542 מיליון שקל. זה הגירעון של קופת החולים כללית לשנת 2024 שמשתקף מדוח מסכם של פעילות קופות החולים שהציג הערב (יום ה') משרד הבריאות. נתון זה בולט במיוחד לרעה על רקע עודף או איזון שהציגו שלוש הקופות האחרות: מכבי, מאוחדת ולאומית. למרות הנתון העגום של כללית, יצוין שהיא צמצמה מאוד את הגירעון הענק שעמד ב-2023 על 802 מיליון שקל. הגירעון הזה נובע מפעילות בתי החולים של כללית שהיא הפסדית - בדומה לחלק ניכר מבתי החולים הממשלתיים בישראל.
מכבי בלטה במיוחד עם תוצאה יוצאת דופן - עודף של 189 מיליון שקל בשנה שעברה לעומת גירעון של 92 מיליון שקל ב-2023. היא גם הקופה היחידה עם הון עצמי חיובי שנמצא במגמת גידול. מאוחדת הציגה אף היא נתון מרשים - עודף של שבעה מיליון שקל לעומת גירעון של 69 מיליון ב-2023. לאומית שמרה על יציבות עם גירעון קל של שני מיליון שקל - בדומה ל-2023. החוב של כל הקופות עמד בשנה שעברה על 347 מיליון שקל לעומת כמיליארד שקל בשנה שקדמה. כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, ואילו מאוחדת ולאומית עם הון עצמי שלילי בהיקפים גדולים.
כללית מבטחת כ-50% מאוכלוסיית ישראל (כ-5 מיליון תושבים), אחריה מכבי עם 2.6 מיליון (27% מהתושבים), מאוחדת עם 1.3 מיליון ולאומית הקטנה ביותר עם יותר מ-720 אלף מבוטחים. בשנה שעברה עזבו את כללית 10,686 מבוטחים נטו (מבוטחים שעזבו מינוס מבוטחים שהצטרפו), את לאומית עזבו 4,826 מבוטחים. לעומתן, מכבי נהנתה מגידול נטו של 12,990 מבוטחים ומאוחדת צמחה נטו ב-2,522 מבוטחים.
עיקר הגירעון של כללית בשנה שעברה נבע מגידול בהוצאות, בהן הוצאות שכר ומגידול בהפרשה לאחריות מקצועית. הגירעון כולל כאמור את גירעון מגזר בתי החולים (14 בתי חולים בהם כלליים, פסיכיאטריים, שיקומי, חולים ממושכים וילדים) של הקופה שהסתכם ב-2024 בכ-3.2 מיליארד שקל לעומת גירעון של כ-2.9 מיליארד שקל ב-2023. במשרד הבריאות מתריעים כי הגירעון הנוכחי של כללית פוגע משמעותית בהון העצמי של הקופה ומחייב צעדים משמעותיים בניהול הקופה כדי להביא לצמצומו ולאפשר את יציבותה לאורך זמן באופן שלא יפגע באיכות ובזמינות שירותי הבריאות למבוטחים, כך לפי משרד הבריאות.
גירעון מגזר בתי החולים ממומן על ידי קופת החולים כללית, כך שהקופה היא זו שנושאת בתשלום שכר עובדי בתי החולים ובהוצאות נוספות. במשרד הבריאות הסבירו שלא ניתן לכמת במדויק את השפעת הוצאת מגזר בתי החולים מהקופה, שכן אלמלא היו בתי החולים בבעלות הקופה, סביר שכללית הייתה נאלצת לרכוש את השירותים מספקים אחרים במחירים גבוהים יותר, דבר שהיה משפיע על תוצאותיה.
סמנכ"ל לפיקוח קופות חולים ושב"ן במשרד הבריאות, ליאור ברק, התייחס בתדרוך כתבים לשאלת ynet על ההפסדים שצוברים בתי החולים בישראל: "כל בתי החולים בישראל גירעוניים בצורה כזו או אחרת. בשירותי בריאות כללית בתי החולים נותנים לא מעט גם משירותי הקהילה, בשירותי מרפאות חוץ ושירותים אחרים. זה אירוע שנמשך שנים מיום כינון חוק בריאות ממלכתי".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בהתייחסו לנתוני הדוח כי "היקף העודף או הגירעון של הקופות מחייב אותנו להתאים את כלי המדיניות שלנו באופן הנותן את המענה הנדרש לכל קופה וקופה. היקף התמיכות מחייב אותנו להמשיך ולפעול להטמעת התמיכות בעלות הסל הכוללת על מנת לתת ודאות תקציבית לקופות".
