בשיתוף אסטרהזניקה
בישראל מאובחנים מדי שנה כ-800 מקרים עם סרטן קיבה. "הסוג הזה של הסרטן פחות נפוץ בארץ, ביחס לגידולים כמו סרטן המעי הגס וסרטן השד, אבל הוא מאוד שכיח במזרח (הרחוק)", מסבירה ד"ר שרון פלס, סגנית מנהל המערך האונקולוגי ומנהלת שרות גידולי מערכת העיכול במרכז הרפואי איכילוב, "זה אחד הגידולים הכי שכיחים שם".
לדבריה, ההבדלים בין המזרח למערב בשכיחות המחלה נובעים מצריכת המזון השונה בין התרבויות. "הגידול למעשה מתחיל מתוך הרירית של הקיבה, מהחלק הפנימי של הקיבה, ולכן כל חשיפה למאכלים כמו מזון מעובד, אוכל מעושן, אוכל מטוגן, עלולה להעלות את הסיכון לחלות בסרטן הזה", מסבירה ד"ר פלס. "גורמי סיכון נוספים לתחלואה קשורים לשינויים בחומציות. אנחנו יודעים שיש איזושהי רמה של חומציות בקיבה ואם היא משתנה מכל מיני סיבות אז זה מעלה את הסיכון לחלות", היא מוסיפה. "סיבה נוספת היא כתוצאה מחיידק הליקובקטר פילורי, שהרבה פעמים הוא גורם לכיב קיבה והוא מאוד שכיח באוכלוסייה. במקרים בהם לא מטפלים בחיידק הסיכון לחלות בסרטן קיבה – עולה".
1 צפייה בגלריה
סרטן קיבה
סרטן קיבה
סרטן קיבה
(צילום: shutterstock)

התסמינים לא ספציפיים – והגילוי מאוחר

למרבה הצער פעמים רבות סרטן קיבה מאובחן בשלב יחסית מאוחר ומתקדם. "הרבה אנשים מייחסים קצת כאב בטן לאיזשהו קלקול קיבה, מתח או סיבות אחרות. הרבה פעמים לא ממהרים ללכת ולהיבדק", אומרת ד"ר פלס. "גם רופאים הרבה פעמים לא יחשדו – בצדק מסוים – בסרטן קיבה כי יש דברים שהם הרבה יותר שכיחים שגורמים לתסמינים האלו".
תסמיני המחלה כוללים כאב באזור רום הבטן, צרבות, אי נוחות, לפעמים קיים דימום פנימי שניתן לראות בבדיקות דם המתבטא באנמיה. "חלק גדול מהמטופלים מאובחן בעקבות תשובה של בדיקת דם שבה רופא המשפחה רואה שההמוגלובין נמוך ובעקבות זה מתחיל איזשהו ברור שבסופו מתגלה כגידול בקיבה", מסבירה ד"ר פלס.

HER2 בגידולים בקיבה

כמו בכל תחום באונקולוגיה, גם בתחום של גידולי מערכת העיכול והקיבה, ניתן לרצף ולאפיין את הגידול על ידי סמנים מולקולריים באמצעות בדיקה פאתולוגית מהביופסיה של הגידול. אחד הסמנים המולקולריים הוא חלבון שנקרא HER2 כשלעיתים הוא מופיע בביטוי יתר אצל חלק מהחולים. "אנחנו מחפשים את הביטוי של החלבון הזה בכל מי שמאובחן עם סרטן קיבה גרורתי" מסבירה ד"ר פלס. ביטוי יתר של HER2 יכול להופיע גם בגידולים סרטניים אחרים כמו בשד. "סטטיסטית אנחנו מדברים על כחמישית מהחולים עם סרטן קיבה שיש להם ביטוי יתר של HER2 ונוכל לתת להם טיפול ספציפי שמותאם למאפיין הזה".

הטיפולים החדשים

כיום ישנן מספר קבוצות טיפול לסרטן קיבה עם ביטוי יתר של HER2. "הבסיס הטיפולי הוא כימותרפיה", מסבירה ד"ר פלס, "בנוסף למעלה מעשור אנחנו משתמשים בטיפולים ביולוגיים, שכוללים נוגדנים כנגד שינויים ספציפיים בגידול כמו "HER2. הדור החדש של הטיפולים כולל תרופות אימונותרפיות. "הטיפולים האלה בעצם מסייעים למערכת החיסון שלנו לתקוף בעצמה את הגידול", מסבירה ד"ר פלס,
"למעשה לכולנו כל הזמן נוצרים תאים גידוליים, כולנו מסתובבים עם תאים סרטניים, אבל מערכת החיסון שלנו הרבה פעמים מזהה את הטעות (התא הסרטני עוד לפני שהתפתח לכדי גידול) ומחסלת את התאים הסרטניים. הטיפולים האימונותרפיים מיועדים לאותם חולים שמערכת החיסון שלהם לא נלחמת בסרטן מפני שהגידול הצליח "לעוור" את מערכת החיסון, ולהתפתח", היא מוסיפה, "אנחנו בעצם מנתקים את הקשר הזה שבין מערכת החיסון לגידול ועוזרים למערכת החיסון לזהות ולתקוף אותו".
בשנים האחרונות נרשמה פריצת דרך גדולה בתחום גידולי הקיבה. "אנחנו מזהים יותר ויותר ביו-מרקרים ולביו-מרקרים המוכרים כמו חלבוני ה HER2" , מסבירה ד"ר פלס, אנחנו זוכים לראות עוד תרופות חדשות".

הטיפול רב תחומי

לרוב תחילת תהליך האבחון של סרטן קיבה נעשה באמצעות רופא המשפחה. "רופא המשפחה מפנה לגסטרואנטרולוג שם מתבצעת בדיקת גסטרו, במהלכה נכנסים עם מצלמה קטנה לאזור הקיבה" מסבירה ד"ר פלס, "בבדיקה זו ניתן לראות את התהליך הגידולי ונלקחת ביופסיה".
לאחר נטילת הביופסיה, המטופל יעודכן בסיום הבדיקה שמשהו לא תקין וימתין לקבלת התוצאות. "עם קבלת הממצאים, במידה ומדובר בתהליך סרטני, המטופל יישלח לסדרה של בדיקות לרוב אצל האונקולוג", מסבירה ד"ר פלס. "אנחנו עובדים ביחד. האונקולוג והכירורג קולטים את המטופל, שולחים אותו לסדרת בדיקות, שכוללת איזושהי הדמיה כל גופית, כמו PET-CT שזו הבדיקה המועדפת היום".
בנוסף, המטופל מופנה לסדרה של בדיקות דם שכוללת בתוכה גם סמני סרטן בדם. "לעיתים אנחנו דורשים בדיקה נוספת, שבה אנחנו רוצים לראות עד כמה הגידול התפשט באזור, מבחינת בלוטות לימפה ומבחינת עומק החדירה שלו" מסבירה ד"ר פלס, "כל זה על מנת לקבוע את השלב של המחלה שעל פיו מתאימים את הפרוטוקול הטיפולי".
הפרוטוקול עצמו נקבע תמיד בשיתוף של מספר רופאים במסגרת וועדות משותפות שכוללות כירורגים, אנשי הדמיה, פתולוגים, אונקולוגים, אנשי קרינה וכדומה. "אנחנו מעדיפים שהצוות יהיה רחב ככל האפשר, כל אחד נותן את דעתו, מסתכלים ביחד על כל התמונה וקובעים ביחד תוכנית טיפול", מסכמת ד"ר פלס.
שירות לציבור. בשיתוף אסטרהזניקה