בשיתוף MSD
בליטה מסתורית העלתה חשדותיו גל ברוק גורפונג, רקדן ועובד מחקר במעבדה. הוא לא ויתר, גם כאשר נאמר לו שזה כנראה "רק גידול שפיר". עם זאת, כאשר הגיעה האבחנה, הוא היה המום. "תמיד הייתי פעיל גופנית ואכלתי בריא, הייתי שחיין תחרותי ובערך מאמצע כיתה י״ב אני רוקד, אין קשר בין הסרטן הנדיר שלי להיסטוריה אישית, על פי המומחים. כלומר, בהתחשב בגיל הצעיר שלי ובאורח החיים שלי לא הגיוני שיהיה לי סרטן".
ד"ר ענבר פינקל, מומחית לאונקולוגיה ומנהלת השירות לגידולי ראש־צוואר במרכז הרפואי איכילוב והמרכז ברפואי א.ר.ם, מסבירה כי "סרטן ראש־צוואר הוא שם כולל למגוון רחב של גידולים". מאפייני כל אחד מהגידולים אינם זהים, אך לפי דבריה, אחד הגורמים החשובים והמשפיעים ביותר על מהלך המחלה הוא "מיקום הגידול והגורם להיווצרותו. לדוגמה, גידולים בחלל הפה נוטים להיות אגרסיביים יותר, ועלולים לפגוע ביכולות בסיסיות כמו דיבור, בליעה ונשימה."
בשנים האחרונות קיימת עלייה בגידולים בלוע האמצעי "כלומר בבסיס הלשון ובשקדים – בעיקר אצל גברים צעירים – בעקבות וירוס הפפילומה האנושי (HPV)", מסביר ד"ר פינקל. "אלו גידולים ששיעורי הריפוי שלהם מצוינים לעומת גידולים באותו האזור הנגרמים כתוצאה מעישון או שתיית אלכוהול, כלומר הגורם להיווצרות הגידול משפיע על שיעורי הריפוי והתגובה לטיפול האונקולוגי".
היום, גל מתמודד עם סרטן ראש-צוואר בפעם השנייה, הפעם בצורה אגרסיבית ומפושטת יותר, אומר כי "למרות האתגר, אני ממשיך להחזיק בתקווה גדולה להשתקם כפי שהצלחתי לפני שנה". את מופע הסולו הייחודי בשם "איחוי", הוא יצר במסגרת פסטיבל ישראל ובשיתוף עדי גורל. שם הוא מביע את תחושותיו, מוצא את דרכו להחלמה. בשבילו, הבמה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך. "ביולי האחרון, כשבועיים בלבד לאחר שגיליתי שהסרטן חזר, הופעתי. גם כעת, תוך כדי טיפולים אינטנסיביים שאני עובר בחודשים האחרונים, אני שואף לחזור לבמה, דווקא מתוכה, ומתוך הכוח שהיא מעניקה לי".
"הסיכוי שמדובר בגידול שפיר הוא גבוה"
גל החל לחשוד שמשהו לא תקין כאשר הוא שם לב לבליטה חריגה מתחת לעצם הלסת. "זה היה משהו קטן, כמעט שולי, וסביר שהבחנתי בו רק בגלל שאני רקדן, ורגיל להתבונן בגוף שלי לעומק, להקשיב לו". הוא קבע תור לרופא משפחה שאבחן את הבליטה כ"בלוטה מסוידת", מצב רפואי שבוא נוצרים משקעי סידן בתוך רקמת בלוטה, לרוב מדובר במצב שפיר, אך לעיתים זהו סימן לבעיות כמו דלקת כרונית או במקרים נדירים יותר, סרטן. גם לאחר בדיקה נוספת, לאחר כמה חודשים, ההערכה של הרופאים לא השתנתה וגל המשיך בחייו.
