טיפול גני חדשני הצליח לראשונה להאט ב-75% את התקדמות מחלת הנטינגטון, מהקשות שבמחלות הניווניות, במהלך שלוש שנות מעקב. לפי מומחים, זוהי פריצת דרך חסרת תקדים שעשויה לשנות את מהלך המחלה ולהעניק תקווה לעשרות אלפי חולים ברחבי העולם.
הטיפול, שנקרא AMT-130, פותח על ידי חברת uniQure ונבחן בניסוי בינלאומי בבריטניה ובארצות הברית. זהו טיפול חד-פעמי המוחדר ישירות למוח בניתוח שנמשך 20-12 שעות, שבמהלכו מוזרק נגיף מהונדס ובטוח לשימוש. הנגיף נושא מקטע גנטי המעודד ייצור של microRNA – מולקולה החוסמת את יצירת החלבון הרעיל הנטינגטין (huntingtin), האחראי לנזק הבלתי הפיך בתאי המוח במחלה.
2 צפייה בגלריה
מחלת הנטינגטון היא מחלה תורשתית שגורמת למות תאי מוח. נתוני ניסוי מציעים כי טיפול גני חדש עשוי לסייע בהאטת התקדמות המחלה
(צילום: Shutterstrock)
מהי מחלת הנטינגנטון?
"הנטינגטון היא מחלה גנטית שעוברת בתורשה מדור לדור במשפחות שבהן יש נשאות של המוטציה", מסביר ד"ר יהונתן ריינר, נוירולוג מומחה להפרעות תנועה, מנהל השירות לקיצוב מוחי עמוק במרכז הרפואי בילינסון מקבוצת כללית. "מדובר במחלה נדירה יחסית, חשוכת מרפא, שלמעשה עד היום לא היה לה טיפול שמצליח להאט או לעצור את קצב ההתקדמות שלה".
אף שלא מדובר במחלה שכיחה, היא פוגעת בכ-100 אלף אמריקנים ובכ-10,000-6,000 בריטים, ועוד עשרות אלפי נשאים נמצאים בסיכון. כאשר אחד ההורים נושא את הגן הפגום, לילדיו קיים סיכוי של 50% לרשת אותו.
ד"ר יהונתן ריינרצילום: רמי זרנגר לדברי ד"ר ריינר, מי שנושא את המוטציה צפוי לפתח במהלך חייו תסמינים, שלרוב מתחילים בגילי 40-30. "הם כוללים שינויים התנהגותיים, פסיכיאטריים וקוגניטיביים - ירידה בזיכרון, שינויי אופי ומצב רוח, כעס, דיכאון - וביטויים נוירולוגיים של תנועות בלתי רצוניות (כוריאה). אלה תנועות לא פוסקות, כמעט 'ריקודיות', שיכולות לערב את הגפיים, הגב, הצוואר והפנים, ומשפיעות מאוד על איכות החיים. בהמשך עלולים להתפתח גם דמנציה ושיתוק, והמחלה מסתיימת לבסוף במוות. תוחלת החיים מרגע הופעת התסמינים עומדת לרוב על כ-15 שנה בלבד, מה שהופך את הפרוגנוזה לעגומה במיוחד".
הייחוד במחלה טמון בכך שידוע בדיוק מה גורם לה: "מדובר במוטציה גנטית שגורמת לשכפול של שלושה בסיסים ב-DNA", מסביר ד"ר ריינר. "התוצאה היא ייצור לא תקין של חלבון בשם הנטינגטין, שהצטברותו במוח מובילה למחלה. לכאורה זה פותח פתח לפתרונות, אבל עד כה כל ניסיונות ההתערבות שנועדו לשנות את הריצוף הגנטי או למנוע את יצירת החלבון - כשלו".
טיפול חדש שמוחדר למוח בניתוח מורכב
ד"ר ריינר מדגיש את רמת המורכבות של הטיפול החדשני: "מדובר בטיפול גנטי חד-פעמי, שמוחדר ישירות למוח בניתוח מורכב. במהלך ההליך מחדירים וקטור (נשא ביולוגי) של נגיף לא מדבק, שבתוכו מקטע גנטי מסוג microRNA. הוא נועד לשבש את הייצור של החלבון הפגום. זה טיפול ייחודי, שכן מדובר בפרוצדורה אחת לכל החיים".
