מחקר חדש ורחב היקף של מכון המחקר של לאומית שירותי בריאות, שנערך בישראל ובארה"ב, חושף קשר בין שימוש בתרופות מסוימות לבין סיכון מופחת לפתח סכיזופרניה. המחקר נערך בהובלת ד"ר אריאל ישראל, מנהל מכון המחקר של לאומית, ובשיתוף פעולה עם פרופ' שי אשכנזי ופרופ' יבגני מרזון מאוניברסיטת אריאל, ופרופ' אבי וייצמן מאוניברסיטת תל אביב. הממצאים פורסמו לפני כשבוע בכתב העת המדעי Brain, Behavior and Immunity.
סכיזופרניה היא הפרעה נפשית קשה שפוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה הכללית, ומתאפיינת בהזיות, מחשבות שווא וליקויים קוגניטיביים. למרות תורשתיות גבוהה, מתברר יותר ויותר כי גם גורמים סביבתיים - בהם זיהומים, דלקות, תזונה ותפקודי מערכת החיסון - עשויים למלא תפקיד חשוב בהתפתחותה.
"סכיזופרניה היא מחלה קצת עלומה", מסביר ד"ר ישראל ל-ynet. "זו מחלת נפש שאנחנו יודעים שיש לה מרכיבים אורגניים ומנגנונים ביולוגיים, אבל עד היום אותם גורמים נותרו חמקמקים. למעשה, לא ידוע מדוע אצל אנשים מסוימים, בריאים לכאורה, מתפתחת המחלה - לרוב בגיל הבגרות המוקדמת".
המחקר התבסס על ניתוח רשומות רפואיות של עשרות אלפי מבוטחים בלאומית, וכלל בחינה שיטתית של ההיסטוריה הרפואית של כ-3,200 מטופלים שאובחנו עם סכיזופרניה במהלך 20 השנים האחרונות. החוקרים בחנו את כל רכישות התרופות והאבחנות שנרשמו בקרב החולים בעשר השנים שקדמו למחלה, ועד 30 יום לפני הופעתה. הממצאים הושוו ל-32 אלף נבדקי ביקורת תואמים מבחינת מין, גיל ומצב סוציו-אקונומי. כל הנבדקים היו בגילי 40-13 בזמן האבחנה הראשונה.
הפחתה של 74% בסיכון
הממצאים חשפו קשר סטטיסטי מובהק בין שימוש בתרופות מסוימות לבין סיכון מופחת להתפתחות המחלה. הקשרים המגנים החזקים ביותר נמצאו בתרופות אנטי-פרוטוזואליות נגד טפילים וזיהומים, ובמיוחד אטובקוון-פרוגואניל (Atovaquone-Proguanil), המשמשת למניעת מלריה וידועה בשמה המסחרי מלרון (Malarone). התרופה נמצאה כקשורה להפחתה בסיכון להופעת סכיזופרניה בכ-74%, לעומת מי שלא נחשפו לה.
ד"ר אריאל ישראלצילום: יחצ לאומיתתרופה זו פועלת גם נגד הטפיל החד-תאי טוקסופלזמה גונדי (Toxoplasma gondii) ממשפחת ה-Apicomplexa, שכוללת גם את הטפילים הגורמים למלריה. הטפיל טוקסופלזמה גונדי ידוע ביכולתו לחדור למערכת העצבים. קיום נוגדנים נגדו - המעידים על חשיפה לטפיל - נמצא במחקרים קודמים כקשור לסיכון מוגבר לסכיזופרניה. לכן ייתכן שהירידה בסיכון קשורה להשפעתן של התרופות נגדו.
תרופות אנטיביוטיות אחרות הידועות כפעילות נגד טוקסופלזמה, כגון משחת קלינדמיצין וטיפות עיניים אנטיביוטיות מסוימות, וכן תרופות אנטי-דלקתיות מסוג COX-2 inhibitors (תרופות לטיפול בכאב ובדלקות מפרקים), הפגינו גם הן השפעה מגנה. ד"ר ישראל מציין כי חלק מהממצאים נוגעים לתרופות הנלקחות יומיומית - כך למשל קלינדמיצין המשמשת בין השאר למי שסובלים מאקנה - ואחרות שהשימוש בהן נדיר יותר.
