בשיתוף נובו נורדיסק
בנובמבר מתקיים יום המודעות הבינלאומי לסוכרת, והנתונים בישראל מדאיגים: לפי דו"ח המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות לשנת 2023, כ-696,121 חולי סוכרת מגיל שנתיים ומעלה רשומים ברישום הלאומי, המהווים 7.4% מכלל האוכלוסייה. אך הנתון המדאיג ביותר הוא שכ-28% מחולי הסוכרת בישראל כלל אינם מאובחנים - כלומר, מאות אלפי ישראלים חיים עם המחלה מבלי לדעת על כך.
סוכרת היא מחלה כרונית המאופיינת ברמות סוכר גבוהות בדם, והיא גורם התמותה הרביעי בישראל. המחלה אינה רק בעיה רפואית אישית - היא גם נטל כלכלי כבד על מערכת הבריאות. לפי הערכות, העלות הכלכלית של סוכרת והשמנה בישראל מסתכמת במיליארדי שקלים מדי שנה, הכוללים את עלויות הטיפול הישיר והנזק הכלכלי העקיף. ישראל מחזיקה במקום הראשון בקרב מדינות ה- OECDבשיעור קטיעות רגליים כתוצאה מסוכרת - נתון המעיד על חומרת הסיבוכים כאשר המחלה אינה מטופלת כראוי.
מחלה שהפכה למגיפה
פרופ' אביבית כהן באדיבות המצולמתפרופ' אביבית כהן, מנהלת מחלקה פנימית א' בהדסה עין כרם ויו"ר המועצה הלאומית לסוכרת והשמנה, מסבירה את
המנגנון שמאחורי המחלה. "סוכרת היא מצב מטבולי שבו רמת הסוכר בדם גבוהה. הסוכרת השכיחה ביותר היא סוכרת מסוג 2, שבה תאי הגוף זקוקים לרמות גבוהות יותר של אינסולין כדי להוריד את רמת הסוכר. סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית של תאים בלבלב המייצרים אינסולין, וכתוצאה מכך אין הפרשת אינסולין ומתפתחת היפרגליקמיה. אדם יאובחן עם סוכרת כאשר ההמוגלובין מסוכרר שלו יהיה HbA1c>6.5% או כאשר רמת סוכר בדם בצום >126 מ״ג/ד״ל".
ד"ר ליאת ברזילי, מומחית לטיפול בסוכרת מהמרכז הרפואי מאיר, מצביעה על הקשר ההדוק בין אורח החיים המודרני לבין התפשטות המחלה.
"סוכרת מסוג 2 היא מחלה של העולם המערבי", היא מדגישה. "היא קשורה למזון מעובד ולתזונה לא מאוזנת, להשמנת יתר שגורמת לעמידות לאינסולין. אם נסתכל על אורח החיים שלנו, ברור למה המחלה הפכה למגיפה. השכיחות של סוכרת עלתה באופן דרמטי משנות השבעים של המאה הקודמת, שבהן לא הייתה תרבות השפע שיש לנו היום".
הנתונים מצביעים על פערים משמעותיים בין קבוצות האוכלוסייה השונות. שיעור החולים באוכלוסייה הערבית והבדואית גבוה מזה שבאוכלוסייה היהודית, כאשר מגיל 65 ומעלה, כמעט מחצית מהבדואים והערבים חולים בסוכרת. בנוסף, יש קשר ישיר בין מעמד סוציו-אקונומי נמוך לבין שיעורי תחלואה גבוהים יותר. לפי נתוני משרד הבריאות לשנת 2023, כ-20.6% מחולי הסוכרת בני 25 ומעלה סובלים מתפקוד כלייתי ירוד - סיבוך חמור שאפשר היה למנוע באבחון וטיפול מוקדמים.
הסיכון האמיתי והחשיבות של גילוי מוקדם
ד"ר ליאת ברזילי באדיבות המצולמת"במשך שנים אני רואה את התוצאות הקשות של אבחון מאוחר", מספרת ד"ר ברזילי. "הייתה לי מטופלת שהייתה לא מאוזנת במשך 20 שנה. בגיל 62, במקום ליהנות מהפנסיה, להיות עם הנכדים - היא איבדה את הראייה. לעיתים קרובות מדי, אנשים מגיעים לבדיקה רק אחרי שכבר התפתחו סיבוכים חמורים".
פרופ' כהן מדגישה את המשמעות של זיהוי המחלה בשלבים המוקדמים. "סוכרת היא מחלה אסימפטומטית בשלבים הראשונים. שינויים קטנים באורחות חיים לפעמים יכולים לעשות שינוי משמעותי בתחילת המחלה. חיוני לדעת איפה אתה עומד, כי אבחון מאוחר עלול להתרחש כשהמחלה כבר התקדמה והתפתחו סיבוכים".
