בשיתוף אונקוטסט
"סרטן היא מילה מפחידה אבל המחלה הזו גם יכולה ללמד אותנו כמה דברים על החיים וגם מאפשרת לנו למצוא נקודות של אור", כך מספרת יעל בן ישי (56) שאובחנה בינואר האחרון עם סרטן השד. "ההתמודדות הזו עבורי היא כמו נסיעה ברכבת הרים. יחד עם זאת, תמיד השתדלתי להסתכל קדימה ולהילחם – בעיקר עבור המשפחה שלי", היא מוסיפה.
"הידיעה שהילדים לא יישארו לבד בעולם – הרגיעה אותי"
יעל מתגוררת בגבעתיים ואם יחידנית לשני בנים. "בשביל להרות ולהביא את ילדיי לעולם עברתי המון טיפולי פוריות, הם כל עולמי", היא מעידה, "כשהתברר שהגוש בשד הוא גידול ממאיר, התחושות היו מאד קשות. המחשבות שמתרוצצות בראש לוקחות את זה למקום הכי נוראי שיש. באופן טבעי ישר חשבתי על הילדים שלי – 'מה הם יעשו אחר מותי? מי ידאג להם? אני הרי גם האמא וגם האבא שלהם, איך הם יסתדרו?'", היא נזכרת. "יש לי חברה מדהימה והתקשרתי אליה מייד לאחר שקיבלתי את הבשורה המרה. היא נתנה לי את הבטחתה שהילדים שלי תמיד יהיו מוגנים ולא יהיה שינוי מהותי בחייהם למרות חסרוני". באותו הזמן, עוד לא הבנתי שמדובר בסרטן בשלב מוקדם ושסיכויי ההחלמה הם גבוהים מאוד, אך הידיעה שגם בתרחיש הנורא מכל, ילדיי לא יישארו לבדם בעולם, הרגיעה אותי במעט, והפחיתה את הלחץ שהייתי שרויה בו".
בשל המודעות הגבוהה והקפדה על ביצוע בדיקות סקר, מרבית הנשים שמאובחנות עם סרטן שד מתגלות בשלב מוקדם של המחלה – שלב בו סיכויי ההחלמה גבוהים. לאחר האבחנה הראשונית נערכות בדיקות במטרה לוודא שהמחלה מקומית ולא מפושטת. במסגרת האבחון החולות מסווגות לפי מאפייני הגידול שלהן – מאפיינים בעלי משמעות לסוג הטיפול לו הן תזדקקנה. מרבית החולות מאובחנות עם גידול בעל קולטנים להורמונים ((+ER. למעשה, מדובר בסוג מחלה בה ההורמונים הנשיים שנמצאים בגוף מפעילים את הקולטנים וגורמים לחלוקה והתפשטות של תאי הסרטן.
לרוב, חולות שאובחנו עם סרטן שד בשלב מוקדם עוברות ניתוח להסרת הגידול ולאחריו הן מקבלות טיפול שמטרתו להקטין את הסיכון לחזרת מחלה על מנת לנסות ולהבטיח שכל התאים הסרטניים בגופן, גם המיקרוסקופיים שבהם, יושמדו. הטיפול המניעתי הנהוג לאותה קבוצת חולות הוא טיפול הורמונלי הניתן למשך מספר שנים.
הבדיקה המדויקות ביותר שחוסכת כימותרפיה
עד לפני מספר שנים, מרבית החולות היו עוברות גם טיפולי כימותרפיה שנועדו לוודא שלא נותרו תאים סרטניים ולהקטין את הסיכוי להישנות המחלה בעתיד. אומנם, אצל נשים שהגידול שלהן בעל מאפיינים אגרסיביים, הכימותרפיה עשויה בהחלט להקטין את סיכויי הישנות המחלה, אבל עבור מרבית החולות, טיפול זה מיותר וחסר כל תועלת. למעשה עבור מרבית מהנשים הכימותרפיה שכוללת תופעות לוואי והשפעות ארוכות טווח – פשוט מיותרת.
על מנת להחליט עבור מי מהנשים הכימותרפיה עשויה להיות מצילת חיים ועבור מי היא מיותרת, פותחה בדיקת "אונקוטייפ שד" של חברת אונקוטסט. הבדיקה מדויקת ומתוקפת על ידי עשרות מחקרים מדעיים.
