בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
בעידן הדיגיטלי המתפתח במהירות, טכנולוגיות חדשניות הופכות לכלים טיפוליים מבטיחים ומבוססי מחקר במאבק בחרדה, דיכאון וטראומה. שילוב של מציאות מדומה, בינה מלאכותית ואפליקציות מתקדמות מאפשר להנגיש סטנדרט טיפול גבוה בפריסה ארצית רחבה.
את היתרונות המשמעותיים הללו גייס המרכז הרפואי שיבא כשהקים את "חוזרים לחיים - המרכז הארצי לטיפול בטראומה נפשית", שמוביל את המאמץ הלאומי לטיפול בהשלכות הנפשיות של המלחמה על אנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם. הודות לתמיכה משמעותית מארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF) ורשת Cohen Veterans Network, ובשילוב ידיים עם ארגון נכי צה"ל ואגף השיקום במשרד הביטחון, נוצרה שותפות במטרה לעטוף את מי שתרמו תרומה משמעותית להגנה על מדינת ישראל בטיפולים הטובים והיעילים ביותר, ולהחזיר אותם לחיים ולתפקוד מיטבי. הטיפולים ניתנים לאנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם ב-6 מרכזים ברחבי הארץ: נהריה, חיפה, ירושלים, מודיעין, ת"א ובאר שבע, וזאת בנוסף לטיפולים המוצעים במרכז הרפואי שיבא-תל השומר.
כשבינה מלאכותית פוגשת טיפול נפשי
כאמור, אחד האתגרים הגדולים של מערכת בריאות הנפש הוא העומס ומולו הרצון לתת מענה טיפולי נגיש וזמין לאלה שזקוקים לו "ליב" - פלטפורמה חדשנית מבוססת AI להערכה ראשונית של מטופלים המתמודדים עם מצבים נפשיים פותחה כדי לתת מענה לצורך הבוער הזה. ליב היא פרי פיתוח משותף של שיבא, מיקרוסופט ישראל והעולמית וKPMG- המערכת, המבוססת על בינה מלאכותית מתקדמת, עורכת זיהוי, מיון ואבחון רפואי באמצעות ניהול שיחה אמפתית בעברית עם המטופלים, ומסייעת בזיהוי מצבים נפשיים שונים כמו פוסט טראומה, חרדה ודיכאון - עם דיוק מרשים של 94%.
"כל טיפול בעולם בריאות הנפש מתחיל בהערכה ובאבחון של הצרכים, הקושי של המטופל וגם של רמת הדחיפות", מסבירה איריס שטיין, מנכ"לית חברת Mentaily שמפתחת את ליב. "השלב הזה שמכונה intake, אורך בין שעה לשעתיים, ומטופלים ממתינים עבורו חודשים ארוכים. זה יוצר צוואר בקבוק משמעותי לא רק בהמתנה לטיפול, אלא גם בהתאמה המיטבית של סוג הטיפול".
2 צפייה בגלריה
"ה-AI לא מחליף את המטפלים, אבל הוא כלי חשוב" צוות ליב שיבא
(דוברות המרכז הרפואי שיבא)
יתרונה הגדול של המערכת הוא בחיסכון של שעות מטפלים רבות. ועל פי ההערכות, השימוש בה יכול להכפיל עד פי 5 את כמות המטופלים שמטפל יוכל לקבל, בהשוואה למצב הנתון כיום.
ליב מנגישה את היכולת להבין מה כל מטופל צריך בתוך זמן קצר. "במקום להמתין למטפל אנושי, מטופלים יקבלו לינק ויוכלו לדבר מהבית עם ליב "אומרת שטיין. "המערכת יודעת לקחת מהמטופל את כל המידע הרלוונטי תוך שהיא מתאימה את עצמה במהלך השיחה למטופל ולצרכיו. בסיום המפגש ליב מעבירה למטפלים סיכום שכולל את תיאור הבעיה, הרקע האישי והרפואי, הערכה של מידת הדחיפות והמלצה לגבי סוגי טיפול מתאימים. את כל זה היא עושה בצורה של שיחה נעימה ואמפתית מול המטופל".
כשהמטופל מגיע למטפל, כבר יש בידיו הרבה מידע רלוונטי שמאפשר לדייק ולשפר את הטיפול. "ככל שנאתר, נאבחן ונטפל מוקדם יותר במי שנפגעו מטראומה נפשית, הפרוגנוזה שלהם תהיה טובה יותר", מדגישה שטיין, "ה-AI לא מחליף את המטפלים, אבל הוא כלי חשוב שיכול לעזור להם להעניק טיפול אנושי וטוב יותר ליותר אנשים".
