שריפות הענק המתחוללות בלוס אנג'לס שבקליפורניה ממשיכות לגבות מחיר כבד, עם מניין קורבנות שהגיע ל-24 בני אדם, יותר מ-150 אלף מפונים, הפסקות חשמל נרחבות ונזק עצום - יותר מ-12,300 בתים נחרבו.
השריפות שפרצו באזור שכונת פסיפיק פליסיידס התפשטו במהירות עקב רוחות חזקות ותנאי יובש. העשן הסמיך שהן מפיקות מהווה סכנה חמורה לבריאות הציבור. עשן זה, המכיל חלקיקים זעירים וכימיקלים רעילים, עלול לחדור למערכת הנשימה ואף למחזור הדם, מה שגורם לדלקת, קשיי נשימה והחמרת מחלות כרוניות. קבוצות בסיכון גבוה במיוחד, ובהן חולים במחלות ריאה ולב, קשישים וילדים, מתמודדות עם השפעות חמורות יותר, בעוד שמומחים מזהירים מפני החשיפה וקוראים לנקוט אמצעי זהירות.
שאיפת עשן: סיכון להרעלת פחמן חד-חמצני
ד"ר אסנת שטרייכמן, מנהלת שירות השתלות ריאה במערך הריאות בבית החולים בילינסון, מסבירה כיצד שאיפת עשן משפיעה על מערכת הנשימה בטווח הקצר והארוך. לדבריה, הנזק המיידי נגרם בעיקר מהחשיפה לחומרים רעילים שנפלטים מהעשן. ככל שהאזור סגור יותר ורמת החשיפה לעשן גבוהה יותר, כך עולה פוטנציאל הנזק.

"אחד הסיבוכים המרכזיים הוא הרעלת פחמן חד-חמצני (CO), תוצר של תהליך השריפה, שעלול לשבש את אספקת החמצן התקינה לגוף", מסבירה ד"ר שטרייכמן. "ידועים מקרים שבהם אנשים איבדו את חייהם בשנתם, לא בשל כוויות או שאיפת עשן ישירה, אלא בשל חשיפה לרמות גבוהות של CO הנפלט מתנורי חימום. בנוסף, החום והכימיקלים שבעשן עלולים לגרום לבצקת ולדלקת מקומית בדרכי הנשימה העליונות, מה שמוביל לעיתים קרובות לפגיעה בנתיבי האוויר ולסיכון נוסף למערכת הנשימה".
היא מסבירה כי הערכה ראשונית של מטופל שנחשף לעשן נעשית בשטח, ומתמקדת בהערכת מצב נתיב האוויר ובדיקת רמת החמצון בגופו. "על סמך ההערכה הראשונית, אנו קובעים את חומרת המצב והצורך בהתערבות מיידית".
לדבריה, יש מקרים שבהם המצב נראה יציב בתחילה, אך עשוי להחמיר בהמשך. "תפקידנו הוא לזהות את המטופלים שנמצאים בסיכון להידרדרות ולפעול למניעת החמרה. לעיתים, מדובר בהחלטות קריטיות כמו ביצוע אינטובציה (הכנסת צינור הנשמה) במטרה לשמור על נתיב האוויר פתוח ולמנוע מצב שבו הוא ייחסם ללא יכולת התערבות בזמן", והיא מוסיפה כי "צוותים רפואיים בשטח, כמו אנשי מד"א, פרמדיקים ואנשי טיפול נמרץ, ממלאים תפקיד מרכזי בזיהוי מוקדם של סיבוכים פוטנציאליים ובהתמודדות עם מצבים מסכני חיים".
ד"ר לירן לוי, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, מתאר מקרים שבהם חשיפה לעשן במקומות סגורים הובילה לירידה בתפקודי הריאה, במיוחד בקרב חיילים בעזה שנפגעו בתוך כלי רכב צבאיים שעלו באש כתוצאה ממטענים או טילים, או אזרחים שבתיהם נשרפו במהלך אירועי 7 באוקטובר.

