בתוך רצף האיומים והמשברים שחווה ישראל בשנים האחרונות, מקורונה עד מלחמה, שפעת עלולה להיתפס כתופעה עונתית טבעית, שבאה והולכת מעצמה. אולם אירועי השבועות האחרונים בארץ ובעולם מעידים על כך שהתחלואה השנה חריגה מאוד, ויש להיערך אליה בהתאם, ברמה האישית והלאומית. מה עושים ואיך מתגוננים? ננסה לעשות לכם סדר.
מה מצב השפעת נכון לעכשיו בישראל?
הסמן הראשון והמטריד ביותר הוא מותם של שלושה ילדים בריאים מהנגיף. שלושת הילדים הגיעו בימים האחרונים לחדרי המיון כשהם על סף מוות, ולא ניתן היה להציל אותם. הם לא עברו ניתוח לאחר המוות, ולכן לא ברורה סיבת מותם הישירה, כלומר מה הביא לקריסה המהירה והאלימה.
רופא ילדים בכיר בקפלן: יש גל חזק של שפעת מסוג A
לכשעצמו, האירוע לא בהכרח חריג. שפעת עלולה להיות מחלה קשה. מדי שנה מתים ממנה ילדים ומבוגרים. אלא שהצבר החריג והמוקדם הזה של מקרים טרגיים דווקא בילדים ובצעירים בריאים, עולה בקנה אחד עם תחלואת ילדים נרחבת שנראית גם באירופה, ועלול להעיד על מה שצפוי לנו בהמשך. "השפעת הקדימה מאוד את זמנה", אומרת פרופ' גליה רהב, מומחית למחלות זיהומיות. "כרגע התחלואה הקשה פוגעת יותר בילדים, כנראה משום שמאוד מעט ילדים מתחסנים נגד שפעת ומשום שלילדים אין זיכרון חיסוני של הנגיף, משום שהם לא נחשפו אליו בעבר".
האם ישראל חריגה בגל התחלואה?
ישראל לא חריגה בגל התחלואה שהיא חווה כעת. מי שעוקב אחרי התפשטות המחלה בעולם בחודשים האחרונים אינו מופתע. הנגיף שוטף את החצי הצפוני של כדור הארץ כבר כמה שבועות וגורם לעומסים חריגים בבתי החולים, במה שמכונה "עונת השפעת הגרועה ביותר מאז ומעולם".
אוסטרליה, נציגת הכדור הדרומי, שאליה מגיעה המחלה כשאצלנו עדיין קיץ, חוותה את אחת מעונות השפעת הקשות והממושכות בתולדותיה. כשליש מהחולים שם היו ילדים בני פחות מ-15. גם אנגליה חווה שפעת חסרת תקדים בחומרתה, חודש מוקדם מהמצופה. עשרות בתי ספר נאלצו לסגור את שעריהם בממלכה בגלל התפרצות המחלה, שירות הבריאות הלאומי (NHS) ביטל את מסיבות כריסמס של הצוותים בבתי החולים בניסיון לעצור את ההדבקה וחלק מבתי החולים החזירו את חובת המסכות. בארה"ב מדווחים על עלייה של 7% במספר החולים השבועי, ובאירופה כבר מזהירים מפגיעה באירועי חג המולד בסוף החודש.
מה גורם לתחלואה הקשה הזו בעונה הנוכחית?
עשויות להיות לכך כמה סיבות. בראש ובראשונה הנגיף H3N2, שאחראי לרוב מקרי התחלואה עד כה, שידוע בכך שהוא גורם למחלה קשה יחסית ולתמותה גבוהה יותר. הנגיף הזה כנראה גם מדביק יותר בקלות ועובר שינויים גנטיים תכופים, מה שמקשה להתאים אליו את החיסון. החורף הזה הוא עבר שינוי גנטי משמעותי, שככל הנראה הפך אותו לעמיד יותר לחיסון. הוא פחות נפוץ בדרך כלל, ולכן חסינות האוכלוסייה שטרם נחשפה אליו נמוכה יחסית. עונת השפעת גם התחילה מוקדם יחסית, מה שמעניק לנגיפי המחלה הזדמנות ממושכת יותר להתפשט.
נקודה נוספת שצריך לקחת אותה בחשבון בעונה הנוכחית: הקורונה פוגעת במערכת החיסון שלנו, לא ברור לאיזו תקופה. מי שנדבק בקורונה בגל התחלואה האחרון, שהתרחש בחודשים האחרונים, עלול אולי להידבק יותר בקלות או לסבול ממחלה קשה מהרגיל.