יותר לשכר רופאים עצמאים, יותר לאשפוז
עוד נתון חשוב שעולה מהדוח: רופאים חדשים מעדיפים לעבוד כעצמאים ולא כשכירים - והתוצאה בולטת מאוד בהיקף ההוצאות למגזר זה. הוצאות השכר של קופות החולים בגין רופאים עצמאים עמדו אשתקד על כ-7.4 מיליארד שקל לעומת כ-6.8 מיליארד ב-2023, כלומר גידול של כ-9%, לעומת גידול של כ-6% בהוצאה על כוח אדם שכיר. כתוצאה מכך, גדל שיעור ההוצאה על רופאים עצמאים מסך ההוצאה על השכר בכל קופות החולים, כאשר במכבי קיים השיעור הגבוה ביותר של כ-60% הוצאות שכר לרופאים עצמאים מתוך סך הוצאות השכר.
הוצאות קופות החולים עבור תרופות וציוד רפואי עלו בשיעור של 4.3% בעיקר בגלל כניסת טכנולוגיות חדשות שהתווספו לסל. כללית מימנה מתוך מקורות הסל כ-3.2 מיליארד שקל עבור בתי החולים שבבעלותה ומכבי מימנה 106 מיליון שקל עבור בית החולים הציבורי אסותא אשדוד. במקביל רשמה מכבי רווח של 46 מיליון שקל מפעילות אסותא מרכזים רפואיים.
במכבי ההוצאה לנפש היא הנמוכה ביותר מבין הקופות ואילו בלאומית היא הגבוהה ביותר. בלאומית הוצאות רכש השירותים מבתי חולים לנפש הן הגבוהות ביותר, ואילו במאוחדת ובכללית הן הנמוכות ביותר. הוצאות שכר ומשכורות לנפש בלאומית הן הגבוהות ביותר, ואילו במאוחדת הן הנמוכות ביותר. הסיבה לכך היא צעדי התייעלות בכוח אדם. בקופת חולים מאוחדת חל קיטון בהוצאות השכר לנפש ואילו בכללית, במכבי ובלאומית חל גידול בהוצאות השכר לנפש.
שיעור ההוצאה של קופות החולים על אשפוז שמר על יציבות אשתקד עם 42.3% מסך הוצאות הקהילה. ואולם, כל הקופות רשמו גידול בהוצאות בגין רכש שירותים מבתי חולים (על אשפוז) לעומת השנה שקדמה: בלאומית בשיעור של 7.1%, במכבי חל גידול של 3.9%, במאוחדת גידול של 3.6% ובכללית גידול של 2%.
שיעור הוצאות רכש תרופות וציוד רפואי בשנת 2024 היה כ-18.4% מסך ההוצאות של קופות החולים. כל הקופות רשמו גידול בהוצאה לנפש על תרופות בסל. מכבי רשמה את שיעור ההוצאה על תרופות וציוד הגבוה מבין הקופות העומד על כ-21%, כאשר בלאומית, בכללית ובמאוחדת נרשמו שיעורים של כ-17% או מעט יותר. במכבי נרשמה גם העלייה הגבוהה ביותר מבין הקופות בהוצאה על מכונים ומעבדות
היקף התמיכות בקופות החולים הגיע לכ-4.1 מיליארד שקל, המהווים כ-5.4% מעלות סל הבריאות, זאת לעומת היקף תמיכות של 3.9 מיליארד שקל בשנת 2023 (5.6%). הכנסות הקופות מהשתתפויות עצמיות מתרופות בסל עלו בשיעור ריאלי של כ-6.6% והשתתפויות עצמיות ממבוטחים עבור שירותים עלו בכ-5% לעומת 2023. במשרד הבריאות מציינים כי משמעות תמיכת הממשלה בקופות היא שהמבוטחים משלמים פחות עבור שירותי הבריאות והממשלה היא שמשלימה את הפערים הללו.
מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, סיגל דדון-לוי, אמרה בתגובה לממצאי הדוח: "אני מברכת על פרסום הנתונים שמראים שוב כי מכבי היא קופת החולים המאוזנת והיציבה ביותר תקציבית. הניהול האחראי והנכון שלנו במכבי לאורך השנים ותוצאותיו מאפשרים לנו לספק לחברי מכבי בכל רחבי הארץ את השירותים הרפואיים המקצועיים והחדשניים ביותר, לצד קידום מחקרים רפואיים, העסקת צוותי הרפואה האיכותיים ביותר ופיתוח מתמיד ומואץ של רפואת העתיד".
פורסם לראשונה: 17:55, 18.09.25
