ד"ר סטייסי נורטון הייתה בת שבע כשאמה מתה מסרטן המעי הגס - אחת מכמה בני משפחה שלקו בגידולים אגרסיביים בגיל צעיר באופן חריג. עשרות שנים לאחר מכן, ד"ר נורטון הפשילה שרוול כדי לקחת חלק בניסוי לחיסון חדש, שעשוי להגן עליה ועל ילדיה מפני סרטן.
הרופאה מיוסטון היא אחת מכמיליון אמריקנים שמאובחנים עם תסמונת לינץ' - פגם גנטי מורש מהורה, שמעמיד את הנשאים בסיכון גבוה במיוחד לסרטן המעי הגס, וחושף אותם ביתר גם לכמה סוגי סרטן נוספים. נשאי התסמונת נדרשים לרוב לעבור קולונוסקופיה מדי שנה - בתדירות גבוהה בהרבה מהמקובל - כדי לאתר ולהסיר פוליפים טרום-סרטניים.
גלריה
"זה נותן תקווה". ד"ר סטייסי נורטון מטקסס מקבלת חיסון ניסיוני נגד סרטן
(צילום: צילום: Dr. Stacy Norton via AP)
כעת מנסים מדענים ללכת צעד נוסף קדימה: לפתח חיסונים שילמדו את מערכת החיסון להקדים ולעצור את התפתחות הגידול, עוד לפני שהוא נוצר. שלושה חיסונים ניסיוניים לתסמונת לינץ' נמצאים כיום בפיתוח, שניים מהם כבר בשלבי ניסוי קליני מוקדם בארצות הברית, והשלישי יוצא לדרך בבריטניה.
החיסון שבו השתתפה נורטון נחשב מבטיח דיו, כך שד"ר אדוארדו וילאר-סנצ'ז מהמרכז הרפואי אם-די אנדרסון (MD Anderson), שהוביל את המחקר שפורסם לפני כחצי שנה, מעריך שמחקר גדול יותר ייצא לדרך בתחילת השנה הבאה. "זה נותן לי תקווה", אומרת נורטון, בת 59, מבית החולים יוסטון מת'ודיסט וילוברוק. היא כבר שרדה סוג אחר של סרטן שנגרם מהתסמונת, ולה שני ילדים בשנות ה-20 לחייהם שירשו את המוטציה שלה. אם החיסון יוכיח את עצמו, לדבריה, "אולי הם לא יצטרכו לעבור קולונוסקופיה כל שנה במשך שארית חייהם".
מה גורם לתסמונת לינץ'?
לכל אדם יש גנים לתיקון אי-התאמות ב-DNA - מעין מנגנון בדיקת איות שמתקן טעויות שמתרחשות בעת התחלקות התאים. אצל נשאי תסמונת לינץ', אחד מהגנים הללו אינו מתפקד כראוי, כך שקשה יותר לגוף לעצור הצטברות של פגמים העלולה להוביל לגידולים, לעיתים קרובות עוד לפני גיל 50.
סרטן המעי הגס הוא התוצאה השכיחה ביותר. הסיכון של אדם ממוצע לחלות בו במהלך חייו עומד על 5%, אך אצל נשאי תסמונת לינץ' הוא יכול להגיע עד ל-80%, בהתאם לגן הפגום שירשו, מסביר וילאר-סנצ'ז. סיכון גבוה נוסף קיים לסרטן רירית הרחם. נשאי התסמונת נמצאים בסיכון מוגבר גם לסוגי סרטן נוספים, בהם סרטן הלבלב, הקיבה, השחלות וסוגים מסוימים של סרטן העור - וכן לסוג של גידול מוחי שממנו מתה אחותה של ד"ר נורטון בגיל 25.
