בשיתוף GSK
במצבים של מלחמה, שגרת החיסונים של תינוקות, ילדים ומבוגרים נפגעת, ואכן אנו רואים בתקופה האחרונה ירידה בהתחסנות. אני מייחסת זאת בעת הזו, בעיקר למלחמת "חרבות ברזל", שפרצה לאחר האירועים המזוויעים, שאירעו ב-7 באוקטובר האחרון.
למרות שעדיין אין בידינו סיכום של נתונים אמפיריים ורשמיים, בעיקר משום שהמלחמה עודנה בעיצומה, אנו כבר מבחינים בירידה בהתחסנות בקרב האוכלוסייה הכללית - חיסון ילדים בחיסוני שגרה ובחיסונים שאינם בשגרה וקבלת חיסונים על ידי המבוגרים כחיסונים נגד שפעת וקורונה. שיעור הירידה בהתחסנות דומה לתופעה של ירידה בהתחסנות של ילדים ושל מבוגרים ובחוסר בשמירה על שגרת הרצף הטיפולי שקרתה בשיאה של מגפת הקורונה, כשאנשים היו ספונים בבתיהם.
השוני הגדול הוא שכעת אנו עומדים בפני סכנה גדולה בהרבה מאשר בתקופת הקורונה.
בעוד שבתקופת הקורונה אנשים שהו בסגרים, עטו מסכות פנים, ושמרו על ריחוק חברתי ופיזי, כעת ישנם ריכוזי אוכלוסייה בעיקר של אנשים שפונו מביתם בדרום ובצפון הארץ, וכעת משוכנים במרכזי שיכון ארעיים, כשהם נמצאים בצפיפות ובדבוקה אחת עם בני משפחה ואחרים.
החורף המתקרב מוסיף גם הוא לעלייה בשיעורי התחלואה ולעובדה שאנשים נשארים בבתים בשל מזג האוויר.
הפינוי מהבית מתבטא גם בקושי לשמור על רצף טיפולי אם בשל חוסר זמינות מלאה של שירותי רפואה זמינים או קרובים למקומות בהם שוכנו המפונים מבתיהם, כמו גם בשל אי-היכרות עם הגורמים הרלוונטיים בסניף קופת החולים, הקרוב למקומות בו הם מצויים בעת הנוכחית בעל כורחם. על כך כמובן יש להוסיף את העובדה ששמירה על שגרת ההתחסנות נדחקת למקום האחרון בסדר העדיפות לאור האירועים הטראגיים שאזרחי ישראל חווים בתקופה האחרונה. בשל כך יש סכנה אמיתית להידבקות בנגיפים ולהתפרצות של מגפות, במיוחד בתנאי צפיפות חברתית-פיזית, כפי שחווים אנשים כיום.
דוגמה להתפרצות כזו ראינו בתקופה האחרונה באזור תל אביב כאשר מספר ילדי גן חלו בחצבת כתוצאה מהדבקה של ילד אחד מילדי הגן שנדבק במחלה והגיע לגן כשהוא בתקופה המדבקת. שבעה מקרים של חצבת נתגלו באותו גן ילדים בתל אביב, והוכיחו שהחצבת חיה ובועטת, ועלולה להתפרץ בכל רגע נתון, אם הורים לא שומרים על שגרת החיסונים של ילדיהם.
ההתפרצות הביאה לכך שגורמי הרפואה העירוניים בתל אביב החלו להעניק לילדים החשופים חיסון שני נגד חצבת, כאשר ביתר חלקי הארץ מעניקים חיסון שני נגד חצבת רק בכיתה א', בעיקר בשל מצוקת כוח אדם. כל זאת, בעוד החיסון הראשון נגד חצבת ניתן בשגרה לילדים בגיל שנה, ולבדו מעניק כ-90 אחוזי הגנה נגד תסמיני המחלה. הודות לכך שילדי הגן היו מחוסנים במנה אחת של חיסון רובם לא נדבקו ונמנעה התפרצות גדולה בהרבה שהייתה מתרחשת אילו רוב הילדים היו לא מחוסנים. יש לזכור, כי התפרצות החצבת באזור תל אביב ב-5 וב-6 באוקטובר האחרון הסתיימה בצורה קלה יחסית, משום כמעט כל הילדים בגן הילדים, שבו התפרצה המחלה, היו מחוסנים כנגד הנגיף.
3 צפייה בגלריה
פרופ' גליה גריסרו, מומחית ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים, בית החולים "דנה-דואק" לילדים במרכז הרפואי "איכילוב" תל אביב ע"ש סוראסקי
(פרטי)
מחלה אחרת הנחשבת לקשה במיוחד בתינוקות, היא מחלת השעלת, כאשר חשיבות מיוחדת נודעת לתזמון מתן החיסון, ולכן אסור לדחות את קבלת החיסון גם בעת הנוכחית של מצב המלחמה, שאנו נתונים בה, לפי המועד והתזמון המקובלים במסגרת לוח החיסונים. מומלץ גם לנשים הרות להתחסן לשעלת בטרימסטר השלישי להריון וכך להעביר נוגדנים למחלה לתינוק.
מעבר לחיסוני החובה בשגרת החיסונים לילדים, דוגמת חיסון MMRV (חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח) וחיסון נגד צהבת (הפטיטיס B), ישנם גם חיסונים מומלצים, שאינם בשגרה, דוגמת חיסון נגד שפעת, חיסון נגד קורונה וחיסון נגד חיידק המנינגוקוק B, המיועד בעיקר לילדים ולתינוקות מתחת לגיל שנתיים, משום שילדים בגילאים אלו הם בסיכון גבוה יחסית להדבק ולחלות בזיהום פולשני מהחיידק הזה.
קבלת חיסון זה, אף שהוא חיסון שלא כלול בשגרת החיסונים, מומלצת על ידינו, כרופאי ילדים בכלל, וכמומחים במחלות זיהומיות בילדים בפרט.
אצל המבוגרים גם חשוב לזכור שהמחלות הרספירטוריות, מחלות מערכת הנשימה, דוגמת שפעת, RSV וקורונה, וגם מחלות הנגרמות ע"י חיידק הפנאומוקוק, הן מחלות קשות בעיקר באוכלוסייה המבוגרת, שכנגדם גם ישנם חיסונים יעילים כיום.
מכאן, בין היתר, נובעת החשיבות הרבה של ההתחסנות בחיסוני שגרה, ובחיסונים שטרם נכנסו לשגרת החיסונים, בעיקר בקרב אוכלוסיות הילדים והמבוגרים ובעלי מחלות הרקע והמחלות הנלוות ובעלי גורמי הסיכון.
הכלל שצריך להנחות אותנו הוא הכלל המנחה את הבריאות הציבורית בשנים האחרונות, לפיו תמיד עדיפה מניעה, על פני תחלואה. והפתרון שיש לנו בעת הנוכחית הוא החיסונים. ועל כן ישנה חשיבות עליונה בשמירה על שגרת ההתחסנות ובלוח הזמנים המקובל, על מנת לשמור על 'אפקט העדר' ולמנוע התפרצות של מגפות.
* פרופ' גליה גריסרו היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים "דנה דואק" לילדים במרכז הרפואי "איכילוב", תל אביב, ומומחית ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות.
בשיתוף GSK ללא מעורבות בתכנים
פורסם לראשונה: 14:28, 28.12.23
