בשיתוף בית החולים השיקומי מדיקל קר
מדיקל קר - ראובן ועידית
(צילום: ירון שרון, מפיקה: עמית ברקוביץ, כתבת: שי בן יעקב)
"אני חרדי ציוני, עולה חדש מצרפת. כשקיבלתי אזרחות שיגעתי אותם עד שגייסו אותי, כי אני מאמין שחלק מהחובה שלי כאזרח ישראל היא להיות חלק מההגנה על הבית", מספר על עצמו ראובן ברששת, נשוי ואב לארבעה. "ב-7 באוקטובר הייתי אצל המשפחה שלי בירושלים, וכשהבנתי מה קורה, החלטתי שאני חייב להיות שם. התנדבתי למילואים לתפקיד לוגיסטי – שכלל לארגן ולסדר את התחמושת ללוחמים, ולוודא שהיא מגיעה בזמן", הוא אומר. "זה תפקיד שדורש המון תעצומות גוף ונפש, להרים משקלים מטורפים יום-יום". ברששת מספר על פציעה שחווה בעקבות התפקיד. "אובחנתי עם פציעת מאמץ. קרעים בגיד, לחץ על העצב. איבדתי תחושה באצבע ובאגודל. קיבלתי סטרואידים והמשכתי לשרת, עד שכבר לא יכולתי להזיז את היד - קרסתי לגמרי, והייתי צריך להפסיק את השירות".
כשברששת השתחרר, גילה שהחזרה לשגרה מאתגרת במיוחד. "כשהסתיימו המילואים חשבתי שהכל בסדר ואני אוכל לחזור לחיים הרגילים. תוך זמן קצר הבנתי שלא. צפירה בכביש, הערה קטנה בעבודה – הוציאו אותי מהכלים. לא הבנתי איך אנשים יכולים לשמוח, לחיות, לצחוק, בזמן שבמלחמה חיילים עדיין נופלים. הרגשתי שעזבתי את האחים שלי מאחור, בלי תחמושת. שהם נופלים בגללי. לא הרגשתי ראוי להמשיך לחיות כמו כל אחד אחר".
3 צפייה בגלריה
"לא הבנתי איך אנשים יכולים לשמוח, לחיות, לצחוק, בזמן שבמלחמה חיילים עדיין נופלים", ראובן ברששת
(מתוך הכתבה)
בדומה לברששת, גם עידית רייכמן, מורה לחינוך מיוחד ואם יחידנית לשלושה, התנדבה לשירות מילואים לאחר ה-7 באוקטובר. "באותה שבת קרה לי נס, שלושה דורות מהמשפחה שלי ניצלו בקיבוץ עלומים", היא מספרת. "שם בשלה ההחלטה לחפש דרך להתנדב. הגעתי לחטיבת הניוד, שמשנעת חיילים אל שטחי האש בעזה, לבנון וסוריה. עברתי הכשרה של נהיגה מבצעית, עשיתי קו בעוטף עזה וגם ניידתי את כוחות פיקוד העורף במהלך מבצע 'עם כלביא'".
שניהם הגיעו לסדנת "להתחיל מחדש" של קבוצת "מדיקל קר", שמטרתה לסייע למשרתי המילואים לעבד את החוויות מהשירות ולחזור לשגרה באופן מיטבי. "חברה בפלוגה עברה את הסדנה ועודדה אותי ללכת", אומרת רייכמן. "היא חד הורית כמוני - זו צורת חיים מאתגרת. מבחינתי שירות המילואים סימל חזרה למי שהייתי לפני שהכל התחיל להשתבש. אבל אחרי חודשיים אינטנסיביים ברפיח, אבי אושפז ונפטר. הרגשתי שאני ממשיכה לתפקד אבל זו לא אני. אני ממש שמחה שהגעתי לסדנה. אם חשבתי שאני לא לוחמת, ולכן אולי מגיע למישהו אחר, אז אחרי מעט מאוד זמן בסדנה, התברר לי שטוב מאוד שבאתי".