לאמן את המוח להתמודדות עם טראומה
המרפאות של 'חוזרים לחיים' - המרכז הארצי לטיפול בטראומה נפשית מציעות סל מגוון של אפשרויות טיפול רבות בפריסה ארצית: טיפול פרטני, קבוצתי, זוגי, משפחתי, טיפולי CBT, הידרותרפיה ועוד. זאת, מתוך תפיסה הוליסטית הדוגלת במעטפת טיפולית מקיפה שרואה את המטופל וגם את סביבתו הקרובה, ושואפת לאפשר תפקוד מיטבי בכל שדות החיים.
בנוסף, מציע המרכז הרפואי שיבא טיפול חדשני נוסף בשם נוירופידבק, המיועד במיוחד למתמודדים עם הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD). הטיפול, שפריסתו בשיבא התאפשרה הודות לתרומה הנדיבה של חיה ונחמיה למלבאום, פותח בישראל וזכה לאישורי FDA ומשרד הבריאות, מלמד את המוח לווסת את תגובותיו לזיכרונות טראומטיים.
באמצעות מכשיר EEG שרושם את הפעילות החשמלית במוח דרך אלקטרודות המונחות על ראש המטופל, המערכת מודדת את הפעילות באמיגדלה - אזור במוח האחראי ויסות סטרס ותגובות פחד. בעזרת ממשק אינטראקטיבי הדומה למשחק מחשב, המטופל לומד להפחית את רמת הפעילות באזור זה. כשהאמיגדלה "נרגעת", המטופל מקבל משוב (פידבק) בזמן אמת על המסך ודרך האוזניות. מדובר בשיטה לא פולשנית ובטוחה לחלוטין (המכשיר רק קורא את פעילות המוח, ואינו מחדיר אליו גירויים כלשהם) עם אפקטיביות משמעותית על יכולתו של המטופל להפחית את עוצמת המתח הנפשי שנגרם לו על ידי זיכרונות טראומטיים.
"לשימוש בנוירופידבק לטיפול ב-PTSD כמה יתרונות מרכזיים", אומר הפסיכיאטר ד"ר רז גרוס, אחראי-שותף תחום חדשנות ופיתוח ותחום הדרכה והוראה במרכז הארצי לטראומה נפשית של שיבא. "זו התערבות שאינה תרופתית ואין לה פוטנציאל לתופעות לוואי שיש לטיפולים תרופתיים. הטיפול עוזר לטפל בסימפטומים מכל הסוגים האופייניים לפוסט-טראומה, וכאמור זה טיפול מבוסס מחקרית וקלינית".
2 צפייה בגלריה
"המטופל שולט יותר טוב בתגובה שלו למצבי דחק" ד"ר רז גרוס, נוירופידבק
(נעמה פרנקל עזריאל דוברות המרכז הרפואי שיבא)
גם אגף השיקום במשרד הביטחון הכיר בטיפול בנוירופידבק, והכניס אותו לסל הטיפולים שעומדים לזכותם של נפגעי הטראומה הנפשית בעקבות המלחמה. הטיפול בנוירופידבק נעשה בסדרה של 15 מפגשים, כל אחד מהם אורך כ-45 דקות.
"ברמה הלאומית ובפרספקטיבה של בריאות הציבור, אם אנחנו חושבים על 7 באוקטובר - שזה אירוע רב נפגעים חסר תקדים מבחינת טראומה נפשית, מדובר בטיפול שאפשר להטמיע אותו ולפרוש אותו בהרבה מקומות בקלות וע"י כך לתת מענה להרבה אנשים במהירות יחסית", מציין ד"ר גרוס.
אחד הדברים המשמעותיים ביותר שמטופלים מדווחים עליו הוא שהטיפול עזר להם לרכוש כלי להתמודדות עם תסמיני הטראומה, שאותו הם יכולים לקחת וליישם בעצמם בחיי היום יום. "המטופל שולט יותר טוב בתגובה שלו למצבים סטרסוגניים שקודם לכן היו מזניקים אותו או מוציאים אותו מאיזון. הוא למד איך לעשות את זה בעצמו, כי אימנו אותו איך לווסת את התגובה", מוסיף ד"ר גרוס. "לדוגמה, מטופל פוסט טראומטי שעובד במסעדה, והיה כבר במחצית השנייה של סדרת הטיפולים שלו. הוא סיפר שהיה במשמרת במטבח ונפלה מחבת כבדה על הרצפה ועשתה רעש מאוד חזק. כולם סביבו קפצו בבהלה והוא נשאר יחסית רגוע, למרות שזה משהו שבעבר היה יכול לגרום לו לבהלה רבה. כלומר, עבור המטופלים זה מעבר להקלה של התסמינים, זה נותן להם כלי להתמודדות ותחושת חוסן, והם מציינים את זה לטובה".
לפנייה למרכז הארצי לטראומה נפשית לחץ כאן
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
פורסם לראשונה: 12:36, 09.02.25