לאחר תקופה בה נראה ששום דבר לא משתנה או מתפתח, מי שהרימה את הדגל האדום הייתה דווקא אמו של גל: " בארוחת שישי אחת היא הביטה בי ושמה לב מיד ל'גולה'". היא שאלה שאלות ולא הרפתה עד שקבעתי בהקדם בדיקה נוספת", הוא מספר. עכשיו, הוא עבר בדיקה מעמיקה יותר, באולטרה סאונד, הממצאים עדיין לא היו חד משמעיים. "גם הרופאה בבית החולים, שביצעה את הבדיקה, אמרה שבגלל המיקום - הסיכוי שמדובר בגידול שפיר גבוה", הוא מספר. " יצאתי מהבדיקה עם הפניות לסריקת MRI ודגימת FNA (ביופסיה במחט עדינה), אולם בשלב הזה הגידול כבר הגיע כמעט ל4- ס״מ".
אמו של גל, עדיין לא הייתה שקטה, כשצפתה באחת ההופעות שלו, הוא ביצע תנועה אשר הבליטה במיוחד את אזור הגידול. "לאחר ההופעה, אמא שלי התעקשה להגיע איתי אל הרופאה המנתחת. למרות כל הבדיקות שכבר עברתי, הרופאה לא נראתה מודאגת, וחזרה ואמרה ש'הסיכוי שמדובר בגידול שפיר הוא גבוה, במיוחד באזורי הראש והצוואר'. אמא שלי שאלה אותה 'מה הכוונה בסיכוי גבוה?' הרופא ענתה, בשלווה מוחלטת: 'חמישים אחוז'. קפאתי".
גל ואמא לא בזבזו זמן, הם פעלו במהירות ופנו למנתח כבר למחרת, שם הוא נחשף לראשונה להיקף הסיכון: ייתכן שייאלצו לחתוך עצבים המשפיעים על הלשון והכתף ונאמר לו כי אחד משרירי השפה בוודאות יפסיק לפעול. "למרות הגישה החיובית של המנתח, הבנו שבפועל, רק על שולחן הניתוחים יידעו לומר מה באמת מצב הגידול".
במהלך הניתוח, התברר כי הגידול כבר החל להתפשט לבלוטות הלימפה. למרות המורכבות, הצוות המנתח הצליח להציל את עצבי הלשון והכתף, תוך הסרה מדויקת של הגידול, הבלוטות הנגועות ובלוטת הרוק שעליה הופיע הגידול. הבדיקות הראשוניות, הראו כי זהו סופו של הגידול. "לשמחתנו, הכל יצא נקי", נזכר גל. לצערו, זו הייתה רק ההתחלה. כשהגיעו שאר התוצאות, התברר כי מדובר בגידול מסוג Carcinoma Cystic -Adenoid גידול נדיר מאוד מתוך קבוצת גידולי הראש והצוואר, שבעצמם מהווים פחות מ1%- מכלל מקרי הסרטן.
לפי ד"ר פינקל, יש כמה דרכי טיפול בסרטן ראש־צוואר וההמלצה משתנת בהתאם לסוג הגידול ולשלב המחלה; "ניתוח, קרינה, כימותרפיה, טיפולים ביולוגיים ממוקדי מטרה ובשנים האחרונות גם אימונותרפיה - טיפול שמפעיל את מערכת החיסון כדי שתזהה ותתקוף את התאים הסרטניים."
"ההמלצה שקיבלנו הייתה לעבור טיפולי קרינה", מספר גל. "זה היה זמין רק בחו"ל בזמנו. אחרי שלושה חודשי הקרנות וכימותרפיה חזרתי לארץ. למרות היובש, אובדן הטעם והעייפות, הצלחתי אפילו להמשיך להתאמן. שבתי לרקוד ולחזור למעבדה כחוקר מן המניין. עבדתי על ארבע יצירות לשלושה פסטיבלים שונים, שתיים מהן עוסקות ישירות במסע עם הסרטן".
