מוגש כשירות לציבור וללא מעורבות בתכנים על ידי חברת נובו נורדיסק
צפו בפאנל המלא:
ועידת סכרת – פאנל 4 - איך לא להבהל מרשתות חברתיות
זו המציאות החדשה שמתמודדים איתה רופאים ביום-יום, מדגיש פרופסור רז, מנחה הועידה: מטופלים שקראו על "תרופות פלא" באינסטגרם, שמעו על "תוספים סודיים" בטיקטוק, או נכנעו לפוסטים על "מה שהרופא לא רוצה שתדעו". פעם מטופלי סוכרת הגיעו לרופא לקבל מידע, היום הם מגיעים כשהם רוויים במידע - חלקו שגוי. בפאנל מיוחד בוועידת הסוכרת 2025, שלושה מומחים התמודדו עם התופעה שהופכת לאחד האתגרים הגדולים של הרפואה המודרנית וחשפו איך לזהות מידע מטעה לפני שהוא גורם נזק.
ד"ר ויינפאס מתאר את השינוי: "פעם רופאים היו מקורות המידע. היו באים אלינו כדי ללמוד על המחלה. היום המטופל נכנס אלינו כשהוא כבר רווי במידע, הרבה ממנו לא נכון ולא מהימן, הפכנו להיות מסנני מידע, וזה תפקיד שאנחנו לא יכולים לוותר עליו". פרופסור מוטי רביד מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב הוסיף: "מדאיגה אותי הנטייה של אנשים, היא גם מפליאה אותי בעידן המודרני, כי אני חושב שאנשים יונקים ספקנות מגיל מאוד מאוד צעיר, כשזה מגיע לרשתות החברתיות - הספקנות משום מה נעלמת".
המיתוסים שמסכנים חיים
הבעיה לא מתחילה ונגמרת ב"תרופות פלא". פרופסור רביד מסביר שיש סוגי תוכן מסוכנים: "אחד זה תרופות פלא, זה יכול להתחיל מצמחים ואבקות חלק גדול מאוד מזה ממומן", הוא מסביר. "ומהצד השני, המון אנטי לדברים שהם מוכחים".
ד"ר ויינפאס מתאר מקרים קונקרטיים ומכאיבים: "לציבור קשה להבין מסרים מורכבים. אנחנו יודעים הרי שיש מטופלים סוכרתיים, שאינסולין הוא הטיפול עבורם אך שמעו שהאינסולין עלול להזיק, אז הם הפסיקו את הטיפול באינסולין, ובמקום זה לקחו איזשהו תוסף פלא שאמור לאזן להם את הסוכר, כי לכאורה למערכת הרפואית יש אינטרס להסתיר את התוסף הזה מהם". הוא מתאר את המנגנון המסוכן: "זה נגרם בהחלט מרשתות חברתיות, ששם רופא עם ניסיון מדעי לא יהיה מקודם בעמוד הראשי בפלטפורמה הדיגיטלית, בדומה למשפיען שיש לו הרבה מאוד לייקים ועוקבים. אותו עמוד פופולארי או "משפיען" ברשת, אולי עם רטוריקה טובה, יודע להביא קהל, או משלם לחברה חיצונית שיודעת לקדם אותו". הוא מזהיר מתופעה מוכרת: "בדרך כלל זה הולך ככה, יש פוסט עם כותרת 'מה שהרופא שלך לא רוצה שתדע'. כשאני רואה דבר כזה, אני יודע שהתוכן שיבוא אחר כך הוא תוכן לא מהימן. פרופסור רביד מוסיף: "יש איזושהי תפיסה שאנחנו – הרופאים ובתי החולים - אינטרסנטים והמידע מהרשתות החברתיות אובייקטיבי, בשעה שהתמונה היא בדיוק הפוכה".
ליקי רוזנברג-מיכאלי, בעלים של מותג הכושר ליקי'ס, מתארת את החשש שלה מהתופעה: "אני באתי כליקי, דודה של נערה בת שש עשרה. אני מפחדת שאני שומעת את מה שקורה בחוץ. מה שנהיה פה זה שוק שחור". רוזנברג-מיכאלי מדגישה שמדובר בטיפול רפואי מצוין לאנשים עם צורך אמיתי, אבל מביעה דאגה מכך שבנות צעירות שלא סובלות מהשמנה מקבלות את הזריקות ללא מרשם וללא ליווי רפואי. לדבריה, היא פועלת דרך הרשתות החברתיות שלה כדי להילחם בתופעה ולוודא שהמידע שמגיע לנערות יהיה מבוסס, אחראי ומגן.
האם האמון יחזור?
השאלה הגדולה היא האם הציבור יחזור לסמוך על הרופאים. פרופסור רביד אינו אופטימי: "האמון יורד בכלל והאמון בסמכות יורד. אנחנו היום לא מאמינים לממשלה, אנחנו לא מאמינים לבתי משפט, אנחנו גם לא מאמינים לרופאים". אבל יש פתרון, לדבריו: "אם הרפואה, כממסד, תדע באמת להגיע לציבור, גם באמצעות רשתות חברתיות, גם בתקשורת אחרת, וגם אם ישימו דגש על השיח של הרופאים עם מטופלים ויטמיעו זאת כחלק מתוכנית הלימודים בבית הספר לרפואה, יכול להיות שאנחנו נצליח איכשהו להנגיש את המידע בצורה נכונה". ד"ר ויינפאס מסכים: "אני חושב שב-2025 אנחנו צריכים גם לנו שתהיה נוכחות ברשת, כי לא ייתכן שהרשת תופקר אך ורק לאנשים שרוצים לפרסם את עצמם".
פרופסור רז מדגיש, כי בעידן של שפע מידע ונגישות חסרת תקדים, הבחירה הנכונה יכולה להציל חיים. הגורם המוסמך לתת מענה רפואי אישי הוא הרופא המטפל. המקורות האמינים למידע כללי על סוכרת הם אתרים רשמיים של קופות החולים, איגודים מקצועיים ומשרד הבריאות. אל תקבלו החלטות רפואיות על סמך מידע המופץ ברשתות החברתיות ואל תפסיקו טיפול ללא התייעצות עם הרופא המטפל.
נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על ידי חברת נובו נורדיסק.
המידע אינו מהווה ייעוץ רפואי.
לשאלות או מידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל.