תרופות שמעלות את הסיכון
לעומת זאת, המחקר מצא שתרופות ממשפחת האופיאטים קשורות לעלייה בסיכון לסכיזופרניה. כך למשל טרמדול, משכך כאבים הפועל דרך מערכת העצבים, נמצא כמעלה את הסיכון ב-60%. דסמופרסין (Desmopressin), לטיפול בהפרעות שתן והפרעות הורמונליות, הציג עלייה של פי 3-2 בסיכון להתפתחות סכיזופרניה.
"זו הפעם הראשונה שנמצא קשר לתרופות האלה, וזה נותן לנו כיוונים לגבי מנגנוני התפתחות המחלה ודרכי התערבות", אומר ד"ר ישראל. לדבריו, הממצאים מחזקים את ההשערה בדבר מעורבות של גורמים אורגניים - חיידקים וטפילים - בפתולוגיה של המחלה.
לפי הממצאים, אצל מטופלים שמאוחר יותר אובחנו עם סכיזופרניה נצפתה כבר בשנים שקדמו לאבחנה שכיחות גבוהה יותר של מספר מצבים רפואיים - בהם עצירות, דלקת חניכיים והפרעת קשב וריכוז. מחלות כבד כגון הפטיטיס B ו-C, ואלכוהוליזם כרוני, נמצאו כמעלות את הסיכון ביותר מפי שניים, לעומת קבוצת הביקורת.
3 צפייה בגלריה
יתרונות לא צפויים בתרופה נגד מלריה שידועה בשמה המסחרי "מלרון"
(צילום: Brendan Howard / Shutterstock.com)
3 צפייה בגלריה
הקשר המפתיע שבין תרופה נגד מלריה לאחת ממחלות הנפש הקשות
(צילום: Photo Nature Travel / Shutterstock.com)
הקשר הגבוה ביותר נמצא אצל מי שסבלו לפני הופעת המחלה מגלאוקומה - מחלה הפוגעת בעצב הראייה - אז נמצא סיכון של פי 4.5 להתפתחות סכיזופרניה, לעומת קבוצת הביקורת.
המחקר מצא גם כי חיסון נגד הפטיטיס A קשור להפחתת הסיכון להתפתחות סכיזופרניה. ד"ר ישראל מסביר כי ממצא זה משתלב עם התצפית שפגיעות בכבד היו שכיחות יותר בשנים שקדמו לאבחון המחלה בקרב אנשים שלימים פיתחו סכיזופרניה. "לכבד תפקיד חשוב בוויסות מערכת החיסון ובהגנה מפני תהליכים דלקתיים או זיהומיים העלולים להשפיע על המוח. לכן ייתכן שחיסון המגן על הכבד מפני זיהום בהפטיטיס A - מחלה הקשורה לפגיעה בכבד, במיוחד בקרב צעירים שאינם מחוסנים - מפחית את הסיכון להתפתחות סכיזופרניה בעתיד".
נדרש מחקר נוסף
מבחינת בדיקות מעבדה - חסר בוויטמין D, בחומצה פולית, וכן חוסר איזון בהורמוני בלוטת התריס נמצאו קשורים לסיכון מוגבר להופעת סכיזופרניה. "ממצאים אלו מצביעים על כך שתהליכים מטבוליים ודלקתיים עשויים להתחיל זמן רב לפני האבחנה הפסיכיאטרית", אומר ד"ר ישראל.
פרופ' שי אשכנזיצילום: אוניברסיטת אריאלכדי לוודא שהממצאים אינם ייחודיים לאוכלוסייה בישראל, החוקרים שחזרו את הניתוח על נתונים של יותר מ-120 מיליון מטופלים בארה"ב, ברשת המחקר הבינלאומית TriNetX, והתוצאות היו עקביות.
לטענת ד"ר ישראל, הממצאים תומכים בהשערה שתהליכי זיהום, דלקת ומטבוליזם לקוי תורמים להתפתחות סכיזופרניה. "הם פותחים כיוונים חדשים למחקר מנגנוני המחלה ולבחינת גישות טיפוליות או מניעתיות חדשות - לדוגמה, טיפול בזיהומים רדומים או תיקון חסרים תזונתיים".
ואולם הוא מדגיש כי על אף התוצאות המעניינות, מדובר במחקר תצפיתי בלבד - כלומר הוא מזהה קשרים סטטיסטיים, אך אינו מוכיח סיבה ותוצאה. עם זאת, החוקרים סבורים כי העובדה שהקשרים שוחזרו בשתי אוכלוסיות גדולות ועצמאיות מחזקת את אמינות הממצאים ופותחת צוהר למחקרי המשך.
