בשיתוף עם נובו נורדיסק ללא מערובות בתכנים
דמיינו אדם שקם בבוקר, יוצא לעבודה, מנהל שגרה עמוסה ומרגיש מצוין. מה שהוא לא יודע הוא שבגופו כבר מתפתחת סוכרת מסוג 2. זה אולי נשמע מפתיע, אבל במקרים רבים המחלה מתפתחת ללא תסמינים ברורים, ולעיתים היא מתגלה רק במסגרת בדיקות שגרתיות. דווקא השנים הראשונות, שבהן האדם עשוי להרגיש בריא לחלוטין, הן חלון הזדמנויות משמעותי למניעת נזקים עתידיים.
בפאנל הראשון של ועידת הסוכרת של ynet בהנחיית הילה ציאון, השתתפו פרופ' איתמר רז, מומחה לסוכרת, ד"ר רותי גורב, מומחית ברפואה פנימית, וד"ר סיגל פרישמן, הדיאטנית הראשית של כללית. השלושה דנו בחשיבות האבחון המוקדם, בשינויים הנדרשים באורח החיים ובאפשרויות הטיפול שעומדות כיום לרשות המטופלים.
המחלה שלא תמיד מרגישים
"רוב האבחנות שלנו של סוכרת סוג 2 הן אבחנות מקריות", הסבירה ד"ר גורב. "עשינו בדיקת דם, ראינו סוכר לא תקין, התחלנו לחפש יותר, ובגלל זה מצאנו את המחלה". לדבריה, אנשים עם עודף משקל, היסטוריה משפחתית של סוכרת או נשים שחוו סוכרת היריון נמצאים בסיכון מוגבר וזקוקים לתשומת לב מיוחדת. גם היעדר תסמינים כמו צמא מוגבר או השתנה מרובה אינו שולל את האפשרות שהמחלה כבר מתפתחת.

ד"ר רותי גורב
ד"ר רותי גורב
ד"ר רותי גורב
(אולפן ynet)

פרופ' רז חיזק את הדברים: "הסוכרת זה הרוצח השקט. יכול להיות מצב שבו אתה תהיה עם רמות סוכר גבוהות מאוד, ולא תדע על זה". הוא הוסיף כי גם השמנה בטנית, רמות גבוהות של שומנים בדם ויתר לחץ דם הם גורמי סיכון משמעותיים. עוד אמר כי בדיקת סוכר בצום אינה בהכרח מספקת תמונה מלאה, משום שאצל חלק מהאנשים העלייה ברמות הסוכר מתרחשת בעיקר לאחר הארוחות. לכן, במקרים המתאימים, יש מקום לבירור נוסף בהנחיית הרופא.
אבל מדוע חשוב כל כך לגלות את המחלה מוקדם? ד"ר גורב הסבירה שהנזק עלול להצטבר גם כשהמטופל מרגיש טוב: "זה שאנחנו לא מרגישים את הנזק, לא אומר שהנזק לא נעשה. הנזק נעשה". לטענתה התחלת טיפול בשלבים מוקדמים יכולה להפחית את הסיכון לסיבוכים, ובהם פגיעה בכליות ובעיניים. פרופ' רז הוסיף בעניין זה כי אבחון של אדם במצב טרום-סוכרתי וטיפול בזמן עשוי לדחות ב-7 שנים לפחות את הופעת הסוכרת.

פרופ' איתמר רז
פרופ' איתמר רז
פרופ' איתמר רז
(אולפן ynet)
לא רק מה להפסיק לאכול, אלא מה כדאי להוסיף
אחד המסרים המרכזיים שעלו בפאנל היה ששינוי אורח החיים אינו מסתכם ברשימת איסורים תזונתיים. "דיאטניות, השם שלהן זה תמיד כאלה שאומרות כל הזמן מה לא לאכול", אמרה ד"ר פרישמן, והציעה להפוך את הגישה: להתמקד דווקא במה שכדאי לאכול, ובהתאמת התפריט לאדם ולשגרת חייו.
היא ממשיכה ומבהירה עד כמה חשוב להקפיד על צריכת חלבונים וסיבים תזונתיים ממקורות מגוונים, אבל לא פחות חשוב למצוא איש מקצוע שיוכל ללוות את התהליך. המטרה אינה רק לשפר את מדדי הסוכר, אלא לבנות הרגלים שאפשר להתמיד בהם לאורך שנים.
ד"ר גורב הדגישה ששינוי הרגלים הוא לעיתים האתגר המשמעותי ביותר: "הרבה פעמים לאנשים יותר קל להגיד לי, תני לי תרופה, ואני אשאר עם אותם הרגלי חיים לא טובים שהביאו אותי עד הלום". אלא שלדבריה, גם כאשר הטיפול התרופתי יעיל, הוא אינו מחליף תזונה נכונה ופעילות גופנית.
הטיפולים החדשים: לא רק לרדת במשקל
חלק נוסף בדיון עסק בטיפולים התרופתיים החדשים, ובמיוחד בזריקות המסייעות להפחתת משקל ולשיפור האיזון המטבולי. פרופ' רז הציג את הגישה שלפיה טיפול מוקדם, המתייחס גם להשמנה ולגורמי הסיכון הנלווים לסוכרת, עשוי לשנות את מהלך המחלה. הוא הדגיש את הפוטנציאל של הטיפולים בהזרקה, לצד הצורך בהתאמה אישית ובהתחשבות במגבלות הטיפול והזכאות.

ד"ר סיגל פרישמן
ד"ר סיגל פרישמן
ד"ר סיגל פרישמן
(אולפן ynet)

אולם ירידה במשקל אינה המדד היחיד להצלחה. ד"ר פרישמן הזהירה כי הפחתת התיאבון בעקבות הטיפול עלולה לגרום לאכילה לא מספקת ולפגיעה במסת השריר. "למזון יש חשיבות מעבר לעניין של משקל. איזה ויטמינים, איזה מינרלים, כמה חלבון אני אוכל, זה לא רק קלוריות", הסבירה.
גם פרופ' רז הדגיש את החשיבות של צריכת חלבון מספקת ושל פעילות לחיזוק השרירים, במיוחד בגיל המבוגר.
המסר המשותף של שלושת המומחים היה ברור: ההתמודדות עם סוכרת מסוג 2 אינה מתחילה ונגמרת במספר שמופיע בבדיקת הדם. אבחון מוקדם, טיפול מותאם, תזונה נכונה ופעילות גופנית יכולים להשפיע לא רק על רמות הסוכר בהווה, אלא גם על הבריאות ואיכות החיים בעוד שנים רבות.

בשיתוף עם נובו נורדיסק ללא מערובות בתכנים