האחיות עומר ושי כהן מירושלים החליטו ביחד לתרום שיער למען חולות סרטן ולזכרה של סבתא רבה שלהן שנפטרה בפסח. "אני מגדלת את השיער עוד מהגן ועכשיו אני בכיתה ג'. אף פעם לא הסתפרתי, רק קצוות", מספרת עומר בת התשע.
מתי עלה הרעיון לתרום שיער?
"אחותי תרמה בעבר והחליטה עכשיו לתרום שוב. היא סיפרה לי שיש ילדות חולות סרטן שאין להן כמעט שיער. חשבתי על זה קצת והסכמתי. סבתא רבה שלי נפטרה בפסח בגיל 94. היא שרדה את השואה אבל סיפרה לנו שהנאצים גילחו לה את השיער והרגשתי רע עם הסיפור, אז אני רוצה לתרום. אותה הכריחו ואותי לא. זאת מטרה טובה ודרך להנציח אותה".

עדנה, אמה של עומר, מחדדת: "תרומת השיער היא משהו שחווינו והכרנו, עוד מהילדה הגדולה שלי, שי. אנחנו בתקופה שהשיער של עומר כבר ארוך וקשה לחפוף, כבר קיץ וחם, והצענו לה לתרום. עומר אוהבת ומטפחת את השיער אבל היא הבינה את החשיבות. גם החיבור לסבתא שנפטרה ממש לא מזמן והייתה אישה משמעותית לכולנו השפיע. בשלו התנאים והנה, זה קרה".
קראו עוד:
גם שי בת ה-19.5 תרמה שיער בעבר ושוב הפעם, במסגרת קמפיין "זכרון מנחם". לדבריה: "היה קצת מלחיץ לתרום בהתחלה, התרגשתי ואפילו קצת בכיתי, אבל כשאת מבינה לאיזו מטרה חשובה זה הולך, פתאום כל התפיסה משתנה. חשבתי מה יעשו עם הצמה וזה עוצמתי. יש בחורה עם פאה בזכותי. נשים וילדות שמאבדות שיער בגלל הסרטן, זו חוויה לא פשוטה, ולכן, המעט שאני יכולה לעשות, זה לתרום".
2 צפייה בגלריה
שי ועומר כהן
שי ועומר כהן
שי ועומר כהן
(צילום: אלבום פרטי)
איך הרגשת כשתרמת בפעם הראשונה?
"זה היה טבעי מאוד, קצת מלחיץ אבל הרגשתי טוב עם עצמי. זה גרם לי לחשוב מעבר, להיות פחות אנוכית. לקח לי שנתיים וחצי לגדל ושוב לתרום, בתקווה ששוב יצמח".
לשי חשוב לספר את סיפורה של מרים, סבתא רבה שלה: "כשהייתה בת 17 בלבד היא מצאה את עצמה בסיוט מתמשך שנקרא אושוויץ בירקנאו, שם איבדה את כל משפחתה המורחבת, הוריה ושישה מאחיה. כשהגיעה למחנה ההשמדה נאלצה להיפרד מהשיער שלה, שנגזז באכזריות נוראית על ידי קצינות אס-אס. היא הייתה מספרת לנו על זה הרבה. משחקת לנו בשיער כילדה.
"תרומה השיער הזאת היא לעילוי נשמת סבתא מרים שהייתה אישיות של חסד, עוצמה וגבורה. אני בטוחה שהיא גאה בנו מלמעלה ושמחה במעשה שלנו".
2 צפייה בגלריה
"חוויה משותפת חזקה"
"חוויה משותפת חזקה"
"חוויה משותפת חזקה"
(צילום: אלבום פרטי)
שי משתפת שהחיבור לאחותה, לתרומה המשותפת, מיוחד אף הוא מבחינתה. "עומר ואני הכי דומות במשפחה, יש לנו חיבור אחר ומיוחד. זאת חוויה חזקה שנזכור אותה תמיד".
עוד היא מוסיפה: "אני חיה חיי נתינה משמעותיים וטובים, מתנדבת מגיל צעיר בעמותות, עכשיו אני מתנדבת בשירות לאומי ומאמינה שכל אחד צריך לתרום ולעשות למען האחר. זה המסר הכי חשוב, ככה נהיה חברה טובה יותר".