"פתאום אני מרגיש שלא כואב לי"
ברששת משתף ביום אחד בסדנה ששינה את חייו. "עברנו טיפול קבוצתי בריברסינג. כולנו ביחד, ישבנו עם כיסוי עיניים ומוזיקה ברקע, והמטפל זרק משפטים לאוויר. הוא אמר 'תביאו את האנשים שנפלו במלחמה ואתם מאשימים את עצמכם'. היו דמויות שהייתי מחובר אליהן בגלל הדרך בה פעלו - ענר שפירא ז"ל מהמיגונית, בן שמעוני ז"ל שנכנס ויצא מהנובה, אליה הלל ז"ל, שנפצע, השתקם וחזר ללחימה. כולם הגיעו אליי בדמיון. עם הילה על הראש, חיוך, וברקע כל הנופלים. ראיתי את ענר שפירא ז"ל מסתכל עליי ואומר: 'ראובן, עשית מעל ומעבר. אתה משוחרר. תתחיל לחיות'. בכיתי את הנשמה ושחררתי. כשהסתיים הטיפול, ניסיתי לקום מהרצפה בתמיכה של יד שמאל, היד הפצועה, ופתאום אני מרגיש שלא כואב לי", הוא מספר בהתרגשות. "הידיים שהרימו את התחמושת, וההאשמה העצמית - שחררתי אותן. אז גם הכאב נעלם עם זה. עד היום אני חי ככה, משוחרר לגמרי. הפיזיותרפיסטית שלי אמרה לי אחרי חצי שנה של טיפולים, שהכאב הוא לא רק פיזי, כנראה משהו מעבר לזה. לא הבנתי אותה. רק אחרי הסדנה הבנתי בדיוק למה היא התכוונה".
גם רייכמן מספרת כי החוויה בסדנה הייתה משמעותית מאוד עבורה: "מסתבר שיש עומקים שלא הגעתי אליהם ולא הייתי מגיעה אליהם בלי הסדנה הזאת. אני מרגישה שיצאתי מפה עם עוד ריאה, ויש לי עוד אוויר לנשום בתוך חוסר האוויר הזה שאנחנו חיים בו. זו הייתה ההזדמנות הראשונה שלי בחיים לצלול לכל מה שהזנחתי. אפשר לומר שאת נכנסת בן אדם אחד ואת יוצאת בן אדם אחר. מצאתי את הכוחות שלי מחדש, אני עושה שיעורי בית ומתרגלת כל יום מדיטציות ומנטרות ויש בי הרבה יותר יציבות. סיימתי את הסדנה רגע לפני שהתחיל הסבב של 'שאגת הארי' והקפיצו אותי שוב, וזה ממש הציל אותי".
3 צפייה בגלריה
"סיימתי את הסדנה רגע לפני שהתחיל הסבב של 'שאגת הארי' והקפיצו אותי שוב, וזה ממש הציל אותי", עידית רייכמן
(מתוך הכתבה)
לפרטים על סדנת "להתחיל מחדש" של קבוצת מדיקל קר לחצו כאן
"ריפוי מצריך להיות מוכן להרגיש כאב"
"בקבוצת מדיקל קר אנחנו מבינים שאי אפשר לרפא בן אדם רק דרך הגוף, צריך לעבור גם דרך הנפש – לראות מה יושב מתחת לפגיעה", מסבירה מיכל שרגא סלונים, סמנכ"לית אינטגרטיבית במדיקל קר ומנהלת תוכניות למניעת פוסט טראומה בלוחמים. "יש שם לפעמים נושאים עמוקים מאוד כמו טראומות ילדות, וגם שאלות של רוח – מי אני עכשיו, מה המשמעות החדשה של החיים שלי. כשבן אדם חווה טראומה, יש זיכרון שממש נמצא בתאים בגוף, וצריך לשחרר משם. לחיילים שלנו, ובכלל לאנשים שחוו טראומה, צריך להחזיר את התקווה והאמונה. להראות להם איך לקחת את מה שקרה להם, ולא להפוך להיות פחות ממה שהם היו לפני שזה קרה, אלא יותר. אנשים שעברו טראומה מסתובבים מנותקים. ואנחנו בעצם רוצים להוציא את כל הסחות הדעת ולחבר את האדם לעצמו, כי ריפוי כרוך בלהיות מוכן להרגיש את הכאב, האובדן, הייאוש, כל הדברים שהם נמנעו מלהרגיש, ובגללם היו מנותקים רגשית", ממשיכה שרגא סלונים.