לדבריו, המחקר עדיין נמצא בשלב מוקדם – פאזה ראשונה ושנייה – ומטרתו לבחון את הבטיחות וההיתכנות של הטיפול, בהשתתפות 29 מטופלים בלבד. "חלקם קיבלו מינון נמוך, חלק מינון גבוה, ואחרים שימשו כקבוצת ביקורת", הוא מסביר. "כבר כעת התוצאות הראשוניות מעודדות מאוד: נצפה שיפור תפקודי במדדים שונים וירידה מובהקת בסמן ביולוגי של נזק מוחי, שנבדק בדגימות לאורך כשנתיים. בנוסף, שלוש שנים לאחר ההליך נמצא כי בקרב מקבלי המינון הגבוה חלה האטה של כ-75% בקצב התקדמות המחלה בהשוואה לקבוצת החולים שלא קיבלה את הטיפול".
"טיפול לאחת המחלות הנוראות בעולם"
פרופ' שרה טבריזי, מנהלת מרכז הנטינגטון ב-UCL ומי שעמדה בראש הניסוי, אמרה ל"גרדיאן": "עכשיו יש לנו טיפול לאחת המחלות הנוראות בעולם. זו פריצת דרך ענקית. אני ממש מאושרת". ול-Live Science הסבירה: "הנתונים האלה הם העדות המשכנעת ביותר עד כה לכך שאפשר לשנות את מהלך המחלה. עבור המטופלים, לטיפול הזה יש פוטנציאל לשמר תפקוד יומיומי, להשאיר אותם בעבודה זמן רב יותר, ולהאט באופן משמעותי את ההידרדרות".
המשמעות של הטיפול החדש היא עצומה: במקום הידרדרות של שנה, התהליך מתפרש על פני כארבע שנים. ב-BBC דווח כי אחד המטופלים, שהיה אמור להזדקק לכיסא גלגלים, עדיין הולך בכוחות עצמו.
2 צפייה בגלריה
בשלבים מתקדמים של מחלת הנטינגטון עלולים להתפתח גם דמנציה ושיתוק, והמחלה מסתיימת לבסוף במוות
(צילום: shutterstock)
ג'ק מיי-דייוויס, צעיר בריטי בן 30 שנושא את הגן ל-Huntington's, סיפר ל-BBC: "זה היה נורא לראות את ההידרדרות של אבא שלי, שחלה ונפטר בגיל 54. תמיד ידעתי שאותו גורל מחכה גם לי – עד היום. הפריצה הזו פשוט מדהימה. היא גורמת לי לחשוב שהחיים שלי יכולים להיות הרבה יותר ארוכים".
תוצאות ומדדים ביולוגיים
מעבר לשיפור הקליני, בדיקות נוזל השדרה של המטופלים הראו ירידה ברמות NfL – סמן מובהק לנזק נוירונלי. אצל חולים ללא טיפול, רמות החלבון הזה אמורות לעלות בכ-20%-30% לאורך שלוש שנים, אך בקבוצת המינון הגבוה נצפתה ירידה. החוקרים הדגישו כי תופעות הלוואי היו בעיקר תוצאה של ההליך הניתוחי עצמו – דלקות מקומיות שגרמו לכאבי ראש ובלבול – וכולן טופלו או חלפו מעצמן.
הממצאים טרם פורסמו בכתב עת מדעי ועומדים לעבור ביקורת עמיתים. חברת uniQure הודיעה כי תגיש בקשה לאישור ה-FDA ברבעון הראשון של 2026, עם כוונה להשיק את התרופה בארה"ב עוד באותה שנה. לאחר מכן צפויות פניות לרשויות בבריטניה ובאירופה.
הטיפול צפוי להיות יקר מאוד, שכן הוא דורש ניתוח מורכב וחד-פעמי. פרופ' ויילד אמר ל-BBC: "אין ספק שזה יהיה יקר, אבל מדובר בטיפול לכל החיים. תאי המוח אינם מתחדשים, ולכן תיאורטית זו הזרקה אחת לכל החיים". לדברי פרופ' טבריזי, זהו רק צעד ראשון: היא כבר מתכננת ניסוי מניעתי בקרב צעירים נשאים ללא תסמינים ("שלב אפס") כדי לבדוק האם ניתן לדחות או למנוע לחלוטין את הופעת המחלה.
ד"ר ריינר סיכם: "זו בהחלט בשורה חשובה. זו הפעם הראשונה שיש עדות לכך שטיפול גנטי עשוי לשנות את מהלך מחלת ההנטינגטון. אמנם הדרך עוד ארוכה, אבל יש כאן פוטנציאל אדיר ותקווה חדשה עבור החולים במחלה קשה ונוראית".
