בחסות עמותת לכ"ם ובשיתוף החברה הישראלית לטרשת עורקים
כולסטרול גבוה, יחד עם השמנת יתר, מהווים גורם סיכון מוגבר למחלות לב, סוכרת מסוג 2 ושבץ. במקרים רבים, הטיפול היעיל ביותר בסוכרת הוא הפחתת רמת הכולסטרול בדם. בפאנל מיוחד נדון היום בנושא עם פרופסור דב גביש, פנימאי וקרדיולוג מבית החולים שערי צדק וגזבר החברה הישראלית לטרשת עורקים, ועם אהובה רוט, שסובלת מיתר כולסטרול במשפחה.
פרופ' גביש, מה בעצם הקשר בין כולסטרול, השמנת יתר וסוכרת? "כולם גורמי סיכון, ובתוספת לחץ דם גבוה, הם תורמים להתפתחותה של טרשת עורקים, שמתרחשת כאשר יש שקיעה של כולסטרול בדפנות העורקים. הכולסטרול ששוקע שם גורם לתגובה דלקתית מקומית ולפלאק-טרשתי. הפלאק משנה את מבנה העורק ואת יכולת העמידה שלו בלחצים השונים והוא גם יכול להיקרע. כשזה קורה, יכול להיווצר עליו קריש שחוסם את כלי הדם וגורם לאירוע קליני".
האם יודעים לומר היום מי מבין חולי הכולסטרול נמצא בסיכון גבוה יותר? "כשמדובר רק על רמות גבוהות של כולסטרול, צריך לבדוק את ההיסטוריה המשפחתית כי פעמים רבות מדובר על גורם גנטי. אבל טרשת עדיין יכולה להופיע גם כשהמדדים של הכולסטרול לא מאוד גבוהים, למשל כשיש סוכרת מסוג 2 שכרוכה גם בהשמנת יתר ובלחץ דם גבוה - ואז נוצר לחץ כפול. במקרה כזה זה לא מספיק רק להוריד את הכולסטרול וחשוב גם לטפל בגורם השני - שזה לרדת במשקל, לטפל בלחץ הדם ולקחת תרופות לסוכרת, שמאוד השתפרו בשנים האחרונות ומפחיתות אירועים לבביים".
2 צפייה בגלריה
עודף משקל
עודף משקל
עודף משקל
(צילום: Shutterstock)
אהובה רוט היא דוגמה לקשר הגנטי שמעלה את רמות הכולסטרול. כל הדורות במשפחתה סבלו מבעיות של כולסטרול גבוה ולקו באירועים לבביים: אביה עבר בגיל צעיר ניתוח מעקפים וכך גם אחיה. שני אחיה האחרים "הסתפקו" בצנתורים. בעקבות ההיסטוריה המשפחתית שלה היא החליטה לעבור בדיקות מקיפות וגילתה שיש לה כולסטרול גבוה, לצד סוכרת ובעיות בלחץ הדם.
"התחלתי לקחת כדורים להורדת הכולסטרול. בנוסף ירדתי יותר מ-25 קילו בשנתיים האחרונות בעזרת תרופות ועבודה עצמית משמעותית", היא מספרת על התהליך שעברה. ובכל זאת, בדיקה קרדיולוגית הראתה סממנים מדאיגים שדרשו טיפולים מתקדמים יותר. "עשיתי בדיקת אקו-לב במאמץ ושם ראו שמשהו לא תקין. בעקבות זאת עברתי צנתור. לפני שלושה וחצי חודשים עברתי גם ניתוח מעקפים בהצלחה ובכך למעשה הצלתי את החיים שלי כי לא עברתי אף אירוע לבבי, הלב שלי לא נפגע ואני בסדר גמור".
2 צפייה בגלריה
פרופ' דב גביש
פרופ' דב גביש
פרופ' דב גביש
מה היה קורה אם אהובה לא הייתה מגיעה לבדיקות בזמן? "היא הייתה מגיעה לבית החולים באירוע הלבבי הראשון שהיה קורה לה, ויש הרבה מקרים כאלה שנגרמים מאוטם, קרע בפלאק או אוטם בעורק הראשי. יש אנשים שזה תופס אותם באמצע הרחוב והם יכולים לפתח הפרעת קצב קטלנית או אפילו לאבד את החיים שלהם, כך שבהחלט מדובר במצב מסכן חיים. הסתכלתי בתיק הרפואי שלה, ואחת הבדיקות הראתה תהליך של 'סקור' סידן. כשיש סידן בעורקי הלב זה מלמד על כך שיש תהליך טרשתי. יכול להיות שאין חסימה אבל זה בהחלט מעיד על קיומה של טרשת. זה מה שגרם לה לשנות את אורח החיים ולהיות ערנית לעצמה".
אז מה באמת המסר? אנשים בגילאים יותר צעירים אומרים "אנחנו עוד צעירים, לי זה לא יקרה". רוט: "זו טעות, כולסטרול גבוה לא מגיע בבום, זה לא משהו שקורה היום ומחר יש התקף לב. אני לא רופאה אבל מהניסיון שלי ושל משפחתי, בטח אצל אנשים שזה גנטי ותורשתי, מדובר על תהליך איטי שמתרחש לאורך החיים. אבל היום אפשר לטפל בזה ולהוריד את הכולסטרול בגיל צעיר, וזה טיפול מציל חיים".
ולא נשכח שהכול נמצא בבדיקת דם הכי פשוטה בקופת החולים. פרופ' גביש: "כן, ואהובה גם מדגימה דבר נוסף בהתנהגות הפנטסטית שלה - ברגע שיש גורם סיכון אחד צריך להיות מודעים לגורמים הנוספים. עלייה במשקל וקצת סוכר וקצת לחץ דם זה לא טוב גם כשאין כולסטרול גבוה, אבל כשיש גם וגם הסיכון יותר גבוה. אפשר להשפיע על המצב בלי טיפול תרופתי כמו לנהל אורח חיים בריא יותר ולא לעשן, וכמובן - כל אחד צריך להכיר את הרקע המשפחתי שלו".
ויש לזה רווח נוסף גם בדור הבא. פרופ' גביש: "נכון. אם אנחנו מגלים שבמשפחה יש הצטברות של מקרים כאלה בכמה דורות, אז יש סיכוי גבוה שזה יכול לקרות גם אצל בני משפחה נוספים. אשתי ז"ל למשל, היא נפטרה ממחלה אחרת אבל במשפחה שלה הייתה היסטוריה של כולסטרול משפחתי. בדקנו את כל הילדים והבן הצעיר שלי גם נשא את הגן ומגיל 12 הוא מטופל. הקפדנו מגיל צעיר שהוא לא יעשה דברים שיכולים להזיק לו לבריאות והוא לוקח טיפול תרופתי שמוריד את רמות הכולסטרול. היום הוא בן 32 ואין לו שום מחלה ושום טרשת. וזה לא רק הניסיון האישי שלי, עשו מחקר בהולנד וגילו שילדים שזיהו אצלם את הרקע המשפחתי מוקדם, טיפלו בהם ועקבו אחריהם - בסוף הם היו יותר בריאים מהאוכלוסייה הרגילה. זה חשוב להכיר בהיסטוריה, עלייה ראשונה, עלייה שנייה, מי תרם למדינה, אבל אפשר גם להכיר את ההיסטוריה הרפואית שלנו ובכך להציל את עצמנו".
פורסם לראשונה: 15:52, 17.06.21