"פגשנו אנשים שהיו בריאים לחלוטין לפני האירוע, ולאחר חשיפה לעשן פיתחו ירידה משמעותית בתפקוד הריאות", מציין ד"ר לוי. לדבריו, הירידה מתבטאת בעיקר בפגיעה בסיבולת למאמצים: "רובם אינם חשים בכך ביומיום, אך בקרב חיילים קרביים למשל, ניתן להבחין שהם מתעייפים לאחר מספר קילומטרים בלבד של מאמץ פיזי. בדיקות תפקודי ריאה הראו ירידה של עד 30% בתפקוד הריאתי".
ד"ר שטרייכמן מתארת כי הפגיעות ארוכות הטווח כתוצאה מחשיפה לעשן אינן שכיחות, אך ישנם מקרים מתועדים שבהם נפגעות גם רקמות הריאה וגם דרכי הנשימה. פגיעות אלה עלולות להתבטא בירידה כללית בתפקודי הריאה ואף לגרום להפרעות בחמצון, בדומה למקרים שתיאר ד"ר לוי.
"כאשר הפגיעה מתמקדת בדרכי האוויר, ייתכנו תופעות חסימתיות, כמו אסתמה או COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית)" מסבירה ד"ר שטרייכמן. אף שהדבר אינו נפוץ, הסיכון תלוי במידת החשיפה לעשן, משך הזמן שבו שהה האדם באזור החשוף, ובמידת הסגירות של החלל. "ככל שהאזור סגור וקטן יותר, כך הנזק עלול להיות משמעותי יותר בטווח הארוך", היא מציינת.
3 צפייה בגלריה


הפגיעות ארוכות הטווח כתוצאה מחשיפה לעשן אינן שכיחות, אך ישנם מקרים מתועדים שבהם נפגעות גם רקמות הריאה וגם דרכי הנשימה
(צילום: Jae C. Hong / AP)
כדי לאבחן פגיעות כאלה, מומלץ להיוועץ במומחה ריאות ולבצע בדיקות תפקודי ריאה. על סמך תוצאות הבדיקה ניתן לקבוע את הצורך בבירור נוסף, מעקב או טיפול מתאים.
ד"ר שטרייכמן מציינת כי קבוצות האוכלוסייה הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר להיפגע מחשיפה לעשן הן אנשים מבוגרים בגיל 60 ומעלה, ילדים צעירים, ואנשים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות. לדבריה, התסמינים הראשונים שעשויים להעיד על פגיעה כוללים קוצר נשימה, שמיעת סטרידור (צליל המזכיר נביחה, המצביע על היצרות דרכי האוויר העליונות) ולעיתים ניתן לשמוע אותו גם ללא שימוש בסטטוסקופ.
בנוסף, כוויות בפנים, בשפתיים או בתוך הפה, וכן הופעת כיבים ברירית הפה, עשויים להוות סימנים לנזק בדרכי האוויר. כאשר מזוהים נזקים ברקמות הריריות בפה, עולה החשש לפגיעה חמורה יותר בדרכי האוויר העליונות. בטווח הרחוק, אחד התסמינים הבולטים הוא קוצר נשימה בעת מאמץ.
מה לעשות כדי להגן על הנשימה בזמן שריפה?
ד"ר לוי ממליץ על כמה צעדים מיידיים להגנה על הבריאות בזמן שריפות. ההמלצה המרכזית היא להפחית ככל האפשר את החשיפה לעשן. שימוש במסכת N95 נחשב ליעיל ביותר, אך אם מסכה אינה זמינה, ניתן להרטיב בגד או בד במים, להניח אותם על הפנים ולנשום דרכם, פעולה המסייעת בצמצום החשיפה.
ברמה הציבורית, ד"ר לוי מדגיש את חשיבות ניטור רמות החלקיקים באוויר ועדכון הציבור על הסיכונים, במיוחד עבור קבוצות בסיכון. בנוסף, אנשים שנחשפו לעשן בכמות גדולה, בין אם לאורך זמן ממושך או באירוע חד-פעמי ואינטנסיבי, צריכים לפנות לרופא ריאות ולבצע בדיקות תפקודי ריאה כדי לאבחן נזקים פוטנציאליים ולהתאים טיפול במידת הצורך.
בנוגע לסכנות בריאותיות, ד"ר לוי מציין כי ילדים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד, מאחר שהריאות שלהם עדיין בתהליך התפתחות. לכן, גם חשיפה מועטה יחסית לעשן עלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח. עבור נשים בהיריון, החשיפה לעשן מסוכנת מאחר והן נחשבות לקבוצת סיכון המועדת לסיבוכים רפואיים חמורים יותר מאשר אוכלוסייה בריאה כללית.