בשיתוף KSM מכון המחקר והחדשנות של מכבי
גם אחרי שנים של לימודי רפואה, שהכשירו אותו לקרדיולוג ומצנתר בכיר, ד"ר נאדר בוטו נותר עם שאלות פתוחות. היעדר ההתייחסות לפן הנפשי בעבודה הקלינית יצר אצלו ספקות באשר לשלמות הפרקטיקה. "ברפואה המודרנית כמעט ואין לנפש ייצוג. זנחנו את הנפש ואת הנשמה", הוא מספר לד"ר טל פטלון, מנהלת KSM מכון המחקר והחדשנות של מכבי.
האזינו לתקציר הפרק:
לצד החשיבות הגדולה שהוא רואה במדע וברפואה מודרנית, בוטו טוען שהתפתחות הגישה המכניסטית לאורך השנים באה על חשבון התפתחות חקר הנפש. "הגישה הביו-מדיקלית הובילה אותנו להתמקד בניתוחים ובתרופות, ולא בנפש", הוא מסביר. "הנשמה היא האנרגיה שממפישה את הגוף ואת הנפש. בלי נשמה – אין חיים, אין אנרגיה. ובלי אנרגיה – שום דבר לא עובד".
2 צפייה בגלריה
ד"ר נאדר בוטו
ד"ר נאדר בוטו
ד"ר נאדר בוטו. "ברפואה המודרנית כמעט ואין לנפש ייצוג"
(צילום: אבי אביטל אברג'יל)
כמי שעסקה במשך שנים ברפואה פליאטיבית, בהכשרתה כרופאה מומחית ברפואת משפחה וברפואה דחופה, ד"ר פטלון מכירה בחשיבות הרבה של הטיפול התומך בנפש. לשיטתו של ד"ר בוטו, תמיכה בנפש מתאפשרת דרך פסיעתו של אדם במסלול האינדיבידואלי שנקבע במיוחד עבורו. "אין לנו בחירה בכלל, זו אשליה", מבהיר בוטו. "המקסימום של החופש שלי הוא לעשות את מה שנקבע לי מראש. ישנה תכנית מאחורי החיים שלי, והיא שמפעילה אותי. יש לי תכונות מסוימות ונטיות טבעיות, והן מניעות אותי".
2 צפייה בגלריה
ד"ר טל פטלון
ד"ר טל פטלון
ד"ר טל פטלון. חשיבות רבה של הטיפול התומך בנפש
(צילום: ריקי רחמן)
את האמירה טעונת ההסבר הזו מלווה בוטו בדוגמה. "אם רציתי כל חיי להיות רופא אבל בסוף הלכתי ללמוד משפטים. למרות שאני יכול להצטיין בעיסוקי כעורך דין ולזכות להצלחה, מעמד וכסף, אני לא אחוש סיפוק. לעומת זאת, אם הייתי בוחר במקצוע שאני אוהב, יכולתי לעסוק בו גם בחינם ועדיין להיות מאושר יותר".

אושר וסבל כ-GPS

לתפיסתו של ד"ר בוטו, על האדם להיות קשוב לערוצי האושר הפנימיים שלו. במלאכת הניווט לאורך המסע האישי של כל אחד מאיתנו, מסייעים לנו האושר והסבל; תחושות שמחשיב בוטו כקריטיות בתהליך קבלת ההחלטות שלנו . "הסבל בא להגיד לי שאני צריך לעשות שינוי ולחזור לתכנית המקורית, וכשאעשה זאת אהיה מאושר", הוא קובע. "כולנו באנו לחיים לעשות 'השתלמות', ומילת המפתח בחיים היא קבלה. עלינו לקבל כל דבר שהחיים, היקום ואלוהים נותנים לנו". על הכרת הטוב והרע מוסיף ד"ר בוטו ומרגיע שגם לקושי יש תפקיד חשוב בחיינו. "אף פעם לא נקבל דבר שאנו לא זקוקים לו; כולל מכשולים, קשיים ובעיות. רק דרכם אני יכול לעשות שינוי ולעבור את ההשתלמות, והסבל הוא שעוזר לי לעשות את השינויים".
כל אלה מובילים לבסוף לשיטה הייחודית שייסד ופיתח ד"ר בוטו, שלפיה השורש לכל פתולוגיה נעוץ בטראומה נפשית. "מאחורי כל משבר יש תמיד פוטנציאל של למידה, ובתהליך הריפוי אני חייב להגיע לתהליך של למידה", אומר בוטו. "אני משתמש במחלה הפיזית כגלאי של הבעיה. היא לא הבעיה כשלעצמה. מחלות הן סימנים לבעיה שקיימת בתוך הנפש כתוצאה ממשבר נפשי, שמאחוריו יש פוטנציאל למידה רוחני. ואז אנחנו חוזרים להגדרה של בריאות ע"פ ארגון הבריאות העולמי, שהגדיר בריאות כמצב של רווחה מלאה ; גופנית, נפשית, חברתית, והוספתי גם רוחנית ולא רק היעדר של חולי".
בשיתוף KSM מכון המחקר והחדשנות של מכבי