אז איך נערכים ברמה האישית?
ההגנה הטובה ביותר נגד המחלה היא עדיין חיסון. נכון, החיסון נגד שפעת הוא בעל יעילות מוגבלת, שנעה בדרך כלל בין 30% ל-70% בלבד, לעתים אפילו פחות, תלוי בעונה ובנגיף. אבל זו עדיין הדרך הטובה ביותר להתגונן. גם אם החיסון אינו מונע הדבקה ותחלואה, קרוב לוודאי שהוא יפחית משמעותית את הסיכון למחלה קשה ולמוות. וזו כשלעצמה סיבה טובה להתעלם ממכחישי החיסונים וגל ההשמצות הפרוע שלהם, ולהתייצב כבר היום, לא מחר, לא בעוד שבוע, במרפאות קופות החולים כדי לחסן את עצמכם ואת ילדיכם. יעילות החיסון מתפתחת באיטיות במשך כשבועיים לאחר ההזרקה. אל תמתינו שנייה אחת נוספת, שלא תאחרו את הרכבת.
האם כדאי לעטות מסכה?
אמצעי יעיל נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו למרות חוסר הפופולריות שלו, הוא מסכות. גם מסכה כירורגית פשוטה, שאינה מספקת הגנה מוחלטת ואף רחוק מזה, עשויה בהחלט לסייע בצמצום התפשטות המחלה.
מדינות באירופה נוקטות כבר בימים אלו בצעדים בכיוון זה. ספרד, שחווה את עונת השפעת החמורה ביותר מזה שנים, החזירה בסוף נובמבר חובת מסכות בבתי חולים ובמרכזי בריאות באזורים שונים, ושרת הבריאות הספרדית הכריזה שתעלה לדיון המלצה לעטיית מסכות במקומות ציבוריים צפופים כמו בתי קולנוע ותיאטראות, בהתאם למצב האפידמיולוגי המקומי. גם בבריטניה, שחווה את עונת השפעת "הגרועה מאז ומעולם", החזירו כמה בתי חולים חובת מסכות לצוות ולמבקרים - בהם בתי החולים Wexham Park ו-Frimley Park שדיווחו על הכפלת מספר חולי השפעת בשבועיים האחרונים והתמודדות עם התפרצויות במחלקות.
השורה התחתונה ברורה: במצב שבו נגיף נשימתי אלים מתפשט במהירות, כל אמצעי שיחצוץ בין האף והפה שלנו לסביבה יכול להגן מפני הדבקה. משרד הבריאות בישראל לא ממהר, מסיבות מובנות, לקרוא לציבור להתמגן במסכה, אך מי שרוצה לשמור על עצמו ועל היקרים לו חייב לשקול בהקדם שימוש באמצעי הזמין, הזול והפשוט הזה, במיוחד בזמן שהות במקומות ציבוריים צפופים, כמו מרכזי קניות ומטוסים. ואם אתם לא מרגישים טוב ומסתובבים בחוץ מסיבה כלשהי – על אחת כמה וכמה.
3 צפייה בגלריה
אל תמתינו שנייה אחת נוספת, שלא תאחרו את הרכבת. ילד מקבל חיסון נגד שפעת
(צילום: shutterstock)
האם ישראל ערוכה מבחינת תרופות?
לא פחות מהאמצעים האישיים המוגבלים שעומדים לרשותנו במלחמה בשפעת, המדינה חייבת להתנער מהנמנום התמוה שלה ולנקוט פעולות אקטיביות נמרצות כדי להתכונן לבאות. בראש ובראשונה, לחדש את מלאי התרופות נגד שפעת, שאזלו והתיישנו בשנים האחרונות במלאי החירום. לרוב מדובר בתרופה הוותיקה טמיפלו, שעשויה להקל את התסמינים ולקצר את משך המחלה, אם היא נלקחת בשלב מוקדם שלה, בתוך 72 שעות מרגע הופעת התסמינים הראשונים.
דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, משנת 2020 קבע כי ישראל אינה ערוכה לטיפול במגפת שפעת. בין השאר, קבע אנגלמן שלמרות שתוכנית ההערכות הלאומית קובעת כי יש להצטייד בתרופות אנטי ויראליות שיספיקו ל-25% מהאוכלוסייה, בפועל הצטיידה המדינה בכמות המספיקה ל-16% בלבד, וכי מלאי המשאפים המיועדים לילדים ולנשים הרות פג תוקף. משרד הבריאות האריך את תוקף המשאפים האלה אולם לא בדק את תקינותם. המצב מאז רק החמיר. התרופות אזלו ותוקפן פג, מבלי שאיש טרח לחדש אותן.