נורטון ידעה שכמה מקרובי משפחתה לקו גם הם בסרטן המעי הגס, אך רק בשנות ה-40 לחייה אישרה בדיקה גנטית שהיא אכן נשאית תסמונת לינץ'. היא עברה מקולונוסקופיה מדי כמה שנים לבדיקה שנתית. כמומחית ברפואת נשים ומיילדות, שמכירה גם את הסיכונים הנוספים הכרוכים בתסמונת, בחרה נורטון לעבור גם כריתת רחם מונעת - ובניתוח התגלה בגופה סרטן בשלב מוקדם.
כיום קיימים שני חיסונים שמונעים סרטן - נגד הפטיטיס B ונגד נגיף הפפילומה (HPV). הם פועלים באמצעות חסימת הזיהום הנגיפי שגורם לגידולים. אולם פיתוח חיסון למניעת סרטן שמקורו גנטי מורכב הרבה יותר מהתרעה לגוף מפני פולש חיצוני כמו נגיף. הגידולים שנגרמים מתסמונת לינץ' "נוטים לצבור מאות מוטציות, שיוצרות חלבונים חדשים שאינם מיוצרים על ידי התאים הרגילים שלנו", מסביר וילאר-סנצ'ז, "אפשר לאמן את מערכת החיסון לזהות את החלבונים האלה".
במחקר ראשוני השתתפו נורטון ו-44 נשאי תסמונת לינץ' נוספים בניסוי לחיסון שפיתחה חברת הביוטק השווייצרית נוסקום, המלמד את מערכת החיסון לזהות 209 מהחריגות האופייניות לגידולים הטרום-סרטניים הנגרמים מהתסמונת. החיסון עורר הפעלה של תאי T המחסלים גידולים, ושנה לאחר מכן הראו בדיקות קולונוסקופיה ירידה במספר הנגעים הטרום-סרטניים, ללא פוליפים מתקדמים כלל - כך דיווח צוות אם-די אנדרסון בכתב העת Nature Medicine.
"האם נוכל לגרות עוד יותר את מערכת החיסון" כדי להתמודד עם קצב היווצרות הגידולים שמעודדת תסמונת לינץ', שואל ד"ר ג'ון מרשל, אונקולוג מאוניברסיטת ג'ורג'טאון ויועץ לברית למלחמה בסרטן המעי הגס, שלא היה מעורב במחקר. "המאמר הראשוני הזה מרמז שכן, אולי נוכל".
האם החיסון הניסיוני יגן מפני סרטן המעי הגס? אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לראשונה מאז שנת 2014, בדיקות הקולונוסקופיה של נורטון, שנה ושנתיים לאחר קבלת החיסון, לא הראו כלל פוליפים. היא גם חלק מקבוצת משתתפים שקיבלה מנת חיזוק שנה לאחר מכן, ותוצאות נוספות על כך צפויות להתפרסם בסתיו הקרוב.
חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד מתחילים בימים אלה ניסוי ראשוני בגישה דומה למניעת גידולים הנגרמים מתסמונת לינץ', בחיסון שפיתחה חברת מודרנה, שבסיסה במסצ'וסטס, באמצעות טכנולוגיית ה-mRNA שעליה מבוסס גם חיסון הקורונה שלה. מדענים ממתינים כעת גם לתוצאות של מחקר גדול מעט יותר, המשווה בין חיסון Tri-Ad5 של חברת אימיוניטיביו הקליפורנית, המסמן סמנים סרטניים שונים, לבין קבוצת ביקורת שקיבלה פלצבו.
התוצאות הראשוניות מעודדות
ד"ר גלי פרל, מנהלת היחידה לאשפוז יום אונקולוגי במרכז דוידוף לטיפול וחקר הסרטן בבילינסון, אומרת כי "מדובר בהתפתחות מרתקת בתחום מניעת הסרטן. במקום להסתפק במעקב שמטרתו לזהות ולהסיר נגעים טרום-סרטניים, החוקרים מנסים להקדים שלב וללמד את מערכת החיסון לזהות ולתקוף תאים הנושאים שינויים אופייניים לתהליך הסרטני, עוד לפני שמתפתח גידול".
