בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתכנים
לחץ דם גבוה גורם ליותר מקרי מוות מסוכרת ועישון גם יחד, ונחשב לגורם התמותה המוביל בעולם המערבי. המחלה פוגעת בכ-30% מהאוכלוסייה המבוגרת, ובכ-90% מבני ה-80 ומעלה, ומחלות לב ושבץ הם בין סיבוכיה הנפוצים. היא נחשבת לאיום שקט במיוחד: רוב האנשים כלל לא מרגישים אותה עד שמתרחש אירוע חריף. "אפשר להרגיש טוב בזמן שלחץ הדם גבוה", מסביר פרופ' ירון ארבל, קרדיולוג, מצנתר בכיר ומנהל המרכז למחקר קרדיווסקולרי באיכילוב. "את הנתון החריג מגלים רק בבדיקה, בדומה לכולסטרול. לכן, לחץ דם גבוה נקרא 'הרוצח השקט'".
יונתן שטיין, בן 40 מרמת גן, נשוי ואב לשתי בנות, התמודד עם לחץ דם גבוה במשך 15 שנה. "לחיות עם הידיעה שלחץ הדם שלך לא תקין זה כמו לחיות עם פצצה מתקתקת בגוף", הוא מתאר. "אתה חושש משבץ ואירועי לב. סבא שלי נפטר מדום לב בגיל 50 ואבא שלי עבר שני התקפי לב, וזה רק העצים את הפחד".
כשהתרופות לא עוזרות
השלב הראשון בטיפול הוא תמיד שיפור אורח החיים, וכשזה לא מספיק – עוברים לטיפול תרופתי. "ההנחיה היא להקפיד על תזונה בריאה יותר, מבוססת פירות וירקות ופחות בשר, להימנע ממלח ומאלכוהול ולשלב פעילות גופנית ושינה מספקת", מסביר פרופ' ארבל ומוסיף כי "הרבה מטופלים מצליחים להבריא את עצמם בעקבות שינויים כאלה. מבחינת התרופות יש המון סוגים, והיתרון שלהן הוא שהן קיימות כבר הרבה שנים ולכן הן בטוחות, יעילות ובעלות נמוכה". הוא מוסיף כי "כל כדור מוריד בממוצע 5-10 נקודות בלחץ הדם. זה יאזן את רוב האנשים. חשוב לדעת שכל ירידה של 10 נקודות בלחץ הדם, מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב ואירועים מוחיים".
עם זאת, אצל כ-5% מהמטופלים, המצב לא משתפר. "יש מקרים בהם הגוף לא מגיב לתרופות. במקרים אחרים, התרופה גורמת לתופעות לוואי כמו חולשה, סחרחורת או בחילות שיגרמו למטופלים להפסיק עם התרופה", מסביר פרופ' ארבל. אלה חולים עם מחלה "עמידה לטיפול" - שלמרות נטילת שלוש תרופות ויותר, לחץ הדם שלהם נשאר מעל הרף התקין. ״לאותם 5% יש סיכוי גבוה יותר לאירוע לב, שבץ מוחי, דמנציה. וככל שלחץ הדם גבוה יותר, הסיכון עולה בצורה משמעותית, ולכן חשוב מאוד לאזן אותם כדי להוריד את הסיכון".
הפתרון עבור אלו שהטיפול התרופתי או שינוי אורח החיים לא היטיבו את מצבם, הוא הליך חדש הנקרא צנתור דנרבציה כלייתית (Renal Denervation - RDN). "ההליך כולל צנתור לעורקי הכליות, ובמהלכו צורבים באופן סלקטיבי את העצבים שמחברים בין המוח לכליה", מסביר פרופ' ארבל. "הכליה היא האיבר שאחראי על ויסות לחץ הדם בגוף, ואצל אנשים עם לחץ דם גבוה, היא עובדת יותר מידי. הצנתור מוריד את רמת הפעילות שלה. משום שהפגיעה מוגבלת, אין חשש מירידה של לחץ הדם לנתונים נמוכים מדי".
