זיהום אוויר מוכר כבר שנים כגורם סיכון למחלות לב, ריאות ושבץ. כעת מצביע מחקר רחב היקף על קשר מטריד נוסף: חשיפה ממושכת לזיהום אוויר נקשרה לעלייה בסיכון לפתח ALS (ניוון שרירים) – וגם להחמרה מהירה יותר של המחלה בקרב מי שכבר אובחנו.
המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי החשוב JAMA Neurology, עקב אחר כ-10 אלף בני אדם ובחן את רמות זיהום האוויר באזור מגוריהם עד עשר שנים לפני אבחון המחלה. החוקרים התמקדו בשני מזהמים נפוצים שמקורם בעיקר בתחבורה: דו-תחמוצת החנקן (NO₂) וחלקיקים נשימים (PM).
"הממצא המרכזי של המחקר הוא כי בקרב אנשים שאובחנו עם ALS קיימת שכיחות גבוהה יותר של חשיפה לזיהום אוויר בעברם, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית", מסבירה ד"ר לי ארז, רופאת משפחה במכבי שירותי בריאות. "כלומר, בהינתן שאדם חולה ב-ALS, הסבירות שהוא נחשף לאורך חייו לרמות גבוהות של זיהום אוויר גבוהה יותר".
לדבריה, הנתונים מצביעים על קשר חזק יותר בין חשיפה ממושכת לזיהום אוויר לבין נטייה לפתח ALS, וכן על קשר בין חשיפה כזו לבין מהלך מחלה מורכב יותר, המתבטא בריבוי סיבוכים ובהתקדמות מהירה יותר של המחלה.
ALS היא מחלה נדירה, קשה וחשוכת מרפא, שרק כ-10% מהמקרים שלה מוסברים כיום על ידי גנטיקה. הממצאים החדשים מוסיפים עוד חלק לפאזל, אך גם מדגישים מסר רחב הרבה יותר: זיהום אוויר אינו רק מטרד סביבתי - אלא גורם סיכון משמעותי לבריאות. ככל שהראיות מצטברות, מתחדדת ההבנה שניקוי האוויר שאנחנו נושמים עשוי להשפיע לא רק על מחלות שכיחות, אלא גם על מחלות קשות וקטלניות, שעד היום נחשבו כמעט בלתי ניתנות למניעה.
ד"ר לי ארז צילום: עופר חג'יובעלייה של עד 30% בסיכון למחלה
מהנתונים עלה כי אנשים שנחשפו לאורך שנים לרמות גבוהות יותר של זיהום אוויר היו בסיכון גבוה ב-20% עד 30% לפתח ALS, גם כאשר רמות הזיהום נחשבו נמוכות יחסית – כמו אלה המקובלות במדינות סקנדינביה. כדי לצמצם השפעות של גורמים תורשתיים או סביבתיים משותפים, החוקרים השוו גם בין אחים – ועדיין מצאו קשר דומה בין זיהום אוויר לבין הסיכון למחלה. ממצא זה מחזק את ההערכה שהחשיפה עצמה, ולא רק הרקע הגנטי, משחקת תפקיד.
המחקר לא הסתפק בבדיקת הסיכון לחלות, אלא בחן גם כיצד המחלה מתקדמת לאחר האבחון. נמצא כי חולים שנחשפו במשך שנים לרמות גבוהות יותר של מזהמים, ובעיקר לחלקיקים נשימים גדולים יחסית (PM10) ולדו-תחמוצת החנקן, היו בסיכון גבוה יותר למוות או לצורך בהנשמה.
מעקב שנעשה אחת לחצי שנה הראה כי אצל חלק מהחולים המחלה התקדמה מהר במיוחד – והסיכוי לכך היה גבוה יותר בקרב מי שנחשפו לזיהום אוויר לאורך זמן. ההחמרה ניכרה בעיקר בפגיעה בתפקוד המוטורי ובמערכת הנשימה, אך לא בתפקודים הקשורים לדיבור ובליעה.
זיהום מקומי עלול להיות מסוכן יותר
הנתונים מצביעים על כך שזיהום שמקורו קרוב לבית, בעיקר מתנועת כלי רכב, עשוי להיות מזיק יותר מאשר חלקיקים שמגיעים מאזורים רחוקים. המשמעות היא שסביבה עירונית עם תנועה ערה עלולה להשפיע לא רק על הסיכון לחלות, אלא גם על חומרת המחלה.
הסיבה לקשר עדיין אינה ברורה לחלוטין. אחת ההשערות היא שחלקים שונים של מערכת העצבים רגישים במידה שונה לפגיעה הנגרמת מזיהום. אפשרות נוספת היא שזיהום אוויר פוגע לאורך זמן בתפקוד הריאות - גורם שכבר ידוע כמשפיע לרעה על מצבם של חולי ALS.
החוקרים לקחו בחשבון גורמים רבים שעשויים להשפיע על התוצאות, בהם מצב סוציו-אקונומי, השכלה, עיסוק ומגורים בעיר או בכפר. עם זאת, לא היו בידיהם נתונים על עישון או על זיהום אוויר בתוך הבית.
