם שחיקה של מפרק הברך. לפי ההערכות, כ-15 מיליון אמריקנים חיים עם המחלה כשהיא מלווה בכאב. בשני ניסויים קליניים נמצא כי רטטרוטייד (Retatrutide), תרופה ניסיונית לירידה במשקל הניתנת בזריקה פעם בשבוע, הפחיתה את הכאב ושיפרה את יכולת התנועה בקרב אנשים עם עודף משקל או השמנה שסבלו מהמחלה.
החוקרים ציפו שהירידה במשקל תקל על הכאב, אבל הופתעו לגלות שאצל אחד מכל שמונה מטופלים שקיבלו את התרופה, כאבי הברכיים נעלמו לחלוטין. כך אמר ל"פוקס ניוז" ד"ר תומס ג'יי שניצר, פרופסור בבית הספר לרפואה פיינברג באוניברסיטת נורת'ווסטרן והמחבר הראשי של המאמר. לפי ניתוח משולב של שני הניסויים שעליו דיווח פוקס ניוז, אצל כשני שלישים ממקבלי התרופה הכאב פחת ב-50% לפחות, לעומת 38% ממקבלי הפלצבו.
גלריה


בשני ניסויים קליניים, רטטרוטייד הפחיתה כאבי ברכיים יותר מפלצבו אצל אנשים עם עודף משקל או השמנה שסבלו משחיקה במפרק
(צילום: Shutterstock)
כמה פחת הכאב, וכמה ירד המשקל?
המאמר, שפורסם לאחרונה בכתב העת The New England Journal of Medicine, מציג את תוצאותיהם של שני ניסויי שלב 3 שכללו יחד 1,019 מבוגרים. המשתתפים סבלו מאוסטאוארתריטיס של הברך המלווה בכאב, היו עם מדד מסת גוף (BMI) של 27 ומעלה וללא סוכרת. הם חולקו באקראי לקבוצות שקיבלו זריקה תת-עורית של רטטרוטייד במינונים שונים או זריקת פלצבו, פעם בשבוע. אלי לילי, שפיתחה את התרופה, מימנה את שני הניסויים.
בניסוי הראשון השתתפו 445 אנשים. אחרי 68 שבועות ירד ציון הכאב הממוצע ב-3.96 נקודות במינון של 9 מ"ג וב-3.74 נקודות במינון של 12 מ"ג, לעומת ירידה של 2.12 נקודות עם פלצבו. הכאב נמדד בסולם WOMAC, שנע בין 0 ל-10, וככל שהציון גבוה יותר, הכאב חמור יותר. באותו ניסוי, המשתתפים שקיבלו 9 מ"ג איבדו בממוצע 20% ממשקלם, ואלה שקיבלו 12 מ"ג איבדו 23.7%, לעומת 4.6% בקבוצת הפלצבו.
ד"ר אלכס גפטלרצילום: פרטיבניסוי השני השתתפו 574 אנשים. אחרי 80 שבועות ירד ציון הכאב הממוצע ב-3.22 נקודות במינון של 4 מ"ג, ב-3.48 נקודות במינון של 9 מ"ג וב-3.64 נקודות במינון של 12 מ"ג, לעומת ירידה של 1.87 נקודות עם פלצבו. בניתוח העיקרי, ההפרש לטובת התרופה בשני הניסויים נע בין 1.35 ל-1.83 נקודות, בהתאם למינון ולניסוי. גם בניתוח נוסף, לפי הקבוצות שאליהן הוקצו המשתתפים בתחילת הניסוי, ההבדלים לעומת פלצבו היו מובהקים בכל המינונים שנבדקו.
לפי "פוקס ניוז", לצד ההקלה בכאב והשיפור בתפקוד נרשמו גם ירידה בלחץ הדם וברמות השומנים בדם והפחתה בדלקת המערכתית. תופעות הלוואי השכיחות ביותר בשני הניסויים היו במערכת העיכול, ואירועים חריגים חמורים היו שכיחים יותר בקבוצות שקיבלו רטטרוטייד. תקציר המאמר אינו מפרט את שיעור האירועים החמורים או את סוגיהם.
מה עומד מאחורי ההקלה בכאב?
לדברי ד"ר אלכס גפטלר, מומחה באורתופדיה במחוז הדרום של מכבי שירותי בריאות, בהתחשב בהיקף הירידה במשקל, עצם ההקלה בכאב הייתה צפויה. "הברך נושאת את משקל הגוף בכל צעד. כשהמשקל יורד, פוחת גם העומס עליה בפעולות יומיומיות", הוא מסביר. "ירידה במשקל היא חלק מהטיפול באנשים עם עודף משקל שסובלים משחיקה במפרק הברך. מה שבולט בתוצאות הוא שיעור המטופלים שדיווחו על הקלה משמעותית בכאב".