עם זאת, ד"ר פרל קוראת לזהירות בניתוח הממצאים. "המחקר הנוכחי עדיין קטן, ונועד בראש ובראשונה לבחון את בטיחות החיסון ואת יכולתו לעורר תגובה חיסונית. לכן מוקדם לקבוע שהחיסון אכן מונע סרטן", היא מסבירה. "עם זאת, התוצאות הראשוניות מעודדות: המשתתפים פיתחו תגובה של תאי T נגד מטרות הקשורות לגידולים האופייניים לתסמונת לינץ', ובמעקב נצפו גם סימנים ראשוניים שעשויים להעיד על הפחתה בהתפתחות נגעים טרום-סרטניים".
ד"ר גלי פרלצילום: שלומי יוסף"השלב החשוב הבא הוא לבחון את הגישה במחקרים גדולים ומבוקרים יותר, כדי לקבוע אם התגובה החיסונית אכן מתורגמת להפחתה משמעותית בהתפתחות נגעים טרום-סרטניים, ובעיקר להפחתת הסיכון לסרטן. יהיה צורך גם להבין כמה זמן נמשכת ההגנה החיסונית, מהו משטר החיסון האופטימלי, ומי מבין נשאי תסמונת לינץ' צפוי להפיק ממנו את התועלת הגדולה ביותר", מוסיפה ד"ר פרל.
ד"ר גלי פרל: "התוצאות הראשוניות מעודדות: המשתתפים פיתחו תגובה של תאי T נגד מטרות הקשורות לגידולים האופייניים לתסמונת לינץ', ובמעקב נצפו גם סימנים ראשוניים שעשויים להעיד על הפחתה בהתפתחות נגעים טרום-סרטניים"
"עבור נשאי תסמונת לינץ' מדובר בכיוון מחקרי משמעותי במיוחד. כיום המעקב וההתערבויות המניעתיות ממלאים תפקיד מרכזי בניהול הסיכון שלהם. אם בעתיד יוכח שחיסון כזה אכן מפחית את הסיכון להתפתחות סרטן, הוא עשוי להוסיף שכבת הגנה חדשה לצד המעקב הקיים, ואולי לשנות בעתיד את הדרך שבה אנחנו חושבים על מניעת סרטן באוכלוסיות בעלות סיכון גנטי גבוה".
יותר מקרי סרטן המעי הגס בקרב צעירים
מדי שנה מאובחנים בארצות הברית כ-158 אלף אנשים עם סרטן המעי הגס, רובם מעל גיל 50. מספר המקרים בקרב מבוגרים צעירים נמצא במגמת עלייה, אף שהסיבה לכך אינה ברורה. תסמונת לינץ' פוגעת בכ-1 מכל 279 בני אדם, ולמרות שרוב הנשאים אינם מודעים לכך, יותר ויותר אנשים מגלים שהם סובלים מהפגם הגנטי, ככל שבדיקות גנטיות נשקלות בתדירות גבוהה יותר עבור מי שבמשפחתם מקרי סרטן הקשורים לתסמונת, או מי שחלה בגידולים מסוימים בגיל צעיר. בדיקה כזו יכולה להצביע גם על כך שקרובי משפחה נוספים נמצאים בסיכון.
ההנחיות בארצות הברית קובעות שעבור אדם ממוצע, בדיקות סקר תקופתיות לסרטן המעי הגס - קולונוסקופיה או בדיקות אחרות - צריכות להתחיל בגיל 45. עם זאת, בכל גיל מומלץ לפנות לבדיקה במקרה של תסמינים כמו דם בצואה או דימום רקטלי, שינויים בהרגלי היציאות כמו שלשולים או עצירות שנמשכת מעבר לכמה ימים, ירידה לא מוסברת במשקל, וכן התכווצויות או כאבי בטן.