"המקרה של גל הוא מיוחד ומורכב. הוא אובחן עם גידול אגרסיבי בבלוטת רוק, סוג נדיר של סרטן, שלעתים נראה שקט אך יכול להתפתח במהירות", אומרת ד"ר פינקל. "גל הפגין אומץ גדול במיוחד כשהפך את ההתמודדות שלו ליצירה אמנותית מרגשת".
"ישבתי ובכיתי בשקט בפינת חדר ההמתנה"
לאחר שהחלים, הוא החליט להמשיך להגשים את חלומותיו בכל הכוח. "הרגשתי בתוכי אש של חיים, דחף לייצר, לנוע, להגשים - ממש כמו בקלישאות", הוא נזכר. "החלטתי לתת מקום רחב יותר לאמנות בחיי, והתקבלתי ללימודי תואר שני באמנות בפינלנד. בחודש יוני עלינו לבמה עם אחת מהיצירות החדשות. אחרי ההופעות התחלתי להרגיש אי נוחות, כאילו נתפס לי שריר בבטן". בעקבות זאת, הוא קבע תור לבדיקת אולטרה-סאונד.
"ברגע שהבדיקה החלה, הטכנאית אמרה שהיא הולכת לקרוא לרופא. הייתי שאנן, אבל אז שמתי לב שהאזור שהם בודקים הולך ומתרחב. כשסיימו, הרופא, בעדינות אך בלי להתחמק מהנושא, הודיע לי שהסרטן חזר, והוא כבר מפושט בכבד ובשומן הבטני. ישבתי ובכיתי בשקט בפינת חדר ההמתנה".
האבחון, הגיע חודש בלבד לפני הופעת הבכורה של המופע של גל "על איך הסרטן דחף אותי לחיות עד הקצה" ויומיים לפני הפרזנטציה בפני הנהלת פסטיבל ישראל. "החלטתי להעביר את היום כרגיל", מספר גל, "כשישבנו אחרי הפרזנטציה לשיחה המסכמת, הודעתי להם. לעדי, שותפתי ליצירה, עלו מיד דמעות בעיניים, והשתררה שתיקה כבדה, ארוכה. אחר כך הגיעו חיבוקים והתמיכה". לאחר התייעצות משותפת, הוחלט להקדים את המופעים כדי לאפשר לגל להתחיל את הטיפולים מוקדם יותר.
"שלושת ההופעות בתיאטרון ירושלים היו מלאות, זו הייתה תחושת נחת עמוקה. הייתי בהיי אבל הגוף שילם מחיר כבד. ובכל זאת, לא הייתי מוותר על המופעים האלה, אף לא לרגע", אומר גל, שלאט-לאט מתאושש ומתכנן לעלות שוב לבמה.
"תפסו את הסרטן מוקדם ככל שאפשר והשקיעו במניעתו"
המקרה של גל ממחיש כמה חשוב להיות קשובים לגופינו ולשים לב לשינויים חריגים. "אבחון מוקדם יכול להציל חיים ולמנוע טיפולים מסובכים וקשים", מדגישה ד"ר פינקל. לפי דבריה, "לכאב גרון ממושך שמקרין לאוזן, פצע או כיב שאינו מחלים, נפיחות בצוואר ובלוטות לימפה מוגדלות ללא סיבה, לא כדאי להתייחס כאל 'עוד משהו שיעבור'", במקרים האלה, ההמלצה היא לגשת לבדיקה אצל רופא המשפחה.
"אני בונה לעצמי תוכניות גם להמשך התמודדות עם הסרטן, אני במודעות לערך של חיים ולחיות, זה חלק מהסיפור שלי", אומר גל ומסכם: "מול כל מה שעברתי בשנים האחרונות, אני בהחלט לא רואה את עצמי כחסר מזל. להיפך - פגשתי אנושיות ואתגרים עצמתיים, אך אחזור ואומר בבירור: תפסו את הסרטן מוקדם ככל שאפשר והשקיעו במניעתו".
שירות לציבור. מוגש מטעם חברת MSD.
למידע נוסף יש לפנות לרופ/א המטפל/ת
פורסם לראשונה: 18:26, 19.01.26