3 צפייה בגלריה
זיהום אוויר עירוני, בעיקר מתנועת כלי רכב, נקשר לפגיעה בריאותית מצטברת
(צילום: Shutterstock)
מגבלות המחקר
"המחקר מציג ממצאים מעניינים, אך חשוב להדגיש את מגבלותיו", אומרת ד"ר ארז. "הוא מצביע על קשר בין חשיפה ממושכת לזיהום אוויר לבין הסיכון לחלות ב-ALS בהמשך החיים, אולם אינו מאפשר להסיק על קשר סיבתי. לא ניתן לקבוע כי זיהום האוויר הוא הגורם הישיר להתפתחות המחלה".
לדבריה, הקשר שבו בוצע המחקר משמעותי להבנת הממצאים. "המחקר נערך בשוודיה, וכמו מחקרים איכותיים רבים העוסקים בקשר בין זיהום אוויר ל-ALS, הוא מתבסס על נתונים מסקנדינביה. זאת בין היתר בשל קיומם של מאגרי מידע לאומיים רחבים ומסודרים בתחום בריאות הציבור, לצד מערכות ניטור מתקדמות של זיהום אוויר ברזולוציה גבוהה, המאפשרות הערכת חשיפה גם ברמת המטופל הבודד".
בנוסף, ד"ר ארז מסבירה כי יש להביא בחשבון גם הבדלים אפידמיולוגיים בין אזורים שונים בעולם. "ALS היא מחלה נדירה יחסית בישראל ובמזרח התיכון, בהשוואה לסקנדינביה ולצפון אירופה. ייתכן שהפער נובע מהבדלים גנטיים, סביבתיים, או מהזדקנות משמעותית יותר של האוכלוסייה במדינות אלה", היא מציינת.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמטופלים שנחשפו לזיהום אוויר לאורך שנים רבות מצויים בסיכון גבוה יותר לחלות ב-ALS, וכן בסיכון למחלה קשה ומתקדמת יותר, המתבטאת בהתקדמות מהירה יותר לסיבוכים, להנשמה ולתמותה. "עם זאת, מדובר בהסתברות מוגברת ולא בקשר סיבתי מוכח: על סמך נתוני החשיפה ניתן לזהות סיכון גבוה יותר לתוצאות קשות, אך לא ניתן לקבוע כי זיהום האוויר הוא שגרם להן באופן ודאי".
המחיר הבריאותי של זיהום האוויר
במבט רחב יותר, זיהום אוויר מוכר כגורם סיכון למגוון רחב של תחלואות, רובן שכיחות הרבה יותר מ-ALS. לאורך שנים הצטבר גוף מחקרי נרחב המצביע על קשר בין חשיפה לזיהום אוויר לבין עלייה בתחלואה ריאתית, ובהן אסתמה, COPD, דלקות ריאה, ממאירויות של הריאה, אשפוזים ותמותה על רקע אי-ספיקה נשימתית. בנוסף, נמצא קשר מובהק למחלות לב וכלי דם, כולל אוטם לבבי, שבץ מוחי, אי-ספיקת לב, הפרעות קצב, יתר לחץ דם, סוכרת וטרשת עורקים.
לדברי ד"ר ארז, זיהום אוויר נקשר גם למחלות של מערכת העצבים, כגון ירידה קוגניטיבית ודמנציה, וכן לפגיעות נוירו-התפתחותיות בילדים ומתבגרים, לרבות הפרעות קשב, דיכאון וחרדה. מעבר לכך, קיימים קשרים לסיבוכי היריון ויילוד, בהם אי-פריון, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ותמותה סביב הלידה. מחקרים מצאו קשר גם לממאירויות מסוימות, בעיקר סרטן שלפוחית השתן ולוקמיה בילדות, וכן להשפעות בריאותיות נוספות כגון הזדקנות מואצת של העור, פגיעה בתפקוד מערכת החיסון, ירידה בצפיפות העצם ומחלות כליה.
"למחקר הנוכחי אין השלכות מיידיות על המלצות ברמת הפרט מעבר להנחיות הקיימות כיום", אומרת ד"ר ארז. "חשיבותו העיקרית היא ברמת המדיניות הציבורית ובהגברת המודעות הסביבתית לצורך בצמצום זיהום האוויר כאמצעי לשמירה על בריאות הציבור".
ניסיון קליני ומחקרי מצביע על כך שבתקופות שבהן רמות זיהום האוויר גבוהות יותר, מטופלים עם מחלות כרוניות – ובעיקר כאלה עם תפקוד לבבי או ריאתי ירוד – עלולים לחוות החמרה במצבם. "אסתמה היא דוגמה מובהקת להשפעה המשולבת של גורמים סביבתיים וגנטיים על הסיכון למחלה ועל הופעת החמרות, לעיתים בעקבות טריגרים סביבתיים כגון זיהום אוויר", מסכמת ד"ר ארז.