"אחרי האבחנה הראשונית הכירורגית הנפלאה שטיפלה בי הסבירה שיש הרבה מקום לאופטימיות. אובחנתי כחולה בשלב מוקדם עם גידול רגיש להורמונים", מספרת יעל, "הרופאה גם הסבירה לי שהגוש קטנטן ושאין לי מעורבות של הבלוטות. היא העריכה שאזדקק לאחר הניתוח לסדרת הקרנות ונטילת טיפול הורמונלי בכדורים למשך מספר שנים. באותו השלב, אף אחד לא דיבר על כימותרפיה", היא מעידה, "אני זוכרת שלא פחדתי מהטיפול הזה, אך הידיעה שלא אזדקק לעבור אותו הורידה ממני המון לחץ וסייעה לי להגיע ליום הניתוח רגועה".
לאחר הניתוח התברר שהמצב של יעל מורכב יותר ממה שסברו בתחילה. "במהלך הניתוח התברר כי בכל זאת קיימות מספר בלוטות נגועות והרופאים נאלצו להסיר אותם. בשל כך, נאמר לי שלא יהיה מנוס מכימותרפיה", משחזרת יעל, "זו הייתה בשורה מטלטלת, לבטח לאחר שכבר שמחתי שלא אזדקק כלל לטיפולים הרעילים הללו". לדבריה, בעקבות אותם ממצאים היא נאלצה לעבור בדיקת פט סי-טי על מנת לוודא שאין שארית מחלה בגוף.
"ההמתנה לתשובות לקחה כ-10 ימים, אך זה הרגיש לי כמו נצח", נזכרת יעל "אבל הייתי חזקה עבור הילדים שלי. לשמחתי, התשובות היו תקינות והלכתי לפגישה עם אונקולוגית כדי לדון בהמשך הטיפול. באותה תקופה גם הבוסית שלי הפצירה בי לעשות בדיקת אונקוטייפ שד של אונקוטסט כי ייתכן ובזכות הבדיקה הזו לא אזדקק לכימותרפיה". עוד היא מוסיפה: "שמחתי לשמוע שגם הרופאה מעוניינת שנשלח דגימה מהגידול לבדיקה הזו, על מנת להכריע האם אני זקוקה לכימותרפיה או שניתן לוותר על הטיפול הזה".
בדיקת "אונקוטייפ שד" היא בדיקה גנומית פורצת דרך ששינתה את אופן הטיפול במרבית החולות עם סרטן השד שאובחנו בשלבי מחלה מוקדמים. מידת הדיוק של תוצאותיה גובו במחקרי ענק שפורסמו בכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם. הבדיקה נעשית רקמה מהגידול שהוסר בניתוח ותוצאת הבדיקה מגולמת בערך מספרי הנע בין 0 ל- 100. אותו ערך הקרוי גם 'מדד הישנות המחלה' (באנגלית Recurrence Score – RS) והוא מסווג מי מבין החולות תפיק תועלת מתוספת של כימותרפיה לטיפול ההורמונלי שהיא עתידה לקבל ומי מבין החולות נמצאת בסיכון נמוך לחזרת מחלה בעתיד ובסבירות נמוכה תפיק ערך מטיפולי כימותרפיה. תוצאות מעל 25 במדד הישנות המחלה של בדיקת אונקוטייפ שד מצביעות על צורך בכימותרפיה כדי להקטין את סיכויי חזרת המחלה בעתיד.
חיפשתי לקנות פאה ולעשות קעקע לגבות
"במהלך התקופה שהמתנתי לתשובת 'האונקוטייפ שד' כבר הספקתי להיערך לאפשרות שאולי אזדקק לכימותרפיה", מספרת יעל, "לא מתוך מצוקה, אלא יותר מתוך עשייה ורצון להתמודד. ערכתי בירור היכן לעשות פאה וקעקוע לגבות. אני תמיד מסתכלת קדימה ומכוונת מטרה אז התחלתי כבר לתכנן. בתוך תוכי חשבתי שהבדיקה תצביע על כך שאני זקוקה לכימותרפיה אז לכאורה לא הייתה סיבה לא להתחיל ולהיערך".
כשהגיעו התוצאות, יעל שמחה להתבדות. "הבדיקה הזו התבררה עבורי כברכה. התוצאה שלי הייתה 17 ולכן נחסכו ממני טיפולי כימותרפיה. במקרה שלי, לטיפול הזה אין שום ערך. זו הייתה הקלה אדירה", היא נזכרת. "סוגיית הכימותרפיה הייתה הכי מטרידה במהלך הדרך, והרגשתי שבתוך רכבת ההרים המטלטלת הזו אני גם לפעמים ברת מזל", היא מוסיפה, "היה לי ברור שאני איישם את המלצות הבדיקה וכמובן את אאמץ את חוות הדעת של האונקולוגית שסברה שאין צורך בכימותרפיה. זו פשוט בדיקה שמצילה המון אנשים".
בשיתוף אונקוטסט