טמיפלו, שחשיבותה לחולים שנמצאים בקבוצות סיכון לפתח את סיבוכי המחלה, כמעט אינה זמינה כיום בקופות החולים. יעילותה שנויה אמנם במחלוקת מקצועית בין המומחים, ובכל זאת, מדובר באמצעי חשוב להגנה על החולים המורכבים והרגישים ביותר. יש לפעול בבהילות על מנת לוודא שהתרופה החשובה הזו תהיה נגישה ללא שיהוי לכל מי שזקוק לה.
מה עם תרופות חדשות יותר?
תרופה אנטי ויראלית נוספת, שנמצאת בישראל אולם בפועל לא ניתן כיום להשיג אותה, היא קסופלוזה, הראשונה שאושרה מזה כמעט 20 שנה לטיפול בשפעת בילדים ומבוגרים. קסופלוזה, הניטלת במנה חד-פעמית דרך הפה, פועלת באמצעות מנגנון פעולה חדשני שתוכנן לחסום שכפול ויראלי על ידי עיכוב חלבון מסוים, ובכך מפחיתה את משך המחלה וההדבקה. היא הדגימה יעילות כנגד טווח רחב של נגיפי שפעת ומאושרת ביותר מ-80 מדינות לטיפול בשפעת ללא סיבוכים מסוג A ו-B, וכן כטיפול מונע, לאחר חשיפה לחולה שפעת.
בישראל מאושרת קסופלוזה לטיפול בילדים מגיל 12, בארה"ב מגיל חמש שנים, ובאירופה מגיל שלושה שבועות. למרות ראיות קליניות מקיפות, שהדגימו את התועלת שלה באוכלוסיות שונות ומצאו כי מתן מנה חד-פעמית שלה קיצר באופן מובהק את משך הסימפטומים, הביא לירידה מהירה משמעותית של כמות הנגיף ופיזורו לסביבה כבר לאחר יום אחד מתחילת הטיפול, לא תשמעו עליה מרופא המשפחה שלכם. גם התרופה החשובה הזו חייבת להיכנס באופן מיידי לארגז הכלים שלנו נגד השפעת, בעיקר כשהאיום בשפעת פנדמית חדשה מרחף כבר חודשים ארוכים ברקע בגלל התפשטות שפעת העופות.
מתי כדאי לפנות לעזרה רפואית?
חשוב להכיר את סימני האזהרה ולפנות לקבלת עזרה רפואית אם אתם סובלים מקוצר נשימה, כאבים בחזה, חום גבוה שלא יורד, בלבול, התייבשות או תסמינים אחרים שהוחמרו באופן פתאומי. אם אתם משתייכים לקבוצות הסיכון: תינוקות וילדים בני פחות מחמש, נשים הרות, מבוגרים בני 65 ומעלה וחולים במחלות כרוניות בהן אסתמה - על אחת כמה וכמה.
מה המסר שקובעי המדיניות צריכים לומר לציבור?
במקום לפזר מילות הרגעה שאין להן תכלית על מחלה "לא קשה יותר מהרגיל" צריך לומר לציבור את האמת: עונת השפעת הנוכחית הולכת להיות גרועה בהרבה מכל מה שהכרתם בשנים האחרונות, אבל בהחלט יש מה לעשות נגדה. לכו בדחיפות להתחסן, המנעו ממקומות הומי אדם, שטפו ידיים במים ובסבון בתכיפות גבוהה ואל תיגעו בפנים, כדי לא להחדיר את הנגיף למערכת הנשימה שלכם. אוורו חדרים סגורים בכיתות ובבית, על מנת לצמצם את סכנת ההדבקה. הצעד הקטן והבסיסי הזה עשוי למנוע מכם ומילדיכם מחלה קשה.
איך כדאי להתנהל אם חולים?
ערבות הדדית נדרשת במצב הזה. אם אתם סובלים מחום, שיעול, כאבי גרון ושרירים, ואפילו הקאות ושלשולים, פשוט הישארו בבית: אל תשלחו את הילדים שלכם עם אקמול לבית הספר להדביק את חבריהם ללימודים ואל תלכו לעבודה. וגם, מה לעשות - שימו מסכות כשצריך. זו כל התורה.
