האם הטבח בחוף בונדי באוסטרליה היה מתקפה אנטישמית או "רק" אנטי-ציונית? זו אחת השאלות שנאלצו להשיב עליהן עובדים יהודים במחלקת הבריאות של עיריית ניו יורק, לאחר שארגנו מפגש תמיכה בעקבות רצח 15 בני אדם בחגיגת חנוכה באוסטרליה. חקירה פנימית שנפתחה נגדם בחשד לאפליה גזעית ודתית נמשכה כמעט ארבעה חודשים, ובמהלכה נשאלו גם מדוע הם רואים בקריאה "להפוך את האינתיפאדה לגלובלית" איום על יהודים. המקרה עומד במרכז תביעה שהגישו השבוע שבעה עובדי המחלקה נגד העירייה, בטענה לאפליה אנטישמית, להתנכלות וליצירת סביבת עבודה עוינת ליהודים ולתומכי ישראל.
כתב התביעה, המשתרע על פני 110 עמודים והוגש ביום שלישי לבית המשפט הפדרלי במנהטן, כולל תכתובות פנימיות וציטוטים מחקירות העובדים. הוא משרטט אווירה מתוחה למדי באחת מרשויות בריאות הציבור הגדולות בארה"ב. בין התובעים שישה עובדים יהודים, נשים וגברים, ועמיתה נוספת שאינה יהודייה, הטוענת שנפגעה בשל קשריה עם הקבוצה היהודית.
הפרשה החלה להתגלגל בדצמבר 2025, ימים לאחר הפיגוע בחוף בונדי בסידני. קבוצת עובדים יהודים בשם "הננו", שרשימת התפוצה שלה מנתה כ-85 עובדים, שלחה הודעת חנוכה והזמינה עמיתים למפגש מקוון להתמודדות עם האבל והפחד בעקבות האירוע. בהודעה צוטט הרב חיים שטיינמץ מניו יורק, שאמר כי "להפוך את האינתיפאדה לגלובלית זו קריאה לרצח", והוסיף כי "אנטי-ציונות הורגת יהודים".
מקום הפיגוע באוסטרליה
(צילום: AP Photo/Mark Baker)
העובדים ביקשו מהנהלת המחלקה להוציא הודעה רשמית המכירה באנטישמיות כמשבר בריאות ציבור, ולארגן מפגש עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש המתמחה בטראומה יהודית. אלא שלפי התביעה, בתוך שעות ספורות השיבה להם מנהלת היחידה לשוויון הזדמנויות בתעסוקה, סיי-און אהן, בדרישה אחרת לחלוטין: "כיצד קיבלתם כתובת דוא"ל של המחלקה? מי נתן את האישור? לעת עתה, הפסיקו להשתמש בחשבון הזה". זאת אף שלטענתם, החשבון אושר קודם לכן בידי בכירה במחלקה.
המתלוננים שלא היו במפגש
במפגש האבל עצמו, שנערך באופן מקוון ב-18 בדצמבר, השתתפו כ-16 עובדים. הם סיפרו על מאבטחים חמושים מחוץ לבתי הכנסת ולבתי הספר של ילדיהם, על החשש לחבוש כיפה ועל הפחד להזדהות כיהודים במרחב הציבורי. בהיעדר איש מקצוע מטעם העירייה, המפגש התנהל כשיחת תמיכה בלתי פורמלית.
ואולם, זמן לא רב אחר כך הגישו 14 עובדים אחרים תלונה נגד מארגני המפגש. חלקם ביקשו להישאר בעילום שם, ובין האחרים היו פעילים יהודים אנטי-ציוניים בולטים, כמו שרה מקני, מנהלת במחלקת הבריאות שהייתה מעורבת קודם לכן בארגון מפגשים פרו-פלסטיניים במקום העבודה. לטענת המתלוננים, ההודעה ששלחה הקבוצה היהודית קשרה באופן מאשים ומפלה בין הטבח באוסטרליה לבין תמיכה בפלסטינים והתנגדות לציונות. תלונה נוספת התייחסה לדברים שנאמרו במפגש, ובהם אמירה שיוחסה לאחד המשתתפים: "לפחות בישראל אנחנו יודעים מי האויבים שלנו".
סלע המחלוקת: מפגן תמיכה שתוכנן בעקבות הפיגוע באוסטרליה
(צילום: AP Photo/Mark Baker)
לפי כתב התביעה, רוב 14 העובדים שהתלוננו נגד מארגני מפגש האבל היהודי כלל לא השתתפו בו ולא קיבלו את הודעת הדוא"ל שעוררה את המחלוקת. החוקרים מטעם העירייה הודו בעצמם שאינם יודעים אם מי מהמתלוננים נכח במפגש, אך הבהירו כי גם מי ששמע על ההתבטאויות מאחרים רשאי להגיש תלונה.