הבשורה הטובה היא שלא הכול אבוד, גם אם כבר יש אבחנה. בשנים הראשונות של סוכרת מסוג 2, המצב עדיין הפיך במידה מסוימת. עם תמיכה משפחתית ורפואית נכונה וצוות רב מקצועי הכולל רופא, אחות, דיאטנית, עובדת סוציאלית ומטפלים נוספים - אפשר לנסות להחזיר את המצב לקדמותו. אבל השאלה המתבקשת היא: מי בכלל צריך להיבדק?
ד"ר ברזילי מפרטת את קבוצות הסיכון העיקריות: "נשים עם שחלות פוליציסטיות, אנשים עם היסטוריה משפחתית של סוכרת, גיל מתקדם, מוצא אתני מסוים כמו יוצאי אתיופיה או תימן, נשים שסבלו מסוכרת הריון, ובעיקר - אנשים שסובלים מהשמנת יתר או משומן בטני. כל אלה נמצאים בסיכון מוגבר ועליהם לעקוב אחרי המצב שלהם באופן קבוע".
2 צפייה בגלריה
שינויים קטנים באורחות חיים לפעמים יכולים לעשות שינוי משמעותי בתחילת המחלה
(צילום: Shutterstock)
מניעה וטיפול: יש תקווה
"הדרך הכי טובה היא למנוע את התפתחות המחלה מלכתחילה", מדגישה ד"ר ברזילי. "מחקרים רבים מוכיחים שככל שמצליחים לדחות את הופעת הסוכרת, כולל בקרב ילדים ובני נוער, זה יותר טוב. יש פחות סיבוכים ככל ששנות המחלה פחותות". היא ממליצה על גישה מעשית: "אני מאמינה בשינויים קטנים ובמטרות שאפשר להשיג. פעילות גופנית בסיסית - אפילו רק לחנות רחוק מהיעד וללכת ברגל, או לעלות שתי קומות במדרגות במקום במעלית. חשוב למצוא מקורות תמיכה מהמשפחה או מהעבודה, כי קשה להיות במאבק הזה לבד".
אל מול כל האתגרים, יש גם התפתחויות מעודדות. פרופ' כהן מפרטת: "ישראל היא מדינה עם נגישות טובה בסל התרופות לטכנולוגיות חדשות שנכנסו לטיפול בסוכרת. הטיפול בסוכרת מסוג 1 התקדם באופן ניכר לעומת מה שהיה לפני עשור. האפשרות לניטור סוכר רציף משנה את פני המחלה. גם הטיפול בסוכרת מסוג 2 עבר התפתחות משמעותית בעשור האחרון. יש היום אפשרויות טיפוליות מתקדמות שיכולות לסייע באופן משמעותי בהאטת הסיבוכים הלבביים והכלייתיים של המחלה, בשיפור איכות החיים ובירידה במשקל".
במהלך חודש נובמבר, עמותת איל - האגודה הישראלית לסוכרת - מפעילה קמפיין ארצי להעלאת מודעות ולעידוד בדיקות. במסגרת הקמפיין, במשך החודש הקרוב ניידות בחסות נובו נורדיסק יגיעו ל-15 ישובים שונים ברחבי הארץ. מוטי פרלמוטר, מנכ"ל העמותה, מדגיש: "האגודה הישראלית לסוכרת היא היחידה בעולם שמפעילה ניידת לגילוי מוקדם, מתוך 250 אגודות שפועלות ב-180 מדינות. הניידת מגיעה ליישובים שונים בארץ, בפריפריה ובמרכז. מדי שנה נבדקים בניידות מעל 2,000 איש, מתוכם בערך 10% נמצאים עם ערכים סוכרתיים בלי שידעו על המצב שלהם קודם".
הניידת מאוישת באחות שמבצעת בדיקות סוכר בדם ובדיקת לחץ דם. כל מי שנמצא עם ערך מעל 200 מקבל מיד בדיקת המוגלובין מסוכרר ומופנה להמשך טיפול במרפאת סוכרת בקהילה. "גילוי מוקדם, טיפול מתאים ואורח חיים בריא מונעים סיבוכים עתידיים", מסביר פרלמוטר.
לסיום, פרופ' כהן מדגישה את חשיבות ההסתמכות על מידע מקצועי. "צריך לפנות לרופא מטפל ולא להסתמך על מידע לא מבוסס ברשת. חשוב להימנע ממידע מוטעה ולהיעזר באיגודי חולים, בצוותים המטפלים - רופאים, אחיות, דיאטניות. יש צוותים עם ידע והכשרה מקצועית, וכדאי להיעזר בכולם. יש היום טיפול איכותי, נגיש וזמין, אבל החולה צריך להיות מעורב ופעיל בטיפול התרופתי, בשינוי אורחות החיים ובניהול המחלה, כדי שנוכל יחד ליצור שינוי משמעותי ולמנוע סיבוכים".
בשיתוף נובו נורדיסק
פורסם לראשונה: 14:10, 09.11.25