"עד היום עברו אצלנו בסדנה 1,200 חיילים וחיילות שפגשו את הטראומה והגיעו אלינו כדי למנוע פוסט-טראומה, שהטראומה שלהם חס וחלילה לא תהפוך להיות חלק ממערכת ההפעלה שלהם בחיים", היא מסבירה. "אחד מהדברים שאנחנו שומעים בלי סוף, הוא שמאוד קשה לעבור מהמלחמה, ממקום שבו הייתה לי תחושת משמעות מאוד חזקה, לשגרה. המעברים הם המקום שבהם הטראומה באה לידי ביטוי בצורה הכי חזקה. הסדנה נותנת כלים מעשיים – טיפולים רגשיים, דמיון מודרך, טכניקות נשימה, שינוי תפיסה עצמית. הכלים האלה מאפשרים להם לעשות את המעברים בצורה יותר חלקה ומיטבית. הפידבק הכי גדול שאנחנו מקבלים זה 'תודה שהחזרתם אותי לעצמי ולמשפחה שלי'".
3 צפייה בגלריה
"הפידבק הכי גדול שאנחנו מקבלים זה 'תודה שהחזרתם אותי לעצמי ולמשפחה שלי'", מיכל שרגא סלונים
(מתוך הכתבה)
לפרטים על סדנת "להתחיל מחדש" של קבוצת מדיקל קר לחצו כאן
"זה יותר קשה וארוך מכל מלחמה אחרת"
"מי שהקריב כל כך הרבה בשביל המדינה צריך לקבל את הכלים לחזור לעצמו, לחיים שלו, ולחיות אותם במלוא העוצמה והתשוקה", מצהירה שרגא סלונים. "למה מגיע להם לחיות עם עיניים כבויות ב-20 שנה הקרובות? אני רוצה למנוע כאן דור שני לשואה - אנשים שגדלו אצל הורים מנותקים רגשית כי לא הייתה מודעות לחשיבות הטיפול בנפש. אם לא נעזור לאנשים, הילדים שלהם ישלמו את המחיר. זה מה שנותן לי את הכוח כל שבוע להתחיל סדנה עם עוד 20 או 40 חיילים חדשים. לתת להם את כל הידע שלנו ולראות איך הסדנה הזו משנה להם את החיים".
ברששת פונה לכל חייל שעוד לא פנה לטיפול משמעותי, ואומר: "אחי, אתה קודם כל גיבור ישראל. מותר לך גם להרגיש לא טוב. עברת דברים מטורפים ב-3 שנים של מלחמה, זה יותר קשה וארוך מכל מלחמה אחרת. מגיע לך גם לטפל בעצמך ולחזור לחיות. תעשה את זה, זו מתנה. והסדנה הזאת נותנת לך את הכלים לחזור לעצמך".
"כל אחד יודע בדיוק מי הוא היה לפני המלחמה, ואם הוא מזהה את עצמו מאז", מוסיפה רייכמן. "אנחנו מדחיקים, גם גברים וגם נשים, גם בעורף וגם בחזית, אבל להדחקה יש מחיר מאוד גבוה. בשביל לצמצם את הנזקים שלנו בעתיד, חשוב מאוד ללכת ולטפל בעצמנו. אני ממש מפצירה בכל מי שיכול, להגיע לסדנה. מדברים על הצלת נפשות כל הזמן - תציל את הנפש שלך".
בשיתוף בית החולים השיקומי מדיקל קר