"אין כאן הליך הוגן"
שמונה ממנהיגי הקבוצה היהודית קיבלו הודעות רשמיות על פתיחת חקירה נגדם בחשד לאפליה גזעית ודתית. הם הוזהרו כי אי-שיתוף פעולה עלול להוביל לצעדים משמעתיים, ונדרשו שלא לדון בחקירה עם אחרים. לטענת התובעים, גם כאשר עורכי דינם ביקשו לדעת אילו אמירות בדיוק נחשבות מפלות, סירבה המחלקה לפרט.
בחקירות שנערכו באפריל נשאלו העובדים אם אינם רואים כיצד הציטוט של הרב שטיינמץ עלול להיות "מסית" או "מעורר פחד". אחד החוקרים הסביר כי "אינתיפאדה" היא מילה בערבית, ולכן ביקורת על הסיסמה עלולה להתפרש כאמירה נגד ערבים, מוסלמים או תומכי פלסטין. חוקר אחר שאל אם הם מבינים כיצד עמיתיהם עלולים לראות בהם עצמם איום על ביטחונם. העובדים השיבו שבעיניהם הסיסמה מזוהה עם אלימות נגד יהודים, ולא עם ערבים או מוסלמים ככלל, אך החוקרים המשיכו להקשות.
בניין עיריית ניו יורק. שבעה מעובדי מחלקת הבריאות העירונית תובעים את העירייה בטענה לאפליה אנטישמית ולהתנכלות
(צילום: Shutterstock)
בשלב מסוים, כאשר עורך דין של אחת העובדות מחה על אופי השאלות, השיבה לו מנהלת היחידה לשוויון הזדמנויות: "אין כאן הליך הוגן בשלב הזה. זו חקירת שוויון הזדמנויות. אתה כאן כדי לספק תמיכה בלבד". היא הורתה לו להפסיק להתערב ואיימה להחליפו בנציג אחר. במקרה אחר, כך נטען, זימון לאחת החקירות הופיע ביומן עבודה שהיה גלוי לעמיתיה של הנחקרת. הממונה עליה הבחין בזימון ושאל אם יש לה בעיה.
לבסוף, 117 ימים לאחר הגשת התלונה, נסגרה החקירה. בנימוק הרשמי נכתב כי לא ניתן לקבוע אם בוצעה אפליה, משום שהביטויים "אנטי-ציונות" ו"להפוך את האינתיפאדה לגלובלית" נתונים לפרשנויות שונות בהקשרים פוליטיים והיסטוריים. התובעים מדגישים כי איש לא התנצל בפניהם, וכי רישומי החקירה לא נמחקו מתיקיהם.
הקבוצה שלא הוכרה
אלא שהחקירה החריגה היא רק חלק מהסיפור. מאז יולי 2025 ניסתה הקבוצה היהודית לקבל הכרה רשמית כקבוצת עובדים, בדומה לשש קבוצות אחרות במחלקה, ובהן קבוצות של עובדים להט"ב, היספנים, אסייתים ויוצאי דרום-מערב אסיה וצפון אפריקה. הכרה כזאת מעניקה חשבון דוא"ל רשמי, שימוש במתקני העירייה, אפשרות לפרסם פעילויות ותקציב שנתי של 5,000 דולר.
הנהלת המחלקה סירבה בנימוק שיהדות היא דת ולא מוצא אתני. העובדים ניסו להסביר שהקבוצה מיועדת לחגוג תרבות, מורשת והיסטוריה יהודית, שאינה מקיימת פולחן דתי ושהיא פתוחה גם ללא-יהודים. בבקשה הרשמית, בת 14 עמודים, נמנו 18 עובדים המעוניינים להצטרף. בבקשה הובהר חמש פעמים שהקבוצה לא תעסוק בפעילות דתית או פוליטית. התוכנית כללה סרטים יהודיים, אוכל, מוזיקה ואירועים המוקדשים לקהילות אשכנזיות, ספרדיות, מזרחיות, אתיופיות, בוכריות ופרסיות. למרות זאת, הבקשה נדחתה במשפט אחד: "כפי שנקבע בהנחיות, זהותה של קבוצת עובדים אינה יכולה להתבסס על קבוצות דתיות".
"מה מניע כיום שנאה ואפליה נגד יהודים?". תמר פכט
(צילום: הרשתות החברתיות)
לטענת התובעים, מדובר באכיפה בררנית במיוחד. כך למשל, קבוצת עובדים מוכרת אחרת הורשתה להפיץ לכל עובדי המחלקה הנחיות רשמיות לתמיכה בעמיתים המציינים את הרמדאן. באוקטובר 2025 שלחה קבוצת העובדים של יוצאי דרום-מערב אסיה וצפון אפריקה, מתיבת הדוא"ל הרשמית שלה, הזמנה להרצאה על "רצח עם בעזה מנקודת מבט של בריאות הציבור". בפברואר 2026 נערכה במשרדי מחלקת הבריאות בקווינס הרצאה תחת הכותרת "אתגרי קידום בריאות הציבור בשטח כבוש", במסגרת קבוצת עבודה העוסקת בדיכוי עולמי. יותר ממאה עובדים השתתפו מרחוק, לצד נוכחים באולם. המארגנים הציגו את הקבוצה כמי שהוקמה בתגובה ל"רצח העם המתמשך בפלסטין", ובמהלך ההרצאה הוצגה ישראל כמשטר קולוניאלי. טבח 7 באוקטובר והחטופים הישראלים לא הוזכרו, לפי כתב התביעה.