לדבריו, הפחתת העומס על הברך יכולה להסביר לפחות חלק מההקלה. "החוקרים העלו את האפשרות שלתרופה עצמה יש השפעה על תהליכי דלקת, אבל זו עדיין השערה. כשהמשקל והכאב יורדים במקביל, קשה לדעת כמה מהשיפור נובע מהירידה במשקל וכמה, אם בכלל, מפעולה ישירה של התרופה". כדי לבחון את ההשערה, מציע ד"ר גפטלר להשוות בין מטופלים שירדו בשיעור דומה במשקל בדרכים שונות ולבדוק אם הכאב פחת אצלם באותה מידה.
ומה לגבי המטופלים שאצלם הכאב נעלם לחלוטין? לדברי ד"ר גפטלר, בשלב הזה אין דרך לדעת מראש מי יגיע להקלה מלאה. "השאלונים שמילאו המשתתפים מראים שהתגובה לטיפול משתנה ממטופל למטופל", הוא אומר. "צריך לבדוק אם למטופלים שהגיבו היטב היו מאפיינים משותפים בתחילת הטיפול, כמו דרגת השחיקה או עוצמת הכאב, ואם המאפיינים האלה מנבאים תגובה גם בקבוצה נוספת של מטופלים".
למי הטיפול עשוי להתאים?
רטטרוטייד פועלת על הקולטנים של שלושה הורמונים המעורבים בוויסות התיאבון ובחילוף החומרים, GLP-1, GIP וגלוקגון. התרופה עדיין ניסיונית וטרם אושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA).
בריאיון ל"פוקס ניוז" אמר ד"ר שניצר כי הטיפול עשוי לסייע לאנשים עם השמנה וללא סוכרת, שסובלים מכאב מתמשך בעוצמה בינונית ושאצלם אוסטאוארתריטיס אובחנה בצילום וטרם התקדמה לשלב שבו העצמות מתחככות זו בזו. לדבריו, בניסויים לא נכללו אנשים עם אוסטאוארתריטיס של הברך ללא עודף משקל או השמנה, וגם אנשים עם השמנה שסבלו ממחלה מתקדמת יותר לא נכללו. מטופלים שנזקקו להחלפת ברך לא השתתפו בניסויים.
הטיפולים המקובלים כוללים פיזיותרפיה, תרופות נוגדות דלקת וזריקות סטרואידים, שלפי החוקרים מספקים לעיתים קרובות הקלה מוגבלת או זמנית. מחקרים קודמים מצאו כי ירידה של 5% עד 10% ממשקל הגוף באמצעות תזונה ופעילות גופנית יכולה להקל על התסמינים. לדברי ד"ר שניצר, ירידה של יותר מ-10% באמצעים האלה בלבד יכולה להיות קשה, במיוחד כשהכאב עצמו מגביל את היכולת להתאמן.
לדברי ד"ר גפטלר, טיפול שמסייע בירידה במשקל עשוי להשתלב בתוכנית הטיפול באנשים עם עודף משקל או השמנה שסובלים משחיקה בברך. "פיזיותרפיה יכולה לסייע בחיזוק השרירים סביב הברך ובשיפור התפקוד, ותרופות נוגדות דלקת או זריקות לברך עשויות להקל על התסמינים, בהתאם למצב המטופל", הוא מסביר. לדבריו, לירידה במשקל יש משמעות גם לבריאות הכללית. אם התרופה תאושר, ההחלטה אם לשלב אותה בטיפול תביא בחשבון את התועלת הצפויה למטופל ואת תופעות הלוואי.
ד"ר שניצר אמר ל"פוקס ניוז" כי אנשים שמתאימים לפרופיל שנבדק ולא הצליחו לרדת במשקל יכולים לשוחח עם הרופא שלהם על טיפול תרופתי לירידה במשקל, שעשוי לסייע גם בהפחתת כאבי הברכיים. לדבריו, לפני שמתחילים טיפול תרופתי בכאבים, כדאי לנסות שינויים בתזונה ופעילות גופנית ולשקול פיזיותרפיה. "גם אצל אנשים שנוטלים תרופות לירידה במשקל, פעילות גופנית היא חלק חשוב מכל תוכנית טיפול, כדי לשמר כמה שיותר ממסת השריר", אמר.
האם התרופה יכולה לדחות ניתוח להחלפת ברך?
עדיין לא ידוע אם רטטרוטייד יכולה להאט את התקדמות השחיקה או להפחית את הצורך בניתוחי החלפת ברך בעתיד. לדברי ד"ר גפטלר, כדי לברר אם התרופה מאטה את התקדמות המחלה נדרש מעקב ממושך יותר עם קבוצת ביקורת, שיבדוק איך מצב המפרק משתנה לאורך זמן. "כדי לדעת אם הטיפול דוחה ניתוח להחלפת ברך, צריך לבדוק כמה מהמטופלים בכל קבוצה עברו את הניתוח וכמה זמן חלף מתחילת המעקב ועד לניתוח", הוא אומר.






