עלייה של 500 אחוזים בפניות של בני 18-20 על אלימות במשפחה: כך עולה מדו"ח של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), המשווה בין חודש אפריל 2020 לחודשים ינואר ופברואר 2020, טרום מגפת הקורונה. מוקד הסיוע אונליין לאנשים במצוקה נפשית, נותן מענה לכ-2,000 אנשים בין גילאי 10 ל-65, ומניתוח נתוני הפניות מצא בנוסף כי בחודש אפריל עלה ב-80% מספר הילדים בני 10-13, המדווחים על בדידות בימים אלה.
"אלימות במשפחה הינה תופעה מדאיגה עימה אנו נאלצים להתמודד גם בימים כתיקונם, ובעתות משבר ולחץ היא נוטה להחריף", מסבירה לונה בן דיין, המנהלת המקצועית של עמותת סה"ר. לדבריה, העלייה בדיווחי האלימות במשפחה בקרב בני ה-18 עד 20, עשויה לנבוע מהמלכוד הכפוי שרבים בקבוצת הגילאים הזו נכלאו אליו. "יכולת הוויסות ההתנהגותית והרגשית עדיין לא התפתחה לגמרי בגילאי 18-20. לא פעם, אלו אנשים צעירים עם מעט מאוד ניסיון בחיים, שמתמודדים בתקופה האחרונה עם אחד המשברים החמורים שידע העולם", היא מסבירה.
"לרוב מדובר בצעירים שסיימו תיכון, לפני צבא או במהלך שירותם הצבאי. אלו שלפני גיוס מצויים כעת בתקופת ביניים ללא מסגרת, לרוב גם ללא הכנסה, ונקלעו למלכוד", היא מספרת. "מחד, הם עברו את גיל האחריות ההורית, ומאידך הם מצויים בתלות מוחלטת בהוריהם, שנראה שאף הם מתמודדים עם קשיים רגשיים, משפחתיים וכמובן כלכליים עקב המצב".
לדבריה של בן דיין, יש להביא בחשבון כי עם חלוף הזמן מצטברים גורמי מתח רבים בתוך המשפחה. ההורים, שלא יוצאים לעבודה, מתמודדים עם איום כלכלי, תחושות חרדה ואי-וודאות. במקביל, צעירים רבים נכנסים לעמדת המתנה ונאלצים להמתין עם תכניותיהם לעתיד. אין טיולים לחו"ל, הגיוס לצבא נדחה, אין לימודים ואין התחלה של קריירה. "האווירה יכולה להחוות כהישרדותית כשאין לאן לברוח, איך לקחת פסק זמן, להתאוורר, למלא מצברים או לפגוש חברים", היא מסבירה, "ולעיתים כל שנותר הוא לשהות בתוך המרחב המצומצם בבית, משועממים ומתוסכלים".
בני ובנות 10-13: מדווחים יותר על תחושת בדידות
בחודשי ינואר ופברואר, 28% מהילדים בקבוצת גילאי 10-13, הפונים לעזרה דרך עמותת סה״ר, העידו על תחושת בדידות. באפריל נרשמה עלייה של 80% בתחושת הבדידות שלהם בגילאים אלה. בר דיין מסבירה כי אפילו היום, בדור המסכים, ילדים בריאים בגילאים אלו נוטים לבלות זמן מחוץ לבית - בבית הספר ובמפגשים עם חברים, וכי השינוי שהם עוברים כעת משפיע עליהם מאוד.
"בגלל שבגילאים אלו היכולת המילולית ויכולת ההבעה העצמית עוד לא התפתחו לגמרי, עיקר יצירת הקשר החברתי של ילדים בגילאי 10-13 מבוסס על חוויה משותפת, בעיקר דרך משחק, אלו לא גילאים של שיחות נפש בטלפון", מסבירה בן דיין. "בימי הסגר אנו עדים למצב יוצא דופן בו ילדים מנותקים כמעט לחלוטין מקבוצת השווים, ובהתאם כמעט ואין להם אפשרות לשחק עם חברים, מלבד משחקי מחשב בהם תכנים אלימים ותחרותיים. השהות הממושכת במרחב יכולה להעצים את תחושת חוסר השייכות".
בנוסף, היא מספרת שבימים אלה ילדים כמעט ולא עושים פעילות גופנית ונמצאים רוב היום בבית, דבר שידוע ממחקרים כי עלול לפגוע במצב הרוח. "להערכתנו מיעוט האפשרות להיפגש ולשחק עם חברים בנוסף להיעדר פעילות גופנית ותנועה, עלולים להביא לפגיעה כוללת במצב הרוח, אפילו לדיכאון שאחד מהסימפטומים שלו הוא תחושת בדידות".
מתבגרים ומבוגרים: מדווחים על ירידה בתחושת הדיכאון והעצבות
נתוני מוקדי הסיוע מראים כי דווקא בקבוצות הגיל 14-17 ניכרת ירידה בתחושת הדיכאון והעצבות הקשה בימי מגפת הקורונה, נתון דומה ניתן לראות גם בקבוצת גילאי 41-50. גם בגילאי 21-30 קיימת ירידה, ובחודש אפריל דיווחו 36.88% מהם על תחושת בדידות ו-28.82% מהם על תחושת דיכאון ועצבות קשה.
בר דיין מסבירה כי ניתן להניח שהירידה בתחושת הבדידות בקרב שלוש קבוצות הגיל מתקיימת בקרב אלו הנמצאים במערכות יחסים (משפחתיות או זוגיות), ומתנהלים במרחב וירטואלי יותר מהרגיל. "במיוחד אם הן טובות, למי שנמצא במערכות יחסים ישנה הזדמנות פז לבלות עם בני משפחתו, ללא לחץ של נסיעות, עבודה ועיסוקים אחרים, לפעמים דווקא ההפסקה הכפויה מאפשרת לגיטימציה להתכנסות והתחברות מחודשת. למעשה אנשים רבים נמצאים ביחד 24/7 וכשמערכת היחסים טובה - זה יכול להיות נעים", היא אומרת.
כמו כן, מרחיבה בר דיין, התנהלות במרחב הווירטואלי מתכתבת לא פעם עם עקרונות של תקשורת מוכרת. רבים 'פוגשים' זה את זה בתוך המרחב, מנהלים יחסים וקרבה באינטרנט, ומקבלים הזדמנות ולגיטימציה לשהות ממושכת יותר מזו המקובלת.
"אנו מבחינים במגמות המדאיגות בקבוצות הגיל הצעירות יותר וחווים גידול של 400% במספר הפניות למוקדי הסיוע של סה"ר בשבועות האחרונים״, מספרת יעל לוי, מנכ"לית העמותה. "יש חשיבות גדולה להיערך כבר כעת לגל המצוקה הנפשית הצפוי לפקוד אותנו כאשר המצוקה הכלכלית תגבר ויעלו על פני השטח קשיים רבים שהודחקו בתחילת מגפת הקורונה. על ממשלת ישראל להפעיל כבר כעת מערך סיוע נפשי מוגבר ומונגש לכלל האוכלוסיה, כדי שחלילה לא נאלץ לצפות באובדן חיים ובאובדן תפקוד בשל מצוקות שאינן מטופלות".