האירוע עורר סערה, וחברת מועצת העיר לין שולמן, יושבת ראש משותפת של ועדת הבריאות במועצה, מחתה על השימוש בזמן עבודה ובמשאבי ציבור לקידום עמדות פוליטיות. היא מסרה אז כי נודע לה שנפתחה בדיקה בנושא, אולם לפי התביעה, תוצאותיה מעולם לא פורסמו. אחת ממארגנות ההרצאה הייתה אותה שרה מקני, שנמנתה בהמשך עם המתלוננים נגד קבוצת העובדים היהודית.
"התנגדות חמושה" בהכשרה רשמית
עוד נטען בכתב התביעה כי בהכשרה רשמית בנושא "דה-קולוניזציה של בריאות הציבור", שנערכה ב-2024, תיארה אחת המשתתפות את טבח 7 באוקטובר כ"פעולות נגד טרור של עם ילידי" וכ"התנגדות חמושה" של קבוצות מדוכאות. לפי התובעים, לא נשמעה מחאה מצד משתתפי ההכשרה, והמנחה אף הודתה לדוברת. בתביעה מוזכרות גם עובדת שנהגה להגיע למשרד עם עגילים שעליהם נכתב "מהנהר עד הים", כרזות שהוצגו במשרדי המחלקה וקראו למשיכת השקעות מישראל ומפות של פלסטין ללא מדינת ישראל.
לטענת העובדים, גם בכירים במחלקה הפיצו מסרים נגד ישראל בערוצים רשמיים. ד"ר מישל מורס, שכיהנה כסגנית נציב הבריאות ובהמשך כממלאת מקומו, תיארה בהודעה לעובדים את הקמת ישראל ב-1948 כ"התיישבות קולוניאלית", והאשימה את ממשלת ישראל ב"אפרטהייד מתמשך". בינואר האחרון אף נשלחה לעובדי המחלקה הודעה רשמית לרגל יום השואה הבינלאומי. נכתב בה כי זיכרון השואה מחייב להתמודד עם "רצח עם המתרחש כיום בעזה", לצד סודן ומיאנמר.
טענה לאפליה אנטישמית, להתנכלות וליצירת סביבת עבודה עוינת ליהודים ולתומכי ישראל במחלקת הבריאות של ניו יורק
(צילום: shutterstock)
לטענת התובעים, היחס השונה ליהודים ולמוסלמים בא לידי ביטוי אפילו בהכשרות נגד אפליה שערכה העירייה לעובדיה במאי האחרון. בהכשרה על שנאת מוסלמים הוסבר כי גם אפליה נגד בני דת מסוימת יכולה להיחשב גזענות. בהכשרה על אנטישמיות, לעומת זאת, הודגש כי "יהודים בדרך כלל אינם מזהים את עצמם כקבוצה גזעית". לדברי העובדים היהודים, העירייה מתעלמת בכך מהיותם גם קבוצה אתנית בעלת מוצא ומורשת משותפים, אותה זהות שבגללה ביקשו להקים קבוצת עובדים רשמית. הם מתלוננים גם על כך שבמהלך ההכשרה על אנטישמיות לא התקיים דיון באנטי-ציונות, אף שזה הנושא שבמרכז תלונותיהם. המיקרופונים והצ'אט הושבתו, ושאלה שהציגה העובדת תמר פכט, "מה מניע כיום שנאה ואפליה נגד יהודים?", נותרה ללא מענה.
כתב התביעה מייחס חשיבות גם לעמדותיו של ראש העיר זוהראן ממדאני. ממדאני מאשים את ישראל ברצח עם בעזה, ועם כניסתו לתפקיד ביטל צווים של קודמו הנוגעים להגדרת אנטישמיות ולחרמות על ישראל. התובעים טוענים כי התבטאויותיו ומדיניותו מעניקות גיבוי לאווירה העוינת כלפי עובדים יהודים המזדהים עם ישראל. ממדאני עצמו אינו נתבע, וחלק מהאירועים המתוארים החלו לפני כהונתו.
הארגון המשפטי היהודי NJAC, המייצג את העובדים, מבקש מבית המשפט לחייב את העירייה להכיר בקבוצת "הננו", למחוק את רישומי החקירה מתיקי העובדים ולפסוק להם פיצויים, לרבות פיצויים עונשיים נגד מנהלת היחידה לשוויון הזדמנויות. מנכ"ל הארגון, מארק גולדפדר, אמר: "העירייה אמרה לעובדיה היהודים שכל זהות נחשבת, חוץ משלהם, ואז חקרה אותם על כך שהתאבלו".
מטעם העירייה טרם נמסרה תגובה לפניית ynet.
