דיקור מי שפיר בהיריון - לעשות או לא לעשות? מחקר ישראלי חדש שבוצע על ידי קבוצת חוקרים במכבי שירותי בריאות ובית החולים אסותא רמת החייל מצא שהסיכון לאובדן עוברי לאחר מי שפיר הוא נמוך בהשוואה לשיעור החריגות הגנטיות הקשות שהתגלו בבדיקה, וממליץ כי נשים בהיריון עם תוצאות סקר תקינות לפני הלידה ישקלו לבצע גם בדיקת מי שפיר, ללא קשר לגיל.
עד כה מרבית המחקרים הנוגעים לסיכונים של בדיקת מי שפיר לא כללו בדיקות על הריונות עם סיכון נמוך למחלות גנטיות, ולכן היעילות והבטיחות של הבדיקה באוכלוסייה זו לא היו ברורות. המחקר החדש ביקש לבחון את היתרונות והסיכונים שבבדיקות אבחון גנטי לפני הלידה, בהריונות עם סיכון נמוך למחלות כרומוזומליות.
קראו עוד:
2 צפייה בגלריה
בדיקת מי שפיר
בדיקת מי שפיר
זיהוי הפרעות גנטיות עם סיכון למוגבלות שכלית התרחש באחד ל-102 בדיקות מי שפיר
(צילום: Shutterstock)
המחקר נשען על נתונים קליניים ממאגר גדול של 30,830 הריונות עם עובר אחד, כשגיל ההיריון הוא 16 עד 23 שבועות. הנבדקות עברו בדיקת מי שפיר והחוקרים אספו אודותיהן מידע סוציו-דמוגרפי ורפואי, לצד תוצאות בדיקות טרום-לידה, צ'יפ גנטי ובדיקת כרומוזומים באמצעות מי שפיר. החוקרים כללו בנתונים גם אירועים בעבר של אובדן עובר.
החוקרים קבעו כי הסיכון לאובדן עוברי לאחר מי שפיר הוא נמוך בהשוואה לשיעור החריגות הגנטיות הקשות שהתגלו, והמליצו כי נשים בהריון עם תוצאות סקר תקינות לפני הלידה ישקלו לבצע גם בדיקת מי שפיר
החוקרים מצאו שזיהוי הפרעות גנטיות עם סיכון למוגבלות שכלית התרחש באחד ל-102 בדיקות. החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בסיכון בין קבוצות הגיל של האימהות.
שיעור אובדן העובר לאחר בדיקת מי שפיר היה 1 ל-1,401 בדיקות בכל קבוצות המחקר. החוקרים קבעו כי הסיכון לאובדן עוברי לאחר מי שפיר הוא נמוך בהשוואה לשיעור החריגות הגנטיות הקשות שהתגלו, והמליצו כי נשים בהריון עם תוצאות סקר תקינות לפני הלידה ישקלו לבצע גם בדיקת מי שפיר.
"למרות שההנחיות המקצועיות אינן ממליצות על דיקור מי שפיר גם לנשים בהיריון בסיכון נמוך למומים מולדים, הממצאים שלנו מצביעים על כך שהבדיקות יכולות לאתר שיעור גבוה יחסית של חריגות גנטיות", סיכמו החוקרים והוסיפו: "בהתחשב בשיעור ההפלות הנמוך שנצפה לאחר מי שפיר, ישנה חשיבות משמעותית להעלאת המודעות להליך זה בקרב נשים בכל הגילאים".
2 צפייה בגלריה
בדיקת מי שפיר
בדיקת מי שפיר
דיקור מבטן האישה אל מי השפיר בהנחיית אולטרסאונד. בדיקת מי שפיר
(צילום: Shutterstock)
מי שפיר - הנוזל העוטף את העובר ברחם, מגן עליו ומסייע גם להתפתחותו. מי השפיר נוצרים בתחילת ההיריון והם למעשה הפרשות השתן של העובר. המים מכילים גם תאי עור, תאים ממערכת העיכול והנשימה של העובר שנושרים ועליהם הכרומוזומים שבהם המטען הגנטי של העובר – הוא ה-DNA.
בבדיקת מי שפיר מתבצע דיקור מבטן האישה אל מי השפיר בהנחיית אולטרסאונד, ונשאבת דגימה של כ-25 מיליליטר ממי השפיר במטרה לבדוק את המטען הגנטי של העובר ולאתר מומים מולדים גנטיים כמו תסמונת דאון. העובר משלים את כמות מי השפיר בחזרה בתוך כמה שעות.
בדיקת מי שפיר נמצאת בסל התרופות ללא עלות לנשים מעל גיל 35 בעת הכניסה להיריון, נשים בסיכון מוגבר ללדת עובר עם תסמונת דאון או מומים ומחלות תורשתיות אחרות, או במקרה של מחלה זיהומית שעלולה לעבור לעובר.
הבדיקה מתבצעת לרוב בין השבוע ה-16 עד השבוע ה-22 להיריון. במקרים חריגים ניתן לבצע את הבדיקה גם בשלב מאוחר יותר, לעתים גם בשליש ההיריון האחרון. הבדיקה לא מבוצעת לפני השבוע ה-16 בשל החשש הגבוה לסיבוכים בהיריון. במקרה שיש צורך לבצע בדיקה בשלב מוקדם יותר, ניתן לבצע בדיקת סיסי שליה בין השבועות ה-11 ל-13 להיריון.