פרופ' ירון ארבלתמונה: באדיבות המצולםהטיפול אושר על ידי ה-FDA, הרשות האירופית לתרופות ומשרד הבריאות הישראלי. פרופ' ארבל מסביר כי מדובר בפרוצדורה פשוטה יחסית: "ההליך כולל הכנסת צינורית של 2 מילימטר לעורק במפשעה, כאשר המטופל מורדם ולא מרגיש דבר. הצינורית הקטנה מגיעה לעורקי הכליה ופולטת גלי רדיו. מדובר בפעולה מאוד ממוקדת שלוקחת כ-40 דקות. בסיום ההליך סוגרים את העורק והמטופל מתעורר ומתאושש במהרה. אצל 80% מהמטופלים הפעולה הייתה יעילה, ורואים ירידה בלחץ הדם".
"לא רציתי להיות תלוי בכדורים כל חיי"
שטיין מספר כי כבר במהלך שירותו הצבאי, נאמר לו במהלך בדיקה שגרתית שלחץ הדם שלו "קצת גבוה" – אבל לא נאמר לו לטפל בכך. רק בגיל 29, כשעמד להתחיל קורס במשטרה, הרופא התעסוקתי הבהיר לו את חומרת המצב לאחר שבדיקת הולטר העידה שבלילה, בזמן מנוחה, לחץ הדם שלו עומד על 170/120. "הוא אמר לי שלחץ הדם שלי בשמיים, שזה ערך מסוכן מאוד".
יונתן שטייןתמונה: באדיבות המצולם"חשוב לציין שבכל התקופה הזאת מעולם לא הייתה לי הרגשה שמשהו לא תקין", הוא מדגיש. "לא סבלתי מחולשה, כאבי ראש, מיחושים או כל סימפטום אחר שמקושר לסובלים מיתר לחץ דם". לאחר שהבין את חומרת המצב, שטיין התחיל טיפול תרופתי, עד שלפני מספר שנים החליט לערוך בירור מקיף. "רציתי למצוא פתרון אחר ולא להיות תלוי בכדורים למשך שארית חיי. כך הגעתי לפרופ' ארבל", הוא מוסיף.
שטיין עבר את הצנתור במרץ 2024, "ההליך עצמו היה מקצועי ומהיר וכמה שעות לאחר מכן כבר יכולתי לקום מהמיטה ולהתנייד באופן עצמאי". כיום, כמעט שנתיים אחרי הטיפול החד-פעמי, הוא מעיד כי "יש הפחתה משמעותית בערכי לחץ הדם. ההליך הצליח ואני מודה על כך. אני חי בתחושה הרבה יותר בריאה, אני מקפיד יותר על ספורט, תזונה מאוזנת, לא צריך ליטול כדורים ופשוט מאושר מההחלטה לבצע את הצנתור".
"הליך שנותן שקט נפשי"
לדברי פרופ' ארבל, "היום, כשאני מדבר עם מי שסובל מיתר לחץ דם, אני מעודד אותו לשקול לעבור את ההליך, אם לחץ הדם שלו לא מאוזן למרות מספר ניסיונות טיפול עם מספר סוגי תרופות. אני ממליץ עליו למטופלים שמקבלים לפחות שלוש תרופות ולחץ הדם שלהם נשאר מעל 140. משום שיש מיליוני אנשים שמקבלים רק תרופה אחת ליתר לחץ דם, לא הגיוני להציע את ההליך לכולם, מאחר שמדובר בפעולה פולשנית ולא זולה, נכון לעכשיו. לכן מצמצמים את ההמלצה לחולים שבאמת קשה להם".
מה היתרונות והחסרונות המרכזיים של ההליך?
"היתרון המרכזי של צנתור דנרבציה כלייתית הוא שמדובר בפעולה מאוד בטוחה - הסיכוי לדימום במפשעה הוא פחות מ-1%, ואין עדות לפגיעה בכליה. מבחינת שיעור ההצלחה, הטיפול מצליח ב-85% מהמטופלים. בעולם נעשו 30 אלף הליכים כאלו והוא מבוצע בארץ מ-2019. זה הליך שנותן שקט נפשי. החיסרון העיקרי, הוא שההליך עדיין לא נמצאת בסל הבריאות ודורשת אישור של ועדת חריגים או ביטוחים פרטיים".
מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי מדטרוניק
